הפלגות בעונות - חב"ד

לענין

משתמש ותיק
האם אכן בחב"ד המנהג כהגר"ז למנות לפי העונות בלבד ולא לפי הימים?
 

מחכים

משתמש ותיק
לענין אמר:
האם אכן בחב"ד המנהג כהגר"ז למנות לפי העונות בלבד ולא לפי הימים?

מה שאני יודע זה,
בעבר לכאורה לא נהגו כן, (וכן שמעתי גם בשם הגרז"ש דבורקין ז"ל אבדק"ק ק"ה שהיו לו מסורות פסיקה חבדיו"ת) אבל בעשרות שנים האחרונות התעוררו לחזור לפסקי אדה"ז, וזאת כתוצאה מהתעוררות הגה"ח רא"צ הכהן ע"ה, שהי' מגדולי עוסקי תורת אדה"ז, ולמעשה היום זה ההוראה המקובלת ולחלוטין.
כך שמעתי, אבל כרגיל @לבי במערב יידע יותר מדוייק.
 

מחכים

משתמש ותיק
מחכים אמר:
מה שאני יודע זה,
בעבר לכאורה לא נהגו כן, (וכן שמעתי גם בשם הגרז"ש דבורקין ז"ל אבדק"ק ק"ה שהיו לו מסורות פסיקה חבדיו"ת) אבל בעשרות שנים האחרונות התעוררו לחזור לפסקי אדה"ז, וזאת כתוצאה מהתעוררות הגה"ח רא"צ הכהן ע"ה, שהי' מגדולי עוסקי תורת אדה"ז, ולמעשה היום זה ההוראה המקובלת ולחלוטין.
כך שמעתי, אבל כרגיל @לבי במערב יידע יותר מדוייק.
אופסס,
כל מה שכתבתי זה על חישוב מסוף ראייה, ועכשיו שמתי לב שהשאלה על עונות, אני לא יודע בזה דברים ברורים, ויל"ע בזה א. כי זה בסוגריים, ויש מבוכה גדולה אם לפסוק ככל פסקי המוסגר ב. דלענ"ד ניתן לפרש את דברי אדה"ז באופן אחר, אבל מה אעשה שגדולי עוסקי שו"ע אדה"ז הבינו לא כמוני.

אבל בכל מקרה, לאחר שנוהגים לחשב מסוף ראייה- הפסק טהרה (עפ"י תשובת מהרי"ל שא"צ להפסיק לצורך חישוב ההפלגה אף שצ"ע בזה), ותמיד ההפסק טהרה הוא בעונת היום כך שלא יוצא נפק"מ בזה כ"כ.
ר' @לענין, שים לב.
 

לענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
נשמח לשמוע כיצד לדעתך ניתן לפרש באופן אחר.
 

מחכים

משתמש ותיק
לענין אמר:
נשמח לשמוע כיצד לדעתך ניתן לפרש באופן אחר.

שבוודאי מודה ששייך מושג להפלגת ימים ואדרבה זהו עיקר ההפלגה, ורק דשייך הפלגה גם לעונות, שאם קרה וקבעה הפלגה לפי עונות שלא בימים שווים, קבעה וסת אף שלא בימים שווים, אבל לא לחוש לכתחילה וסת שא"ק לפי עונה, וכ"ש שחייב לחוש להפלגת ימים גם אם לא בעונות.
וחילי' דידי,
1. מאד מוזר שלא כותב איך לחשב הפלגה במקומו כראוי.
2. להדיא מצייר את הציור רק לגבי קביעות, ולמה לא כותב לחוש לפי עונות.
3. איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ח עונות לפעמים נ"ט עונות ולפעמים ס' עונות
4. כן מוכח מדבריו בסק"מ (ואיני זוכר כעת החשבון)
5. כל הדוגמאות של הפלגות בכל הסימן נוקט הפלגת ימים, ולמה אינו מבאר שבעצם הוא רק שם המושאל להפלגת עונות.

וגוף הדין לפי איך שאני מבין מדבריו, כן פוסק גם בשבה"ל דאם בפועל ראתה ג"פ להפלגת עונות קובעת גם אם אינו הפלגת ימים.
 

אבימי

משתמש ותיק
מחכים אמר:
3. איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ט עונות לפעמים ס' עונות ולפעמים ס"א עונות
אמר עם הארץ:
האם לא ניתן לומר גם בזה מ"ש בסימן קפד בקו"א לענין תחלת ראיה דאזלינן בזה בתר רוב נשים הרואות לל'?
 

מחכים

משתמש ותיק
אבימי אמר:
מחכים אמר:
3. איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ט עונות לפעמים ס' עונות ולפעמים ס"א עונות
אמר עם הארץ:
האם לא ניתן לומר גם בזה מ"ש בסימן קפד בקו"א לענין תחלת ראיה דאזלינן בזה בתר רוב נשים הרואות לל'?

1. שם הוא אומר משהו מאד עמוק, שיש הבדל בין זה"ז לזמן חז"ל מכיוון שהיום קובעים וסת בימי נדה, וזה ל"ש לנ"ד.
2. וגוף הדבר תמוה, הרי אם אין הפלגה לימים כי אם לעונות, אז ז"א אשה שרואה לנ"ח עונות ולנ"ט' עונות ולס' עונות זה מ3 סיבות שונות, ואיך בדיוק יוצא שרוב נשים יראו ליום ל' הכולל פעמים נ"ח ונ"ט עונות ופעמים נ"ט וס' עונות.
 

שפרינגר

משתמש ותיק
מחכים אמר:
א"צ להפסיק לצורך חישוב ההפלגה אף שצ"ע בזה
כן מוכח להדיא לכאו' במ"ש סקפ"ו סק"ח "ואף לפי מנהגינו שלעולם מתחילין מליל ו' לראייתה כו'", עיי"ש.

מחכים אמר:
הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ט עונות לפעמים ס' עונות ולפעמים ס"א עונות
מחכים אמר:
איך בדיוק יוצא שרוב נשים יראו ליום ל' הכולל פעמים נ"ט וס' עונות ופעמים ס' וס"א עונות.
מבואר בהמצו"ב
הצג קובץ מצורף 1090-1.pdf

מחכים אמר:
למה אינו מבאר שבעצם הוא רק שם המושאל להפלגת עונות
מבאר ומבאר, בסקפ"ט סקל"ו: וכל מקום שאמרו יום בענין זה אין משמעותו אלא עונה או יום או לילה.
 

מחכים

משתמש ותיק
שפרינגר אמר:
כן מוכח להדיא לכאו' במ"ש סקפ"ו סק"ח "ואף לפי מנהגינו שלעולם מתחילין מליל ו' לראייתה כו'", עיי"ש.
ייש"כ עצום
שפרינגר אמר:
מבואר בהמצו"ב
1090-1.pdf
נמצא אצלי בכתובים פלפול שלם בעניין זה (אבל בפי די אף ואני צריך לסנן מזיהויים), ושם הארכתי בכל המצו"ב, שבגוף הדבר נכונים, ומ"מ עיקר התמיהה אינו מתרץ, דבשלמא מש"כ הסוג"ב, הרי דהסיבה לעונה בינונית היא יום השלושים, אלא דיש אפשרות שתראה בלילה ויש אפשרות שתראה ביום, ואילו האמת שאין מושג של הפלגת ימים כי אם עונות, נמצא דיום שלושים הוא סו"ס צירוף של 2 סיבות לראייה, אף שיש לדחוק דרוב נשים רואות לא' מב' עונות אלו- 45-46 עונות מסוף ראייה שהוא סוף זי"נ, מ"מ הדוחק ברור.

שפרינגר אמר:
מבאר ומבאר, בסקפ"ט סקל"ו: וכל מקום שאמרו יום בענין זה אין משמעותו אלא עונה או יום או לילה.
אינו ראייה לנ"ד, כי שם מבאר לגבי יום החשש שא"צ לחוש רק לעונה, ו(לענ"ד) הו"ל לפרש לגבי הפלגה שכשאומר שמפלגה כו"כ ימים דכוונתו להפלגת העונות שבו.

ומ"מ אני חושב שפירושי בדברי אדה"ז נכנס היטב בדבריו (ואל תקשינו מהלשון "ולא מיום ליום", שלענ"ד אפשר לפרשו שיש לחוש להפלגה של עונות אע"פ שהוא לא מיום ליום, ואינו מתכוון לשלול חשש הפלגת ימים), וא"צ לכל הדוחקים וחידושים.
ומה גם שלא ענית על כל השאלות (מסק"מ, ומדוע צייר את הדין רק לגבי וסת קבוע)

זו דעתי, אבל אני מבטל דעתי בפני דעתם של גדולים וטובים ממני (האהלי יוסף ועוד).

נ.ב ראה את דבריי (שבאו בארוכה יותר במ"א), א' מחשובי רבני אנ"ש והסכים עמדי שזהו פירוש אפשרי בד' אדה"ז
 

rk1234

משתמש ותיק
מחכים אמר:
איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ח עונות לפעמים נ"ט עונות ולפעמים ס' עונות
[/quote
כותב במפורש שאף שלגבי הפלגה מונים מסוף הראיה לגבי עונ"ב מונים מתחילת הראיה ואז באמת זה לפי ימים
 

מחכים

משתמש ותיק
rk1234 אמר:
מחכים אמר:
איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ח עונות לפעמים נ"ט עונות ולפעמים ס' עונות
כותב במפורש שאף שלגבי הפלגה מונים מסוף הראיה לגבי עונ"ב מונים מתחילת הראיה ואז באמת זה לפי ימים

א. לא נכון, לא מונים מסוף מתחילת ראייה אלא מסוף ז"י נדה ובשביל הנוחות אנחנו קוראים לזה ל' יום אבל באמת זה כ"ג יום.
ב. מה זה שייך סו"ס אם הפלגה זה עונות, גם פה היה אמור להיות עונות, וביום השלושים ישנם ב' הפלגות של עונות, יהיה החשבון איך שיהיה אם מתחילת ראייה או מסופו.
אולי אתה מתכוון משצירף הרב @שפרינגר וכבר הערתי כנ"ל
 

מחכים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
מחכים אמר:
ותמיד ההפסק טהרה הוא בעונת היום
רק את זה לא הבנתי, יכולה להפסיק מתי שהיא רוצה.

בוודאי, אבל בדר"כ ההפסק הוא ביום, וכמבואר בסימן קצ"ו דלכתחילה יש לבדוק סמוך לביה"ש, (ובדיקת שחרית מהני רק בדיעבד) ובמקרה זה אין נפק"מ אם החישוב הוא עונות או ימים, אלא במקרה חריג שהפסיקה בלילה.
והבאתי את שו"ת מהרי"ל והרב שפרינגר הביא סימוכין מדברי רבינו בעצמו, שאי"צ לבדוק להפסק טהרה קודם סוף ה' ימים לצורך חישוב ההפלגה, כיוון דבלא"ה אינה יכולה להתחיל ספירת ז"נ.
 

rk1234

משתמש ותיק
מחכים אמר:
מה זה שייך סו"ס אם הפלגה זה עונות, גם פה היה אמור להיות עונות, וביום השלושים ישנם ב' הפלגות של עונות, יהיה החשבון איך שיהיה אם מתחילת ראייה או מסופו.
אולי אתה מתכוון משצירף הרב @שפרינגר וכבר הערתי כנ"ל
[/quote
אולי יש לדון מחמת מה חוששים לעונ"ב אם זה מחמת שחוששים שמא תקבע וסתה או מחמת וכי לעולם לא תראה ואם חושש לשני העונות בעונ"ב זה אומר שזה חשש וכי לעולם לא תראה  וזה לא קשור לראיה הקודמת ולא מחמת חשש וסת כי זה תלוי בפעם הקודמת וזה אמור להיות עונה אחת כמו כל וסת
מחכים אמר:
א נכון, לא מונים מסוף מתחילת ראייה אלא מסוף ז"י נדה ובשביל הנוחות אנחנו קוראים לזה ל' יום אבל באמת זה כ"ג יום.
אני מביא את דבריו מסימן קפ"ד קו"א ד סליחה שההעתקה לא טובה האותיות הוא כותב במפורש שיש חילוק בין עונ"ב שמונים מתחילת ראיתה להפלגה רגילה ואולי באמת כונתו למה שכבודו כתב
ומשום הכי פירש הרמב"ן גבי עונה בינוניתנ, לאשמועינן דהכא דוקא מחשבים מתחלת ראייה ולא דמי לוסת ההפלגה. וטעמו ונימוקו עמו משום דבגמרא אמרינן (גבי עונה בינונית וכמה אמר כו' שלשים יום ורבא כו'סא) מר קחשיב ימי טהרה לבד (שהם כ"ג ימים לגירסת רבינו חננאל עיין שם בתוס'סב ומר חשיב ימי טומאה וטהרהסג (ולא פליגי אהדדי). ולפ"ז משמע בהדיא דלכולי עלמא מחשבינן כל ז' ימי נדתה בטומאה אע"פ שלא ראתה בכולן, דאם לא כן פליגי אהדדיסד. וכן בדין, שהרי בין כך ובין כך טמאה היאסה, וגם מעיינה פתוח כל ז'סו, דמשום הכי לא קבעה וסתסז. ומשום הכי אינה צריכה בדיקהסח לידע וסת ההפלגה, דאין ההפלגה מתחלת בנדתה אלא מסוף ז' ימי נדתהסט ששוב אין המעיין פתוח, ומתחילין ימי טהרתה לגירסת ר"ח (ואתי שפיר דלא קשה מידי מ"ש בכרתי ופלתי סי' קפ"ט (ס"ק ט"ז)ע להב"חעא והש"ךעב ודו"ק). ואף האידנא שיש להם דין זבותעג. ועוד דאף בימי נדה קובעים וסת האידנאעד
 

מחכים

משתמש ותיק
rk1234 אמר:
אולי יש לדון מחמת מה חוששים לעונ"ב אם זה מחמת שחוששים שמא תקבע וסתה או מחמת וכי לעולם לא תראה ואם חושש לשני העונות בעונ"ב זה אומר שזה חשש וכי לעולם לא תראה  וזה לא קשור לראיה הקודמת ולא מחמת חשש וסת כי זה תלוי בפעם הקודמת וזה אמור להיות עונה אחת כמו כל וסת
ועדיין אינו מובן מ"ש יום ל"א שאין חוששים בו מעונת יום ל' שחוששים בו.
ובכלל בפשטות אדה"ז פוסק עפ"י השו"ע שעו"ב הוא כיום וסת, (דבפשטות בזה תלוי השאלה אם עו"ב הוא רק בדיקה או גם פרישה וע"ש בעיון בקו"א סק"א)
 

מחכים

משתמש ותיק
rk1234 אמר:
אני מביא את דבריו מסימן קפ"ד קו"א ד סליחה שההעתקה לא טובה האותיות הוא כותב במפורש שיש חילוק בין עונ"ב שמונים מתחילת ראיתה להפלגה רגילה ואולי באמת כונתו למה שכבודו כתב
אכן כך אבל אי"ז שעו"ב שונה מציאות הפלגתה מהפלגה רגילה אלא כי זה נקבע לפי זמנם שסוף ראייה לעולם הוא בסוף ז' ימי נדה
ואעתיק את הלשון בהדגשת המילים החשובות


ומשום הכי פירש הרמב"ן גבי עונה בינונית, לאשמועינן דהכא דוקא מחשבים מתחלת ראייה ולא דמי לוסת ההפלגה. וטעמו ונימוקו עמו, משום דבגמרא אמרינן (גבי עונה בינונית וכמה אמר כו' שלשים יום ורבא כו') מר קחשיב ימי טהרה לבד (שהם כ"ג ימים לגירסת רבינו חננאל עיין שם בתוס'[)] ומר חשיב ימי טומאה וטהרה (ולא פליגי אהדדי). ולפ"ז משמע בהדיא דלכולי עלמא מחשבינן כל ז' ימי נדתה בטומאה אף על פי שלא ראתה בכולן, דאם לא כן פליגי אהדדי. וכן בדין, שהרי בין כך ובין כך טמאה היא, וגם מעיינה פתוח כל ז', דמשום הכי לא קבעה וסת. ומשום הכי אינה צריכה בדיקה לידע וסת ההפלגה, דאין ההפלגה מתחלת בנדתה אלא מסוף ז' ימי נדתה ששוב אין המעיין פתוח, ומתחילין ימי טהרתה לגירסת ר"ח (ואתי שפיר דלא קשה מידי מ"ש בכרתי ופלתי סי' קפ"ט (ס"ק ט"ז) להב"ח והש"ך ודו"ק). ואף האידנא שיש להם דין זבות. ועוד דאף בימי נדה קובעים וסת האידנא ולא מחזקינן לה במעיין פתוח. ולענין וסת ההפלגה מונין מראיה השנית (עיין כרתי ופלתי סי' קפ"ט ס"ק ט"ז) כדלקמן סי' קפ"ט לדעת הרמב"ן שם, דלא כרמ"א וט"ז שם. מכל מקום לענין עונה בינונית שהוא וסת לרוב הנשים שהן רואות משלשים לשלשים יום לא שייך לחלק בין זמנם לזמן הזה, שמכל מקום הן רואות בסוף ל' מתחלת ראיה כמקדם, ודו"ק:
 

שפרינגר

משתמש ותיק
מחכים אמר:
שפרינגר אמר:
סקפ"ט סקל"ו: וכל מקום שאמרו יום בענין זה אין משמעותו אלא עונה או יום או לילה.
אינו ראייה לנ"ד, כי שם מבאר לגבי יום החשש שא"צ לחוש רק לעונה, ו(לענ"ד) הו"ל לפרש לגבי הפלגה שכשאומר שמפלגה כו"כ ימים דכוונתו להפלגת העונות שבו.
לענ"ד כשכותב "כל מקום שאמרו יום בענין זה", אין הכוונה רק לדין המסויים שהזכיר כאן, כי אם לכל דיני הוסתות.
ובפרט שע"ז קאי מ"ש ואף בוסת ההפלגות כו'.

מחכים אמר:
להדיא מצייר את הציור רק לגבי קביעות, ולמה לא כותב לחוש לפי עונות.
דוק בלשונו: כגון אם ראתה בלילה ובסוף כ' ביום, שנמצאו מ' עונות מראיה לראיה עם עונות הראיות עצמן, הרי מ' עונות השניות כלות בליל כ"א. לא המשיך לתאר מציאות "וחזרה וראתה בליל כ"א", אלא "הרי מ' עונות השניות כלות בליל כ"א". לכאו' כוונתו שצריכה לחשוש בליל כ"א.
[ואח"כ ממשיך והשלישית כו', והיינו ודאי אם חזרה וראתה (וכיון שברור שזו הכוונה לא הוצרך לפרש)].

מחכים אמר:
כן מוכח מדבריו בסק"מ (ואיני זוכר כעת החשבון)
לעת עתה לא ידעתי כיצד מוכח כן בסק"מ. אם יבאר כוונתו נוכל בעז"ה לעיין בזה.

מחכים אמר:
נמצא אצלי בכתובים פלפול שלם בעניין זה
מחכים אמר:
ראה את דבריי (שבאו בארוכה יותר במ"א)
אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. יואיל נא מר להביא בזאת דבריו ופלפולו, ויהיו לנו כקילורין לעינים.


מחכים אמר:
עיקר התמיהה אינו מתרץ . . נמצא דיום שלושים הוא סו"ס צירוף של 2 סיבות לראייה, אף שיש לדחוק דרוב נשים רואות לא' מב' עונות אלו- 45-46 עונות מסוף ראייה שהוא סוף זי"נ, מ"מ הדוחק ברור.
אכן, ממ"ש בראשונים שדרך רוב נשים לראות ביום העונה בינונית, נמצאנו למדים (לפי שו"ע הרב) שזהו דרך רוב נשים - לראות באחת מב' עונות אלו.
מובן בהחלט הדוחק שאתה רואה בדברים (ובאמת לפי הסוג"ב ליתא לדוחק זה). דוחק ותו לא. ההגדרה "דוחק" הולמת את הדברים יותר ממ"ש בתחילת הדברים ש"עיקר התמיהה אינו מתרץ"! ודוק.

מחכים אמר:
בוודאי מודה ששייך מושג להפלגת ימים ואדרבה זהו עיקר ההפלגה, ורק דשייך הפלגה גם לעונות, שאם קרה וקבעה הפלגה לפי עונות שלא בימים שווים, קבעה וסת אף שלא בימים שווים, אבל לא לחוש לכתחילה וסת שא"ק לפי עונה
כלומר: (א) יש ב' אופני הפלגה, בימים או בעונות. (ב) הפלגה בעונות ולא בימים היינו רק אם קבעה, וא"צ לחוש לזה אם לא קבעה.
אם כי מוזר שלא כותב איך לחשב הפלגה במקומו כראוי, מוזר לאידך מדוע לא כותב ברור שיש שני אופנים, ומשאיר לנו להבין זאת מכלל הדברים.
אדרבא, בסקפ"ט סקל"ו מתחיל "ואף בוסת הפלגות מחשבין כו'", משמע שאין כוונתו לחדש אופן נוסף, שגם בזה חוששת, אלא לומר שזהו אופן החשבון דוסת ההפלגות [דיוק זה בלשון אינו ראיה מוכחת, דסו"ס אפשר לדחוק בלשונו גם כהבנתך. ולכן אם היה אכן מפורש במק"א כדבריך, לא היה קשה מלשון זו. אבל כל עוד אין הכרח לפרש כן, נראה לי פשוט יותר בלשונו כאן לפרש כפי שכתבתי].
בר מן דין, בסקפ"ט סקל"ב, עמ"ש המחבר (סי"א) "אינה חוששת לוסת הדילוג עד שתקבענו", הביא בשו"ע הרב מהראב"ד: דבשאר וסתות יש מן הדין לחוש לו בתחילתו כי שמא תקבע לה יום זה לוסת ותהיה אסורה בו הלכך אמרינן תחלתו כסופו, אבל וסת הדילוג כשתקבענו הותרו כל הימים הראשונים ואינה חוששת לעולם לט"ו וט"ז וי"ז לחדש . . וא"כ היאך יהיה תחלת הוסת חמור מסופו. וראה עוד מ"ש בענין אחר בקו"א סק"ד: שכתב הראב"ד כי הכלל הזה בידינו שכל הענינים שהוסתות נקבעים בהם חוששת מתחלתם חוץ מוסת הדילוג, ובפוסקים למדין מכללות ובפרט במקום שנאמר בהם חוץ.
וא"כ, את"ל שיש ב' אופני קביעות וסת הפלגה, א"כ גם בתחילתה הוה לן למיחש בכל ראיה הן להפלגת הימים והן להפלגת העונות.
 

מחכים

משתמש ותיק
שפרינגר אמר:
לענ"ד כשכותב "כל מקום שאמרו יום בענין זה", אין הכוונה רק לדין המסויים שהזכיר כאן, כי אם לכל דיני הוסתות.
ובפרט שע"ז קאי מ"ש ואף בוסת ההפלגות כו'.
נו נו, זה מאד שונה, כי כשכותבים על יום שהוא אסור ניתן להבהיר שהכוונה חלק מהיום, אבל כשכותבים הפלגה של ימים ומתכוונים עונות זה הרבה יותר הכרחי.
ובכל אופן על טעם וריח...
שפרינגר אמר:
לעת עתה לא ידעתי כיצד מוכח כן בסק"מ. אם יבאר כוונתו נוכל בעז"ה לעיין בזה
איירי שם באשה שראתה פעם ביום ופעם בלילה שחוששת רק לאחרונה, ומדברי אדה"ז שפ נראה שאיירי גם בוסת הפלגה, כי מדייק שם שאם ראתה באחרונה בלילה, אז שאני וסת הפלגה, אבל אם האחרונה היתה ביום אע"פ שלפניו הי' בלילה אכן קיימא ד' השו"ע שחוששת ביום, ואילו לעונות מנינן, הרי דחוששת לאחרונה בלילה.
שפרינגר אמר:
אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. יואיל נא מר להביא בזאת דבריו ופלפולו, ויהיו לנו כקילורין לעינים.
אין בו הרבה תוספת על מנה שכ' כאן, אלא בארוכה יותר וגם כתבתי שם כל החשבון שבקובץ שצירפת, ושבכל זאת אינו מיישב כדה"צ. (שוב ראיתי שאין לי את זה בקובץ אלקטרוני אלא בקונטרס, ואולי בהדמנות אערוך מחדש)
שפרינגר אמר:
הולמת את הדברים יותר ממ"ש בתחילת הדברים ש"עיקר התמיהה אינו מתרץ"! ודוק.
אכן הניסוח מוגזם.
שפרינגר אמר:
אם כי מוזר שלא כותב איך לחשב הפלגה במקומו כראוי, מוזר לאידך מדוע לא כותב ברור שיש שני אופנים, ומשאיר לנו להבין זאת מכלל הדברים.
להיפך מוזר שלא כותב במקום חישוב ההפלגה את עיקר אופן חישובו, ואילו לדבריי, איידי דאיירי בעניינא דעונות, מחדש במוסגר שלפי מהרי"ל מספקא לי', שישנה משמעות לעונות גם בעניין זה וכנ"ל. (וידעתי שאי"ז בכל הסוגריים, מ"מ בנ"ד נלענ"ד דכ"ה)
שפרינגר אמר:
אדרבא, בסקפ"ט סקל"ו מתחיל "ואף בוסת הפלגות מחשבין כו'", משמע שאין כוונתו לחדש אופן נוסף, שגם בזה חוששת, אלא לומר שזהו אופן החשבון דוסת ההפלגות [דיוק זה בלשון אינו ראיה מוכחת, דסו"ס אפשר לדחוק בלשונו גם כהבנתך. ולכן אם היה אכן מפורש במק"א כדבריך, לא היה קשה מלשון זו. אבל כל עוד אין הכרח לפרש כן, נראה לי פשוט יותר בלשונו כאן לפרש כפי שכתבתי].
אכן אני מפרשו כמש"כ, דעיקר דברי אדה"ז "ואף בוסת הפלגות" דגם בעניין ההפלגה יש משמעות של עונות.
שפרינגר אמר:
בר מן דין, בסקפ"ט סקל"ב....
אכן זה טענה, ושוברה בצידה, דהיות והם ב' מיני הפלגה, אנו מעדיפים את ההפלגה הארוכה, ואינה וסת שונה אלא הפלגה שונה, ולכן אין למידים מכל הנ"ל, ויש עוד להאריך בזה, ולע"ע אין עתותי בידי ועוד וחזון למועד.
ובכל אופן כדברים האלו ממש, פסק בשבט הלוי להלכה ולמעשה, בדעת הנודע ביהודה כך שיש מקום לפרש כן בדעת רבינו.
וגם א"נ חוששת גם לוסת שא"ק, עדיין בדעתי אני עומד דעדיף לפרש ד' אדה"ז דהוא אופן נוסף בהפלגה ובוודאי מודה דחוששת להפלגת ימים, וכפשטות כל הפוסקים (ולדבריך מדוע לא כתב את עיקר החידוש, אף דאולי מרומז בדבריו "ולא מיום ליום")
אלא דבמוסגר מספקא לי' דאולי יש גם חישוב נוסף ע"י עונות.

נ.ב אין צורך לשוב להתווכח על אותם הדברים, אני אמרתי את שלי, ואתה אמרת דבריך בהשכל ודעת, וא"צ לכפול ולחזור ע"ז, אא"כ יתחדש דברים נוספים.
מאד לעונג הי' לי הדו"ד ודבריך בטעם ודעת, ואשמח מאד להתייחסותך גם להערה שכתבתי באשכול אחר בענין בדיקה בוסת שבוע שא"ק באמצע ז"נ.
ושוב ת"ח על המ"מ בדברי אדה"ז בסימן קפ"ז, שאף שת"ל התייגעתי הרבה בדברי קדשו שם, לא שמתי לב לזה שדברי אחיו כ"ק מהרי"ל מפורשים שם.
 

מחכים

משתמש ותיק
אבימי אמר:
על כרחך שאני עו"ב מהפלגה רגילה שלכן אסורה כל מעת לעת לדעת הכו"פ, לא?
ממש לא.
לדעתי כמובן, הביאור הפשוט הוא (וכ"ה בסוגה בשושנים) שהפלגה היא לימים, ואין העונות אלא כקביעות בתוך היום דיש נשים שרואות ביום ויש רואות בלילה (ודמי קצת לשעות וסתות ע' חזו"א סי?),
ולכן עונה בינונית שיסוד החשש הוא לפי מה שראתה אלא מצד רוב הנשים אני חושש שתראה ביום ל', אין שום משמעות באיזה אופן ראתה כבר, כיוון שאין החשש מבוסס על מה שראתה ודו"ק.
ולפ"ז מחדש הסוג"ב שאם כבר ראתה פ"א ביום ל' בעונה מסויימת, שוב אינה חוששת בעונה בינונית כי אם בעונה שראתה בו, אך לא נתקבל חידוש זה להלכה, וגם מסברא יש לדון ואכ"מ
 

rk1234

משתמש ותיק
rk1234 אמר:
אולי יש לדון מחמת מה חוששים לעונ"ב אם זה מחמת שחוששים שמא תקבע וסתה או מחמת וכי לעולם לא תראה ואם חושש לשני העונות בעונ"ב זה אומר שזה חשש וכי לעולם לא תראה  וזה לא קשור לראיה הקודמת ולא מחמת חשש וסת כי זה תלוי בפעם הקודמת וזה אמור להיות עונה אחת כמו כל וסת
לאח"ז חשבתי שאין זה נכון דהרי בוסת הפלגה למעשה אנחנו פוסקים שלא משנה באיזה עונה ראתה בפעם הראשונה שממנה מפליגים וא"כ צריך לחוש בשתי העונות מחמת וסת שיקבע אם תראה
 
חלק עליון תַחתִית