בן ארגנטינה המתחתן עם אזרחית צרפת האם יאכלו בננה בסעודת ראש השנה ?

במבי

משתמש ותיק
ונשאלה השאלה, בן ארגנטינה המתחתן עם אזרחית צרפת האם בסעודת ראש השנה יאכלו בננה ?

ונסביר.

מנהג צרפת לאכול בננה בראש השנה בתור סימן כי "בון אנה" בצרפתית זה שנה טובה אך מכנגד מנהג דוברי הספרדית דווקא לא לאכול את המאכל המכונה "בננה" בר"ה מכיוון ששם הבננה בספרדית הוא "פלטה-נו" ויש לו גם מובן נוסף בשפה זו שמשמעו "לא-כסף" וא"כ  דווקא לא מסמנא מילתא לאכול זאת בסעודה.


ומי נגרר אחרי מי בנידון דידן, הבעל אחר אשתו או שמא להיפך ?

 
 

שניאור

משתמש ותיק
תלוי מי המפרנס...
וברצינות ודאי זה תלוי איזה שפה מדברים עכשיו בבית.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
תלוי מי המפרנס...
וברצינות ודאי זה תלוי איזה שפה מדברים עכשיו בבית.

כלומר "להיות כל איש שורר בביתו ומדבר בלשון עמו" ?
 

חימקו

משתמש ותיק
הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין רב אמר מחצה על מחצה כרוב. הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעצמו נברא אמר:
מנהגי הבל אלו אין להם משמעות.
ואין רשות לבעל להורות לאשתו מה לאכול.
אגב בפורום אוצה"ח אשכול מיותר זה היה נמחק לאלתר

תאמין לי ששני המנהגים הם נכונים ואמיתיים ואתה יכול לשאול כל צרפתי או ארגנטינאי לגבי נכונותם.

וא"כ השאלה היא אמיתית נכונה וצריכה להישאל

(ופשוט פעם דיברתי עם צרפתי ביש חסד והוא בדיוק לקח בננות לכבוד הסעודה בראש השנה ופעם נוספת דיברתי עם ארגנטאי והוא סיפר לי את מנהגם ועשיתי 1 + 1)
 

בשלמא

משתמש ותיק
בהקשר לכך, מפורסם שהרב החיד"א אמר לנפוליון "בונפרטה" שהוא מרומז בפסוק כי "לקח טוב" נתתי לכם
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ניתן לקשר את השאלה עם השאלה המפורסמת מדוע נזהרים מאכילים אגוז בר"ה מכיוון שהוא בגי' חטא והרי הוא גם בגי' טוב ?

וכבר אחד המגיהים של רש"י הכניס את השאלה הזו לאחד הנביאים ופעם שאלתי את אחד מחוקרי הרש"י אודות הרש"י הנ"ל והוא שלחני למהדורה אחרת ששם מורחב אודות דברי האריז"ל דעץ הדעת הינו טוב ורע מעורבים וכו'
 

הכהן

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
מנהגי הבל אלו אין להם משמעות.
קיצור שלחן ערוך סימן קכט סעיף ט אמר:
 גַם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ.
 

בשלמא

משתמש ותיק
הכהן אמר:
לעצמו נברא אמר:
מנהגי הבל אלו אין להם משמעות.
קיצור שלחן ערוך סימן קכט סעיף ט אמר:
 גַם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ.
זה כבר במג"א
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
במבי אמר:
ניתן לקשר את השאלה עם השאלה המפורסמת מדוע נזהרים מאכילים אגוז בר"ה מכיוון שהוא בגי' חטא והרי הוא גם בגי' טוב ?

וכבר אחד המגיהים של רש"י הכניס את השאלה הזו לאחד הנביאים ופעם שאלתי את אחד מחוקרי הרש"י אודות הרש"י הנ"ל והוא שלחני למהדורה אחרת ששם מורחב אודות דברי האריז"ל דעץ הדעת הינו טוב ורע מעורבים וכו'
הרש"י הזה הלא הוא ההוספות של ר"ש דלוגאטש באגודת שמואל
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
חידוש חדש וחדיש:
כדאי ומומלץ לאכול במבה בראש השנה ולומר "שירבו רעיונותינו כבמבי".
המחמירים מטגנים קצת מן הבמבה ומבשלים קצתה ושולקים קצתה וטוחנים קצתה ומטבילים קצתה וכו' וכו'
והכל כדי לגוון ולעניין לסימנא טבא, ממש כבמבי בשעתו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
במבי אמר:
ניתן לקשר את השאלה עם השאלה המפורסמת מדוע נזהרים מאכילים אגוז בר"ה מכיוון שהוא בגי' חטא והרי הוא גם בגי' טוב ?

וכבר אחד המגיהים של רש"י הכניס את השאלה הזו לאחד הנביאים ופעם שאלתי את אחד מחוקרי הרש"י אודות הרש"י הנ"ל והוא שלחני למהדורה אחרת ששם מורחב אודות דברי האריז"ל דעץ הדעת הינו טוב ורע מעורבים וכו'
הרש"י הזה הלא הוא ההוספות של ר"ש דלוגאטש באגודת שמואל



ההוספה נמצאת עה"פ וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה (ישעיה יא-א)

וכתוב שם ברש"י - ונצר משרשיו יפרה. ובכל הענין ובסופו והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו הרי שנאמרה נבואה זו לנחמת הגולים מאשור, (אמר המעתיק בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על מה שכתב א"מ זקני הרמ"א בהגה"ה בהלכות ראש השנה שאגוז בגימטריא ח"ט והלא הוא גם גי' טו"ב, ותרצתי על פי הזוהר מה שהקשה ר"א את אביו רשב"י): 


וחיפשתי את הנוסח המורחב של ההוספה ששלחני אליו חוקר הרש"י ר' סטנלי גולד ז"ל 


Untitled.png
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
בשלמא אמר:
במבי אמר:
ניתן לקשר את השאלה עם השאלה המפורסמת מדוע נזהרים מאכילים אגוז בר"ה מכיוון שהוא בגי' חטא והרי הוא גם בגי' טוב ?

וכבר אחד המגיהים של רש"י הכניס את השאלה הזו לאחד הנביאים ופעם שאלתי את אחד מחוקרי הרש"י אודות הרש"י הנ"ל והוא שלחני למהדורה אחרת ששם מורחב אודות דברי האריז"ל דעץ הדעת הינו טוב ורע מעורבים וכו'
הרש"י הזה הלא הוא ההוספות של ר"ש דלוגאטש באגודת שמואל



ההוספה נמצאת עה"פ וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה (ישעיה יא-א)

וכתוב שם ברש"י - ונצר משרשיו יפרה. ובכל הענין ובסופו והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו הרי שנאמרה נבואה זו לנחמת הגולים מאשור, (אמר המעתיק בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על מה שכתב א"מ זקני הרמ"א בהגה"ה בהלכות ראש השנה שאגוז בגימטריא ח"ט והלא הוא גם גי' טו"ב, ותרצתי על פי הזוהר מה שהקשה ר"א את אביו רשב"י): 

ולהשלמת התמונה לאחר שיצא שהבננה היא תערובת רע וטוב אוסיף את הדעה שמשמע לפי דברי ר' נתן אב הישיבה שעץ הדעת היה בננות וא"כ יש לנו חבורה נפלאה ! (בכל אופן לסעודת הפורים)

במבי אמר:
האם עץ הדעת היה בננות ?!

אני בטוח שמי שראה כותרת זאת נכנס לאשכול זה עם חיוך קליל, אך אין זה כה פשוט כדלהלן.

לפני מספר שנים ראיתי דף בערך בננה בספר מרפא הבשם של הרב משה כהן שאולי ז"ל, שמעלה רעיון זה, כמובן שראיתי זאת העלתי גם אני חיוך קל, שהרי מעלה זאת בתור הצעה ללא ראיות ובעוד שבחז"ל ישנה רשימה שהבננה לא זכה להכלל בתוכה -- אך זמן מה לאחמ"כ ראיתי מובא בשם ר' נתן אב הישיבה שהיה חי בערך בתקופת הרמב"ם בתימן, שזיהה את ה"בנות שוח" בתור "מוז" וכידוע (בעצם לא כ"כ) "מוז" זה בננה בערבית. 

ובמסכת ע"ז בתוס' בדף יד. מובא שעץ הדעת היה בנות שוח !

וכשפתחתי את פירוש ר' נתן אב הישיבה ראיתי שגם הרב זק"ש המו"ל מעלה רעיון זה ומוסיף ג"כ ראיה את שמה כפי שנקראת בפי זקנות אירופה "חווס' פייג'" (תאנת חוה)

וכן השם בננה מקביל לתחילת המילה "בנות שוח" (ואולי מלשון "בינה" \ דעת)

(ופעם ראיתי בירושלמי שר' יוחנן כותב שגדלים בנות שוח ליד הכנרת ואכן עד היום כל האיזור עשיר במטעי בננות !)
ואם א"כ האם יש לדון האם הבננה ברכתה העץ והיא משבעת המינים? (וערלה....)



מרפא הבשם 1_0001.jpg מרפא הבשם 1_0002.jpg


ר' נתן אב הישיבה - מסכת שביעית

 
 
מנהג בית אבי לאכול גזר ולומר 'שירבו זכויותינו'
כנראה זה משהו באידיש, שאבי משוחח בשפה זו באופן שוטף אבל אני לא יודע בה דבר וחצי דבר.
אז אני שיניתי לומר שתגזור עלינו גזירות טובות, ועל הגויים גזירות רעות.
וגם, כי צימעס זה מאכל מתוק שטוב להתחיל אתו את השנה.
לכן נראה לי שהזוג ארגנטינאי צרפתי הזה, ינהגו כפי השפה שהם משוחחים ביניהם.
 

אבי חי

משתמש ותיק
במבי אמר:
ונשאלה השאלה, בן ארגנטינה המתחתן עם אזרחית צרפת האם בסעודת ראש השנה יאכלו בננה ?

ונסביר.

מנהג צרפת לאכול בננה בראש השנה בתור סימן כי "בון אנה" בצרפתית זה שנה טובה אך מכנגד מנהג דוברי הספרדית דווקא לא לאכול את המאכל המכונה "בננה" בר"ה מכיוון ששם הבננה בספרדית הוא "פלטה-נו" ויש לו גם מובן נוסף בשפה זו שמשמעו "לא-כסף" וא"כ  דווקא לא מסמנא מילתא לאכול זאת בסעודה.


ומי נגרר אחרי מי בנידון דידן, הבעל אחר אשתו או שמא להיפך ?

שמא אפשר לפשר, שיאמרו שיתפלטנו שונאינו..
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
מנהג בית אבי לאכול גזר ולומר 'שירבו זכויותינו'
כנראה זה משהו באידיש, שאבי משוחח בשפה זו באופן שוטף אבל אני לא יודע בה דבר וחצי דבר.
אז אני שיניתי לומר שתגזור עלינו גזירות טובות,

צ"ע אי שייך "גזרות" טובות, ולכאו' גזירה היא תמיד שלילית, [או עכ"פ לכוף מישהו לעשות מעשה].
 

הכהן

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
צ"ע אי שייך "גזרות" טובות, ולכאו' גזירה היא תמיד שלילית, [או עכ"פ לכוף מישהו לעשות מעשה].
בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בן אבנר אמר:
צ"ע אי שייך "גזרות" טובות, ולכאו' גזירה היא תמיד שלילית, [או עכ"פ לכוף מישהו לעשות מעשה].
בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.
צודק, אני מתפלל בנוסח אשכנז ששם לא אומרים זאת ולכן לא ידעתי.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
לעצמו נברא אמר:
מנהגי הבל אלו אין להם משמעות.
קיצור שלחן ערוך סימן קכט סעיף ט אמר:
 גַם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְרָקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמְּדִינָה הַהִיא שֵׁם הַמּוֹרֶה לְטוֹבָה, כְּמוֹ בִּמְדִינָתֵנוּ מֶעהרֶען (גֶּזֶר), וְאוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ.
אם נדייק בלשונו, נפסוק בשאלת פותח האשכול שיש לילך אחר המדינה בהם הם נמצאים כעת, לא כן? 
 
 

מהמבקשים

משתמש ותיק
העיקר בזה הוא אמירת ה'יהי רצון' ולכן יהיה תלוי בשפה שבה יאמרו אותו 
אגב אין בדברים אלו מנהגי הבל, ומנהג ישראל..
 
פינחס רוזנצוויג אמר:
מנהג בית אבי לאכול גזר ולומר 'שירבו זכויותינו'
כנראה זה משהו באידיש
גזר זה באידיש מען ומען באידיש זה יותר (עפ"י גוגל תרגום מעברית ליידיש)​
א"כ אביך התכוון 'שיהיה לנו יותר זכויות (מעוונות)'​

 
 
חלק עליון תַחתִית