הלכה למעשה בשפה ברורה

בלויא

משתמש ותיק
בס"ד.
היות וזיכני השי"ת זה כמה שנים למסור שיעור הלכה בקו הטלפון המשפחתי, לע"נ מור אבי זצ"ל, אמרתי להעלות כאן בל"נ מידי יום את השיעור.
ויש בזה כמה תועלות:
גם כדי לקבל ביקורת מחו"ר הפורום שליט"א, אם אכן אמרתי דברים שאינם נכונים.
וגם, כי שמא יהיה לאי מי תועלת מזה, לעצמו,
או שפשוט עוד מישהו יעתיק את הרעיון וימסור גם הוא שיעור הלכה בקו הטלפון של משפחתו, או יעתיקם בעלון כל שהוא, או כעי"ז.

אקדים כמה דברים להבנת הענין:
א. כותב השורות אינו מורה הוראה, ורחוק מזה. לכן ברור, שאין המטרה להכריע במחלוקות, וכיו"ב. המטרה היא, פשוט, לתת לפשוטי העם, בפרט ובעיקר לבית יעקב אלו הנשים, הלכה למעשה, ללא שיטות וחומרות, במילים פשוטות מאוד. לכן אין טעם להעיר לי על דעות נוספות שיש בזה, או כאלו שמחמירים יותר או מקילים כו'. אין כאן ספר הלכה. רק מטרה לומר משהו ברור, למעשה.
ב. מהטעם הנ"ל, הרבה מהשיעורים אינם מחדשים דבר. אך המציאות מוכיחה שגם הנשים שלמדו שיעורי דינים בסמינר כדבעי, עם השנים נשכחים דברים פשוטים.
ג. עוד מטעם הנ"ל, כיוון שהמטרה היא הלכה למעשה, היינו מה לעשות בפועל ממש, לכן אף שרחוק אני מאוד מהוראה, אעפ"כ אני מדגיש שהנכתב הוא 'הלכה למעשה'. כי המציאות בשטח מוכיחה, שאנשים [בפרט נשים] צמאים למישהו שיאמר להם בעברית פשוטה 'מה תכל'ס עושים'. ואלה החוששים לפסוק למעשה, כבודם במקומם מונח ועפר אני תחת כפות רגליהם, אבל בשטח אנשים צריכים שידברו איתם בשפה ברורה.
ד. אמנם עקרונית האשה אמורה לשאול את בעלה כיצד להתנהג, אך בשטח מכו"כ סיבות הרבה נשים אין להן את מי לשאול, ואינן יודעות דברים פשוטים.
ה. אפשר בשמחה להעתיק להיכן שרוצים, כי כאמור איני מחדש דבר. רק אבקש שיעדכנו אותי כאן שהיה מזה תועלת.
ו. כמעט כל הדברים לקוחים משיעור הלכה שמוסר מורה הוראה מפורסם [שייך לקהילת תו"א], בתוספת הסבר.
ז במשך השנים למדתי, כי בית יעקב אלו הנשים, [בפרט אלו הטרודות בהבאת פרנסה הביתה, נוסף על גידול הילדים, וכ"ש אלו המחתנות כבר ילדים], צריכות לשמוע שיעור קצרצר, לא יותר מדקה וחצי. זו הסיבה לקיצור הנמרץ.
ח. כל הנכתב הוא ע"פ הנהוג אצל קהילות החסידים.
ט. נקודה אחרונה - יודעני שייתכן שיש דברים שאינם נכונים. אבל שאלתי כו"כ מורי הוראה מובהקים, ואמרו לי בבירור ש'יצא הפסדו בשכרו', היינו שיותר מהנזק שיש באמירת דברים שגויים, הוא התועלת בלימוד הלכה דבר יום ביומו. ו'מן הזהירות שלא תרבה להזהר'.
י. אפשר לסמוך על הדברים למעשה, אבל רק אחרי קריאת כל ההודעות הבאות, כדי לבדוק אם יש אח"כ תיקונים [אי אפשר לתקן הודעה שנכתבה אחר שעבר זמן מכתיבתה, לכן זה בהודעה נפרדת].

תגובות, הארות, הערות, וכל סוג של משוב ענייני, יתקבלו בשמחה, תודה, וברכה.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
וזה החלי בעז"ה.
השי"ת כרת ברית עם כל א' מעמ"י, שהוא אחראי לעשות כל אשר ביכולתו כדי שכל עמ"י ישמרו את התורה והמצוות.
לכן, היות ומתקרבת שנת השמיטה, והניסיון של שמירת שביעית הוא גדול מאוד לחקלאים, לכן מי שיש ביכולתו להוריד 50 ש"ח למשך 12 חודש מהצדקות שהוא נותן, ולתת אותם לקרן השביעית, עושה בזה מצוה גדולה מאוד.
 
בלויא אמר:
וזה החלי בעז"ה.
השי"ת כרת ברית עם כל א' מעמ"י, שהוא אחראי לעשות כל אשר ביכולתו כדי שכל עמ"י ישמרו את התורה והמצוות.
לכן, היות ומתקרבת שנת השמיטה, והניסיון של שמירת שביעית הוא גדול מאוד לחקלאים, לכן מי שיש ביכולתו להוריד 50 ש"ח למשך 12 חודש מהצדקות שהוא נותן, ולתת אותם לקרן השביעית, עושה בזה מצוה גדולה מאוד.
זה השיעור הראשון?
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
בלויא אמר:
וזה החלי בעז"ה.
השי"ת כרת ברית עם כל א' מעמ"י, שהוא אחראי לעשות כל אשר ביכולתו כדי שכל עמ"י ישמרו את התורה והמצוות.
לכן, היות ומתקרבת שנת השמיטה, והניסיון של שמירת שביעית הוא גדול מאוד לחקלאים, לכן מי שיש ביכולתו להוריד 50 ש"ח למשך 12 חודש מהצדקות שהוא נותן, ולתת אותם לקרן השביעית, עושה בזה מצוה גדולה מאוד.
זה השיעור הראשון?

זה השיעור ה3,000 בערך.... אבל זה הראשון שאני מכניס פה, כן. 
 

שמעיה

משתמש ותיק
בלויא אמר:
וזה החלי בעז"ה.
השי"ת כרת ברית עם כל א' מעמ"י, שהוא אחראי לעשות כל אשר ביכולתו כדי שכל עמ"י ישמרו את התורה והמצוות.
לכן, היות ומתקרבת שנת השמיטה, והניסיון של שמירת שביעית הוא גדול מאוד לחקלאים, לכן מי שיש ביכולתו להוריד 50 ש"ח למשך 12 חודש מהצדקות שהוא נותן, ולתת אותם לקרן השביעית, עושה בזה מצוה גדולה מאוד.

נפלא.
אני מתכוון בעיקר לגישה, הביסוס, ואופן הסקת המסקנא. חשיבה בריאה ונכונה.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בלויא אמר:
וזה החלי בעז"ה.
השי"ת כרת ברית עם כל א' מעמ"י, שהוא אחראי לעשות כל אשר ביכולתו כדי שכל עמ"י ישמרו את התורה והמצוות.
לכן, היות ומתקרבת שנת השמיטה, והניסיון של שמירת שביעית הוא גדול מאוד לחקלאים, לכן מי שיש ביכולתו להוריד 50 ש"ח למשך 12 חודש מהצדקות שהוא נותן, ולתת אותם לקרן השביעית, עושה בזה מצוה גדולה מאוד.

האם אפשר לפרש יותר מאיזה צדקות צריך להוריד,
או שפשוט שזה קודם לכל הצדקות.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
י"ג תמוז.
כל קריאת התורה צריכה להיות מינימום 10 פסוקים. כיון שיש מקומות בהם אי אפשר ע"פ ההלכה להתחיל או לסיים 'עלייה', לכן לפעמים קוראים יותר, כדי שיהיה אפשרות לעשות את מספר העליות הנדרש. בשבת במנחה ובימים שני וחמישי בשבוע קוראים בד"כ עד 'שני' של הפרשה שייקראו בשבת הקרובה.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
בלויא אמר:
וזה החלי בעז"ה.
השי"ת כרת ברית עם כל א' מעמ"י, שהוא אחראי לעשות כל אשר ביכולתו כדי שכל עמ"י ישמרו את התורה והמצוות.
לכן, היות ומתקרבת שנת השמיטה, והניסיון של שמירת שביעית הוא גדול מאוד לחקלאים, לכן מי שיש ביכולתו להוריד 50 ש"ח למשך 12 חודש מהצדקות שהוא נותן, ולתת אותם לקרן השביעית, עושה בזה מצוה גדולה מאוד.

האם אפשר לפרש יותר מאיזה צדקות צריך להוריד,
או שפשוט שזה קודם לכל הצדקות.
א. באמת איני יודע... המקור לדברים הוא הוראת מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהתפרסמה בשמו.
ב. מה כוונתכם, איזה צדקות יכול להיות שהם חשובים יותר.
ג.  אולי המשתתפים האחרים יידעו לענות לשאלה.

 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
אם אין כהן בבית הכנסת, נותנים את העליה הזו ל'ישראל', ומכריזים 'ישראל במקום כהן', כדי שהאנשים יידעו שזה שעלה ראשון אינו כהן.
 

שפת הים

משתמש ותיק
בלויא אמר:
מ אלישע אמר:
בלויא אמר:
וזה החלי בעז"ה.
השי"ת כרת ברית עם כל א' מעמ"י, שהוא אחראי לעשות כל אשר ביכולתו כדי שכל עמ"י ישמרו את התורה והמצוות.
לכן, היות ומתקרבת שנת השמיטה, והניסיון של שמירת שביעית הוא גדול מאוד לחקלאים, לכן מי שיש ביכולתו להוריד 50 ש"ח למשך 12 חודש מהצדקות שהוא נותן, ולתת אותם לקרן השביעית, עושה בזה מצוה גדולה מאוד.

האם אפשר לפרש יותר מאיזה צדקות צריך להוריד,
או שפשוט שזה קודם לכל הצדקות.
א. באמת איני יודע... המקור לדברים הוא הוראת מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהתפרסמה בשמו.
ב. מה כוונתכם, איזה צדקות יכול להיות שהם חשובים יותר.
ג.  אולי המשתתפים האחרים יידעו לענות לשאלה.
בצורה בה העמדתם את הגישה לדברים נמצא שזה ככל ערבות לקיומם של כל המצוות, וה"ה שצריך לתרום לארגונים המחלקים נרות שבת וכדו'.
אגב לא ברור בכלל שזה קשור למצוות צדקה [ממעשרות ניתן לתת גם לענייני מצווה - כמדומני], ומי אמר שזה עדיף באמת על צדקה לאביון שאין לו מה לאכול.

הענין בשמיטה [איך שאני מבין את גדול הפרסום שעושים לזה] הוא יותר כ'אמירה',
"בארץ ישראל הקרקעות בשמיטה לא פעילות", עם כל המשתמע מכך ש"כי לי כל הארץ" וכו', ולכך הענין גדול בהרבה משאר מצוות ספציפיות.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
אם אין כהן בבית הכנסת, נותנים את העליה הזו ל'ישראל', ומכריזים 'ישראל במקום כהן', כדי שהאנשים יידעו שזה שעלה ראשון אינו כהן.
למעשה אכן נוהגים כך.
(מה עיקר ההלכה כמדומה שאין כאן המקום)
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.

לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.
ובעיני ראיתי גבאי במנין עם חד מגאוני הדור זצ"ל, שלא היה כהן, ונתנו לאברך צעיר לעלות ראשון, ו"כיבדוהו" להאי גאון בעליית שלישי. וכדאי בזיון וקצף.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.
ובעיני ראיתי גבאי במנין עם חד מגאוני הדור זצ"ל, שלא היה כהן, ונתנו לאברך צעיר לעלות ראשון, ו"כיבדוהו" להאי גאון בעליית שלישי. וכדאי בזיון וקצף.
בודאי אין זה אלא עמרצות של הגבאי, שדרש שלישי שישי לגזרה שוה.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.

זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.

זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.

מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.

זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.

מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.

יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.
יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
וכנראה שסגי לו להרב @בלויא  בזה
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.
יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
וכנראה שסגי לו להרב @בלויא  בזה
 

כמובן הרב בלויא כל רז לא אניס ליה.
אלא מה שדחקת לפרש בלשונו שכתב: "ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'". - זה דוחק. :)
ואשריכם ישראל שמחבבים ד"ת של כל יהודי ומוצאים מקום להפך [מלשון להפך את החררה] ולהעמיד דבריו לאשורם.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ט"ו תמוז. עש"ק פ' בלק. בפרשה שלנו כתוב הפסוק 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל', ופירשו חז"ל 'שלא היו פתחיהן מכוונים זה לזה'.
יש כאן הוראה למעשה, להשתדל לא להסתכל בתוך שטח פרטי כמו בית או גינה וכדומה [אלא אם כן מדובר בגינה פתוחה לגמרי].
ברמה גבוהה יותר יש כאן הוראה, להשתדל לחשוב מה ה' רוצה מאיתנו במצב הנתון הזה, ולא לחשוב על 'מה קורה אצל השני', 'מה הייתי רוצה שיהיה אצלי' וכדומה, אלא 'מה אני יכול לעשות כאן ועכשיו'.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שפת הים אמר:
בלויא אמר:
מ אלישע אמר:
האם אפשר לפרש יותר מאיזה צדקות צריך להוריד,
או שפשוט שזה קודם לכל הצדקות.
א. באמת איני יודע... המקור לדברים הוא הוראת מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהתפרסמה בשמו.
ב. מה כוונתכם, איזה צדקות יכול להיות שהם חשובים יותר.
ג.  אולי המשתתפים האחרים יידעו לענות לשאלה.
בצורה בה העמדתם את הגישה לדברים נמצא שזה ככל ערבות לקיומם של כל המצוות, וה"ה שצריך לתרום לארגונים המחלקים נרות שבת וכדו'.
אגב לא ברור בכלל שזה קשור למצוות צדקה [ממעשרות ניתן לתת גם לענייני מצווה - כמדומני], ומי אמר שזה עדיף באמת על צדקה לאביון שאין לו מה לאכול.

הענין בשמיטה [איך שאני מבין את גדול הפרסום שעושים לזה] הוא יותר כ'אמירה',
"בארץ ישראל הקרקעות בשמיטה לא פעילות", עם כל המשתמע מכך ש"כי לי כל הארץ" וכו', ולכך הענין גדול בהרבה משאר מצוות ספציפיות.
1. תודה על הקדשת הזמן לקרוא את מה שאני הקטן כותב.
2. אם יש לפניי יהודי שאין לו מה לאכול פשוט שאף אחד לא יאמר שחשוב יותר לתת ל'שמיטה'.
3. איני בטוח שאפשר לתת למצוות ממעשר, אשמח למקור בזה.
4. פשוט שיש לחלק בין קניית נרות שבת לכאן, כי מה שגורם לאדם לא להדליק נרות שבת אינו [בד"כ] סיבה כלכלית, וכאן החקלאים מעידים שזה שיקול משמעותי מאוד בשבילם.
 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
אם אין כהן בבית הכנסת, נותנים את העליה הזו ל'ישראל', ומכריזים 'ישראל במקום כהן', כדי שהאנשים יידעו שזה שעלה ראשון אינו כהן.
למעשה אכן נוהגים כך.
(מה עיקר ההלכה כמדומה שאין כאן המקום)
לא הבנתי כוונתכם, האם יש כאן לדעתכם נקודה שאינה מדוייקת.
 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
אם אין כהן בבית הכנסת, נותנים את העליה הזו ל'ישראל', ומכריזים 'ישראל במקום כהן', כדי שהאנשים יידעו שזה שעלה ראשון אינו כהן.
למעשה אכן נוהגים כך.
(מה עיקר ההלכה כמדומה שאין כאן המקום)
 
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.

לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.
ובעיני ראיתי גבאי במנין עם חד מגאוני הדור זצ"ל, שלא היה כהן, ונתנו לאברך צעיר לעלות ראשון, ו"כיבדוהו" להאי גאון בעליית שלישי. וכדאי בזיון וקצף.
 
דרומאי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.
ובעיני ראיתי גבאי במנין עם חד מגאוני הדור זצ"ל, שלא היה כהן, ונתנו לאברך צעיר לעלות ראשון, ו"כיבדוהו" להאי גאון בעליית שלישי. וכדאי בזיון וקצף.
בודאי אין זה אלא עמרצות של הגבאי, שדרש שלישי שישי לגזרה שוה.
 
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.

זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.

זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.

מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.
 
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.

מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.

יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.
יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
וכנראה שסגי לו להרב @בלויא  בזה
 
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
וכנראה שסגי לו להרב @בלויא  בזה
 
כמובן הרב בלויא כל רז לא אניס ליה.
אלא מה שדחקת לפרש בלשונו שכתב: "ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'". - זה דוחק. :)
ואשריכם ישראל שמחבבים ד"ת של כל יהודי ומוצאים מקום להפך [מלשון להפך את החררה] ולהעמיד דבריו לאשורם.
יישר כח לכל המגיבים.
[ובבקשה - בלי ציניות...]
כמדומה שהעולה מתוך דברי הרבנים המגיבים הוא, שנכון לומר, שזה שמכבדים את הכהן לעלות ראשון זה סיבה [איך שנאמר, או שזה הוכחה או שזה הגורם, כמפורסם בענין שור מועד וצ' פעמים ותן טל ומטר, או בלשון העם - הביצה והתרנגולת, להבדיל..] שזו עלייה חשובה.
שוב תודה לכל הקוראים והמגיבים

אגב, הרב @נדיב לב  - כדי לתייג, כותבים שטרודל, אח"כ אות א ' או שנים, מחכים שתיפתח רשימה, ואז בוחרים מתוכה.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בלויא אמר:
מ אלישע אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.
אם אין כהן בבית הכנסת, נותנים את העליה הזו ל'ישראל', ומכריזים 'ישראל במקום כהן', כדי שהאנשים יידעו שזה שעלה ראשון אינו כהן.
למעשה אכן נוהגים כך.
(מה עיקר ההלכה כמדומה שאין כאן המקום)
לא הבנתי כוונתכם, האם יש כאן לדעתכם נקודה שאינה מדוייקת.
אכתוב נקודות אע"פ שכבר כתבו.
יש חשיבות בפסוקים רבים.
(יש עליות החשובות לפי תוכנם, מוזכר בהלכות ליל שמחת תורה, המקור מנהג )
נתינה לכהן משום אנצויי (אולי נכלל במצות שבין אדם לחבירו, או באיסור מחלוקת)
ויש לעיין על הקשר עם וקדשתו (אולי הכהן טוען הרי צריך וקדשתו וא"כ צריך עליה חשובה, ומתחיל אנצויי)
מ"מ יש כאן קיום וקדשתו (וצ"ע אם יש לכהן תביעה על וקדשתו, או שזה מצוה על ישראל)
עיקר העליה הראשונה היא ליהודי החשוב שבציבור הוא הת"ח. אבל כששוה לכהן בתורתו . כהן קודם.
אלא שבדורות מאוחרים מזמן הגמ' נהגו ברוב פעמים לכהן תמיד.
 
 

בר אמודאי

משתמש רגיל
בלויא אמר:
ט"ו תמוז. עש"ק פ' בלק. בפרשה שלנו כתוב הפסוק 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל', ופירשו חז"ל 'שלא היו פתחיהן מכוונים זה לזה'.
יש כאן הוראה למעשה, להשתדל לא להסתכל בתוך שטח פרטי כמו בית או גינה וכדומה [אלא אם כן מדובר בגינה פתוחה לגמרי].
ברמה גבוהה יותר יש כאן הוראה, להשתדל לחשוב מה ה' רוצה מאיתנו במצב הנתון הזה, ולא לחשוב על 'מה קורה אצל השני', 'מה הייתי רוצה שיהיה אצלי' וכדומה, אלא 'מה אני יכול לעשות כאן ועכשיו'.
יש''כ. ויש לדייק את הלשון ''להשתדל'' כי זהו איסור.
כמובן יש להשתדל לא לעשות איסורים...
כתב הרמ''א (חו''מ קנ''ד ז'):
''אסור לעמוד בחלון ולראות בחצר חבירו
כדי שלא יזיקנו בראייתו ובזה איסורא קא עביד''
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלויא אמר:

 
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
י"ד תמוז.
ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'.

לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.
ובעיני ראיתי גבאי במנין עם חד מגאוני הדור זצ"ל, שלא היה כהן, ונתנו לאברך צעיר לעלות ראשון, ו"כיבדוהו" להאי גאון בעליית שלישי. וכדאי בזיון וקצף.


 
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.

זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.

מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.
 
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.

יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.
וכנראה שסגי לו להרב @בלויא  בזה
 
נדיב לב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
וכנראה שסגי לו להרב @בלויא  בזה
 
כמובן הרב בלויא כל רז לא אניס ליה.
אלא מה שדחקת לפרש בלשונו שכתב: "ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'". - זה דוחק. :)
ואשריכם ישראל שמחבבים ד"ת של כל יהודי ומוצאים מקום להפך [מלשון להפך את החררה] ולהעמיד דבריו לאשורם.

יישר כח לכל המגיבים.
[ובבקשה - בלי ציניות...]

כמדומה שהעולה מתוך דברי הרבנים המגיבים הוא, שנכון לומר, שזה שמכבדים את הכהן לעלות ראשון זה סיבה [איך שנאמר, או שזה הוכחה או שזה הגורם, כמפורסם בענין שור מועד וצ' פעמים ותן טל ומטר, או בלשון העם - הביצה והתרנגולת, להבדיל..] שזו עלייה חשובה.
שוב תודה לכל הקוראים והמגיבים

אגב, הרב @נדיב לב  - כדי לתייג, כותבים שטרודל, אח"כ אות א ' או שנים, מחכים שתיפתח רשימה, ואז בוחרים מתוכה.
 

ח"ו, המכוון להפיס דעתו של @הצעיר שבחבורה כפי שתשים לב, ולא ציניות על חשבון כבודו.

אכן לדעתי זו הגדרה היותר מדויקת של עליית ראשון.

יש"כ על ההנחיה הברורה איך מתייגים. :)
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
בלויא אמר:
מ אלישע אמר:
למעשה אכן נוהגים כך.
(מה עיקר ההלכה כמדומה שאין כאן המקום)
לא הבנתי כוונתכם, האם יש כאן לדעתכם נקודה שאינה מדוייקת.
אכתוב נקודות אע"פ שכבר כתבו.
יש חשיבות בפסוקים רבים.
(יש עליות החשובות לפי תוכנם, מוזכר בהלכות ליל שמחת תורה, המקור מנהג )
נתינה לכהן משום אנצויי (אולי נכלל במצות שבין אדם לחבירו, או באיסור מחלוקת)
ויש לעיין על הקשר עם וקדשתו (אולי הכהן טוען הרי צריך וקדשתו וא"כ צריך עליה חשובה, ומתחיל אנצויי)
מ"מ יש כאן קיום וקדשתו (וצ"ע אם יש לכהן תביעה על וקדשתו, או שזה מצוה על ישראל)
עיקר העליה הראשונה היא ליהודי החשוב שבציבור הוא הת"ח. אבל כששוה לכהן בתורתו . כהן קודם.
אלא שבדורות מאוחרים מזמן הגמ' נהגו ברוב פעמים לכהן תמיד.

יישר כח. להבא אם לא קשה לכם לכתוב מקורות, זה יעזור לי.
כמדומה שנכון לומר 'העליה החשובה ביותר', כשהכוונה מבין עליות סטנדרטיות, רגילות.
זכור לי שכתוב בקשר ל'וקדשתו' - 'לקרוא ראשון'. אין לי כעת תוכנת חיפוש, והריני בבחינת 'ע"ה אימת שבת עליו'.
שוב תודה.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
 
נדיב לב אמר:
לכאורה לא מדוייק. גם אם כל העליות שוות בחשיבותן, אבל נותנים לכהן עדיפות לעלות ראשון, מדין וקדשתו.

 
הצעיר שבחבורה אמר:
והעדיפות לעלות ראשון היא זו שמחשיבה את העליה הראשונה, זה שכיבדוהו לעלות ראשון.
ובעיני ראיתי גבאי במנין עם חד מגאוני הדור זצ"ל, שלא היה כהן, ונתנו לאברך צעיר לעלות ראשון, ו"כיבדוהו" להאי גאון בעליית שלישי. וכדאי בזיון וקצף.



 
נדיב לב אמר:
זו בדיוק כוונתי, מה קדם למה הביצה או התרנגולת.

 
הצעיר שבחבורה אמר:
מהא גופא ש'וקדשתו' היינו לעלות ראשון, שמע מינה שחשיבות ומעלה יש בדבר.

 
נדיב לב אמר:
יש מעלה מצד סדר הקדימות ותו לא.

 
הצעיר שבחבורה אמר:
וכנראה שסגי לו להרב @בלויא  בזה
 
נדיב לב אמר:
 
כמובן הרב בלויא כל רז לא אניס ליה.
אלא מה שדחקת לפרש בלשונו שכתב: "ה'עליה' החשובה ביותר היא העליה הראשונה, אותה נותנים לכהן, כדי לקיים מצות 'וקדשתו'". - זה דוחק. :)
ואשריכם ישראל שמחבבים ד"ת של כל יהודי ומוצאים מקום להפך [מלשון להפך את החררה] ולהעמיד דבריו לאשורם.

יישר כח לכל המגיבים.
[ובבקשה - בלי ציניות...]

כמדומה שהעולה מתוך דברי הרבנים המגיבים הוא, שנכון לומר, שזה שמכבדים את הכהן לעלות ראשון זה סיבה [איך שנאמר, או שזה הוכחה או שזה הגורם, כמפורסם בענין שור מועד וצ' פעמים ותן טל ומטר, או בלשון העם - הביצה והתרנגולת, להבדיל..] שזו עלייה חשובה.
שוב תודה לכל הקוראים והמגיבים

אגב, הרב @נדיב לב  - כדי לתייג, כותבים שטרודל, אח"כ אות א ' או שנים, מחכים שתיפתח רשימה, ואז בוחרים מתוכה.

ח"ו, המכוון להפיס דעתו של @הצעיר שבחבורה כפי שתשים לב, ולא ציניות על חשבון כבודו.

אכן לדעתי זו הגדרה היותר מדויקת של עליית ראשון.

יש"כ על ההנחיה הברורה איך מתייגים. :)

תודה. בבקשה.
איך מקטינים את כל ההודעות המצוטטות, כפי שעשיתם ?
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בר אמודאי אמר:
בלויא אמר:
ט"ו תמוז. עש"ק פ' בלק. בפרשה שלנו כתוב הפסוק 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל', ופירשו חז"ל 'שלא היו פתחיהן מכוונים זה לזה'.
יש כאן הוראה למעשה, להשתדל לא להסתכל בתוך שטח פרטי כמו בית או גינה וכדומה [אלא אם כן מדובר בגינה פתוחה לגמרי].
ברמה גבוהה יותר יש כאן הוראה, להשתדל לחשוב מה ה' רוצה מאיתנו במצב הנתון הזה, ולא לחשוב על 'מה קורה אצל השני', 'מה הייתי רוצה שיהיה אצלי' וכדומה, אלא 'מה אני יכול לעשות כאן ועכשיו'.
יש''כ. ויש לדייק את הלשון ''להשתדל'' כי זהו איסור.
כמובן יש להשתדל לא לעשות איסורים...
כתב הרמ''א (חו''מ קנ''ד ז'):
''אסור לעמוד בחלון ולראות בחצר חבירו
כדי שלא יזיקנו בראייתו ובזה איסורא קא עביד''

תודה רבה רבה !
בשביל תיקון אחד כזה כבר שווה המאמץ לכתוב כל יום את השיעור היומי !
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלויא אמר:
תודה. בבקשה.
איך מקטינים את כל ההודעות המצוטטות, כפי שעשיתם ?


מסמנים את כול ההודעות ב'תיבת עריכת הודעה', ובלחצן 'גודל' שמופיע בסרגל הכלי םבראש ההודעה, בוחרים את הגודל הרצוי.

להלן דוגמאות:

מסמנים את כול ההודעות ב'תיבת עריכת הודעה', ובלחצן 'גודל' שמופיע בסרגל הכלי םבראש ההודעה, בוחרים את הגודל הרצוי.

מסמנים את כול ההודעות ב'תיבת עריכת הודעה', ובלחצן 'גודל' שמופיע בסרגל הכלי םבראש ההודעה, בוחרים את הגודל הרצוי.


כמובן אפשר לשנות את גודל הגופן באמצעות שינוי הקוד. דוגמה לגופן בגודל 20

מסמנים את כול ההודעות ב'תיבת עריכת הודעה', ובלחצן 'גודל' שמופיע בסרגל הכלי םבראש ההודעה, בוחרים את הגודל הרצוי.
 
חלק עליון תַחתִית