ישוב ארץ ישראל בפריפריה

מהפך פשטא

משתמש ותיק
שאלה מעניינת.
האם בהתיישבות במקום שאינו חרדי מקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל.
כידוע יש מצווה לשבת בארץ ישראל ואותה מקיימים בכל מקום בארץ ישראל, ויש מצווה ליישב את ארץ ישראל והיא שייכת רק במקום שעדיין אינו מיושב,
ויש לדון במקום מיושב באינם שומרי תו"מ האם מקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל כשמתייישבים במקום ומימילא נעשה המקום מיושב בשומרי תו"מ.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
איפה יש מצוה נפרדת, ליישב את א"י? כמובן שליישב מקום שמם הוא יותר יישוב הארץ, ומעלה בייישוב א"י, אך אינו מצוה נפרדת.
 

מהפך פשטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
איני זוכר כרגע מקור לחילוק, בכל מקרה לעניננו אין זה משנה כי עד כמה שיש מעלה במקום שמם יש לדון במקום שהוא שמם ממצוות.
 

הכהן

משתמש ותיק
בנעורי שמעתי שראש ישיבת ירוחם הגר"ר טיקוצ'ינסקי זצוק"ל אמר שהישיבה מרחיבה את דין א"י עד ירוחם, ע"פ התוס' ריש גיטין "דאפילו בצד של ארץ ישראל צ''ל בפני נכתב וכו' לפי שהוא בסוף הגבול ורחוק מעיקר ישוב ארץ ישראל ומופלג מן הישיבות ובתי דינים"
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
רש"י (גיטין דף ח ע"ב ד"ה משום) כתב ישוב ארץ ישראל - לגרש עובדי כוכבים ולישב ישראל בה עכ"ל. וא"כ השאלה היא אם ישראל משומד דינו כגוי. ואם יש נ"מ אם הוא תינוק שנשבה, או סוף כל סוף אינו מקיים מצות התורה.
אם הוא אינו מגרש גוי ע"י ישיבתו, אלא שנתוסף ישראל בנוסף להגוי, צ"ע אם יש מצוה כלל. ואולי בכל ענין רבוי יהודים שומרי תורה ומצות יגרום שאחרים יעזבו מרצון נפשם.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
מהפך פשטא אמר:
שאלה מעניינת.
האם בהתיישבות במקום שאינו חרדי מקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל.
כידוע יש מצווה לשבת בארץ ישראל ואותה מקיימים בכל מקום בארץ ישראל, ויש מצווה ליישב את ארץ ישראל והיא שייכת רק במקום שעדיין אינו מיושב,
ויש לדון במקום מיושב באינם שומרי תו"מ האם מקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל כשמתייישבים במקום ומימילא נעשה המקום מיושב בשומרי תו"מ.


מומר לתאבון/תינוק שנשבה שהם רוב האנשים שאינם שומרי תורה) המקיימים מצווה האם אינם מקבלים שכר על אותה מצווה? אם כן מקבלים אז ברור שמצד מצוות יישוב א"י גם אתה מקיים, מצד עצם המגורים בסביבה כזאתי יש דיון אחר אם רצוי שהאדם הרגיל מושפע מהחברה שסביבו אך שמעתי רעיון יפה והוא כמו שמעיין שנופל לתוכו מת אינו מקבל טומאה או בכלל ההלכתי מאי תטדריד למיפלט לא בלע כך גם בחיים אם אדם עסוק בשליחות וסוחף איתו גם משפחתו למטרה אז אינם ניזוקים 
וכפי שכתב הרמב"ם (הל' דעות ו, א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו, נוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים, אך יש לשאול אצל מי החכמים ישבו
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בנעורי שמעתי שראש ישיבת ירוחם הגר"ר טיקוצ'ינסקי זצוק"ל אמר שהישיבה מרחיבה את דין א"י עד ירוחם, ע"פ התוס' ריש גיטין "דאפילו בצד של ארץ ישראל צ''ל בפני נכתב וכו' לפי שהוא בסוף הגבול ורחוק מעיקר ישוב ארץ ישראל ומופלג מן הישיבות ובתי דינים"
הוא התכוון בדרך צחות לפי שיטת ר"י בתוס' ריש גיטין שדין בפני נכתב ונחתם הוא רק במקום שיש ישיבות ובתי דינים, אבל א"ז קשור לקדושת א"י אלא לענין גיטין, ולענין עבדים שהמוציא עבדו לחצי עכו שבא"י יצא לחירות משום הכי, אבל כ"ז רק לשיטת ר"י שם, ואילו ר"ת חולק שם, וכ"ש הרמב"ם (יעויין חידושי רבי נחום בשיטת הרמב"ם).

 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
רש"י (גיטין דף ח ע"ב ד"ה משום) כתב ישוב ארץ ישראל - לגרש עובדי כוכבים ולישב ישראל בה עכ"ל. וא"כ השאלה היא אם ישראל משומד דינו כגוי. ואם יש נ"מ אם הוא תינוק שנשבה, או סוף כל סוף אינו מקיים מצות התורה.
אם הוא אינו מגרש גוי ע"י ישיבתו, אלא שנתוסף ישראל בנוסף להגוי, צ"ע אם יש מצוה כלל. ואולי בכל ענין רבוי יהודים שומרי תורה ומצות יגרום שאחרים יעזבו מרצון נפשם.
רש"י כתב זאת על סוריא, שלכן התירו לכתוב אונו אפילו בשבת ע"י נכרי,
אמנם בודאי יש בזה ענין גם בא"י, אבל ישראל שאינו מקיים מצוות - מצווה זו לכה"פ הוא מקיים (אף שבעצם ראוי לו שהארץ תקיאתו)!

ואילו ישוב א"י זה חובת גברא (גם בבית רב קומות) ולכ"א יש מצוה לשבת בארץ, וכך הוכרעה ההלכה.
 

מהפך פשטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
מומר לתאבון/תינוק שנשבה שהם רוב האנשים שאינם שומרי תורה) המקיימים מצווה האם אינם מקבלים שכר על אותה מצווה? אם כן מקבלים אז ברור שמצד מצוות יישוב א"י גם אתה מקיים, מצד עצם המגורים בסביבה כזאת
השאלה היא לא באנשים אלא במעשים.
הסברה אומרת שבצורת חיים שלא על פי תורה מפספסים את עיקר הנקודה של ישוב ארץ ישראל, ולגבי זה אין זה משנה האם מדובר במומר או בתינוק שנשבה כי סוף סוף הוא לא מקיים מצוות, ולפי זה כשמכניסים חיים על פי תורה למקום בזה גופא מקיימים את המצווה.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
מהפך פשטא אמר:
דרבמדיקר אמר:
ופ"רמומר לתאבון/תינוק שנשבה שהם רוב האנשים שאינם שומרי תורה) המקיימים מצווה האם אינם מקבלים שכר על אותה מצווה? אם כן מקבלים אז ברור שמצד מצוות יישוב א"י גם אתה מקיים, מצד עצם המגורים בסביבה כזאת
השאלה היא לא באנשים אלא במעשים.
הסברה אומרת שבצורת חיים שלא על פי תורה מפספסים את עיקר הנקודה של ישוב ארץ ישראל, ולגבי זה אין זה משנה האם מדובר במומר או בתינוק שנשבה כי סוף סוף הוא לא מקיים מצוות, ולפי זה כשמכניסים חיים על פי תורה למקום בזה גופא מקיימים את המצווה.
אשמח למקורות לעיין 
 
 

זוטרא

משתמש ותיק
שמעתי שהרב שך אמר פעם בכנס הקמת ישיבה באחת מערי הפריפריה (איני זוכר כרגע איזו) שלהקים עוד ישובים בארץ ישראל זה מצווה חשובה, אבל יותר חשוב זה להקים עוד ישיבה ועוד ישיבה בארץ ישראל, והדברים פשוטים כיון שארץ ישראל מקיאה אם לא שומרים את התורה , אם כן חיזוק האוירה התורנית בפריפריה היא ישוב ארץ ישראל, כמו כן אני יודע על משפחות שגרו בערים חילוניות שהרב שך הורה להם שלא לעבור לבני ברק, כיון שהם מחזקים ושומרים על האוירה התורנית במקום.
 

מהפך פשטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
אשמח למקורות לעיין
זוטרא אמר:
שמעתי שהרב שך אמר פעם בכנס הקמת ישיבה באחת מערי הפריפריה (איני זוכר כרגע איזו) שלהקים עוד ישובים בארץ ישראל זה מצווה חשובה, אבל יותר חשוב זה להקים עוד ישיבה ועוד ישיבה בארץ ישראל, והדברים פשוטים כיון שארץ ישראל מקיאה אם לא שומרים את התורה , אם כן חיזוק האוירה התורנית בפריפריה היא ישוב ארץ ישראל,
מלבד סברה זו שהיא אכן מחודשת למרות שהיא מאוד מתקבלת, אפשר לומר בפשטות שהרי ברור שכל מעשה אשר יוצר תנאים נוחים יותר לישיבת הארץ הוא בכלל המצווה מכיוון שבכך הוא גורם לעוד יהודים להתיישב בארץ, ואם כן וודאי שבהתישבות במקום שעדיין אינננו חרדי מקיימים את המצווה מיכיוון שע"י זה יותר נוח לעוד חרדים לגור במקום.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
ודאי שיותר מהודר להרחיב את היישוב כמה שיותר כי בזה תלוי כמה תשרה השכינה בארץ, ולכן זהו הדין היחיד שמתיר לומר לגוי לכתוב אונו בשבת.

לפרטים על חומרת הענין - ראה ספר יהושע.
 

מהפך פשטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוטרא אמר:
שמעתי שהרב שך אמר פעם בכנס הקמת ישיבה באחת מערי הפריפריה (איני זוכר כרגע איזו) שלהקים עוד ישובים בארץ ישראל זה מצווה חשובה, אבל יותר חשוב זה להקים עוד ישיבה ועוד ישיבה בארץ ישראל, והדברים פשוטים כיון שארץ ישראל מקיאה אם לא שומרים את התורה , אם כן חיזוק האוירה התורנית בפריפריה היא ישוב ארץ ישראל, כמו כן אני יודע על משפחות שגרו בערים חילוניות שהרב שך הורה להם שלא לעבור לבני ברק, כיון שהם מחזקים ושומרים על האוירה התורנית במקום.
הרב שך כנראה התכוון לדין ערבות (קירוב רחוקים) ולא לישוב ארץ ישראל.
 
 

זוטרא

משתמש ותיק
מהפך פשטא אמר:
זוטרא אמר:
שמעתי שהרב שך אמר פעם בכנס הקמת ישיבה באחת מערי הפריפריה (איני זוכר כרגע איזו) שלהקים עוד ישובים בארץ ישראל זה מצווה חשובה, אבל יותר חשוב זה להקים עוד ישיבה ועוד ישיבה בארץ ישראל, והדברים פשוטים כיון שארץ ישראל מקיאה אם לא שומרים את התורה , אם כן חיזוק האוירה התורנית בפריפריה היא ישוב ארץ ישראל, כמו כן אני יודע על משפחות שגרו בערים חילוניות שהרב שך הורה להם שלא לעבור לבני ברק, כיון שהם מחזקים ושומרים על האוירה התורנית במקום.
הרב שך כנראה התכוון לדין ערבות (קירוב רחוקים) ולא לישוב ארץ ישראל.
למה, נראה לך שהוא מחק את המצווה הזו מהתורה?
 

מהפך פשטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוטרא אמר:
מהפך פשטא אמר:
זוטרא אמר:
שמעתי שהרב שך אמר פעם בכנס הקמת ישיבה באחת מערי הפריפריה (איני זוכר כרגע איזו) שלהקים עוד ישובים בארץ ישראל זה מצווה חשובה, אבל יותר חשוב זה להקים עוד ישיבה ועוד ישיבה בארץ ישראל, והדברים פשוטים כיון שארץ ישראל מקיאה אם לא שומרים את התורה , אם כן חיזוק האוירה התורנית בפריפריה היא ישוב ארץ ישראל, כמו כן אני יודע על משפחות שגרו בערים חילוניות שהרב שך הורה להם שלא לעבור לבני ברק, כיון שהם מחזקים ושומרים על האוירה התורנית במקום.
הרב שך כנראה התכוון לדין ערבות (קירוב רחוקים) ולא לישוב ארץ ישראל.
למה, נראה לך שהוא מחק את המצווה הזו מהתורה?

לא כתבתי שהוא היה נגד אלא שלא על זה הוא דיבר, ולכן אין להביא מזה ראיה לעניננו.
 
חלק עליון תַחתִית