אמנם במחזוים הרגילים מופיע כגאולה הנאמרת בשביעי של פסח באופן קבועמשה נפתלי אמר:הפיוט 'יום ליבשה' של רבי יהודה הלוי הוא 'גאולה' הנאמרת בקהלות יהדות אשכנז בזמנים שונים, ובעיקר בשבת שחלה בה ברית מילה. ודוקא בשבת, אך לא ביום טוב, מלבד אם חלה ברית מילה בשני ימים האחרונים של פסח. אך מאחר שבימים אלו נוהגים לומר הגאולה 'ברח דודי', אומרים את הפיוט 'יום ליבשה' במקומו המקורי: לאחר פסוק 'מי כמכה', ולפני 'שירה חדשה שבחו גאולים'.
איש ווילנא אמר:במחזורים הרגילים מופיע כגאולה הנאמרת בשביעי של פסח באופן קבוע.
מילה כשחל בשביעי של פסח או בשמיני (שאז היה קריעת ים סוף), אומרים 'יום ליבשה נהפכו מצולים' קודם 'גאל ישראל'. [ואם חל בשבת, אומרים קודם 'שירה חדשה', משום שאז נוהגין לומר הפיוט של 'ברח דודי' קודם 'גאל ישראל'.] מה שאין כן בשאר יו"ט, דאין אומרים 'יום ליבשה' מחמת מילה אלא אם כן כשחלו בשבת (ואז אומרים 'ים ליבשה', פמ"ג).
לפי מנהג אשכנז המובהק, גאולה זו לא נאמרת כלל (לא בפסח ולא בשבת ברית).איש ווילנא אמר:אמנם כאן נראה שלא נאמר בשבת של ברית [לפי נוסח אשכנז מובהק]
אכןצפתי אמר:לפי מנהג אשכנז המובהק, גאולה זו לא נאמרת כלל (לא בפסח ולא בשבת ברית).איש ווילנא אמר:אמנם כאן נראה שלא נאמר בשבת של ברית [לפי נוסח אשכנז מובהק]
צפתי אמר:לפי מנהג אשכנז המובהק, גאולה זו לא נאמרת כלל (לא בפסח ולא בשבת ברית).
מה עם עדות המזרח? הפיוט מולחן גם על ידיהם, הם משתמשים בו מתישהו?איש ווילנא אמר:ויש לשים לב שמחבר פיוט זה הוא רבי יהודה הלוי
וזה באמת לא מצוי שבסידור האשכנזי יאמצו פיוט מרבי יהודה הלוי בתוך הברכות
בן ראם אמר:אשמח לידיעות בנושא. זהו פיוט לשביעי של פסח שנזכרה בו ברית מילה כמה פעמים. מתי ובאיזה קהילות התחילו לזמרו בברית?
יישר כח!
איש ווילנא אמר:אכןצפתי אמר:לפי מנהג אשכנז המובהק, גאולה זו לא נאמרת כלל (לא בפסח ולא בשבת ברית).איש ווילנא אמר:אמנם כאן נראה שלא נאמר בשבת של ברית [לפי נוסח אשכנז מובהק]
ויש לשים לב שמחבר פיוט זה הוא רבי יהודה הלוי
וזה באמת לא מצוי שבסידור האשכנזי יאמצו פיוט מרבי יהודה הלוי בתוך הברכות