חלה מתוקה לבני ספרד, האם ברכתה המוציא אף בפחות מקבי''ס כיון שדרך לקבוע עליה סעודה

ראיתי שכ''כ באור לציון [ב, יב, ד; ואמנם כתב שלא יאכלן אלא בתוך הסעודה] וכ''כ בשו''ת עולת יצחק (רצאבי, א, לה). ובברכת ה' לרבי משה לוי כתב שאם אוכל כשיעור יותר מכביצה מברך המוציא, ולא צריך שיעור קביעת סעודה.

יש למישהו מבני החבורה סברא ברורה בעניין מאחד מגדו''י שלא הבאתי כאן?
תמיד היה נראה לי כן מסברא פשוטה, אלא שחוששני לברך ע''ז בליל שבת וכדו' עד שלא יהא לי פסק הלכה ברור בזה. גם הרמ''א בסי' קסח כתב על חלות מתוקות 'שאופין אותם ללחם משנה',ואיני יודע אם הסיבה היא משום שלא רצו לברך ע''ז המוציא בליל שבת (ודוחק) או דדבר בהוה.

אגב האם יש טעם לפגם בבציעה בליל שבת על פיתות (לא לאפות) כיון שלא נעשות לכבוד שבת (כמבואר בבה''ל סי' רמב), או דמ''מ הוא לחם חשוב? נפק''מ לשבת שחל ער''פ בשבת שכל ישראל נהגו כן.

בברכת התורה.  
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עמנואל אמר:
בש"ע כתוב שאם מורגש טעם מתיקות הברכה היא מזונות

ושוברו בצידו, כיון שאין דרך לקבוע עליו סעודה. וכל הפוסקים שהבאתי כתבו הסברא הנ''ל דחלה מתוקה כיון שדרך לקבוע עליה סעודה צריך להיות המוציא, ואשו''ע קיימו כמבואר בדבריהם.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יש קונטרס שלם של הרמ"ש קליין על זה (שסובר המוציא גם לספרדים)
ויש תגובה על זה של הרב פולק (פרי אליעזר, ונ"ל שיש טעות בשם המחבר בהיברובוקס)
 

עמנואל

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
ושוברו בצידו, כיון שאין דרך לקבוע עליו סעודה. וכל הפוסקים שהבאתי כתבו הסברא הנ''ל דחלה מתוקה כיון שדרך לקבוע עליה סעודה צריך להיות המוציא, ואשו''ע קיימו כמבואר בדבריהם.
אורז, למשל, אינו נחשב כתבשיל המחייב ברכת המזון, משום שיש להתחשב בכללים ההלכתיים. (ולא שאני חולק על הרשימה שהבאת, רק אם לדין וכו')
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עמנואל אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
ושוברו בצידו, כיון שאין דרך לקבוע עליו סעודה. וכל הפוסקים שהבאתי כתבו הסברא הנ''ל דחלה מתוקה כיון שדרך לקבוע עליה סעודה צריך להיות המוציא, ואשו''ע קיימו כמבואר בדבריהם.
אורז, למשל, אינו נחשב כתבשיל המחייב ברכת המזון, משום שיש להתחשב בכללים ההלכתיים. (ולא שאני חולק על הרשימה שהבאת, רק אם לדין וכו')
וכאן הטעם שלא מברכים המוציא הוא משום שאין דרך לקבוע עליהם. אדרבה אשמח לראות סברת החולקים כי כאמור אני רוצה להיות בטוח לפני שאני מברך ע''ז המוציא.
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
יש קונטרס שלם של הרמ"ש קליין על זה (שסובר המוציא גם לספרדים)
ויש תגובה על זה של הרב פולק (פרי אליעזר, ונ"ל שיש טעות בשם המחבר בהיברובוקס)

רבי @אבר כיונה יישר כח רב. תזכה לישב בסכת עורו של לווייתן!

לתועלת הגולשים שליט''א.
הצג קובץ מצורף לחמניות מזונות רבי משה שאול קליין- חלק א.PDF
הצג קובץ מצורף לחמניות מזונות רבי משה שאול קליין -חלק ב.PDF

הספר של הרב פולק (בעל 'קשר המרובע) ארוך ואין בידי להעלותו עתה.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
יש קונטרס שלם של הרמ"ש קליין על זה (שסובר המוציא גם לספרדים)
ויש תגובה על זה של הרב פולק (פרי אליעזר, ונ"ל שיש טעות בשם המחבר בהיברובוקס)
רבינו @אבר כיונה שליט''א.

לא הספקתי לעבור על דברי הרב פולק, אלא רק על דברי הגרמ''ש קליין. ודבריו צל''ע מכמה טעמים ואכתוב בקצרה ממש.

א. כתב שהיין צימוקים שנעשה ממנו הלחמניות דינם כיין וכמבואר ברמ''א דבעי אחד מששה יין וכו'. והלא יין להשו''ע בעי רוב כידוע ולא סגי באחד מששה. 

ב. דיוקו דהדעת תורה דמי פירות דבעי להשו''ע דיהא מיהא נרגש היינו בשאין רוב העיסה ממי פירות, ואי הוי רוב מי פירות לא בעי נרגש אף להשו''ע.זה צ''ע לענ''ד בהשו''ע שכתב והוא שיהא וכו' נרגש ולא חילק ביניהם, וכן דאיתא כן רק בדע''ת ולא הביא ראיות לדבר.

ג. לענ''ד יש לחלק חילוק יסודי בין לחמניות לחלה מתוקה, והוא שלחמניה לכארה אין דרך לקבוע עליה סעודה כשם שקובעים על לחם רגיל, ואף שאוכלים אותה בבוקר וכדו' לענ''ד אין מכך ראיה שאינו לחם רגיל, דכמה וכמה אוכלים מיני תרגימא כעוגיות ופלים ורוגלאך בבוקר, ופשיטא שלא חשיב משום הכי לחם גמור.

אך חלה מוקה, המציאות היא שאוכלים אותה בליל שבת יחד עם שאר דברים כסעודה גמורה, ולכן נראה לענ''ד שיש חילוק יסודי ביניהם. גם הפוסקים שהבאתי בחלה קמיירו.

סוף דבר אי משום הא מידי ספק לא יצאנו והדבר עדין טעון בירור.
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב בדקתי בדברי הרב פולק, וטען כדברי באות א. ואכתי נראה לי פשוט שיש לחלק כמ''ש באות ג. אחלה פני בני החבורה היודעים משהו בענין זה שיודיעוני ויבורכו נצח.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
גבריאל פולארד אמר:
כמדומני שבחזו''ע טו בשבט דעתו לברך מזונות. סברתו אפשר לראות שם מן הסתם.

יש למע''כ הספר?
בבית לא.
בל''נ אבדוק מחר.

אני מצטט מקצש''ע ילקו''י (יש ב'תורת אמת'):
לחמניות מתוקות שניכרת בהם מעט מתיקות, לבני ספרד ברכתם 'מזונות', אך לבני אשכנז ברכתם 'המוציא', אלא אם כן מורגשת המתיקות מאוד כמיני מתיקה.


על כן, ספרדי המתארח אצל חברו אשכנזי בשבת, ויודע שבעל הבית בוצע על חלה מתוקה, יודיע לו קודם לכן שיביא לו חלה רגילה שאינה מתוקה כלל, או שיביא עמו חלה ויברך עליה. ומכל מקום לצורך לחם משנה, רשאי לקחת חלה מתוקה ולצרפה, ויבצע על החלה שאינה מתוקה, ויאכל ממנה כביצה [54 גרם], ולאחר מכן רשאי לאכול ולהתענג על החלה המתוקה כרצונו בלי לברך עליה.


האוכל לחמניות מתוקות בכמות של קביעות סעודה [216 גרם], נוטל ידיו, מברך המוציא וברכת המזון. אבל אם אוכל מהן פחות מכמות זו, אף אם אוכלן בסעודה גדולה, ובסך הכל עם מאכלים אחרים יגיע לשיעור קביעות סעודה, מברך מזונות ועל המחיה. (יבי''א ח''י סימן יח)


ועצה טובה לכל אדם ירא שמים השָׁם דרכיו, שמזמין את חבריו ומכריו לסעודת מצוה כמו בר מצוה, פדיון הבן וכדומה, שישתדל שלא להביא לחמניות רגילות שברכתם 'המוציא' אלא לחמניות מתוקות שברכתם 'מזונות', כדי להציל את אותם אנשים שבעוונותינו הרבים אינם נוטלים ידים קודם אכילתם פת, ואינם מברכים ברכת המזון.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
כמדומני שבחזו''ע טו בשבט דעתו לברך מזונות. סברתו אפשר לראות שם מן הסתם.
עי' באריכות בספר הלכה ברורה (שהעולם לא כ"כ זכה להכיר אותו, למרות שלדעתי הוא הרבה יותר טוב מילקו"י) לבנו הגר"ד שליט"א בשו"ת אוצרות יוסף בסוף חלק ח'.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
גבריאל פולארד אמר:
כמדומני שבחזו''ע טו בשבט דעתו לברך מזונות. סברתו אפשר לראות שם מן הסתם.
עי' באריכות בספר הלכה ברורה (שהעולם לא כ"כ זכה להכיר אותו, למרות שלדעתי הוא הרבה יותר טוב מילקו"י) לבנו הגר"ד שליט"א בשו"ת אוצרות יוסף בסוף חלק ח'.
יישר כח, אעיין עתה.

הספר כמדומה מוכר דיו אך סובל מריבוי גופנים ואריכות על הדף עצמו, וזו הסיבה למיעוט היחסי של הלימוד בו, כי היום מחפשים קצר וקל.
 
 

כהן

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
גבריאל פולארד אמר:
כמדומני שבחזו''ע טו בשבט דעתו לברך מזונות. סברתו אפשר לראות שם מן הסתם.
עי' באריכות בספר הלכה ברורה (שהעולם לא כ"כ זכה להכיר אותו, למרות שלדעתי הוא הרבה יותר טוב מילקו"י) לבנו הגר"ד שליט"א בשו"ת אוצרות יוסף בסוף חלק ח'.

כל מי שדן בענין הנ"ל - גם בחזון עובדיה וגם בהלכה ברורה לא עמדו בזה שלכל הדעות צריך לברך המוציא בנידון דידן וכפי שכתב כותב המאמר בירחון יתד המאיר שהעליתי לעיל.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כהן אמר:
אבר כיונה אמר:
גבריאל פולארד אמר:
כמדומני שבחזו''ע טו בשבט דעתו לברך מזונות. סברתו אפשר לראות שם מן הסתם.
עי' באריכות בספר הלכה ברורה (שהעולם לא כ"כ זכה להכיר אותו, למרות שלדעתי הוא הרבה יותר טוב מילקו"י) לבנו הגר"ד שליט"א בשו"ת אוצרות יוסף בסוף חלק ח'.

כל מי שדן בענין הנ"ל - גם בחזון עובדיה וגם בהלכה ברורה לא עמדו בזה שלכל הדעות צריך לברך המוציא בנידון דידן וכפי שכתב כותב המאמר בירחון יתד המאיר שהעליתי לעיל.
I understand, אבל כדי לברך המוציא אני צריך מקור לפחות של אחד מגדולי הפוסקים
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
כדי לברך המוציא אני צריך מקור לפחות של אחד מגדולי הפוסקים
עי' בדבריך בהודעה הראשונה באשכול זה שהבאת כמה מקורות
 

פראנק

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
כדי לברך המוציא אני צריך מקור לפחות של אחד מגדולי הפוסקים
עי' בדבריך בהודעה הראשונה באשכול זה שהבאת כמה מקורות

האור לציון לא מתיר לו לברך המוציא ועיין שם בשאלה ג. 
 

כהן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
אבל כדי לברך המוציא אני צריך מקור לפחות של אחד מגדולי הפוסקים
מה הכונה אחד מגדולי הפוסקים?
במאמר הנ"ל מבואר שכך דעת כל הראשונים.
אם מישהו יפרוך את זה - אה"נ.
אבל בהנחה שהוא צודק - אז זה שגדולי הפוסקים בדורנו לא עמדו בזה - זה לא סיבה לא לברך המוציא.
 
חלק עליון תַחתִית