יש נוהגים בהזכירם בפיהם שם ת"ח לומר: שליט"א [דהיינו בקיצור במילה אחת, ולא בפתיחת הר"ת שיחיה לאורך ימים טובים אמן].
ושמעתי לעורר, שהמילה מצד עצמה [בלי פירושה הנ"ל] עלולה להתפרש כלשון קללה ח"ו, שהרי 'ליטא' בארמית ענינו קללה. [כמו לייט עלה אביי, ובתרגום פר' כי תבא על ארור - ליט].
האם יש בסיס לחשש זה או שאינם אלא דברי הבל?