חיוב מזוזה בשותפות עם קטן

אור זורח

משתמש ותיק
יש לעיין באב שהלך לעולמו והוריש דירתו לבניו ויש שם בנים גדולים וגם קטנים שפטורים ממצוות האם דירה זו פטורה ממזוזה להסוברים ששותפות עכו''ם פוטר
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
אולי קטן שאני מגוי כיון דהקטן שייך בחיוב ומנא לן דמהני.
מה הכוונה שייך בחיוב??????
אם הכוונה שעתיד להתחייב
הרי כעת אינו חייב
ומה עוזר שעתיד להתחייב
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
מח' הראשונים אי קטנים חייבים במזוזה
ובפסקי "תשובה" כמדומני מביא את הסברא קטנים לא בעי חיי
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אולי קטן שאני מגוי כיון דהקטן שייך בחיוב ומנא לן דמהני.
מה הכוונה שייך בחיוב??????
אם הכוונה שעתיד להתחייב
הרי כעת אינו חייב
ומה עוזר שעתיד להתחייב
התכוונתי שעתיד להתחייב, ועל כן אי אפשר ללומדו מגוי, וחשיב פירכא בכה''ג בכל הש''ס.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
יש לעיין באב שהלך לעולמו והוריש דירתו לבניו ויש שם בנים גדולים וגם קטנים שפטורים ממצוות, האם דירה זו פטורה ממזוזה להסוברים ששותפות עכו''ם פוטר?
.
בפירוש רבתה תורה בית השותפין למזוזה, כדאמרינן בפרק ראשית הגז:​
מְזוּזָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב 'בֵּיתֶךָ' – דִּידָךְ אִין, שֻׁתָּפוּת לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא 'לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם'.
וטעמא דמאן דפטר בשותפות של גוי הוא: 'דלא דבר הכתוב אלא בשותפות ששניהם ישראלים, שהקפידה תורה בריבוי ימיהם'; ומינה, דשותפות של קטן, שהקפידה תורה בריבוי ימיו, אינה פוטרת ממזוזה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
במבי אמר:
השאלה אם הוא מוגדר כ"בעלים" על הדירה.
.
אפילו עובר - 'בעלים' מקרי, כדתנן בפרק אלמנה לכהן גדול:​
בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסָּת לְכֹהֵן וָמֵת, וְהִנִּיחָהּ מְעֻבֶּרֶת - לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בִּתְרוּמָה, מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עֻבָּר.​
ואגב אורחא, אם ישאלך אדם: איה הן 'הלכות מזכה לעובר'? אל תגמגם, ותאמר לו: בטור חושן המשפט סימן רי.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
אור זורח אמר:
יש לעיין באב שהלך לעולמו והוריש דירתו לבניו ויש שם בנים גדולים וגם קטנים שפטורים ממצוות, האם דירה זו פטורה ממזוזה להסוברים ששותפות עכו''ם פוטר?
.
בפירוש רבתה תורה בית השותפין למזוזה, כדאמרינן בפרק ראשית הגז:​
מְזוּזָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב 'בֵּיתֶךָ' – דִּידָךְ אִין, שֻׁתָּפוּת לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא 'לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם'.
וטעמא דמאן דפטר בשותפות של גוי הוא: 'דלא דבר הכתוב אלא בשותפות ששניהם ישראלים, שהקפידה תורה בריבוי ימיהם'; ומינה, דשותפות של קטן, שהקפידה תורה בריבוי ימיו, אינה פוטרת ממזוזה.
רבי עקיבא איגר מסכת מנחות דף מד עמוד א
תוד"ה טלית כתבו ב' סברות הא דשוכר בית לאחר ל' יום חייב במזוזה, היינו או דמזוזה חובת הדר הוא ולא בעי ביתו שלו לגמרי והא דתוך ל' יום פטור משום דעד ל' לא מקרי בית דירה שלו, או דבאמת מדאורייתא גם אחר ל' פטור דבעינן ביתך דידך וליכא ורק מדרבנן חייב דמחזי כשלו כיון דדר בה ל' יום, וממרוצת דבריהם שם נראה דס"ל עיקר כסברא ב' הנ"ל, דמדאורייתא גם אחר ל' פטור, וכ"כ בפשיטות תוס' ע"ז (דף כ"א ד"ה והא אמר רב משרשיא) וכ"כ הרא"ש בהלק"ט.
ונ"ל דשותפות נכרי וישראל י"ל דתלי בשתי סברות הנ"ל, דאם אמרינן דלא בעי ביתך דידך ממש ותליא רק בדירה וחובת הדר היא לשמרו, ה"ה שותפות נכרי חייב במזוזה דסוף סוף שמירה בעי כיון דדר בה, אבל אי אמרינן ביתך דידך בעי, י"ל דשותפות נכרי פטור דלאו ביתך מיוחד הוא כמו כל הני דריש פרק ראשית הגז עיין שם.
ובזה מיושב מה דפסק בפשיטות הרמ"א (סי' רפ"ו ס"א) דשותפות עכו"ם פטור ממזוזה והוא מהמרדכי פ"ק דע"ז, והרי הב"י שם הביא דברי הרשב"א בחי' לחולין דשותפות נכרי חייב במזוזה והיאך לא חשש הרמ"א להחמיר, ולפמ"ש ניחא, דטעמא דהרשב"א דמחייב כסברא א' הנ"ל דלא בעי ביתך ממש, וא"כ למסקנת תוס' והרא"ש דשוכר אף לאחר ל' פטור מה"ת דבעי ביתך דידך, ממילא שותפות נכרי פטור וכנ"ל, מש"ה הכריע כן הרמ"א כיון דדעת תוספ' והרא"ש גם כן כהמרדכי בזה. (הג"ה עי' באורך בתשו' סי' ס"ו ובס' כו"ח דרעק"א סי' נ"ט).
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
התכוונתי שעתיד להתחייב, ועל כן אי אפשר ללומדו מגוי, וחשיב פירכא בכה''ג בכל הש''ס.

לא בכל מקום ניתן לומר סברא זו שהרי אם כן תצרפו למנין
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
התכוונתי שעתיד להתחייב, ועל כן אי אפשר ללומדו מגוי, וחשיב פירכא בכה''ג בכל הש''ס.

לא בכל מקום ניתן לומר סברא זו שהרי אם כן תצרפו למנין
אין כוונתי שקטן הוי כגדול, אלא דאי אפשר ללומדו מגוי ועל כן אם הפסוק פטר גוי צריך פסוק נוסף לפטור קטן, אלא א''כ נוכל לומר שגם קטן כלול במיעוט, אבל מגוי אי אפשר ללומדו.
 
 
חלק עליון תַחתִית