האם יש בעיה לומר שליטא?

שלו'

משתמש ותיק
יש נוהגים בהזכירם בפיהם שם ת"ח לומר: שליט"א [דהיינו בקיצור במילה אחת, ולא בפתיחת הר"ת שיחיה לאורך ימים טובים אמן].
ושמעתי לעורר, שהמילה מצד עצמה [בלי פירושה הנ"ל] עלולה להתפרש כלשון קללה ח"ו, שהרי 'ליטא' בארמית ענינו קללה. [כמו לייט עלה אביי, ובתרגום פר' כי תבא על ארור - ליט].

האם יש בסיס לחשש זה או שאינם אלא דברי הבל?
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
א. כך נוהגים כלל ישראל.
ב. זה כמו ברכת הגר"ח קנייבסקי - בו"ה. שאע"פ שאינו מילה בהבנתה, מקום נחשב לברכה.
 

במבי

משתמש ותיק
על דרך ההלצה נאמר:

האבן עזרא עה"פ שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ (שה"ש א-ז)

כותב - שלמה. השי״ן (ב)מקום אשר כשי״ן שאתה מדבר עמי:

ורש"י עה"פ אשר נשיא יחטא וגו' (ויקרא ד-כב)

אשר נשיא יחטא. לְשׁוֹן אַשְׁרֵי — אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו (ספרא):

וא"כ אשר הדור אשר הרב שלו זכה להתקלל ממתנגדיו, כי שמעתי פעם שרב שלא יצאו אליו מתנגדים סימן שלא עשה משהו רציני (או משהו כזה, אני כבר לא זוכר)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במבי אמר:
 . . שמעתי פעם שרב שלא יצאו אליו מתנגדים סימן שלא עשה משהו רציני (או משהו כזה, אני כבר לא זוכר)
כתובות קה, ב: "אמר אביי, האי צורבא מרבנן דמרחמין לי' בני מתא - לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא".
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
ממה שכתבו הרבנים נראה שמותר ואין בזה חשש קללה, אלא שיש כאן שני טעמים שונים.
א. כי הכל הולך אחר הכוונה, והכוונה היא הרי לטובה.
ב. כי כך הציבור מדברים ולכן כך פשטות דבריו.

ונפק"מ מה הדין שאומר שליטא על אדם רשע במקום שם רשעים ירקב, וכוונתו לקללה, האם נימא שהכל הולך אחר הכוונה והא לייטיה, או"ד שמכיון שכל הציבור אומר זה בלשון שבח יהיה אסור כי נראה מחניף לרשע.

ולי נראה כצד בתרא.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
במבי אמר:
 . . שמעתי פעם שרב שלא יצאו אליו מתנגדים סימן שלא עשה משהו רציני (או משהו כזה, אני כבר לא זוכר)
כתובות קה, ב: "אמר אביי, האי צורבא מרבנן דמרחמין לי' בני מתא - לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא".
הרב שך בנאומו אמר שרב שלא מנסים בני עירו לגרום לו ללכת מהעיר אינו רב, ואם הצליחו לסלקו אינו בן אדם.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
המלה עלולה להתפרש כלשון קללה ח"ו, שהרי 'ליטא' בארמית ענינו קללה.
המלה 'ליטא' – ארמית מובהקת היא (ארורה), לעומתה המלית 'ש' – עברית מובהקת היא. ארמית ועברית אינן מסוגלות לדבוק זו בזו ולהיות בשר אחד, ומכיון שכך, הפתיחה 'ש' מבטלת מראש את ההיתכנות שהמלה 'ליטא' תישמע כלשון קללה.
ודרך אגב, 'ליטא' היא גם שמה של מדינה אירופית.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
אין בזה חשש קללה, כי הכל הולך אחר הכוונה, והכוונה היא הרי לטובה.
.
בעניני קללה אין הולכים אחר הכוונה. דהכי אמרינן בפרק שבועת העדות:​
יָתֵב רַב כָּהֲנָא קַמֵּהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְיָתֵב וְקָאָמַר הָא מַתְנִיתִין ('יַכְּךָ הַשֵּׁם אֱלֹהִים', 'וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים', זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה) כְּדִתְנַן. אֲמַר לֵהּ: כַּנֵּה! (אֱמֹר 'יַכֵּהוּ' 'וְכֵן יַכֵּם', שֶׁלֹּא תְּקַלְלֵנִי.)
יָתֵב הַהוּא מֵרַבָּנָן קַמֵּהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְיָתֵב וְקָאָמַר (הַמִּקְרָא הַזֶּה הָיָה דוֹרֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדוֹאֵג בְּסֵפֶר תְּהִלִּים): 'גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה'. אֲמַר לֵהּ: כַּנֵּה! (וֶאֱמֹר 'יִתְּצֵהוּ'.)
 
פעם אמר ה'סבא משפולע'
דמה שיש דורשין את נח לגנאי, היינו לומר שצדיק שיש עליו התנגדות עדיין יש לו דין צדיק מדאורייתא.
ויש אומרים שרבי נחמן מברצלב אמז את זה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
שלו' אמר:
המלה עלולה להתפרש כלשון קללה ח"ו, שהרי 'ליטא' בארמית ענינו קללה.
המלה 'ליטא' – ארמית מובהקת היא (ארורה), לעומתה המלית 'ש' – עברית מובהקת היא. ארמית ועברית אינן מסוגלות לדבוק זו בזו ולהיות בשר אחד, ומכיון שכך, הפתיחה 'ש' מבטלת מראש את ההיתכנות שהמלה 'ליטא' תישמע כלשון קללה.
ודרך אגב, 'ליטא' היא גם שמה של מדינה אירופית.
 
אבל היא דבוקה כבר מימים ימימה כמו דאנחנו ורוב המחברים רגילים לכתוב
(אע"פ שכנראה צורם מאוד לבעלי הדקדוק)
 

בן אבנר

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:

בעניני קללה אין הולכים אחר הכוונה. ​

נראה פשוט שהמדבר בעברית\לשון הקדש ואומר מילה שמשמעותה בשפה אחרת היא קללה שאין בזה כל חשש, ולדברי הכותב נצטרך לבדוק כל מילה שאנו מוציאים מהפה האם היא לשון קללה באחת מהמוני השפות הקיימות בעולם, (ואין נראה לומר שאם הוא יודע בתת מודע שיש שפה שבה יש לזה משמעות שלילית שזה בעיה).
 

מ אלישע

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
פעם אמר ה'סבא משפולע'
דמה שיש דורשין את נח לגנאי, היינו לומר שצדיק שיש עליו התנגדות עדיין יש לו דין צדיק מדאורייתא.
ויש אומרים שרבי נחמן מברצלב אמז את זה.
1. מודפס כעין זה מהרב מסוארן.
2. נ"ל שאומרים.. היינו שכוונתו על ... 
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
כמדומה שבראשונים כתוב שלי"ט ולא שליט"א
ואולי שינו משום הצנזור (שלא יאמר שהוא מלך)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
כמדומה שבראשונים כתוב שלי"ט ולא שליט"א
ואולי שינו משום הצנזור (שלא יאמר שהוא מלך)
קשה לי להאמין שהביטוי הזה מוזכר בראשונים.
אגב תמיד לא הבנתי למה לנשים אומרים תליט''א, הרי ש' הכוונה שיחיה וא''כ לאשה צ''ל שתחיה.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מ אלישע אמר:
כמדומה שבראשונים כתוב שלי"ט ולא שליט"א
ואולי שינו משום הצנזור (שלא יאמר שהוא מלך)
קשה לי להאמין שהביטוי הזה מוזכר בראשונים.
אגב תמיד לא הבנתי למה לנשים אומרים תליט''א, הרי ש' הכוונה שיחיה וא''כ לאשה צ''ל שתחיה.
 

יש בראשונים (עי' "ברוך שאמר") אבל לא בהרבה ראשונים.
כותבים תליט"א כדי לחלק (ושלא יבואו לידי טעות).
 

אלמוני

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
איך אומרים ויציב ונכון וקים וישר ונאמן וכו' וכו' ומתוקן וכו' הרי זה נשמע ומסוכן אלא הכל הולך אחר הכוונה.

זה שאצל האשכנזים נתעוותה הגיית הת' ונעשתה דומה להגיית הס' אינו אומר שחז"ל שהיו לפני העיווות מחוייבים לזה...
 

אור זורח

משתמש ותיק
אלמוני אמר:
זה שאצל האשכנזים נתעוותה הגיית הת' ונעשתה דומה להגיית הס' אינו אומר שחז"ל שהיו לפני העיווות מחוייבים לזה...

להרב @אלמוני שליט''א
בוקר טוב השלום והברכה
השאלה לא על הנוסח
השאלה על מנהג העולם
כמו שליט''א נושא האשכול
שאין זה תקנת חז''ל
והנידון כאן על המציאות
האם המציאות העובדתית כראוי
ואין השאלה על הנוסח
אלא על המצב היום
וזה שיש שיבוש לשון
לא חייב הוספת שבוש
 

אלמוני

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אלמוני אמר:
זה שאצל האשכנזים נתעוותה הגיית הת' ונעשתה דומה להגיית הס' אינו אומר שחז"ל שהיו לפני העיווות מחוייבים לזה...

להרב @אלמוני שליט''א
בוקר טוב השלום והברכה
השאלה לא על הנוסח
השאלה על מנהג העולם
כמו שליט''א נושא האשכול
שאין זה תקנת חז''ל
והנידון כאן על המציאות
האם המציאות העובדתית כראוי
ואין השאלה על הנוסח
אלא על המצב היום
וזה שיש שיבוש לשון
לא חייב הוספת שבוש
כן, אבל א"א להוכיח מזה לעניין שליט"א משם כי שם יש עיוות.
 
 

עץ פרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
נתנאל_ב אמר:
אין בזה חשש קללה, כי הכל הולך אחר הכוונה, והכוונה היא הרי לטובה.
.
בעניני קללה אין הולכים אחר הכוונה. דהכי אמרינן בפרק שבועת העדות:​
יָתֵב רַב כָּהֲנָא קַמֵּהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְיָתֵב וְקָאָמַר הָא מַתְנִיתִין ('יַכְּךָ הַשֵּׁם אֱלֹהִים', 'וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים', זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה) כְּדִתְנַן. אֲמַר לֵהּ: כַּנֵּה! (אֱמֹר 'יַכֵּהוּ' 'וְכֵן יַכֵּם', שֶׁלֹּא תְּקַלְלֵנִי.)
יָתֵב הַהוּא מֵרַבָּנָן קַמֵּהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְיָתֵב וְקָאָמַר (הַמִּקְרָא הַזֶּה הָיָה דוֹרֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדוֹאֵג בְּסֵפֶר תְּהִלִּים): 'גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה'. אֲמַר לֵהּ: כַּנֵּה! (וֶאֱמֹר 'יִתְּצֵהוּ'.)
אהבתי את הראיה, אך ממו"ק ט מבואר להיפך יעו"ש. וכנראה החילוק שכאן מתכוון לקללות שהרי זה פירוש הפסוק, רק שלא מתכוון לפלוני, וכשאומר בנוכח ממילא נשמע עליו ולכן אמר כנה. אך שם לא התכוון לקללה כלל אלא לברכה ולכן אין חשש. וא"כ אדרבה בקללה הולכים אחר הכוונה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לבי במערב אמר:
במבי אמר:
 . . שמעתי פעם שרב שלא יצאו אליו מתנגדים סימן שלא עשה משהו רציני (או משהו כזה, אני כבר לא זוכר)
כתובות קה, ב: "אמר אביי, האי צורבא מרבנן דמרחמין לי' בני מתא - לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא".
הרב שך בנאומו אמר שרב שלא מנסים בני עירו לגרום לו ללכת מהעיר אינו רב, ואם הצליחו לסלקו אינו בן אדם.
זה לא של הגרא"מ שך, זה של החת"ס.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שלו' אמר:
עלולה להתפרש כלשון קללה ח"ו, שהרי 'ליטא' בארמית ענינו קללה
אומרים בברכת כהנים "יאר ה' פניו אליך..."
ולא חייש ש'יאר' הוא לשון קללה, שנא' ומקללך אאור.

בודאי אין כאן בית מיחש כלל וכלל. (להנ"ל 'כלל" גם אין לאומרו כי זה נשמע כמו 'קלל' - וכ"ש שאין לומר 'כלל ישראל' ??)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ושמעתי לעורר, שהמילה מצד עצמה...
יש לשאול כאן את השאלה הידועה, למה אתה צריך לשאול את השאלה בשם מישהו אחר, שהוא ישאל בעצמו, ואלא מאי הוא מפחד שילעגו על השאלה, שישאל ויגיד "שמעתי לעורר".
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שלו' אמר:
ושמעתי לעורר, שהמילה מצד עצמה...
יש לשאול כאן את השאלה הידועה, למה אתה צריך לשאול את השאלה בשם מישהו אחר, שהוא ישאל בעצמו, ואלא מאי הוא מפחד שילעגו על השאלה, שישאל ויגיד "שמעתי לעורר".

יש אפשרות פשוטה שהוא שמע מימשהו שעורר, והוא בעצמו לא חשב על זה, ולא רוצה לקחת קרדיט לעצמו שהוא מעורר, ולכן אומר שמעתי לעורר.
ולמה שההוא שעורר לא שואל בעצמו? אולי הוא שואל בפורום אחר...
 
חלק עליון תַחתִית