משה נפתלי אמר:gmail.comשלום ואמת אמר:איך יוצרים איתך קשר אישי?
קיבלתי ושלחתי
משה נפתלי אמר:gmail.comשלום ואמת אמר:איך יוצרים איתך קשר אישי?
אמרי חסידי:ונחנו מה אמר:זה נכון ובצדק.
שלום ואמת אמר:ראה והשווה: ברכות קר"ש שלאחר קר"ש נאמר אחרי זמן קר"ש, משא"כ ברכות שלפני קר"ש.
ויש לי בזה דברים בארוכה.
קרא את דבריך שלך.אבי חי אמר:שלום ואמת אמר:ראה והשווה: ברכות קר"ש שלאחר קר"ש נאמר אחרי זמן קר"ש, משא"כ ברכות שלפני קר"ש.
ויש לי בזה דברים בארוכה.
שו"ע או"ח נח ו -
אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג' אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום
האם בארוכה הוצאו דברי השו"ע (שכתב ע"פ המשנה והגמרא) מפשטן?
קורא אותה בברכותיה - שלאחריה דוקא.שלום ואמת אמר:קרא את דבריך שלך.אבי חי אמר:שלום ואמת אמר:ראה והשווה: ברכות קר"ש שלאחר קר"ש נאמר אחרי זמן קר"ש, משא"כ ברכות שלפני קר"ש.
ויש לי בזה דברים בארוכה.
שו"ע או"ח נח ו -
אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג' אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום
האם בארוכה הוצאו דברי השו"ע (שכתב ע"פ המשנה והגמרא) מפשטן?
קר"ש היא עד אחרי שעה שלישית, ואילו ברכות קר"ש עד אחרי שעה רביעית.
צדקת ממני.אבי חי אמר:קורא אותה בברכותיה - שלאחריה דוקא.שלום ואמת אמר:קרא את דבריך שלך.אבי חי אמר:שו"ע או"ח נח ו -
אף על פי שזמנה נמשך עד סוף השעה הג' אם עברה שעה ג' ולא קראה קורא אותה בברכותיה כל שעה ד' שהוא שליש היום
האם בארוכה הוצאו דברי השו"ע (שכתב ע"פ המשנה והגמרא) מפשטן?
קר"ש היא עד אחרי שעה שלישית, ואילו ברכות קר"ש עד אחרי שעה רביעית.
ולא הפסיד דמתני' לא קאי אברכות שלפניה. שאותן כן הפסיד.
יש לך מקור לפירוש זה?
א. הערה כבדת משקל, שללא ספק כבר שקלו וטרו בה, שהרי בפירוש אמרה תורה 'ובקומך' – בשעה שבני אדם עומדים.חושבני אמר:א. נתחיל אפוא לשנות את זמן קריאת שמע של שחרית.
ב. חסל כל ההתגוששות כדי להיות מן המדקדקים להתפלל ותיקין.
כנראה כונתו לדעת תלמידי רבינו יונה.משה נפתלי אמר:ב. אינו מן הענין, שהרי זמן הותיקין הוא משום תפלת שחרית, שמצותה עם הנץ החמה.
צר לימשה נפתלי אמר:ויש לדון ולומר, כי בזמן שדרכו של עולם כך הוא, שאספות וכינוסי־קהל נערכים בזום – הרי הקהל בגדר 'הווה במקום אחד'.
של נעליך....ונחנו מה אמר:דידי אמר:מעניין מה היו התגובות אם הרב המדובר לא היה הגרע"פ אלא רב מחוגי המזרחי וכדו', כמדומני שתוך רגע היה נכנס לקטגוריה של רפורמי, צוהר ,וכו' וכו,
ולמחרת מאמר מערכת ביתד כנגד הפירצות החמורות וכו' וכו'...
זה נכון ובצדק, אצל רבני המזרחי אכן יש נטיות צוהריות ורפורמיות, להתאים את ההלכה לרוח הזמן, אבל הרב הנ"ל אינו חשוד על דברים כאלו, ואף שכנראה טעה (לדעתי קשות) בהלכה זו, זו טעות הלכתית, ולא השקפתית
אין לי מושג מיהו הרב משה נפתלי, אך ברצוני למחות כנגד הזלזול בכבודו, מאחר וכבר זמן רב הוא מוחזק אצלי מהודעותיו כאן בפורום כת"ח עצום שכמעט ואין שני לו כאן, לכן גם אם איננו מכירים אותו ולפעמים שומעים סברא שלא נשמעת הכי לעניין, אינני חושב שהצורה להגיב היא בתקיפות נחרצת כ"כ ופגיעה אישית.אחד הלויים אמר:צר לימשה נפתלי אמר:ויש לדון ולומר, כי בזמן שדרכו של עולם כך הוא, שאספות וכינוסי־קהל נערכים בזום – הרי הקהל בגדר 'הווה במקום אחד'.
מוטב שלא תעלה סברות בהלכה כי כמו שציינו רבים יש לך עיוות יסודי בגדרי הלכה
כ"ש שהדמיון למצת מכונה הוא מגוחך
עי' כאן שהביאו מהגרי"ח זוננפלד שעמד על כךחושבני אמר:נתחיל איפוא לשנות את מסורת ההלכה בישראל, לפי השתנות העיתים והטבעים.
סנונית ראשונה:
זמן קריאת שמע של שחרית.
לדעת תנא קמא - עד הנץ החמה, לדעת רבי יהושע - עד שלוש שעות שכן דרך בני מלכים וכו'. משנה ב' של מסכת ברכות.
כך נקבע לפני אלפיים שנה.
הבה ונעשה סקר עדכני בשנת 2021, מתי רוב אזרחי העולם קמים בכל בוקר ובוקר.
כמובן, גם אין כיום (מאז המצאת החשמל) שום שינוי בין קיץ לחורף. שעות הפתיחה של המשרדים/הבנקים/בתי הספר, קבועים בכל ימות השנה.
כמו"כ יש לכאורה להתחשב בזמנים מיוחדים, כמו חודשי חופשת הקיץ וכדומה. שאז שעות הקימה משתנות בקרב רוב בני אדם.
נקבע איפוא שעות חדשות עדכניות.
על הדרך גם נברר מתי קמים כיום 'בני מלכים'.
וחסל כל ההתגוששות והשעונים המעוררים כדי להספיק את זמן קר"ש, או כדי להיות מן המדקדקים להתפלל ותיקין בשעה 5 לפנות בוקר...
נותר עתה רק לנסח את זה בארמית ועדיף בניקוד...
לומד מכל אדם אמר:יש סברא גדולה בדברי הג"ר עמרם שליט"א דכיון שהברכות לכבוד הברית הם, והוא יודע שעכשיו יש שם ברית וגם הציבור שומע אותו מברך וסו"ס מתקיים העניין של הברכות לכבוד הברית אם כן מה לי הכא מה לי התם, ומה העניין שהוא עצמו יהיה נוכח במקום הברית, והרי אין כאן איזה חלות שהברכה צריכה לחול על משהו מסויים, ונראה ודאי שאין כוונתו לומר שיוצאים יד"ח בברכה דרך הזום וודאי גם שלא יענו אמן (כמו שתמה כאן אחד החכמים), אלא עיקר הסברא היא כנ"ל דהברכה לא צריכה לחול על דבר מסויים ואין הציבור צריך לצאת יד"ח בברכה אלא הברכה לכבוד הברית וזה מתקיים ע"י ששומעים אותו מברך, והוא יכול לברך ג"כ כיון שיודע עכשיו יש שם ברית.
ובכל אופן אשמח אם ידונו כאן בגוף הדברים ולא לכתוב סתם "לא נראה לי" ו"מי שפוסק כך אינו רב", וכל כה"ג.
עי' שם בעלון שהובא לעיל שגם הגר"נ נוסבוים הסכים בעצם הסברא דכיון שאין כאן דין שומע כעונה מהני לכו"ע, ולכאו' הרעיון הוא כי סו"ס הנוכחים במקום יודעים (דרך הזום) שעכשיו יש מישהו שמברך על הברית הזאת ומתקיים העניין של הברכה לכבוד הברית, משא"כ מי שיברך בסתמא בלי שכיבדו אותו ואף אחד בברית לא יודע שהוא מברך ודאי ל"מ.עמיקא וטמירא אמר:לומד מכל אדם אמר:יש סברא גדולה בדברי הג"ר עמרם שליט"א דכיון שהברכות לכבוד הברית הם, והוא יודע שעכשיו יש שם ברית וגם הציבור שומע אותו מברך וסו"ס מתקיים העניין של הברכות לכבוד הברית אם כן מה לי הכא מה לי התם, ומה העניין שהוא עצמו יהיה נוכח במקום הברית, והרי אין כאן איזה חלות שהברכה צריכה לחול על משהו מסויים, ונראה ודאי שאין כוונתו לומר שיוצאים יד"ח בברכה דרך הזום וודאי גם שלא יענו אמן (כמו שתמה כאן אחד החכמים), אלא עיקר הסברא היא כנ"ל דהברכה לא צריכה לחול על דבר מסויים ואין הציבור צריך לצאת יד"ח בברכה אלא הברכה לכבוד הברית וזה מתקיים ע"י ששומעים אותו מברך, והוא יכול לברך ג"כ כיון שיודע עכשיו יש שם ברית.
ובכל אופן אשמח אם ידונו כאן בגוף הדברים ולא לכתוב סתם "לא נראה לי" ו"מי שפוסק כך אינו רב", וכל כה"ג.
מסתבר שבבוקר בין השעה 9-10 מתקיים ברית באיזה שהוא מקום על כדור הארץ וכי מותר לברך על סמך זה
והמברך שנמצא במקום הברית יהא ברכתו לבטלה?
אא"כ נאמר ששמיעה דרך הטלפון שם שמיעה יש עליו וע"ז נסוב הנידון אם שמיעה בפאלפון הוה שמיעה לענין כל דיני ברכות או תקיעת שופר מקרא מגילה וכו'
באיזה ברכות היה מדובר?איש מזרע אהרן אמר:פסק הלכה מהפכני מסעיר את עולם ההלכה: מותר לומר ברכות בברית דרך ה’זום’
פסק הלכה שמסעיר את עולם ההלכה היהודי, גדולי הפוסקים נשאלו האם בעל הברית רשאי לכבד את סב התינוק השוהה בלוס אנג’לס בברכות הברית דרך אפליקציית ‘זום’
הכל החל במעשה שהיה שהופיע בעלון וישמע משה שיצא לאור היום (חמישי), מעשה במשפחה שנולד להם בן זכר בשעטו”מ וסבו של התינוק שהה באותו זמן בלוס אנג’לס שבארה”ב לרגל עסקיו ולא היה באפשרותו לחזור ארצה לזמן הברית, ולכן הוא נאלץ להשתתף בשמחה מרחוק ע”י שמיעת וראייה באמצעות ה’זום’.
ונשאלה השאלה האם ניתן לכבד את הסבא בברכות הברית מכיון שהוא יודע שבשעה זו נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקום הברית יכולים לשמוע את הברכות שהוא מברך, אז שרק מי שנמצא ממש במקום הברית יכול לברך את הברכות, למעשה המוהל קבע שכיוון ששם בלוס אנג’לס לילה לכן לא ייצא ידי חובת ברכות בלילה.
שורת פוסקים מפוסקי הדור קבעו שאכן לא ניתן לצאת ידי חובה, בין היתר אסרו הגר”נ נוסבוים, הגר”ש גרוס, הגר”מ שפרן, והגר”מ שטרן.
אלא שהגאון רבי עמרם פריד פסק להתיר זאת וקובע כי מאחר והסבא יודע שכעת נכנס נכדו בבריתו של אברהם אבינו, והנמצאים במקומו של התינוק שומעים את ברכותיו של הסבא, מותר לסבא לברך את הברכות מלוס אנג’לס אף ששם לילה.
https://hm-news.co.il/220575/