זקן ואינו לפי כבודו - לפנים משורת הדין

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
image.png
האדמו"ר מדושינסקיא השבוע עוזר ליהודי ספרדי בבתי אונגרין לסחוב שישיות מי עדן.

יש לדון, שלדעת הרמ"א לכאו' נראה שזקן ואינו לפי כבודו אינו רשאי אפי' לפנים משורת הדין.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רעב
ה] וכן אם היה זקן שאין דרכו לפרוק ולטעון, הואיל ואינה לפי כבודו, פטור. זה הכלל, כל שאילו היתה שלו היה פורק וטוען, ה"ז חייב לטעון ולפרוק בשל חבירו; ואם היה חסיד ועושה לפנים משורת הדין, אפילו היה הנשיא הגדול וראה בהמת חבירו רובצת תחת משאה של תבן או של קנים וכיוצא בהם, פורק וטוען עמו. ({ו} ויש חולקין בזה, כמו שנתבאר לעיל סוף סימן רס"ג) (טור ס"ט בשם הרא"ש).
 

מענה לשון

משתמש ותיק
במקרה שהזקן החסיד הוא מבני עדות המזרח שבא לסייע ליהודי אשכנזי, הרי לפי המחבר מותר ואף חסד הוא לו אם נוהג הזקן במעשיו לפנים משורת הדין, ולרמ"א בשם יש חולקין אסור, ואם כן עולה השאלה האם צריך בעל המשאות לסרב להיעזר בזקן?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסתמא אין ענין בזה, כי הזקן דינו שמותר לו לסייע לכל אדם שהוא. אבל אהבתי את הכיוון.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אם הוא לא ידע שיש רואים הרמ"א מתיר, כנראה שלא ידע שמצלמים (איננו יודע מי הם שאר העוזרים שם אולי גבאיו ולגביהו נראה שלא חשש לזלזול בתורה)
 

מענה לשון

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אם הוא לא ידע שיש רואים הרמ"א מתיר, כנראה שלא ידע שמצלמים (איננו יודע מי הם שאר העוזרים שם אולי גבאיו ולגביהו נראה שלא חשש לזלזול בתורה)

מדוע הוחלט בדבריך שדין זקן ואינו לפי כבודו דווקא בפרהסיא ולא די בבעל המשאות, הרמ"א חילק בין שדה ועיר? ואם חילק וכי בעיר יש חילוק בין רואים או לא? מסתמא לא מחלקים כל שיש צד שיראוהו אינו מותר בעיר
ולמה ששאל הרב קדמא אזלא, אולי הוא סובר שכל המושג של לפנים משורת הדין כולל את דברי הרמ"א בשם יש חולקין..
 

בשלמא

משתמש ותיק
מדוע הוחלט בדבריך שדין זקן ואינו לפי כבודו דווקא בפרהסיא ולא די בבעל המשאות, הרמ"א חילק בין שדה ועיר? ואם חילק וכי בעיר יש חילוק בין רואים או לא? מסתמא לא מחלקים כל שיש צד שיראוהו אינו מותר בעיר
[/quote]
לשון הדרכ"מ
דמאחר דלא פטר הרא"ש להחזיר אלא היכא דאיכא זלזול בכבוד תורתו א"כ בשדה דליכא רואין ולית ביה זלזול תורה בודאי חייב להחזיר אע"ג דאינו חייב בעיר כנ"ל לפרש דברי הרא"ש ודברי רבינו ונראה שכן א הוא האמת בעצמו:
אני יודע שאין דבריו מוסכמים עיין דרישה ושו"ת רעק"א,
 

מענה לשון

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מדוע הוחלט בדבריך שדין זקן ואינו לפי כבודו דווקא בפרהסיא ולא די בבעל המשאות, הרמ"א חילק בין שדה ועיר? ואם חילק וכי בעיר יש חילוק בין רואים או לא? מסתמא לא מחלקים כל שיש צד שיראוהו אינו מותר בעיר
לשון הדרכ"מ
דמאחר דלא פטר הרא"ש להחזיר אלא היכא דאיכא זלזול בכבוד תורתו א"כ בשדה דליכא רואין ולית ביה זלזול תורה בודאי חייב להחזיר אע"ג דאינו חייב בעיר כנ"ל לפרש דברי הרא"ש ודברי רבינו ונראה שכן א הוא האמת בעצמו:
אני יודע שאין דבריו מוסכמים עיין דרישה ושו"ת רעק"א,
[/quote]

ועל זה הערתיך
א. גם לשיטות שיש חילוק בין בעיר ובין בשדה (הגמ' ב"מ נשארה בספק אאל"ט) אבל בעיר לא מצינו חילוק וכמו שפרשתי שמצוי בעיר שיראו אותו אם לא מכאן אז משם, וחובת ההוכחה לחלק מוטלת על כת"ר
ב. מי שקצת למד בדרכי משה יודע שלפעמים רבות הוא שופך אש וגפרית על הב"י וכדומה, ומצד שני בשו"ע פוסק כמו המחבר, דוגמא אחת שעולה בראשי עיין סימן שח אאל"ט סעיף לא לגבי עצמות שנתפרקו מע"ש
ג. כמו שהרגשת בעצמך, אבל אאל"ט זו מחלוקת ראשונים איך לפסוק בבעיא דלא איפשיטא
 

בשלמא

משתמש ותיק
מע"כ דן לגבי החיוב שבשדה יש צד שהוא חייב
השאלה היא אם בעיר כשאין רואין מותר לו ממדת חסידות
 

מענה לשון

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מע"כ דן לגבי החיוב שבשדה יש צד שהוא חייב
השאלה היא אם בעיר כשאין רואין מותר לו ממדת חסידות

לא, אני דן בדיוק במה שכתבת במקום שאין רואים בעיר, שאין סיבה להתיר לפי הרמ"א בשם יש חולקים, ולא דומה לשדה שיש צד שחייב כיון שאין חשש רואים, אבל בעיר גם במקום שחושב שלא רואים מכאן אפשר שרואים משם ובכל גוונא אסור
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
מענין לענין באותו ענין, היום מישהו הראה לי חכמת שלמה על השו"ע סי' תכ"ו דזקן ואינה לפי כבודו פטור מלהציל נפשות כמו שפטור מאבידה, מבהיל !!! ולולי כתוב א"א לאומרו.
 

במבי

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
מענין לענין באותו ענין, היום מישהו הראה לי חכמת שלמה על השו"ע סי' תכ"ו דזקן ואינה לפי כבודו פטור מלהציל נפשות כמו שפטור מאבידה, מבהיל !!! ולולי כתוב א"א לאומרו.

צע"ג (אם לא שנכתב ע"י תלמיד טועה) כי גם בזקן ואינה לפי כבודו חייב בהשבת אבידה במקרה שאם היא הייתה שלו היה מרימה ואינו חס על כבודו !
 

רבינא

משתמש ותיק
file.php



מדהים ויפה!
הארה לתצלום ממבט אחר
לפני כל הקושיות התירוצים והפלפולים, כדאי להביט בתמונה ולהפנים מהי מידת הענווה וכמה אנשים גדולים משתוקקים לעזור לכל יהודי בכל פוזיציה
 
מענין לענין באותו ענין, היום מישהו הראה לי חכמת שלמה על השו"ע סי' תכ"ו דזקן ואינה לפי כבודו פטור מלהציל נפשות כמו שפטור מאבידה, מבהיל !!! ולולי כתוב א"א לאומרו.
וכבר דחוהו בתוקף - הכלי חמדה (כי תצא ו), ושו"ת ציץ אליעזר ח ו טז כא סוד"ה) שמוכיח כן מרמב"ם מפורש, ושם בצי"א ח"ט יז יא ב גם בשם הגרי"ש אלישיב.

וכן בפרדס יוסף (משפטים כג ד), שמציין ג"כ שהלא אין עומד כבוד התורה נגד איסור.

ובביאור הלכה (סימן רנ) "כי זהו כבודו - יישב בזה מה שהקשה בשו"ת חוות יאיר איך הקילו בכבודם הא גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה [היינו ל"ת דרבנן ושוא"ת אף בד"ת] לכן קאמר דזהו כבודם שעוסק בעצמו במצוה וניכר שעושה כן לכבוד הש"י וכה"א בדהמע"ה ונקלותי עוד מזאת וגו' משא"כ אם אין ניכר כמו זקן ואינו לפי כבודו באבדה וכדומה שמתחלל כבוד הת"ח עי"ז [פמ"ג] ור"ל שאין הכל יודעין שהוא עוסק במצוה.
"ובזה מיושב הא דאיתא בקידושין דף ע' דר"נ עסק בעצמו במצות מעקה ששם הוא דבר שהכל יודעין בעת שהוא עוסק שהוא מצות ה' משא"כ באבדה בעת שהוא מטפל בה אין הכל יודעין בעת שהוא עוסק שהוא מצות ה' משא"כ באבדה בעת שהוא מטפל בה אין הכל יודעין מזה". וכו'.


נ.ב. בזמן שיש מפורסמים שרואים אצלם כ"כ הרבה קושיות הפוכות... נכון וחוב קדוש להאדיר את אלו העוברים עבירות דקות שכאלו. מי יתן לנו עוד ועוד בעלי עבירה שכאלו - מקדשי שם שמים, ומצלילי כבוד הבעש"ט המחולל.


ראה גם בריש הגש"פ אהל תורה על הרב שטיינמן, כמה לא חשש לכבודו.
 
חלק עליון תַחתִית