מדוע אין מברכים על ריח סינטטי ? שהרי ברכה היא פונקציה של הנאה !

במבי

משתמש ותיק
אני לא מבין מדוע לא נוהגים לברך גם על בשמים מחומר סינטטי שהרי הברכה היא תוצאה נגזרת ישירות מההנאה, וכשם שמברכים על חומרי טעם סינטטים ההגיון אומר לברך גם על ריח סינטטי, ומדוע להגדיר את הפרשת המושק (שהערוך מסביר שבכלל מדובר בצואתה) כבושם ומכנגד לומר שגרסה עדכנית של קוקו שאנל אינה ראויה לברכה ?
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מה פירוש "אין מברכים"? תלוי מי הפוסק שלכם.

אכן להסוברים שלא מברכים, השאלה עומדת.
ודעתם (בכללות) שבבושם סינתטי, החומרים המרכיבים אינם מריחים טוב, רק יוצרים יחד תגובה כימית שגורמת לריח טוב.
והחילוק מאוכל - בדרך אפשר - שבאוכל מברכים על הנאת מעיו, וכל החומרים הסינתטים שיש באוכל, אע"פ שאינם טעימים, ראויים לעבור בבית הבליעה ולגרום הנאה. אלא שבעודם חומר מר ומוזר, מפני סיבה צדדית (שהם גורמים סבל ולא הנאה) לא יברכו עליהם, אבל אם תרד הסיבה הזו (ע"י שמעורבבים עם עוד דברים ובסוף הכל טעים), חוזר הדין לברך משום הנאת מעיו.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
זכורני שבוזאת הברכה הביא שלא מברכים עליהם משום סב"ל, ולא כדבר פשוט.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
אני לא מבין מדוע לא נוהגים לברך גם על בשמים מחומר סינטטי שהרי הברכה היא תוצאה נגזרת ישירות מההנאה, וכשם שמברכים על חומרי טעם סינטטים ההגיון אומר לברך גם על ריח סינטטי, ומדוע להגדיר את הפרשת המושק (שהערוך מסביר שבכלל מדובר בצואתה) כבושם ומכנגד לומר שגרסה עדכנית של קוקו שאנל אינה ראויה לברכה ?
חז''ל אמרו שלא מברכים על שמן זית בורא פרי הזית, ופירש''י בברכות לה:, כי השמן שנוצר הוא ע''י אדם ולא ע''י בריאה ולכן מברכים בורא פרי העץ כי זה חשיב בריאה.
וא''כ בשלמא המוש''ק שהוא נברא בטבע ונעשה לריח טוב חשיב בריאת ה', אבל מה שנעשה ע''י מכונות כימיות הוא לא בריאת ה' ואין כאן בריאת בשמים כי מה שנברא הוא לא בשמים.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
אני לא מבין מדוע לא נוהגים לברך גם על בשמים מחומר סינטטי שהרי הברכה היא תוצאה נגזרת ישירות מההנאה, וכשם שמברכים על חומרי טעם סינטטים ההגיון אומר לברך גם על ריח סינטטי, ומדוע להגדיר את הפרשת המושק (שהערוך מסביר שבכלל מדובר בצואתה) כבושם ומכנגד לומר שגרסה עדכנית של קוקו שאנל אינה ראויה לברכה ?
חז''ל אמרו שלא מברכים על שמן זית בורא פרי הזית, ופירש''י בברכות לה:, כי השמן שנוצר הוא ע''י אדם ולא ע''י בריאה ולכן מברכים בורא פרי העץ כי זה חשיב בריאה.
וא''כ בשלמא המוש''ק שהוא נברא בטבע ונעשה לריח טוב חשיב בריאת ה', אבל מה שנעשה ע''י מכונות כימיות הוא לא בריאת ה' ואין כאן בריאת בשמים כי מה שנברא הוא לא בשמים.

וא"כ לפי"ז מירב הבשמים הטבעיים הכי יקרים שנעשים ע"י מיצוי של פרחים אי אפשר לברך עליהם שהרי הם לא נבראו והם נעשו ע"י האדם ?!
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
אני לא מבין מדוע לא נוהגים לברך גם על בשמים מחומר סינטטי שהרי הברכה היא תוצאה נגזרת ישירות מההנאה, וכשם שמברכים על חומרי טעם סינטטים ההגיון אומר לברך גם על ריח סינטטי, ומדוע להגדיר את הפרשת המושק (שהערוך מסביר שבכלל מדובר בצואתה) כבושם ומכנגד לומר שגרסה עדכנית של קוקו שאנל אינה ראויה לברכה ?
חז''ל אמרו שלא מברכים על שמן זית בורא פרי הזית, ופירש''י בברכות לה:, כי השמן שנוצר הוא ע''י אדם ולא ע''י בריאה ולכן מברכים בורא פרי העץ כי זה חשיב בריאה.
וא''כ בשלמא המוש''ק שהוא נברא בטבע ונעשה לריח טוב חשיב בריאת ה', אבל מה שנעשה ע''י מכונות כימיות הוא לא בריאת ה' ואין כאן בריאת בשמים כי מה שנברא הוא לא בשמים.

וא"כ לפי"ז מירב הבשמים הטבעיים הכי יקרים שנעשים ע"י מיצוי של פרחים אי אפשר לברך עליהם שהרי הם לא נבראו והם נעשו ע"י האדם ?!
מה שיש לו ריח טוב בטבע הוי כבריאת ה' והאדם רק ריכז, מה שאין כן פעולה כימית שהוא פנים חדשות.
 
 

רימון

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חז''ל אמרו שלא מברכים על שמן זית בורא פרי הזית, ופירש''י בברכות לה:, כי השמן שנוצר הוא ע''י אדם ולא ע''י בריאה ולכן מברכים בורא פרי העץ כי זה חשיב בריאה.
וא''כ בשלמא המוש''ק שהוא נברא בטבע ונעשה לריח טוב חשיב בריאת ה', אבל מה שנעשה ע''י מכונות כימיות הוא לא בריאת ה' ואין כאן בריאת בשמים כי מה שנברא הוא לא בשמים.

וא"כ לפי"ז מירב הבשמים הטבעיים הכי יקרים שנעשים ע"י מיצוי של פרחים אי אפשר לברך עליהם שהרי הם לא נבראו והם נעשו ע"י האדם ?!
מה שיש לו ריח טוב בטבע הוי כבריאת ה' והאדם רק ריכז, מה שאין כן פעולה כימית שהוא פנים חדשות.
 
כל זה אינו סיבה שלא לברך ח"ו, אלא הוא סיבה שלא לברך בנוסח "בורא" הגם שיש לחלק.
ומה שאתה אומר הוא ממש דומה לאחד שאומר שמותר לאכול סוכריות בלי שום ברכה כי אי אפשר לברך בורא פרי האדמה וכדומה.
כי אם אי אפשר לברך "בורא מיני בשמים" זה לא היתר להנות מעולם הזה בלי ברכה, ולכן לפחות יש לברך "שהכל נהיה בדברו" שמצינו ששייך לפטור בו גם ברכת הריח, כמבואר בתוס' ר"י בברכות לח., ואכמ"ל.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
רימון אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
וא"כ לפי"ז מירב הבשמים הטבעיים הכי יקרים שנעשים ע"י מיצוי של פרחים אי אפשר לברך עליהם שהרי הם לא נבראו והם נעשו ע"י האדם ?!
מה שיש לו ריח טוב בטבע הוי כבריאת ה' והאדם רק ריכז, מה שאין כן פעולה כימית שהוא פנים חדשות.
כל זה אינו סיבה שלא לברך ח"ו, אלא הוא סיבה שלא לברך בנוסח "בורא" הגם שיש לחלק.
....



ואינו מדויק שהרי הגמ' שם מציעה מיד וּנְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי עֵץ זַיִת״?

ולהעמדה זאת ניחא גם הנוסח "בורא" וכן פוקו ואכלו פרוסת עוגה מעשה ידי אדם לתפארה וברכו עליה בורא מיני מזונות !
 
כמדומה שזו קושית הטור על הרמב"ם סימן רי"ז
ועי' ב"י וז"ל, וטעמו של הרמב"ם נראה שהוא משום שסובר דריח כיון שאינו צורך הגוף כל כך כשאין לו עיקר אף על פי שנהנה אין לו לברך עליו.

אגב, בושם שנוצר להיות על הגוף יתכן שאינו אלא להעביר ריח רע וכלל אין מברכים עליו (ריז ב)
 

אור החכמה

משתמש ותיק
דברי חמודות מסכת ברכות פרק ח
(יט) מפני שחזקתו לגמר את הכלים. וכתב הרמב"ם ז"ל וכן המריח בכלים שהם מגומרים אינו מברך לפי שאין שם עיקר אלא ריח בלא עיקר והשיג עליו הטור סי' רי"ז והשיב הב"י דטעמו של הרמב"ם נראה שהוא משום שסובר דריח כיון שאינו צורך הגוף כל כך כשאין לו עיקר אף על פי שנהנה אין לו לברך עליו ע"כ. וראיה נ"ל לדבר שמפני כן הוצרכו ללמוד מן המקרא כל הנשמה לברך על הריח כדאיתא בפ' כיצד מברכין ומה"ט נמי אין מברכין עליו ברכה אחרונה כדפירש"י בפ' בא סימן:
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
רימון אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
וא"כ לפי"ז מירב הבשמים הטבעיים הכי יקרים שנעשים ע"י מיצוי של פרחים אי אפשר לברך עליהם שהרי הם לא נבראו והם נעשו ע"י האדם ?!
מה שיש לו ריח טוב בטבע הוי כבריאת ה' והאדם רק ריכז, מה שאין כן פעולה כימית שהוא פנים חדשות.
כל זה אינו סיבה שלא לברך ח"ו, אלא הוא סיבה שלא לברך בנוסח "בורא" הגם שיש לחלק.
ומה שאתה אומר הוא ממש דומה לאחד שאומר שמותר לאכול סוכריות בלי שום ברכה כי אי אפשר לברך בורא פרי האדמה וכדומה.
כי אם אי אפשר לברך "בורא מיני בשמים" זה לא היתר להנות מעולם הזה בלי ברכה, ולכן לפחות יש לברך "שהכל נהיה בדברו" שמצינו ששייך לפטור בו גם ברכת הריח, כמבואר בתוס' ר"י בברכות לח., ואכמ"ל.
שאני סוכריות שאפשר בשהכל, אבל כאן מי יימר לן דתוס' הזה להלכה לברך שהכל, ואולי לא תיקנו חז''ל בזה ברכה.

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
רימון אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מה שיש לו ריח טוב בטבע הוי כבריאת ה' והאדם רק ריכז, מה שאין כן פעולה כימית שהוא פנים חדשות.
כל זה אינו סיבה שלא לברך ח"ו, אלא הוא סיבה שלא לברך בנוסח "בורא" הגם שיש לחלק.
....



ואינו מדויק שהרי הגמ' שם מציעה מיד וּנְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי עֵץ זַיִת״?

ולהעמדה זאת ניחא גם הנוסח "בורא" וכן פוקו ואכלו פרוסת עוגה מעשה ידי אדם לתפארה וברכו עליה בורא מיני מזונות !
בורא פרי עץ זית, היינו שהבריאה היא הזית ולא השמן, אבל כאן הבריאה היא לא הבשמים.
ומה שהקשית ממזונות היינו מחמת דאף חיטה היא מזון כי היא מזינה, ובדיעבד כל מידי נחשב מזון חוץ ממלח ומים, מה שאין כן גבי בשמים, עי''ש בש''ס שהש''ס לא חזר בו אלא שינה את נוסח הברכה, אבל הטענה נשארה.
 
 

רימון

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
רימון אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מה שיש לו ריח טוב בטבע הוי כבריאת ה' והאדם רק ריכז, מה שאין כן פעולה כימית שהוא פנים חדשות.
כל זה אינו סיבה שלא לברך ח"ו, אלא הוא סיבה שלא לברך בנוסח "בורא" הגם שיש לחלק.
ומה שאתה אומר הוא ממש דומה לאחד שאומר שמותר לאכול סוכריות בלי שום ברכה כי אי אפשר לברך בורא פרי האדמה וכדומה.
כי אם אי אפשר לברך "בורא מיני בשמים" זה לא היתר להנות מעולם הזה בלי ברכה, ולכן לפחות יש לברך "שהכל נהיה בדברו" שמצינו ששייך לפטור בו גם ברכת הריח, כמבואר בתוס' ר"י בברכות לח., ואכמ"ל.
שאני סוכריות שאפשר בשהכל, אבל כאן מי יימר לן דתוס' הזה להלכה לברך שהכל, ואולי לא תיקנו חז''ל בזה ברכה.

 
דעת רוב האחרונים שאפשר לברך שהכל על ריח, ורק המגן גיבורים צידד לא ככה, ויש ראיות מדברי הראשונים דלא כהמגן גיבורים. עי' משנ"ב רטז יג, ועי' יביע אומר ח סי' כז בהרחבה גדולה
ולכן להתיר להריח בריח סינטטי בלי לברך הוא קולא גדולה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
רימון אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
רימון אמר:
כל זה אינו סיבה שלא לברך ח"ו, אלא הוא סיבה שלא לברך בנוסח "בורא" הגם שיש לחלק.
ומה שאתה אומר הוא ממש דומה לאחד שאומר שמותר לאכול סוכריות בלי שום ברכה כי אי אפשר לברך בורא פרי האדמה וכדומה.
כי אם אי אפשר לברך "בורא מיני בשמים" זה לא היתר להנות מעולם הזה בלי ברכה, ולכן לפחות יש לברך "שהכל נהיה בדברו" שמצינו ששייך לפטור בו גם ברכת הריח, כמבואר בתוס' ר"י בברכות לח., ואכמ"ל.
שאני סוכריות שאפשר בשהכל, אבל כאן מי יימר לן דתוס' הזה להלכה לברך שהכל, ואולי לא תיקנו חז''ל בזה ברכה.
דעת רוב האחרונים שאפשר לברך שהכל על ריח, ורק המגן גיבורים צידד לא ככה, ויש ראיות מדברי הראשונים דלא כהמגן גיבורים. עי' משנ"ב רטז יג, ועי' יביע אומר ח סי' כז בהרחבה גדולה
ולכן להתיר להריח בריח סינטטי בלי לברך הוא קולא גדולה.
מה אני יכול לומר.
אם האמת כדבריך אז זה ענין של זמן עד שהעולם יתחיל לנהוג לברך.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
רימון אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
רימון אמר:
כל זה אינו סיבה שלא לברך ח"ו, אלא הוא סיבה שלא לברך בנוסח "בורא" הגם שיש לחלק.
ומה שאתה אומר הוא ממש דומה לאחד שאומר שמותר לאכול סוכריות בלי שום ברכה כי אי אפשר לברך בורא פרי האדמה וכדומה.
כי אם אי אפשר לברך "בורא מיני בשמים" זה לא היתר להנות מעולם הזה בלי ברכה, ולכן לפחות יש לברך "שהכל נהיה בדברו" שמצינו ששייך לפטור בו גם ברכת הריח, כמבואר בתוס' ר"י בברכות לח., ואכמ"ל.
שאני סוכריות שאפשר בשהכל, אבל כאן מי יימר לן דתוס' הזה להלכה לברך שהכל, ואולי לא תיקנו חז''ל בזה ברכה.

 
דעת רוב האחרונים שאפשר לברך שהכל על ריח, ורק המגן גיבורים צידד לא ככה, ויש ראיות מדברי הראשונים דלא כהמגן גיבורים. עי' משנ"ב רטז יג, ועי' יביע אומר ח סי' כז בהרחבה גדולה
ולכן להתיר להריח בריח סינטטי בלי לברך הוא קולא גדולה.


ראיתי בפסקי תשובות שמביא בשם האור לציון שפסק לברך גם על ריח סינטטי
 

חריף ובקי

משתמש רגיל
הברכה בריח אינה על ה'הנאה', אלא דע"י שהאדם נהנה מדבר מה בריחו בזה זה נחשב שהוא קיבל את הדבר - נתשתמש בו - וזה מה שמחייבו בברכה, ולכן בריח בלא דבר ממשי אין 'מחייב', [ויש לכך ראיות רבות ואם תרצה ארחיב אי"ה].
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חריף ובקי אמר:
הברכה בריח אינה על ה'הנאה', אלא דע"י שהאדם נהנה מדבר מה בריחו בזה זה נחשב שהוא קיבל את הדבר - נתשתמש בו - וזה מה שמחייבו בברכה, ולכן בריח בלא דבר ממשי אין 'מחייב', [ויש לכך ראיות רבות ואם תרצה ארחיב אי"ה].

הברכה היא על הנאת הנשמה מהריח.

ולכן לא מברכים שהחיינו על ריח כי הנשמה חיה וקיימת לעד ולא שייך בה "שהחיינו" כדברי המעדני יו"ט (אולי שייך בה רק "אמחייה"....)
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אולי מעורבת כאן גם הנקודה שכ' הפוסקים (בהקשר אחר) שריח הוא הנאה מועטת ודלת משמעות.
אז אולי זה משפיע משהו להקל בספקות שבאות מכח צירוף מעשי אדם.
 

כיסופים

משתמש חדש
חריף ובקי אמר:
הברכה בריח אינה על ה'הנאה', אלא דע"י שהאדם נהנה מדבר מה בריחו בזה זה נחשב שהוא קיבל את הדבר - נתשתמש בו - וזה מה שמחייבו בברכה, ולכן בריח בלא דבר ממשי אין 'מחייב', [ויש לכך ראיות רבות ואם תרצה ארחיב אי"ה].
דבריו אינם מובנים
א. רק דעת הרמב"ם שהובא בטור רט"ז דריח שאין לו עיקר אין מברכין עליו, ויש לדון שסינטטי חשוב ריח שיש לו עיקר כיון שמה שמפיץ 
את הריח קיים בבושם.
ב. הרי הברכה היא  קודם ההנאה, וא"כ הברכה היא על עצם ההנאה, ולהיפך אחר ההרחה אין ברכה אחרונה מהאי טעמא שכבר כלתה הנאתו.
ג. ואם חיליה מדברי המג"א שם שעל קול ערב ורחיצה וסיכה אין מברכין כבר נתבאר בדבריו שעניינו שאינו נכנס לגוף משא"כ בריח סינטטי 
שנכנס לגוף כמו שאר ריחות.

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ולפי הגמ'

ברתיה דשבור מלכא אכלה בה אמה אתרוגא והוו מסקי לה לקמיה אבוה בריש ריחני (כתובות סא.)

האם מברכים על בתו של שבור מלכה בורא מיני בשמים ?
 

רימון

משתמש ותיק
עד שתשאל על ברתיה דשבור מלכא, אפשר לשאול על כל הנשים מירושלים עד יריחו...
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
בפשטות כמו שאין מברכים על הנאת מראה אפי' שהיא הנאה כך אין מרכים על ריח שאינו ריח אלא רימוי הגוף כאילו יש כאן ריח ולא ע"ז נתקנה ברכת הריח.
 
חלק עליון תַחתִית