הגהות על מראי מקומות במשנה ברורה וביאור הלכה!

matang

משתמש רגיל
שלום רב לכל חכמי ורבני הפורום היקרים!
חשבתי שיהיה לתועלת גדולה מאוד!
אם כל אחד יפרסם איפה שמצא טעות במראה מקומות בשו"ע, במשנ"ב ובביאור הלכה.

אביא דוגמא: בסימן נ"ח בביאור הלכה ד"ה משעלה עמוד השחר. מופיע "בדברי המגן אברהם לקמן בסימן פ"ט סימן קטן ח" וצריך להגיהה סימן קטן ג'.

אני בטוח שכל החברים נתקלו במראה מקומות שגויים וזה יהיה לעזר ולתועלת מי שיכול לפרסם!

כמובן שיש לבדוק לפני ולפנים לפני שמפרסמים הגהה וד"ל.
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
אכן, הדבר היחיד שאני מודה להם עליו.
גם בבאר היטב ושערי תשובה עשו הגהה להפליא
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
הדבר היחיד שאני מודה להם עליו
הדבר היחיד?!!
נכון שיש הרבה ביקורת ויש לה מקום להישמע, אבל גם הרבה דברים טובים עשו, גם במשנ"ב וגם בגמ' ובמפרשי הגמ' כגון מהרש"א וכן מבעל המאור והרמב"ן גם לאחר הביקורת על שינוי צורת הדף והפיסוק.
אולי בגמרות החדשות עם הדגשת דברי הגמ' בתוס' וברא"ש וכן ציון כל וא"ת ווי"ל חצו את הקוים,
אבל להגיד הדבר היחיז זה קצת יומרני.
 

מבין ומאזין

משתמש רגיל
עת הזמיר אמר:
ויש לה מקום להישמע, אבל גם הרבה דברים טובים עשו, גם במשנ"ב וגם בגמ' ובמפרשי הגמ' כגון מהרש"א וכן מבעל המאור והרמב"ן גם לאחר הביקורת על שינוי צורת ה
יתכן שזאת כוונתו, ההגהה שלהם בכלליות, ואיידי דבמשנ"ב איירינן נקט משנ"ב.
 

matang

משתמש רגיל
פותח הנושא
עפר ואפר אמר:
עוז והדר לא תיקנו את זה? הם ישבו יסודי מאוד על המ"מ

יש הגהות לצערי בשולחן ערוך שהם לא תיקנו..
ואף הוצאת מכון ירושלים במהדורת פרידמן שהוציאו את השולחן ערוך במהדורה מתוקנת..
את לשון השו"ע בהוצאת המשנה ברורה לא טרחו.. לתקן... 

לכן יש חשיבות!!
מה גם שאני לא מצפה מאנשים לקנות עוד מהדורה של משנה ברורה  עוז והדר 
 

matang

משתמש רגיל
פותח הנושא
בסימן נא סעיף ג: אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו. ע"כ.
וצריך להגיה : אחר ישתבח יש לו לענות אמן אחר ברכת עצמו.

חברים אשמח שמי שיש הגהות יעלה אותם תודה רבה לכולם!
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
בשבילי זה הדבר היחיד, לא אמרתי תקבלו דעתי, וידעתי שאנשים לא מסתייגים מהחוצפה הנוראה שחברה מסחרית יקראו לעצמם ממלכת התורה, דבר שמביא לי בחילות.
 

matang

משתמש רגיל
פותח הנושא
אהרן פישר אמר:
בשבילי זה הדבר היחיד, לא אמרתי תקבלו דעתי, וידעתי שאנשים לא מסתייגים מהחוצפה הנוראה שחברה מסחרית יקראו לעצמם ממלכת התורה, דבר שמביא לי בחילות.

אתה יכול להשתמש בפרמין זה מועיל לבחילות.
בקשר לעוז והדר מכוו ירושלים מכון המאור וכו' צריך לנשק להם את הידיים על העבודה החשובה והקדושה שהם עושים. ישר כוחם! 
ממש מעלים את קרנה של התורה!
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
matang אמר:
שלום רב לכל חכמי ורבני הפורום היקרים!
חשבתי שיהיה לתועלת גדולה מאוד!
אם כל אחד יפרסם איפה שמצא טעות במראה מקומות בשו"ע, במשנ"ב ובביאור הלכה.

אביא דוגמא: בסימן נ"ח בביאור הלכה ד"ה משעלה עמוד השחר. מופיע "בדברי המגן אברהם לקמן בסימן פ"ט סימן קטן ח" וצריך להגיהה סימן קטן ג'.

אני בטוח שכל החברים נתקלו במראה מקומות שגויים וזה יהיה לעזר ולתועלת מי שיכול לפרסם!

כמובן שיש לבדוק לפני ולפנים לפני שמפרסמים הגהה וד"ל.
Er28W7Y.png

 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
matang אמר:
בסימן נא סעיף ג: אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו. ע"כ.
וצריך להגיה : אחר ישתבח יש לו לענות אמן אחר ברכת עצמו.

חברים אשמח שמי שיש הגהות יעלה אותם תודה רבה לכולם!

מעניין מאוד, מתי שינו את הלשון?
 

matang

משתמש רגיל
פותח הנושא
אם תראה בטור הלשון גם "יש לו"
ובשו"ע מכון ירושלים: כתבו בהערה ו' שהטעות נשתרבבה ממהדורת אמ"ד תצ"ב ואילך נדפס "יכול לענות"
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
ביאור הלכה סימן שכח סעיף ד
ד"ה כל שרגילים וכו' - זהו לשון הרמב"ן בת"ה וכתב המ"מ דמזה משמע דאע"פ שאין בו סכנה במניעת הדבר ההוא עכ"ל
העיר לי ידידי שיחי' דנראה דצ"ל: המ"א, שהרי המ"מ לא דייק כן מהרמב"ן, אף על פי שהביא דבריו לעיל מיניה, ורק המ"א דייק כן מדברי הרמב"ן.
גם בעוז והדר לא הגיהו כאן, אלא ציינו לדברי המ"מ. ויש שטעה בזה ועפי"ז ערך מערכות שלמות בדברי הרמב"ן והמ"מ. 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
בביאור הלכה תסו, ה:
דכל מי שאינו יונק אין לו מקום השתן כמו שכתב בספר'שערי שמים מאמר ד' - צ"ל בספר שער השמים. ולא תוקן בעוז והדר.
שערי שמים הוא סידור היעבץ, ושער השמים [בדרך כלל הכוונה לסידור השל"ה, אך כאן] הוא ספר בחכמת הטבע מאת אבי הרלב"ג. גם בענין ביצה שאין לה חלמון הביא הפר"ח יו"ד סי' פו סק"ה מדבריו שהתרנגולת כשתעמוד מלהטיל, תהא הביצה האחרונה בלי חלמון, ועפ"ז הכשירה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
מו שכתב בספר' שערי שמים מאמר ד' - צ"ל בספר שער השמים. ולא תוקן בעוז והדר.
שערי שמים הוא סידור היעבץ,
בדרך כלל לא נהוג לתקן תקונים מהסוג הנ"ל שהרי המחבר עצמו כתב כך בתחילה ולא שנפלה כאן טעות, והשם שערי שמים שגור בפי הרבה ספרים (לפי הציון מאמר ד' המבין יבין שהוא לרבי גרשון)
סידורו של רבינו היעב"ץ כמדומה נקרא עמודי שמים
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
בביאור הלכה תסו, ה:
דכל מי שאינו יונק אין לו מקום השתן כמו שכתב בספר'שערי שמים מאמר ד' - צ"ל בספר שער השמים. ולא תוקן בעוז והדר.
שערי שמים הוא סידור היעבץ, ושער השמים [בדרך כלל הכוונה לסידור השל"ה, אך כאן] הוא ספר בחכמת הטבע מאת אבי הרלב"ג. גם בענין ביצה שאין לה חלמון הביא הפר"ח יו"ד סי' פו סק"ה מדבריו שהתרנגולת כשתעמוד מלהטיל, תהא הביצה האחרונה בלי חלמון, ועפ"ז הכשירה.

וכדוגמת זה תמצא שכותב בני חייא במקום בני חיי. אמנם בזה אין מקום לטעות, דלאו תרי בני חיי.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
אהרן פישר אמר:
הדבר היחיד שאני מודה להם עליו
הדבר היחיד?!!
נכון שיש הרבה ביקורת ויש לה מקום להישמע, אבל גם הרבה דברים טובים עשו, גם במשנ"ב וגם בגמ' ובמפרשי הגמ' כגון מהרש"א וכן מבעל המאור והרמב"ן גם לאחר הביקורת על שינוי צורת הדף והפיסוק.
אולי בגמרות החדשות עם הדגשת דברי הגמ' בתוס' וברא"ש וכן ציון כל וא"ת ווי"ל חצו את הקוים,
אבל להגיד הדבר היחיז זה קצת יומרני.
אני מודה להם גם על כל מה שהזכרת.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
שע"ת סי' תקנ"א
וע' בשבו"י חלק ג' סימן ל"ו שבלילה שלפני המילה יש להחמיר בזמן הזה שפשטה כו' שמזלזל באבילות של ת"ב וראוי לעשות גדר ואני מורה להם היתר במקום שנהגו להתיר אחד לבד או בשר או יין ומאכלי חלב לעשות זכר לחורבן כדי להוציא מלבן של צדוקים, אבל ביום המילה שניהם מותרים בשר ויין לכל הקרואים ואפי' בשבוע שחל ט"ב דהיינו למנין עשרה מלבד קרובים פסולי עדות עכ"ל ועיין ביד אפרים הבאתי מדברי המג"א סי' תרמ"ד ע"ש ושוב ראיתי בבאר יעקב שכתב לאיסור והביא דברי המג"א ס' תרמ"ד גם כתב שכן מבואר בחוות יאיר סי' ע' שאינו סעודת מצוה וכן נראה מהש"ך יו"ד ס"ס קע"ח שכתב שאין איסור משום עורכים לגד שולחן כו' משמע דמצוה לית בי' וכ' שכמדומה שכך נוהגים בפ"פ דמיין שאין אוכלים בסעודה זו בשר ע"ש וע' בא"ר ס"ק כ"ו שאוסר ג"כ וע' בשכנה"ג שכ"כ בשם מהר"י ברונא וע' שם שנשאל גם על שלישי למילה ובתשובתו לא הזכיר מזה ונראה דב"י בפשיטות לאיסור שאינו מנהג פשוט כ"כ לעשות בו סעודה.
מה דעת חו"ר דאתרא הדין בפענוח תיבה זו?
ר"ת או סתם ט"ס?
מהי הצעתכם? 


 
 

פתח הבית

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
שע"ת סי' תקנ"א
וע' בשבו"י חלק ג' סימן ל"ו שבלילה שלפני המילה יש להחמיר בזמן הזה שפשטה כו' שמזלזל באבילות של ת"ב וראוי לעשות גדר ואני מורה להם היתר במקום שנהגו להתיר אחד לבד או בשר או יין ומאכלי חלב לעשות זכר לחורבן כדי להוציא מלבן של צדוקים, אבל ביום המילה שניהם מותרים בשר ויין לכל הקרואים ואפי' בשבוע שחל ט"ב דהיינו למנין עשרה מלבד קרובים פסולי עדות עכ"ל ועיין ביד אפרים הבאתי מדברי המג"א סי' תרמ"ד ע"ש ושוב ראיתי בבאר יעקב שכתב לאיסור והביא דברי המג"א ס' תרמ"ד גם כתב שכן מבואר בחוות יאיר סי' ע' שאינו סעודת מצוה וכן נראה מהש"ך יו"ד ס"ס קע"ח שכתב שאין איסור משום עורכים לגד שולחן כו' משמע דמצוה לית בי' וכ' שכמדומה שכך נוהגים בפ"פ דמיין שאין אוכלים בסעודה זו בשר ע"ש וע' בא"ר ס"ק כ"ו שאוסר ג"כ וע' בשכנה"ג שכ"כ בשם מהר"י ברונא וע' שם שנשאל גם על שלישי למילה ובתשובתו לא הזכיר מזה ונראה דב"י בפשיטות לאיסור שאינו מנהג פשוט כ"כ לעשות בו סעודה.
מה דעת חו"ר דאתרא הדין בפענוח תיבה זו?
ר"ת או סתם ט"ס?
מהי הצעתכם? 
נראה שכבר עמד בזה בעוז והדר [שלא פענוח כלום וגם לא נקודות]
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
פתח הבית אמר:
נראה שכבר עמד בזה בעוז והדר [שלא פענוח כלום וגם לא נקודות]
לו היה שם מדור הגהות וציונים ומי מאתנו היה העורך מה ההצעה?
 
חלק עליון תַחתִית