פיוט יום ליבשה- מתי התחילו לשיר בבריתות?

בן ראם

משתמש ותיק
אשמח לידיעות בנושא. זהו פיוט לשביעי של פסח שנזכרה בו ברית מילה כמה פעמים. מתי ובאיזה קהילות התחילו לזמרו בברית?
יישר כח!
 

בשלמא

משתמש ותיק
מקדמת דנא ראשוני אשכנז אמרוהו לפני גאל ישראל
הפמ"ג כותב לחלק בין ברית לשביעי ש"פ אם לומר "ים" ליבשה אן "יום" ליבשה
כנראה שמשהפסיקו בחלק המקומות לאומרו במקומו בתפילה החלו לשוררו בסעודת הברית כמו שנעשה להרבה מהפיוטים
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הפיוט 'יום ליבשה' של רבי יהודה הלוי הוא 'גאולה' הנאמרת בקהלות יהדות אשכנז בזמנים שונים, ובעיקר בשבת שחלה בה ברית מילה (ומכאן כינויו 'גאולה לברית מילה'). ודוקא בשבת, אך לא ביום טוב, מלבד כשחלה ברית מילה בשני ימים האחרונים של פסח. אך אם חל אחד מהם בשבת, שאז נוהגים לומר הגאולה 'ברח דודי', אומרים את הפיוט 'יום ליבשה' במקומו המקורי: לאחר פסוק 'מי כמכה', ולפני 'שירה חדשה שבחו גאולים'.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הפיוט 'יום ליבשה' של רבי יהודה הלוי הוא 'גאולה' הנאמרת בקהלות יהדות אשכנז בזמנים שונים, ובעיקר בשבת שחלה בה ברית מילה. ודוקא בשבת, אך לא ביום טוב, מלבד אם חלה ברית מילה בשני ימים האחרונים של פסח. אך מאחר שבימים אלו נוהגים לומר הגאולה 'ברח דודי', אומרים את הפיוט 'יום ליבשה' במקומו המקורי: לאחר פסוק 'מי כמכה', ולפני 'שירה חדשה שבחו גאולים'.
אמנם במחזוים הרגילים מופיע כגאולה הנאמרת בשביעי של פסח באופן קבוע 
וכוונתך כנראה לנוסח אשכנז מובהק 
אמנם כאן נראה שלא נאמר בשבת של ברית [לפי נוסח אשכנז מובהק] 
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=619357&width=-17&scroll=0&udid=16152654986106092&pagenum=83



 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
במחזורים הרגילים מופיע כגאולה הנאמרת בשביעי של פסח באופן קבוע.
.
הדברים אמורים בקהלות שאין נוהגות לומר 'יוצרות', מלבד 'יום ליבשה' בשבת של ברית, ו'ברח דודי' בשבת חול המועד פסח. וכאמור ב'משנה ברורה' סימן תצ ס"ק יג:​
מילה כשחל בשביעי של פסח או בשמיני (שאז היה קריעת ים סוף), אומרים 'יום ליבשה נהפכו מצולים' קודם 'גאל ישראל'. [ואם חל בשבת, אומרים קודם 'שירה חדשה', משום שאז נוהגין לומר הפיוט של 'ברח דודי' קודם 'גאל ישראל'.] מה שאין כן בשאר יו"ט, דאין אומרים 'יום ליבשה' מחמת מילה אלא אם כן כשחלו בשבת (ואז אומרים 'ים ליבשה', פמ"ג).
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
צפתי אמר:
איש ווילנא אמר:
אמנם כאן נראה שלא נאמר בשבת של ברית [לפי נוסח אשכנז מובהק]
לפי מנהג אשכנז המובהק, גאולה זו לא נאמרת כלל (לא בפסח ולא בשבת ברית).
אכן 
ויש לשים לב שמחבר פיוט זה הוא רבי יהודה הלוי 
וזה באמת לא מצוי שבסידור האשכנזי יאמצו פיוט מרבי יהודה הלוי בתוך הברכות 
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
צפתי אמר:
לפי מנהג אשכנז המובהק, גאולה זו לא נאמרת כלל (לא בפסח ולא בשבת ברית).
איש ווילנא אמר:
ויש לשים לב שמחבר פיוט זה הוא רבי יהודה הלוי 
וזה באמת לא מצוי שבסידור האשכנזי יאמצו פיוט מרבי יהודה הלוי בתוך הברכות
מה עם עדות המזרח? הפיוט מולחן גם על ידיהם, הם משתמשים בו מתישהו?
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
צפתי אמר:
איש ווילנא אמר:
אמנם כאן נראה שלא נאמר בשבת של ברית [לפי נוסח אשכנז מובהק]
לפי מנהג אשכנז המובהק, גאולה זו לא נאמרת כלל (לא בפסח ולא בשבת ברית).
אכן 
ויש לשים לב שמחבר פיוט זה הוא רבי יהודה הלוי 
וזה באמת לא מצוי שבסידור האשכנזי יאמצו פיוט מרבי יהודה הלוי בתוך הברכות 

דווקא, קינות שלו כן אומרים...
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
והלכה זו הובאה במג"א ובשו"ע הרב ובמשנ"ב ובכל הפוסקים על מיקום יום ליבשה כשיש ברית, בסי' תצ
 

משולש

משתמש ותיק
אגב הקשר בין קריעת הים לברית מילה היא לגוזר ים סוף לגזרים אל תקרי לגזרים אלא לגזורים שבזכות המילה נקרע ים סוף
 
חלק עליון תַחתִית