האם יש טעם להחמיר חלקית

חייל של הרבי

משתמש ותיק
ישנו יהודי שמעוניין להקפיד על חומרות כלשהן בענייני כשרות החלב, ויש רק הכשר אחד שמספק חומרות אלו. אבל אותו יהודי יכול להשיג רק חלב שתיה בהכשר הזה, ובשאר מוצרי החלב עליו להסתפק בהכשר שלא מחמיר בדברים האלו (על אף שזה הכשר טוב). וכן מחוץ לביתו לא שייך להחמיר בזה אפילו בחלב שתיה, כי חלב בהכשר הזה (היותר מובחר) הוא מאוד נדיר.

האם יש טעם להקפיד לקנות ולשתות רק חלב מההכשר היותר מחמיר, כאשר מחוץ לבית הוא לא יחמיר בזה, וכן בביתו הוא לא יחמיר בזה בגבינות ושוקולדים וכו'.

(זוהי לא שאלה על עצם העניין הכשרותי [ובגלל זה אני מסווג את זה ל'הלכה ומנהג'], אלא שאלה רעיונית מעשית בענייני חומרות והידורים. אשמח לסברות ותשובות (ולא להיכנס לוויכוחים על הכשרים, כי על זה ניתן לפתוח אשכול ב'כשרות')
 

HaimL

משתמש ותיק
שאלה ממש טובה. לדעתי התשובה היא שאם החששות הם באיסורים מדרבנן (ובחלב, אני חושב שקשה מאוד להגיע לאיסורים מדאורייתא), אז מעיקר הדין, שאפשר להקל בספק, הוא לא צריך להחמיר. וכאשר הוא כן יכול להחמיר על עצמו בכשרות, זאת מידת חסידות, ויחמיר. 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
שאלה ממש טובה
לא הבנתי את צד השאלה שרק דבר שאפשר להיזהר בו תמיד יש להיזהר בו, אבל דבר שאין יכול תמיד להיזהר בו לא יזהר בו אף כאשר יכול - למה???
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לא הבנתי את צדדי השאלה.
מה הה"א שרק דבר שאפשר להיזהר בו תמיד יש להיזהר בו, אבל דבר שאין יכול תמיד להיזהר בו לא יזהר בו אף כאשר יכול???
 מפני שלכאורה, אם כאשר הוא יכול הוא נזהר בו, נמצא שהוא מחשיב את.זה לאיסור, ואם כן, כיצד מותר להקל?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
לא הבנתי את צדדי השאלה.
מה הה"א שרק דבר שאפשר להיזהר בו תמיד יש להיזהר בו, אבל דבר שאין יכול תמיד להיזהר בו לא יזהר בו אף כאשר יכול???
 מפני שלכאורה, אם כאשר הוא יכול הוא נזהר בו, נמצא שהוא מחשיב את.זה לאיסור, ואם כן, כיצד מותר להקל?

יש דברים שמחמירים בהם כחומרא ולא בגלל שמחזיקים אותם לאיסור ממש.
 

פראנק

משתמש ותיק
הרב המכשיר (הבן שליט"א) על החלב היה מקל על שאר מוצרי חלב ועל חלב מחוץ לביתו (כך העידו עליו בפורום)
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
לא הבנתי את צדדי השאלה.
מה הה"א שרק דבר שאפשר להיזהר בו תמיד יש להיזהר בו, אבל דבר שאין יכול תמיד להיזהר בו לא יזהר בו אף כאשר יכול???
 מפני שלכאורה, אם כאשר הוא יכול הוא נזהר בו, נמצא שהוא מחשיב את.זה לאיסור, ואם כן, כיצד מותר להקל?

יש דברים שמחמירים בהם כחומרא ולא בגלל שמחזיקים אותם לאיסור ממש.
אבל מדוע מחמירים? כי נזהרים מאיסור. משל למה"ד, לאדם שמקפיד בנהיגה להסתכל על הכביש, כדי שלא יהרוג ולא ייהרג (ח"ו), חוץ מהבוקר, כשהשמש מסנוורת 
 
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
לפלא השאלה!
והרי ההלכה מלאה בלכתחילה יש להחמיר ובדיעבד / מקום הפסד / הפסד מרובה/ צורך מצווה / צורך גדול וכו' אפשר להקל..

ואולי יש לחלק
 

שעשועי תורה

משתמש רגיל
שמעתי משל יפה שיבהיר את מעלת החומרות, ואפילו באופן חלקי:
מעשה ביהודי פשוט שבקושי ידע לקרוא, שבא לחנות וביקש לקנות סידור עב כרס - עם כוונות הרש"ש והאר"י, שרק ההקדמות של סידור זה 200 עמודים לפחות, המוכר גיחך ואמר לו "קח לך סידור פשוט ודק וגם זול"... ענה לו היהודי: בני הקטן אוהב לקרוע דפים ולכן אני רוצה סידור עם הרבה דפים, כך גם אם הוא יקרע וישחית את כל מאות העמודים ההקדמות , הרי שבסוף גוף התפילה ישאר שלם בלבד... והנמשל: חומרות (ברוח טובה כמובן) זה רצוי, כי גם אם הבן יסיר מעצמו מעט מבית אבא - הרי שיסיר חומרות אבל את המצוות ישמור בשלמותם...
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פראנק אמר:
הרב המכשיר (הבן שליט"א) על החלב היה מקל על שאר מוצרי חלב ועל חלב מחוץ לביתו (כך העידו עליו בפורום)
נדמה לי שאני העדתי עליו כך בפורום, אבל גם כשהוא אמר לי את זה, הוא גר באותו זמן (וייתכן שאף היום) במקום שאין להשיג את החלב הזה, ודווקא היהודי השואל יש לו מכולת ליד הבית עם חלב כזה. אבל רק חלב. חמאה וגבינה וכו' הוא צריך לקנות בהכשר אחר (גם הכשר טוב).
עכ"פ תודה להעונים על הסברות והדעות.
יצויין ששואל השאלה גם שאל את המשפיע האישי שלו, והורה לו שבדווקא יסמוך על ההכשר הנפוץ יותר גם בחלב שתיה, כדי שלא ייווצר אצלו בלבול (וייתכן שזה נוגע ספציפית לשואל השאלה כי המשפיע מכיר אותו אישית, אבל כשאלה עקרונית זה לאו דווקא הפסק הנכון, וכמו שחלק מחברי הפורום אומרים)
 
 

פראנק

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
פראנק אמר:
הרב המכשיר (הבן שליט"א) על החלב היה מקל על שאר מוצרי חלב ועל חלב מחוץ לביתו (כך העידו עליו בפורום)
נדמה לי שאני העדתי עליו כך בפורום, אבל גם כשהוא אמר לי את זה, הוא גר באותו זמן (וייתכן שאף היום) במקום שאין להשיג את החלב הזה, ודווקא היהודי השואל יש לו מכולת ליד הבית עם חלב כזה. אבל רק חלב. חמאה וגבינה וכו' הוא צריך לקנות בהכשר אחר (גם הכשר טוב).
עכ"פ תודה להעונים על הסברות והדעות.
יצויין ששואל השאלה גם שאל את המשפיע האישי שלו, והורה לו שבדווקא יסמוך על ההכשר הנפוץ יותר גם בחלב שתיה, כדי שלא ייווצר אצלו בלבול (וייתכן שזה נוגע ספציפית לשואל השאלה כי המשפיע מכיר אותו אישית, אבל כשאלה עקרונית זה לאו דווקא הפסק הנכון, וכמו שחלק מחברי הפורום אומרים)

אני מכיר רב שמפקפק על כשרות חלב וכבר כמה עשורים לא נוגע בשום דבר חלבי! אם אפשר להקל על חלב שתיה כשאין חלב אחרת אפשר להקל בגבינה כשאין גבינה אחרת. 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פראנק אמר:
חייל של הרבי אמר:
פראנק אמר:
הרב המכשיר (הבן שליט"א) על החלב היה מקל על שאר מוצרי חלב ועל חלב מחוץ לביתו (כך העידו עליו בפורום)
נדמה לי שאני העדתי עליו כך בפורום, אבל גם כשהוא אמר לי את זה, הוא גר באותו זמן (וייתכן שאף היום) במקום שאין להשיג את החלב הזה, ודווקא היהודי השואל יש לו מכולת ליד הבית עם חלב כזה. אבל רק חלב. חמאה וגבינה וכו' הוא צריך לקנות בהכשר אחר (גם הכשר טוב).
עכ"פ תודה להעונים על הסברות והדעות.
יצויין ששואל השאלה גם שאל את המשפיע האישי שלו, והורה לו שבדווקא יסמוך על ההכשר הנפוץ יותר גם בחלב שתיה, כדי שלא ייווצר אצלו בלבול (וייתכן שזה נוגע ספציפית לשואל השאלה כי המשפיע מכיר אותו אישית, אבל כשאלה עקרונית זה לאו דווקא הפסק הנכון, וכמו שחלק מחברי הפורום אומרים)

אני מכיר רב שמפקפק על כשרות חלב וכבר כמה עשורים לא נוגע בשום דבר חלבי! אם אפשר להקל על חלב שתיה כשאין חלב אחרת אפשר להקל בגבינה כשאין גבינה אחרת. 
זה שאפשר להקל בגבינה זה ודאי נכון (והאמת שזו לא 'קולא', כי יש לה הכשר מצויין, רק שההכשר לא מחפש להחמיר בדברים המסויימים שההכשר הנ"ל מחמיר בהם), השאלה היא אם כבר מקילים בגבינה אז אולי להקל בהכל כולל חלב
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע התבטא כמ"פ (מיוסד על מ"ש בספה"ק) כי אוכל כשר מזכך הלב ומטהר הנפש (דמדה טובה מרובה כו', וק"ל), ומסתברא שכ"ה אף גבי המהודר יותר בכשרות גופא.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
ירושלמי שבת פ"א הו"ד בשו"ע סי' תרג:
רבי חייא רובא מפקד לרב אין את יכול מיכול כל שתא חולין בטהרה אכול. ואם לאו תהא אכיל שבעה יומין מן שתא.
רק שאינו דומה לגמרי, דאכתי איכא למיבעי אי יכול למיכל בטהרה רק הפת, אבל הבשר בטומאה, האם אז יחמיר רק בלחם או לא ?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
שעשועי תורה אמר:
שמעתי משל יפה שיבהיר את מעלת החומרות, ואפילו באופן חלקי:
מעשה ביהודי פשוט שבקושי ידע לקרוא, שבא לחנות וביקש לקנות סידור עב כרס - עם כוונות הרש"ש והאר"י, שרק ההקדמות של סידור זה 200 עמודים לפחות, המוכר גיחך ואמר לו "קח לך סידור פשוט ודק וגם זול"... ענה לו היהודי: בני הקטן אוהב לקרוע דפים ולכן אני רוצה סידור עם הרבה דפים, כך גם אם הוא יקרע וישחית את כל מאות העמודים ההקדמות , הרי שבסוף גוף התפילה ישאר שלם בלבד... והנמשל: חומרות (ברוח טובה כמובן) זה רצוי, כי גם אם הבן יסיר מעצמו מעט מבית אבא - הרי שיסיר חומרות אבל את המצוות ישמור בשלמותם...
יתכן שסוף המעשה היה שונה: מאחר והבן ראה שיש כל כך הרבה דפים בסידור ולא היה לו כח להתפלל את כולם, הוא פשוט קרע את כל הדפים והשליך את הסידור לפח... אבל השכן שקנה לבן שלו סידור לגיל הרך שיש בו מספר מועט של דפים כפי המתאים לגילו, הבן אהב להתפלל והתחבר לתפילה, וככל שגדל הוסיף מרצונו יותר דפים לסידור.
 
 

לענין

משתמש ותיק
יש לזה דוגמא חזקה מענין גילוי, שע"פ החזו"א מחמירים דוקא במשקין ולא ניקורי אוכלים למרות שלכאו' דינם שוה.
 

ששמואל

משתמש ותיק
הגישה שלי לכל הנושא של חומרות זה שאנחנו לא 'שורדים' את הנושא של הגבלות התורה (וסליחה על הניסוח) אלא אנחנו מנסים לעשות הכי טוב שאפשר בכל המסגרת של חיים תקינים.
ולכן, למרות שבעיקרון לא הייתי רוצה להיסמך על כשרויות בשום דבר (כי אין כשרות שלא מסתמכת על קולות והיתרים, כל השאלה היא רק כמה) אבל אני לא יכול לאפות לבד לחם ולשחוט פרות וכן הלאה.
ולדוגמא בפסח שיש בו הרבה יותר חששות וזה רק שבוע בשנה, אני מהמקפידים לא לאכול שום דבר תעשייתי גם לא בכשרות מהודרת.
ועם זאת אני משתדל לזכור ולהכניס את זה אצל בני משפחתי שזה לא איסור לאכול ???? אלא אנחנו רוצים לעשות הכי טוב שאפשר ולכן אנחנו מקפידים יותר.
ואם כן אם יש לי אפשרות להקפיד רק חלקית, ודאי וברור שאעשה זאת ולא אומר 'אם כבר אז כבר'.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
יש שאלה דומה על כל דבר שמחמיר שלא לעשות אבל נותן לילדים (בידים) לעשות, בשעה שאם זה לא רביתיהו, זה אפי' לא יורד לרמה של איסור דרבנן (אפי' אם לא הגיעו לחינוך).
 
אם ליד הבית קל לו להשיג חלב מסוים, וכשקשה לו הוא לא מחמיר,וכן גבינה חמאה ושוקולד הוא לא מחמיר, אז זה לא חומרא, הוא סתם נודניק שמנסה להשלות את עצמו כאילו הוא מחמיר.
אם הוא לא מוותר על מינמום עולם הזה בשביל החשש של האיסור, זה לא יראת שמים ולא יראת חטא, זה סתם ספורט.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
סתם נודניק . . זה סתם ספורט.
אם צריך להזכיר: החלב המדובר הוא יקר יותר, כמובן... והפגיעה נרגשת - מן הסתם - בכיסו של זוג צעיר.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברצוני להעלות כאן סברא נוספת, שאם החשש (עכ"פ אחד מן החששות) בעניין כשרות החלב קשור ל'חלב ישראל', הרי לכאורה יש יותר מה להקל בגבינות וכן במוצרים שיש בהם רק אבקת חלב - מפני שבלאו הכי יש נידון להקל בהם אפילו בחלב עכו"ם (וכאן הוא מיקל ב'חלב ישראל' פחות מוקפד), ובחלב ניגר הוא יחמיר, שבחלב ניגר אין צד קולא בעניין חליבת עכו"ם (וממילא יקפיד על 'חלב ישראל' מוקפד עד הסוף).
 
לבי במערב אמר:
החלב המדובר הוא יקר יותר, כמובן
טוב, לי זה לא היה מובן, אני לא יודע באיזה חלב מדובר ולא באיזה חומרא מדובר, אבל המאמץ להתגבר על התאוות קשה שבעתיים מלהוציא עוד שקל לליטר חלב, אם מדובר בעוד 20 ש"ח לליטר, אכן אין מקום לתחושת הזילזול שניסיתי להעביר בהודעתי.
 

מחכים

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
אני מכיר רב שמפקפק על כשרות חלב וכבר כמה עשורים לא נוגע בשום דבר חלבי! אם אפשר להקל על חלב שתיה כשאין חלב אחרת אפשר להקל בגבינה כשאין גבינה אחרת.
גבינות עכו"ם אינם אסורים מאותו טעם של חלב עכו"ם, כי הרי חלב טמא אינו מתגבן, אלא מטעמים אחרים, וכמבואר בסוגייא בע"ז,
ופשיטא שאפשר להקל בהם יותר מחלב.
חמאת עכו"ם מותר לכתחילה לדעת חלק מהגאונים, ובוודאי יש להקל בו יותר.
 

מחכים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע התבטא כמ"פ (מיוסד על מ"ש בספה"ק) כי אוכל כשר מזכך הלב ומטהר הנפש (דמדה טובה מרובה כו', וק"ל), ומסתברא שכ"ה אף גבי המהודר יותר בכשרות גופא.
ולהעיר ממה ששמעתי מהגרמי"ל על אביו הגר"י לנדא זצ"ל (- מרגלא בפומי' לספר סיפור זה ושמעתי ממנו בעצמו)
שביקש מהחלבן דב"ב איזה הידור בחלב שמספק לו (- איני בטוח בדיוק איזה הידור נקט, ואיני רוצה לכתוב בעלמא)
ופ"א לאחר ששהה במלון גלי צאנז כמה ימים כדרכו כל שנה להתבודד כמה ימים בסמיכות ליום הולדתו, קרא לחלבן והוכיחו על שלא עמד בדיבורו ולא עשה ההידור המדובר,
ושאלו אותו מניין לו, והשיב שהיות ובהיותו בנתני' הרגיש איזה זיכוך הלב והמוח יותר מעת היותו בב"ב, התבונן בעצמו באיזה עניין הידר כאן יותר מאשר בב"ב, והחלב היה הדבר היחיד שהשתנה ממאכליו בב"ב, וע"כ היה ברור לו שהחלבן לא עמד בדיבורו ולא הידר כמו שהתבקש.
ופשוט שזה היה הידור וחומרא יתירה ועכ"ז הרגיש בהעדרו עי"ז איזה פגם.
 
חלק עליון תַחתִית