האם יש קהילות בארץ שנוהגים כזמן ר"ת לקולא (את הויכוח לגבי ר"ת יש לקיים במקום המיועד)

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:

כל אלו שמתפללים מנחה לכתחילה עד זמן ר"ת.
זה נושא מדרבנן, ויש עוד צירוף.
ורבים מבין אלו מקילים מאוד אפי' עד 58 דק'. בעוד שבשום מקום (כמעט) לא נהגו ר"ת לפי 72 דק', חוץ מאונטרלנד בהונגריה.
בכל מקום נהגו לילה לפי ר"ת לפי צאת הכוכבים בפועל.
 
 

חפר

משתמש ותיק
גם בדאורייתא לגבי ברית מילה נוהגים בצאנז להקל עד כחצי שעה אחרי השקיעה, ואולי אפילו יותר, ואולי גם בסאטמר, וסקווער, מעניין איך נוהגים בבעלז ובאבוב.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
חפר אמר:
גם בדאורייתא לגבי ברית מילה נוהגים בצאנז להקל עד כחצי שעה אחרי השקיעה

מידיעה?
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם ברית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
חפר אמר:
גם בדאורייתא לגבי ברית מילה נוהגים בצאנז להקל עד כחצי שעה אחרי השקיעה

מידיעה?
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם בית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.
השאלה היא אם זה היה בארץ או בחו"ל. 
בחו"ל מסתמא יש הרבה. 
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם בית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.
השאלה היא אם זה היה בארץ או בחו"ל. 
בחו"ל מסתמא יש הרבה. 


הרי גם ר' עקיבא אייגר נהג כר"ת לקולא, כך כותב חתנו (בעל מעשה חושב על שעה"מ) במכתב נדפס באיגרות סופרים.
אבל אין שום מקור שהוא נהג לחשב את צאה"כ לפי 72 דק'.

באירופה זה היה עיקר המנהג, אבל הנוהגים כהגר"א ובעל התניא נהגו אחרת, לפי שקיעה ראשונה וכשי' הגאונים.
 
 

מחכים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם בית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.
מן הסתם בכגון דא גם סמך על הרמ"א דס"ל דבדיעבד מל תוך זמנו א"צ הטפת דם ברית,
דלפום ריהטא אינו מובן פסקו של הגריש"א ועכצ"ל כנ"ל
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מחכים אמר:
בכגון דא גם סמך על הרמ"א דס"ל דבדיעבד מל תוך זמנו א"צ הטפת דם ברית,
א"כ צ"ע למה הגריש"א "עבד עליו" ואמר לו טעם אחר?
טעם הגריש"א דודקא די מובן, שהרי האב היה מותר לו להתנהג על פי מנהגו וממילא הוא קיים את מצוותו ביום השמיני לפי מנהגו, ונעשית מצוות מילה כראוי.
 

חפר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מחכים אמר:
בכגון דא גם סמך על הרמ"א דס"ל דבדיעבד מל תוך זמנו א"צ הטפת דם ברית,
א"כ צ"ע למה הגריש"א "עבד עליו" ואמר לו טעם אחר?
טעם הגריש"א דודקא די מובן, שהרי האב היה מותר לו להתנהג על פי מנהגו וממילא הוא קיים את מצוותו ביום השמיני לפי מנהגו, ונעשית מצוות מילה כראוי.
האבא קיים אבל הוא לא קיים
 
 

מחכים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מחכים אמר:
בכגון דא גם סמך על הרמ"א דס"ל דבדיעבד מל תוך זמנו א"צ הטפת דם ברית,
א"כ צ"ע למה הגריש"א "עבד עליו" ואמר לו טעם אחר?
טעם הגריש"א דודקא די מובן, שהרי האב היה מותר לו להתנהג על פי מנהגו וממילא הוא קיים את מצוותו ביום השמיני לפי מנהגו, ונעשית מצוות מילה כראוי.
איני יודע בדיוק מב סבר הרב אלישיב
אבל סברא זו לדידי צ"ע, כי כלפי הבן עצמו, לשיטתו הוי ערל
ואם יש אילן גדול בלא"ה לסמוך בדיעבד, הרי די בסברא קלושה זו שלא להחמיר כהש"ך (דפליג על הרמ"א וכ"כ הב"ח והט"ז <כמדומה> להחמיר כחומרא בעלמא), ובפרט דלא לשווי' לאביו שלא מל את בנו.
 
 

מחכים

משתמש ותיק
nls אמר:
מחכים אמר:
אבל סברא זו לדידי צ"ע, כי כלפי הבן עצמו, לשיטתו הוי ערל

אין שום צד שהוא ערל
איני יודע אם ניתן להגדיר א"ה כערלה ממש (ויל"ע בזה וכעת איני יודע), אבל עכ"פ מחוייב בעצמו בהטפת דם ברית לדעת הש"ך וסיעתו, ולכאורה מחוייב כרת אם לא מטיף בעצמו דם ברית
 
 

nls

משתמש ותיק
מחכים אמר:
nls אמר:
מחכים אמר:
אבל סברא זו לדידי צ"ע, כי כלפי הבן עצמו, לשיטתו הוי ערל

אין שום צד שהוא ערל
איני יודע אם ניתן להגדיר א"ה כערלה ממש (ויל"ע בזה וכעת איני יודע), אבל עכ"פ מחוייב בעצמו בהטפת דם ברית לדעת הש"ך וסיעתו, ולכאורה מחוייב כרת אם לא מטיף בעצמו דם ברית
אפילו תינוק שנולד מהול עושים הטפת ברית שמא יש ערלה כבושה איך יעלה על הדעת לחייב כרת מי שודאי אין לו ערלה
 
 
אפשר שצירף הגרש"ז רעת רבי יוסי לקולא,
תו אפשר שלא האמין כל כך לסיפור של השואל.
וטעם שני שלי יקר בעיני יותר.
 

nls

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם בית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.

סיפור מדהים, יש לך אפשרות לברר ב100% אם היה באמת? ובדיוק כמה דקות אחרי השקיעה?
פסק שמשנה את התפיסה לחלוטין על 'מצוות האב על הבן'!
 

שלום רב

משתמש ותיק
תשובת הגריש"א מאד מסתברת.
שיטת ר"ת היא שיטה מרכזית בין הראשונים והפוסקים, רק שהיום הרוב לא נוהגים כך.
אבל קהילה שנוהגת כך זה לגיטימי בהחלט, והבן בוודאי נחשב למהול.
מהיכי תיתי לומר שאם הבן החליט כשגדל לשנות מנהג אביו הוא יעקור את המילה שלו למפרע?
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קד

בענין הנולד בעש"ק =בערב שבת קודש= אחר השקיעה עפ"י שיטת הגאונים, ומורה א' הורה למולו ביום ו', אי צריך הטפת ד"ב =דם ברית= כשגדל עהקת"ו ב' סליחות תשל"ב לפ"ק. להשואל כהלכה נ"י. ע"ד אחד שנולד בעש"ק אחר השקיעה לשיטת הגאונים וגאון מפורסם אחד שפוסק כשיטת ר"ת אף לקולא הורה למולו ביום ו', וכאשר גדל אותו נימול נהג בכל הזמנים של שבתות ויוהכ"פ וכו' כשיטת הגאונים, וכאשר נודע לו מהמעשה הנ"ל לבו נוקפו, ממ"נ אם הלכה כשיטת הגאונים, הרי הוא כאילו לא נימול, דבפירוש פסק הש"ך (יו"ד סי' רס"ו סקי"א) דמלין אותו ביום א', וכן פסקו הט"ז והש"ך (שם סי' רס"ב סק"ב) דנימול תוך ח' ה"ה כאילו לא נימול כלל (דלא כרמ"א), וא"כ השאלה אי בעי עתה עוה"פ =עוד הפעם= להטיף דם ברית, ואם נימא שההלכה כר"ת, הרי יוצא שח"ו עד עתה שנהג כהגאונים חילל שבתות וכו' אי צריך כפרה ע"ז, את"ד בקיצור.

הנה מחמת שראיתי במכתבו שהדבר נוגע לנפשו אמרתי אשיבה על אתר אף ברוב טרדותי.

הנה ממה שפסק הגאון הנשאל בתינוק שנולד בעש"ק אחרי השקיעה קודם ביה"ש =בין השמשות= דר"ת, למול בעש"ק שאח"ז, אין ראי' משום שס"ל בודאי כר"ת אף לקולא, אלא אף אם הי' מחמיר גם כשיטת הגאונים, מ"מ פסק בתשו' מהר"ש (ח"ז סי' ל"ט), לימול כה"ג בעש"ק, משום דיש לצרף גם שיטת הרמ"א דמל בתוך ח' יצא עיין שם, אלא דלכאורה כ"ז לא מועיל למאן דנוהג כשיטת הגאונים אף לקולא, דהוי תרתי דסתרי, אך אם זמן הלידה הי' קודם ג' רבעי מיל (ונודע פלוגתת הפוסקים בשיעור מיל) של יציאת ג' כוכבים בינונים, לכמה פוסקים ל"ה תרתי דסתרי עם העושים מלאכה במוש"ק =במוצאי שבת קודש= אחרי יציאת ג' כוכבים בינונים, די"ל דגם לר"ת הוי לילה אף דליכא ד' מילין מהשקיעה, כמבואר במנ"כ, והובא בביאור הלכה (סי' רצ"ג), וביותר אם גם הכסיף העליון ושוה לתחתון כמבואר שם (ובסי' רס"א) עיין שם, וכנראה שכן הוי גם שיטת חת"ס (או"ח סי' פ'), ובתשו' ריב"א (או"ח סי' ט"ו), ובתשו' מהרי"ץ (ח"א סי' כ"ח כ"ט) כתב ע"ז שהיא יתד שלא תמוט, ובפרט שכתב החת"ס שכן קיבל מרבותיו עיין שם, והגם כי קשה להבין שיטה זו, ועי' מש"כ בספרי מנחת יצחק (ח"ד סי' נ"ג), וגם יש סתירה למש"ע החת"ס (בליקוטים סי' ע"ט), וכן להמובא בשמו בליקוטי חבר בן חיים (ח"ד ד"ג ע"ב), בחשבון של זמן לילה ויום של כל השנה, מה ששמע מרבו הגרנ"א ז"ל, דשם מוכח דס"ל לגמרי כשיטת הגאונים, אבל שפיר כתב בספר ליקוטי הערות, דהי' חילוק מנהגים בין פפ"ד ובין המקומות שהחת"ס ז"ל שמש שם ברבנות, ומש"כ שם (בסי' פ"א) שקיבל מרבותיו כי הלכה רווחת כהמג"א, היינו שאר רבותיו עיין שם, אמנם כאמור שיטה זו בשיטת ר"ת קשה להבין, מ"מ ח"ו לומר דמי שנהג כן צריך כפרה, וממילא אין מקום לחששתך, אבל כמובן הוא דבר ראוי ונכון לנהוג כשיטת ר"ת לחומרא לדעת רוה"פ בשיטתו להמתין ע"ב מינוט /דקות/ במוש"ק לעשיית מלאכה ותו לא מידי.

בכוח"ט. יצחק יעקב ווייס.
 

מחכים

משתמש ותיק
nls אמר:
אפילו תינוק שנולד מהול עושים הטפת ברית שמא יש ערלה כבושה איך יעלה על הדעת לחייב כרת מי שודאי אין לו ערלה
מבואר בזה (ואיני זוכר המ"מ אבל ישנם כמה סימנים בשאג"א בעניין זה) דנולד מהול, הרי בלאו החשש של ערלה כבושה ל"ש למולו משא"כ אם היה בו שם ערל, ונימול שלא כהלכה, ל"ה מילה, ומחוייב במילה ולאו מצד ספק ערלה כבושה, ועד"ז מילה לשם ע"ז)
 

nls

משתמש ותיק
מחכים אמר:
nls אמר:
אפילו תינוק שנולד מהול עושים הטפת ברית שמא יש ערלה כבושה איך יעלה על הדעת לחייב כרת מי שודאי אין לו ערלה
מבואר בזה (ואיני זוכר המ"מ אבל ישנם כמה סימנים בשאג"א בעניין זה) דנולד מהול, הרי בלאו החשש של ערלה כבושה ל"ש למולו משא"כ אם היה בו שם ערל, ונימול שלא כהלכה, ל"ה מילה, ומחוייב במילה ולאו מצד ספק ערלה כבושה, ועד"ז מילה לשם ע"ז)

אעפ"כ תסכים איתי שגם שהמילה הייתה שלא כדין, סוף סוף אע"פ שחייב להטיף דם ברית, אבל ערל הוא לא, והתורה אמרה שערל שאינו מל עצמו חייב כרת.
צריך ראיות ברורות בנידון הזה 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
חפר אמר:
גם בדאורייתא לגבי ברית מילה נוהגים בצאנז להקל עד כחצי שעה אחרי השקיעה

מידיעה?
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם בית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.
התשובה היתה ההפך : מרן הגריש"א זצ"ל פסק שהבחור חייב הטפת דם ברית !!!

וטעמיו ונימוקיו כתובים בקובץ תשובות !
 
 

חפר

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם בית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.
התשובה היתה ההפך : מרן הגריש"א זצ"ל פסק שהבחור חייב הטפת דם ברית !!!

וטעמיו ונימוקיו כתובים בקובץ תשובות !
מי שנולד מהול ואביו מת, האם חייב בהטפת דם ברית
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
חפר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
יושב אוהלים אמר:
שמעתי סיפור על אברך שאביו הי' חסיד צאנז, והוא לא, ושאל את הגריש"א זצ"ל שכיון שאביו נהג כמנהג צאנז, והמילה שלו היתה ביום השמיני מהיום הקודם למרות שנולד אחרי השקיעה, (אני לא זוכר כמה דקות, אבל בזמן שרק בצאנז נוהגים שהוא עדיין יום), האם הוא צריך להטיף דם בית כמי שנימול בשביעי.
והורה לו הגריש"א ז"ל שכיון שאביו היה חסיד צאנז, והוא נהג כך על פי מנהגו, (והנימול היה אז תינוק שפטור מן המצוות, וחיוב המילה היה אז רק על האב), אינו צריך להטיף דם ברית.
התשובה היתה ההפך : מרן הגריש"א זצ"ל פסק שהבחור חייב הטפת דם ברית !!!

וטעמיו ונימוקיו כתובים בקובץ תשובות !
מי שנולד מהול ואביו מת, האם חייב בהטפת דם ברית
אכן קושיותך קושיא טובה ... 
וישנם עוד הרבה קושיות בסוגיא זו.
ואכמ"ל ! (לע"ע) ועח"ל !
 
 

מחכים

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
התשובה היתה ההפך : מרן הגריש"א זצ"ל פסק שהבחור חייב הטפת דם ברית !!!

וטעמיו ונימוקיו כתובים בקובץ תשובות
נשמח למ"מ
בחיפוש שעשיתי, לא מצאתי.
 

מחכים

משתמש ותיק
שוב מצאתי הסברא שהוזכר בשם הרב אלישיב, בשו"ת שבט הלוי חי"א סימן ר"ל
והתם אכן מיקיל דא"צ הטפת דם ברית, בצירוף דעת הרמ"א, וכמש"כ לעיל.

איברא, מדובר שם רבע שעה אחרי השקיעה דיכול להיות דהוא ביה"ש לשיטת הגאונים, וגם זה מצטרף לקולא שם, וצ"ע לדינא בחצי שעה אחר השקיעה.
גם מלשון השאלה נראה שלא עזב הבן לגמרי את קהילת הנוהגים שיטת ר"ת אלא דחושש לשיטת הגאונים.
וצ"ע
 

מחכים

משתמש ותיק
מחכים אמר:
מבואר בזה (ואיני זוכר המ"מ
- תוספות מסכת יבמות דף מו עמוד ב
כתב בה"ג דגר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית וקטן שנולד כשהוא מהול אין צריך להטיף וטעמא דקטן שלא היתה לו ערלה מעולם אין צריך אבל גר שהיתה לו ערלה ומילתו אינה מילה צריך להטיף דם ברית.
 
חלק עליון תַחתִית