לכאורה יש כאן סתירה בפוסקים.
שבסימן ר"ד סעיף ה מבואר במשנ"ב שאע"פ שמעיקר הדין אפשר להוסיף עד ששה פעמים מים, מ"מ צריך שיהיה דרך מזיגה בכך.
ואילו בסימן רעב סעיף ו מבואר במשנ"ב שאם יש צימוקים רק אחד מששה הרי זה יין טוב, וקשה שמשמע שכשר תמיד ולא צריכים שיהיה דרך מזיגה בכך.
והיה אפשר לומר ששאני צימוקים שהם הופכים את המים ליין, אבל קשה שהרי המשנ"ב פוסק שם לעיקר בשם הבכור שור שאין הצימוקים מהפכים את המים ליין, ושלכן אם זה יותר מאחד בששה אין זה יין.
אשמח אם כבוד הת"ח שליט"א יכולים לתרץ את הסתירה הגדולה הזאת.
שבסימן ר"ד סעיף ה מבואר במשנ"ב שאע"פ שמעיקר הדין אפשר להוסיף עד ששה פעמים מים, מ"מ צריך שיהיה דרך מזיגה בכך.
ואילו בסימן רעב סעיף ו מבואר במשנ"ב שאם יש צימוקים רק אחד מששה הרי זה יין טוב, וקשה שמשמע שכשר תמיד ולא צריכים שיהיה דרך מזיגה בכך.
והיה אפשר לומר ששאני צימוקים שהם הופכים את המים ליין, אבל קשה שהרי המשנ"ב פוסק שם לעיקר בשם הבכור שור שאין הצימוקים מהפכים את המים ליין, ושלכן אם זה יותר מאחד בששה אין זה יין.
אשמח אם כבוד הת"ח שליט"א יכולים לתרץ את הסתירה הגדולה הזאת.