פינחס רוזנצוויג אמר:
לא מצאתי את השורה הזו, למדת מדבריהם המון, אבל את הנקודה המעניינת של שני כוכבים שתי דקות אחרי השקיעה לא מצאתי בדבריהם, אדרבא, אם מצאת בתשובת הגאונים ולא בהודעות של חבר הפורום שמחליף את שמו ואת ניקיו, אשמח אם תצטט את השורה הרלוונטית ונדון בה.
זה לשון הגאונים: (אני מוסיף מספרים תוך כדי הלשון, לסיכום בהמשך).
1. "נמצאת חלוקת ראבא ורב יוסף משתשקע החמה ולא תראה אפילו על ראשי דקלים, כל זמן שפני מזרח שהוא המערב מאדימין עד שיכסיף התחתון לרב יוסף מן היום,
2. לראבה מבין השמשות,
ונתנו שיעור לעונות הללו ממהלך אדם, דאמרינן ואזדו לטעמייהו דאיתמר,
3.
שיעור בין השמשות בכמה?
ראבה אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל, ופירשנוהו שלשה חלקים מארבעה, רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל שני חלקי מיל, ופירשנוהו שנים משלשה,
נמצא בין זה לזה אחד משנים עשר במיל,
והמיל האמור בדברי חכמים שיעורו אלפיים אמה,
4. נמצא בין ראבה לרב יוסף שיעור מהלך קס"ז אמה (דקה וחצי), והוא משתשקע החמה כל זמן שהמערב מאדים,
5. ורב יוסף קא מסתייעא, דר' יהודה
קא יאהיב שיעורא ליום אחר שקיעת החמה,
6. מדקאמרינן בלא פלוגתא, אמר רב יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה,
7. ותניא נמי הכי ואמר רבי יוסי בר ר' אבון ובאותן כוכבים שאין נראין ביום". עכ"ל.
סיכום דבריהם לפי המיספור:
1. בשקיעה מתחיל המחלוקת האם זה כבר בין השמשות.
2. לרבה בוודאי שבין השמשות מתחיל בשקיעה.
3. מכאן אנו רואים שלבין השמשות יש שיעור והוא תלוי בשיעור, וכלשונם:
שיעור בין השמשות בכמה?
4. בין השמשות של רב יוסף מתחיל לאחר כדקה וחצי. כי הבין השמשות הוודאי של רבה מתחיל בשקיעה, וכאן הם פירשו
שביה"ש דרב יוסף מתאחר ומתחיל לאחר כדקה וחצי.
5. רב יוסף מסתייע מדברי ר' יהודה שגם לאחר השקיעה זה עדיין יום. עד לדקה וחצי כנ"ל.
6. שרק בכוכב שני מתחיל ביה"ש, ומוכרח שלא יצא לאחר 2 דקות מהשקיעה, כי אם יצא מאוחר מזה, הרי שמכן יש ראיה שלא כרב יוסף.
7. והכוכבים המדוברים הם לא מאלו הנראים ביום. כלומר שרואים כוכבים ביום והם לא בחשבון. ובדרך כלל ועל הרוב ממש אין לפני השקיעה כוכבים.
הרי מכאן יוצא שדעת הגאונים לא יתכן לפרשה על שקיעת האופק.