שאלה להלכה ולמעשה בהגרלה על דולרים בארץ ישראל

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מעשה שהי' כך הי':
ארגון מסויים בארץ ישראל, פרסם שמי שיעשה כך וכך יכנס להגרלה על פרס של סכום כסף בדולרים.
הם פרסמו שהפרס ישולם לזוכה ע"י העברה בנקאית של שקלים בשווי של אותו סכום דולרי לחשבון שקלי של הזוכה.
שאלה: אם זכה א' בהגרלה, ולא הכניסו לו את הכסף לחשבון עד שעלה שער הדולר ממה שזה היה ביום שזכה בו, האם מותר להם להעביר לו שקלים כשער של יום ההעברה, או שחייבים לתת לו רק את הסכום שהפרס הדולרי היה שוה ביום הזכיה:

א. הקדמה: אסור למכור מוצר במדינה א', ולהצמיד את המחיר למטבע אחרת, אא"כ הקונה משלם ביום המכירה. לדוגמא אסור למכור רכב בארץ ישראל, במחיר של 500 דולר, והקונה ישלם את המחיר בשקלים ששוים למחיר זה ביום התשלום, אם איננו משלם ביום שהוא קונה את הרכב. (אם עלה שער הדולר מיום הקניה עד יום התשלום), אלא צריך לשלם רק את סכום הסכום שהיו שווים 500 דולר ביום הקנייה.
הטעם לזה הוא: כיון שהוא נתחייב בתשלום ביום הקנייה, והוא מוסיף עוד שקלים ממה שהיה חייב ביום הקנייה, יש בזה איסור ריבית (מדרבנן, כיון שהחוב הוא חוב מחמת מכר, ולא מחמת הלואה).

ב. צד לאיסור -  לכאורה ה"נ בניד"ד, כיון שביום שהזוכה זכה בהגרלה, נתחייבו הארגון לשלם לו שקלים כשער הדולר של יום הזכייה, אם ישלמו לו באיחור, ויוסיפו לו שקלים כפי עליית שער הדולר יהי' בה משום איסור ריבית:

ג. יש לצדד להיתר - איתא ברמ"א בהל' רבית (יו"ד סי' קע"ו סעיף ו) מֻתָּר לְהַרְבּוֹת בִּנְדוּנְיַת חֲתָנִים, כְּגוֹן שֶׁנָּדַר נְדוּנְיָא לְבִתּוֹ וְהִתְנָה עִם חֲתָנוֹ שֶׁכָּל שָׁנָה שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ הַנְּדוּנְיָא אֶצְלוֹ יִתֵּן לוֹ כָּךְ וְכָךְ שָׂכָר, מֻתָּר, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא כְּמוֹסִיף לוֹ נְדוּנְיָא. וְדַוְקָא כְּשֶׁהִתְנוּ כֵּן קֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ, דַּהֲוֵי אֲגַר נְטַר (רשב''א סִימָן תתקפ''ט וְריב''ש סִימָן תק''ב): עכ"ל.
והביאור בזה הוא, דשאני נדוניא מהלואה שמשלם באיחור, כיון שבהלואה ההלואה היא המחייב את התשלום, וכיון שההלואה היתה בסכום מסויים יש איסור רבית בתשלום יותר ממה שנתחייב הלוה על ידי ההלואה, וכן במכר הרגע של קנין החפץ שנקנה הוא אשר מחייב את הלקוח לשלם עליו, וכיון שביום הקנין לא נעשה חייב אלא סכום כך וכך, אסור ללם יותר כשמשלם באיחור, [ולכן אסור לשלם כפי עליית השער של הדור, וכנ"ל].
משא"כ בנדוניה, אין כאן מחייב כלל שמחייב לאב לשלם את הנדוניה אלא התחייבותו בעצמו, ואם התנה מראש שלפי כל יום/חודש/שנה שיתאחר לשלם הנדוניה הוא מתחייב לשלם יותר, אין בזה משום ריבית, כיון שאין זה אלא הוספה על ההתחייבות המקורית.
ולכאורה ה"נ י"ל בניד"ד, כיון שאין כאן לא הלואה שמחייב פירעון, ולא מכר שמחייב תשלום, אלא התחייבות עצמית של האירגון לשלם לזוכה בהגרלה פרס כך וכך, והם רוצים לשלם תמיד כפי השער של יום ההעברה, לא יהא זה אלא כנדוניא, שמותר להוסיף מראש על סכום ההתחייבות בצמוד לזמן התשלום, וכנ"ל.
(הערה: אין לומר שקניית ההגרלה זה כמו מכר, כיון שפשוט הוא שאין כאן באמת "קנין" על שום מוצר, (כמו שכבר ביארתי כמה פעמים בהרחבה), אלא תשלום על זה להיכנס בין אלה שהמוסד התחייב לשלם להם סכום כך וכך אם יזכה בהגרלה, וא"כ אין כאן אלא התחייבות גרידא של המוסד וכנ"ל).

ד. צדדים שאינו דומה להיתר נדוניא:
א. האם זה שלא קבעו זמן לפירעון נחשב כמ שאין זמן פירעון להתחייבות כמו בנדוניא, או שביום שזכה בהגרלה זה היום שחייבים לשלם לו, וכל איחור בתשלום הוא כמאחר אחרי זמן החיוב ויש בו משום ריבית, ואינו דומה לנדוניא שאאין שום זמן שהוא חייב לתת את הנדוניא, אלא אם יתן ביום זה יתן כך, ואם ביום מאוחר יותר יתן יותר.
ב. לא מצינו היתר זה אלא כאשר אין כאן מחייב כלל מלבד התחייבות של האב לנדוניא, משא"כ בניד"ד שיש כאן מחייב, והוא ההגרלה, יתכן שזמן ההגרלה הוא הזמן שקובע את סכום החוב, ואסור להוסיף עליו מחמת איחור התשלום. ולמרות שגם המחייב של ההגרלה הוא מצד התחייבות הארגון גרידא, והוא לא מחייב מצד עצמו כמו הלואה וקנין, מ"מ אינו דומה לגמרי לנדוניה שאין כאן מחייב כלל מלבד התחייבותו, וממילא גם אן זמן שהוא נהי' חייב לפרוע, משא"כ הכא.
ג. בסוף דברי הרמ"א בנדוניא כתוב "וְדַוְקָא כְּשֶׁהִתְנוּ כֵּן קֹדֶם הַנִּשּׂוּאִין אֲבָל לֹא אַחַר כָּךְ, דַּהֲוֵי אֲגַר נְטַר" - יל"ע אם לא התנו להדיא שיכולים לשלם באיחור, רק שכך נהגו בכל השנים, האם זה נחשב כהתנו מראש או לא, וא"כ ההחוב נהיה (מחמת ההתחייבות) ביום ההגרלה, ואם יאחרו להעביר לזוכה את כספי הזכייה, שוב אסור להם לפרוע את התחייבותם כפי עליית שער הדולר, אלא ישלמו כפי השער שהיה ביום שזכה פלוני בהגרלה:

הכותב הוא מורה הוראה לענייני רבית, ע"י בית הדין ובית הוראה לענייני רבית 'ברית פנחס',
שבנשיאות ראש בית הדין ובתי הוראה, מו"ר הג"ר פנחס וינד שליט"א, ירושלים עיה"ק תובב"א
בעל המחבר ספר רבית הלכה למעשה ברית פנחס, שו"ת בענייני רבית ב"ח, עומק הרבית ועוד
.​


אשמח לשמוע דעת הת"ח בזה.
 
חלק עליון תַחתִית