שאלה: נתן לחבירו 1 כרטיס נסיעה למירון בליל לג בעומר וקיבל תמורתו 3 כרטיסים לנסיעה ביום לג בעומר

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מעשה שהיה כך היה:
יהודי קנה כמה ימים לפני ל"ג בעומר 3 כרטיסי נסיעה למירון ביום ל"ג בעומר (לו ולשני ילדיו). בהמשך התברר שילדיו לא יוכלו להצטרף אליו לנסיעה, ואמר לעצמו "אם בין כך אני נוסע בלי הילדים כבר עדיף לי לנסוע בליל ל"ג בעומר במקום ביום.
הגיע היהודי לתחנת יציאת האוטובוסים בליל ל"ג בעומר, והכריז "אני מוכן לתת 3 כרטיסי נסיעה למירון ביום ל"ג בעומר, תמורת כרטיס א' לנסיעה בליל ל"ג בעומר".

השאלה: האם אין בזה איסור רבית, לתת כרטיס א' לנסיעה היום, ולקבל תמורתו 3 כרטיסה נסיעה למחר?

ביאור השאלה:
לפום ריהטא
נראה שאין כאן בית מיחש, כיון ש-3 הכרטיסים ניתנים באותו זמן שהוא מקבל את הכרטיס ה-1, א"כ אין כאן אלא החלפה-בו-זמנית, ולא הלואה של כרטיס א' תמורת פרעון של 3 כרטיסים.
אמנם: כל בר דעת מבין ש'כרטיס נסיעה' אינו אלא ראיה שיש למחזיק הכרטיס זכות לנסוע בזמן שמופיע על הכרטיס, וא"כ גם כאשר מחךליפים ביניהם כרטיסי נסיעה בו זמנית, הרי בעצם לא החליפו "כרטיסי נסיעה", אלא "אפשרויות של נסיעה".
וכמו שפשוט שאם יאמר אדם לחברו תן לי כיכר לחם 1 היום, ותמורתו תקבל עכשיו "זכות לקבל ממני 3 ככרות למחר", שבודאי יש בזה איסור רבית, למרות שכבר עכשיו נתן לחברו את האפשרות לקבל 3 כיכרות מחר, כיון שבפועל אין חברו מקבל את 3 הכיכרות עד למחר, והוא מקבל את הכיכר ה-1 עכשיו, נמצא שיש כאן הלוואת כיכר א' תמורת 3 ככרות שמקבל מחר, ויש בזה איסור רבית קצוצה מן התורה.
וה"נ בניד"ד שנותן לחברו נסיעה 1 בליל ל"ג בעומר, ע"מ שיקבל תמורתו 3 נסיעות למחרת ביום ל"ג בעומר. ומה שההסכם הזה מתבצעת בפועל על ידי שכל אפשרויות הנסיעות רשומים בכרטיסים, אין זה הופך את זה לכאילו כבר קיבל את 3 הנסיעות של מחר עכשיו בזמן שהוא נותן לו את  כרטיס הנסיעה של הלילה.

אשמח לשמוע דעת חברי הת"ח בשאלה זו.

[נ.ב. להלכה ולמעשה הורתי להיתר, ורק באתי לשמוע דעת חו"ר הפורום וטעמם]
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
בכה"ג בזיכוי לחנות שכבר סגורה היום ותיפתח מחר מה יהיה הדין?
לכאורה היינו הך, מאי שנא זיכוי לחנות, מכרטיס נסיעה? (האם נראה לכם שיש חילוק בין כשבעצם אפשר לקנות עם זה גם עכשיו רק שהחנות סגורה, לבין כרטיס שאין לו תוקף אלא לנסיעה של מחר?).
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
בכה"ג בזיכוי לחנות שכבר סגורה היום ותיפתח מחר מה יהיה הדין?
לכאורה היינו הך, מאי שנא זיכוי לחנות, מכרטיס נסיעה? (האם נראה לכם שיש חילוק בין כשבעצם אפשר לקנות עם זה גם עכשיו רק שהחנות סגורה, לבין כרטיס שאין לו תוקף אלא לנסיעה של מחר?).
על זה חשבתי.
כי בחנות מסתבר שלא חשיב הרווחת זמן רק בגלל שהחנות סגורה, השאלה האם לחלק בגלל שכאן זה מוגבל לזמן מעצם הכרטיס ולא רק בגלל החנות, או שהכוונה שהאוטובוס שלו עדיין לא יצא ולכן לא יכול להשתמש?
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מה שנמכר והוא הדבר השווה כסף זה כרטיסי הנסיעה, כך שאין שווי לנסיעה עצמה, אלא לזכות נסיעה, שהיא דבר סחיר ושווה כסף, וא"כ נתן לו תמורה כרגע בדבר בעל ערך, ומה שייך ריבית. בפרט שא"א לקבל החזר גם אם אינו נוסע, וא"כ ודאי מוכח שהתשלום הוא על זכות נסיעה ולא על הנסיעה עצמה, והזכות שווה כסף.
זה מלבד מה שזה כמכירת שטר הלוואה, (הידוע מהגר"א במקום היתר עיסקא), שהרי אין אחריות על הכרטיסים כלל, ואם לא נסע, ואף אם החברה לא תוציא נסיעה, אין שום אחריות על המחליף.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
מה שנמכר והוא הדבר השווה כסף זה כרטיסי הנסיעה, כך שאין שווי לנסיעה עצמה, אלא לזכות נסיעה, שהיא דבר סחיר ושווה כסף, וא"כ נתן לו תמורה כרגע בדבר בעל ערך, ומה שייך ריבית. בפרט שא"א לקבל החזר גם אם אינו נוסע, וא"כ ודאי מוכח שהתשלום הוא על זכות נסיעה ולא על הנסיעה עצמה, והזכות שווה כסף.
הזכות לנסוע שווה כסף, והנסיעה עצמה לא שווה כסף?? אתמהה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
הזכות לנסוע נמכר, אם לא תסע לא תקבל כסף חזרה.
וכי אם מישהו יאמר לחברו תן לי עכשיו כיכר לחם א', ובתמורתו אתן לך מחר 3 כיכרות, אבל אך ורק מחר, ולא אח"כ, (דהיינו שגם אם לבסוף לא יבא מחר לקבל את 3 הכיכרות שמגיע לא יוכל לתבוע את זה שלקח ממנו את הכיכר), יהא מותר לו לקבל מחר 3 כיכרות??
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לא, כי מה שסחיר זה כיכרות ולא הזכות. אך אם היה המנהג שלא משלמים על הכיכרות אלא על הזכות לכיכר בלבד, ואין שום משמעות לשאלה אם בסוף לקחת את הכיכר או לא, וכך היה הדרך לסחור, (כך שבפועל הזיכוי היה ככסף, שהרי הוא הנסחר, ללא קשר לתוצאה הסופית אם יש לך לחם או לא), אז זה היה כמו שכתבתי בנסיעות, שמותר.
 

חכם

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
השאלה: האם אין בזה איסור רבית, לתת כרטיס א' לנסיעה היום, ולקבל תמורתו 3 כרטיסה נסיעה למחר?
אין כאן הלוואה,
יש כאן החלפת [ואולי - מכירת] 'זכות' ב'זכות', ואין בזה איסור ריבית!
 

דברי יושר

משתמש ותיק
גם כשמתחייב מאה במקום מאתיים היה אפשר לומר שאין כאן הלוואה, אלא מכירת חוב של מאתיים,
ואין הדבר כן, כי החוב עצמו אינו דבר גמור, והשטר חוב אין גופו ממון, אלא הממון שמתקבל בסוף הוא הממון המדובר.

ולכן, כל מי שטוען שזכות נסיעה או קבלת לחם וכדו' היא היא הממון המתקבל, ולא שמה שמתקבל לבסוף הוא הממון, צריך להסביר ולהגדיר היטב מהי הנקודה, מדוע חוב לא נחשב ממון בפנ"ע וזכות נסיעה כן. ועד שלא הוגדרה הנקודה הרי הוא כמי שלא אמר כלום.
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
גם כשמתחייב מאה במקום מאתיים היה אפשר לומר שאין כאן הלוואה, אלא מכירת חוב של מאתיים,
ואין הדבר כן, כי החוב עצמו אינו דבר גמור, והשטר חוב אין גופו ממון, אלא הממון שמתקבל בסוף הוא הממון המדובר.

ולכן, כל מי שטוען שזכות נסיעה או קבלת לחם וכדו' היא היא הממון המתקבל, ולא שמה שמתקבל לבסוף הוא הממון, צריך להסביר ולהגדיר היטב מהי הנקודה, מדוע חוב לא נחשב ממון בפנ"ע וזכות נסיעה כן. ועד שלא הוגדרה הנקודה הרי הוא כמי שלא אמר כלום.

זה שיש לך קושיות זה לא קשור לנושא המדובר!
פשוט לכל בר בי רב דחד יומא שלא כל מכירה ביוקר עוברים על איסור ריבית.
וודאי שיש כאן תורת מכירה, שהרי זה שתי זכויות נסיעה שונות ,והגדר שמתחייב לו משהו אחר ולא אותו הדבר.
ולעצם קושייתך א"א למכור חוב כשאני מתחייב אלא רק חוב שהתחיבתי כבר ולמישהו אחר
וכן אין תורת מקח בהלוואה שהרי לא מתחייב תמורה אלא הגדר הוא שמחויב להעמיד את הממון שקיבל ואכמ"ל
 

דברי יושר

משתמש ותיק
זה לא קושיא שלי,
זו הייתה השאלה הנידונה, מתי זכות לקבל דבר בעתיד נחשבת ממון עכשווי, ומתי זו רק זכות לממון עתידי,
רק כתבתי, שלומר סתם זה כן ממון או לא ממון, לא מוסיף כלום, צריך לומר את ההגדרה, מתי זה כן ומתי לא.

זה שאתה רוצה לענות תשובה, שהחלוקה היא בין חוב דידיה לחוב דאחרים, לא אומר שאין נידון, כי מגיבים אחרים כאן באשכול סברו שגם כשהחברה מוכרת זכות נסיעה אין זה נחשב הלוואה, וההגדרה היא שונה. ולכן על כל אחד להגדיר את דעתו באופן ברור.
 
לפום ריהטא, זה שנסיעה א היא עכשיו ונסיעה ב היא מחר, אין לזה משמעות כמו המשמעות של 'היום' ו'מחר' בהלואה, וגוונא דידן דומה לאחד שמחליף כרטיס נסיעה אחד בקו 402 תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו 422 שאין כאן בית מיחוש.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לכאורה, זה נכון רק בהנחה שיש משמעות ממונית למסירת הכרטיס עצמה,
אבל אם הכרטיס אין גופו ממון, ובעצם במסירת הכרטיס נעשה כאומר לו תגיד להם מחר שיתנו לך את הנסיעה שלי,
אזי הרי הוא כאומר לו תן לי לנסוע היום באוטובוס שלך, ואני מתחייב לתת לך לנסוע מחר באוטובוס שלי שאסור.

(אם לא היו כאן כרטיסים, רק היה אומר לו אני אסדר לך כאן הסעה עם חבר שלי, ופעם אחרת אתה תסדר לי שלוש נסיעות עם חבר שלך, גם היה מותר?)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חכם אמר:
אין כאן הלוואה,
יש כאן החלפת [ואולי - מכירת] 'זכות' ב'זכות', ואין בזה איסור ריבית!
לפי הנראה מעכ"ת לא קרא מה שהכתב בתגובות לפני כן, כבר דובר על זה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
לפום ריהטא, זה שנסיעה א היא עכשיו ונסיעה ב היא מחר, אין לזה משמעות כמו המשמעות של 'היום' ו'מחר' בהלואה, וגוונא דידן דומה לאחד שמחליף כרטיס נסיעה אחד בקו 402 תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו 422 שאין כאן בית מיחוש.
אדרבא יסביר נא מע"כ למה נראה לך שהנותן כרטיס נסיעה 1 בקו ירושלים-מירון היום תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו ירושלים-מירון למחר, דומה דוקא לנותן כרטיס נסיעה אחד בקו 402 היום תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו 422 למחר, ולא למי שנותן כרטיס נסיעה א' בקו 402 להיום תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו 402 למחר??
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
עכשיו אציע לחברי את הטעם למה אכן היתרתי את הדבר להלכה ולמעשה:

כאשר ראובן נותן לחברו שמעון כרטיס נסיעה שקנה להיום, ומקבל תמורתו משמעון בו במקום 3 כרטיסים לנסיעה למחר, אין כאן חוב כלל, כיון ששמעון אינו חייב עכשיו לראובן כלום.
ויש כלל גדול ברבית, כשאין חוב אין רבית!
ואינו דומה למי שנותן כיר א' היום ויקבל תמורתו 3 כיכרות למחר כיון שעד שנותן לו את שני הכיכרות למחר יש כאן חוב על זה שקיבל את הכיכר ה1 לזה שהוא התחייב לתת לו את ה3 ככרות למחר.
 
יושב אוהלים אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
לפום ריהטא, זה שנסיעה א היא עכשיו ונסיעה ב היא מחר, אין לזה משמעות כמו המשמעות של 'היום' ו'מחר' בהלואה, וגוונא דידן דומה לאחד שמחליף כרטיס נסיעה אחד בקו 402 תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו 422 שאין כאן בית מיחוש.
אדרבא יסביר נא מע"כ למה נראה לך שהנותן כרטיס נסיעה 1 בקו ירושלים-מירון היום תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו ירושלים-מירון למחר, דומה דוקא לנותן כרטיס נסיעה אחד בקו 402 היום תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו 422 למחר, ולא למי שנותן כרטיס נסיעה א' בקו 402 להיום תמורת 3 כרטיסי נסיעה בקו 402 למחר??
כמובן שכוונתי שמהטעם שכתבתי מותר גם לתת כרטיס אחד לקו 402 היום תמורת אלף כרטיסים לקו 402 מחר,
ורצוני לומר שאינו דומה נותן משהו זמין היום עבור משהו שיהיה זמין רק מחר שהרווח שלו מהענין הוא הרווחת הזמן ומה שאינו מחויב לספק את התמורה עד מחר, וממילא שנפתח בזה צד ריבית <גם אם דרבנן>, לגוונא דידן שה'היום' וה'מחר' משמשים כשני פרטים זהים בעקרון, ובעצם מחליף כרטיס נסיעה בקו פלוני תמורת חמש כרטיסים בקו אלמוני.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
כמובן שכוונתי שמהטעם שכתבתי מותר גם לתת כרטיס אחד לקו 402 היום תמורת אלף כרטיסים לקו 402 מחר,
ורצוני לומר שאינו דומה נותן משהו זמין היום עבור משהו שיהיה זמין רק מחר שהרווח שלו מהענין הוא הרווחת הזמן ומה שאינו מחויב לספק את התמורה עד מחר, וממילא שנפתח בזה צד ריבית <גם אם דרבנן>, לגוונא דידן שה'היום' וה'מחר' משמשים כשני פרטים זהים בעקרון, ובעצם מחליף כרטיס נסיעה בקו פלוני תמורת חמש כרטיסים בקו אלמוני.
א. במשפט האחרון נראים דבריך סותרים את עצמם מיניה וביה. שבתחילה כתב מע"כ "שה'היום' וה'מחר' משמשים כשני פרטים זהים בעקרון, ומיד אח"כ כותב מע"כ "ובעצם מחליף כרטיס נסיעה בקו פלוני תמורת חמש כרטיסים בקו אלמוני.
ב. המגיבים האחרים רצו לומר שכרטיס נסיעה להיום וכרטיס נסיעה למחר הם שני דברים שונים, (מה שאין דעתי כן), ולכן אין כאן רבית - ומעכ"ת רוצה לומר ההיפך שבדווקא בגלל שהם "פרטים זהים" לכן אין כאן רבית??? לצערי לא הבנתי את סברתך.
 
 
יושב אוהלים אמר:
א. במשפט האחרון נראים דבריך סותרים את עצמם מיניה וביה. שבתחילה כתב מע"כ "שה'היום' וה'מחר' משמשים כשני פרטים זהים בעקרון, ומיד אח"כ כותב מע"כ "ובעצם מחליף כרטיס נסיעה בקו פלוני תמורת חמש כרטיסים בקו אלמוני.
ב. המגיבים האחרים רצו לומר שכרטיס נסיעה להיום וכרטיס נסיעה למחר הם שני דברים שונים, (מה שאין דעתי כן), ולכן אין כאן רבית - ומעכ"ת רוצה לומר ההיפך שבדווקא בגלל שהם "פרטים זהים" לכן אין כאן רבית??? לצערי לא הבנתי את סברתך.
להבנתי, כל הנושא של 'היום' ו'מחר' ביחס לריבית הוא כשהם משמשים כהרווחת זמן, לאמר - אתה נותן לי משהו עכשיו, ואילו אני לא חייב להחזיר לך <או בריבית דרך מקח: לספק לך תמורה> עד מחר, ויש לי את הדבר לזמן שביני וביני.
אכן כאן המשמעות שונה לחלוטין. ההיום והמחר לא משמשים אלא כ'נסיעה פלונית' ו'נסיעה אלמונית', קו 100 וקו 200, ולא עשינו אלא שהחלפנו זכות למקום בנסיעה בקו 100 תמורת זכות למקום (אחד או חמש או עשר) בקו 200, ואין שום צד ומשמעות של 'הרווחת זמן' בהחלפה הזו. (ונוריד את הדברים לרמת השטח - ההוא שקיבל כרטיס אחד תמורת שלש לא מרגיש אנחת רווחה על כך שהוא לא חייב לספק לחבירו את הנסיעה עד מחר..)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
יושב אוהלים אמר:
א. במשפט האחרון נראים דבריך סותרים את עצמם מיניה וביה. שבתחילה כתב מע"כ "שה'היום' וה'מחר' משמשים כשני פרטים זהים בעקרון, ומיד אח"כ כותב מע"כ "ובעצם מחליף כרטיס נסיעה בקו פלוני תמורת חמש כרטיסים בקו אלמוני.
ב. המגיבים האחרים רצו לומר שכרטיס נסיעה להיום וכרטיס נסיעה למחר הם שני דברים שונים, (מה שאין דעתי כן), ולכן אין כאן רבית - ומעכ"ת רוצה לומר ההיפך שבדווקא בגלל שהם "פרטים זהים" לכן אין כאן רבית??? לצערי לא הבנתי את סברתך.
להבנתי, כל הנושא של 'היום' ו'מחר' ביחס לריבית הוא כשהם משמשים כהרווחת זמן, לאמר - אתה נותן לי משהו עכשיו, ואילו אני לא חייב להחזיר לך <או בריבית דרך מקח: לספק לך תמורה> עד מחר, ויש לי את הדבר לזמן שביני וביני.
אכן כאן המשמעות שונה לחלוטין. ההיום והמחר לא משמשים אלא כ'נסיעה פלונית' ו'נסיעה אלמונית', קו 100 וקו 200, ולא עשינו אלא שהחלפנו זכות למקום בנסיעה בקו 100 תמורת זכות למקום (אחד או חמש או עשר) בקו 200, ואין שום צד ומשמעות של 'הרווחת זמן' בהחלפה הזו. (ונוריד את הדברים לרמת השטח - ההוא שקיבל כרטיס אחד תמורת שלש לא מרגיש אנחת רווחה על כך שהוא לא חייב לספק לחבירו את הנסיעה עד מחר..)
ייש"כ על ההסבר לדבריך, (ומקווה שאכן הבנתי).
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
עכשיו אציע לחברי את הטעם למה אכן היתרתי את הדבר להלכה ולמעשה:

כאשר ראובן נותן לחברו שמעון כרטיס נסיעה שקנה להיום, ומקבל תמורתו משמעון בו במקום 3 כרטיסים לנסיעה למחר, אין כאן חוב כלל, כיון ששמעון אינו חייב עכשיו לראובן כלום.
ויש כלל גדול ברבית, כשאין חוב אין רבית!
ואינו דומה למי שנותן כיר א' היום ויקבל תמורתו 3 כיכרות למחר כיון שעד שנותן לו את שני הכיכרות למחר יש כאן חוב על זה שקיבל את הכיכר ה1 לזה שהוא התחייב לתת לו את ה3 ככרות למחר.

יש למישהו מחברי הפורום הערה על סברא זו?
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
עכשיו אציע לחברי את הטעם למה אכן היתרתי את הדבר להלכה ולמעשה:

כאשר ראובן נותן לחברו שמעון כרטיס נסיעה שקנה להיום, ומקבל תמורתו משמעון בו במקום 3 כרטיסים לנסיעה למחר, אין כאן חוב כלל, כיון ששמעון אינו חייב עכשיו לראובן כלום.
ויש כלל גדול ברבית, כשאין חוב אין רבית!
ואינו דומה למי שנותן כיר א' היום ויקבל תמורתו 3 כיכרות למחר כיון שעד שנותן לו את שני הכיכרות למחר יש כאן חוב על זה שקיבל את הכיכר ה1 לזה שהוא התחייב לתת לו את ה3 ככרות למחר.

יש למישהו מחברי הפורום הערה על סברא זו?
במחליף צ'ק בצ'ק (ללא אחריות) גם כן נאמר כך?
 
 
יושב אוהלים אמר:
יש למישהו מחברי הפורום הערה על סברא זו?
הנני להפליא על סברתו הפלא ופלא.
הגע בעצמך שהחברה החליטה ביום למחרת לא לנסוע למירון, הכי לא תהיה תביעה למקבל הכרטיסים מהמוכר?
אלא על כרחך שיש כאן חוב אלא שהוא סומך על החברה שלא תעשה עולה, וזה כחוב עם שטר ותאריך פרעון.
והרי זה דומה ממש לקונה אגרת חוב, שהוא ריבית קצוצה לכל דבר.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
יושב אוהלים אמר:
יש למישהו מחברי הפורום הערה על סברא זו?
הנני להפליא על סברתו הפלא ופלא.
הגע בעצמך שהחברה החליטה ביום למחרת לא לנסוע למירון, הכי לא תהיה תביעה למקבל הכרטיסים מהמוכר?
אלא על כרחך שיש כאן חוב אלא שהוא סומך על החברה שלא תעשה עולה, וזה כחוב עם שטר ותאריך פרעון.
והרי זה דומה ממש לקונה אגרת חוב, שהוא ריבית קצוצה לכל דבר.
לא! (לענ"ד...)
תהיה למקבל הכרטיסים תביעה על החברה ולא על המוכר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
יושב אוהלים אמר:
יש למישהו מחברי הפורום הערה על סברא זו?
הנני להפליא על סברתו הפלא ופלא.
הגע בעצמך שהחברה החליטה ביום למחרת לא לנסוע למירון, הכי לא תהיה תביעה למקבל הכרטיסים מהמוכר?
אלא על כרחך שיש כאן חוב אלא שהוא סומך על החברה שלא תעשה עולה, וזה כחוב עם שטר ותאריך פרעון.
והרי זה דומה ממש לקונה אגרת חוב, שהוא ריבית קצוצה לכל דבר.
לא! (לענ"ד...)
תהיה למקבל הכרטיסים תביעה על החברה ולא על המוכר.
על פי פשטות לא יהיה עליו תביעה אם החברה יטלו את הנסיעה.
לגבי התביעה לחברת הנסיעות אינני יודע, אבל לא נראה לי שזה משנה לגבינו.
 
 
חלק עליון תַחתִית