אקשן דקדושה
משתמש ותיק
השאלה נוגעת למעשה וגם מצויה מאד. בני תורה ומדקדקים ובמצוות נקלעים למקום נופש רחוק.
האם התחזוק והפיקוח הם ברמת אחריות והידור כמו בריכוזים החרדים?
האם בכלל יש אפשרות טכנית כזו?
האם אין קולות (במסגרת ההלכה) המונהגות בכאלו מקומות עקב מצבי דחק?
ידוע שהרבה מכשרות המקוה היא תלויה בשלב התכנון והבניה. ובזה הייתי אומר שמסתבר שבכל מקום עושים באופן היותר מועיל.
השאלה היא האם אין מקרים בהם נתקלים במצב בעייתי או תקלה בשלב ההקמה, ואם היה קורה דבר כזה בעיר חרדית, לא היו נזקקים לשאלה אלא ממתינים עד שיצליחו לסדר על הצד היותר טוב. אבל במקומות כאלו ההכרח דוחק וגם יש חשש מכשול ולכן סומכים על קולות או על עיקר הדין.
בקיצור, השאלה מתחלקת לשנים,
א. לגבי תשתית המקוה, האם תמיד היא ברמת המקואות בערים חרדיות.
ב. לגבי פיקוח ואחריות סדירה, האם המפקחים הם ברמת המפקחים שבערים חרדיות. והאם ההכרעות ההלכתיות הסדירות לכאלו מקומות לא שונות עקב המיקום ומצב הדחק.
היודעים מתבקשים להגיב בהקדם.
האם התחזוק והפיקוח הם ברמת אחריות והידור כמו בריכוזים החרדים?
האם בכלל יש אפשרות טכנית כזו?
האם אין קולות (במסגרת ההלכה) המונהגות בכאלו מקומות עקב מצבי דחק?
ידוע שהרבה מכשרות המקוה היא תלויה בשלב התכנון והבניה. ובזה הייתי אומר שמסתבר שבכל מקום עושים באופן היותר מועיל.
השאלה היא האם אין מקרים בהם נתקלים במצב בעייתי או תקלה בשלב ההקמה, ואם היה קורה דבר כזה בעיר חרדית, לא היו נזקקים לשאלה אלא ממתינים עד שיצליחו לסדר על הצד היותר טוב. אבל במקומות כאלו ההכרח דוחק וגם יש חשש מכשול ולכן סומכים על קולות או על עיקר הדין.
בקיצור, השאלה מתחלקת לשנים,
א. לגבי תשתית המקוה, האם תמיד היא ברמת המקואות בערים חרדיות.
ב. לגבי פיקוח ואחריות סדירה, האם המפקחים הם ברמת המפקחים שבערים חרדיות. והאם ההכרעות ההלכתיות הסדירות לכאלו מקומות לא שונות עקב המיקום ומצב הדחק.
היודעים מתבקשים להגיב בהקדם.