בפשטות, כי יש רחמנות שהיא אכזריות, ולהיפך. אז לכן קוראים למידה הזאת רחמים, להראות שהיא משמשת בשני פנים.חזק וברוך אמר:ברכות ז.
יה''ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך
מדוע מידת רחמים לעולם משמשת בלשון רבים, בניגוד לשאר המידות, כגון אהבה, שנאה, כעס וכיו"ב?
לא מדויק. כי הצורה הזאת של המילה מגיעה מהצורה של התמידות. למשל, אב הרחמן, שהוא מתנהג במידת הרחמים. סלחן לישראל, ומחלן לשבטי ישורון, כלומר שהוא מוחל וסולח וכו' בכל שנה ושנה. וממנה צורת המילים רחמנות, סלחנות. אבל שם המידה הוא רחמים.ayedavid אמר:נראה לי שהמילה המקבילה לאהבה ושנאה וכו' היא רחמנות, והיא אכן בלשון יחיד.
אבל המילה 'רחמים' אולי מתארת את 'כל מה שאפשר לרחם' - מ'מקור הרחמים'
על כן שאל השואל, מדוע תמיד אומרים בלשון הרבים, חוץ מאשר הפסוק בחבקוק.יואל נהרי אמר:חבקוק פרק ג פסוק ב
בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר:
אבן עזרא:
רחם תזכור - רחמיך ומלת רחם לשון יחיד כי רחמים לשון רבים
לא באתי ליישב את שאלתו כמובן, אלא כיון שראיתי שדובר כאן גם מה הלשון של יחיד ברחמים, והיה מי שהציע 'רחמנות', ולא ראיתי כאן הצעה אחרת, לכן הבאתי את דברי הא"ע שכותב שלשון יחיד הוא 'רחם'.HaimL אמר:על כן שאל השואל, מדוע תמיד אומרים בלשון הרבים, חוץ מאשר הפסוק בחבקוק.יואל נהרי אמר:חבקוק פרק ג פסוק ב
בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר:
אבן עזרא:
רחם תזכור - רחמיך ומלת רחם לשון יחיד כי רחמים לשון רבים
חסד יכול להיות בלשון רבים
זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ
כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃
או בלשון יחיד
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃
אבל, רחמים הוא בלשון רבים, בשני הפסוקים הנזכרים.
לא באתי לטעון שבאת ליישב את שאלתו, אלא בדיוק זה שכתבת את דברי הראב"ע הוא יסוד השאלה שלו מאחר ונמצא שם היחיד, רחם, אז א"כ למה בתנ"ך ובדברי חז"ל תמיד נמצא שם הרבים, רחמים.יואל נהרי אמר:לא באתי ליישב את שאלתו כמובן, אלא כיון שראיתי שדובר כאן גם מה הלשון של יחיד ברחמים, והיה מי שהציע 'רחמנות', ולא ראיתי כאן הצעה אחרת, לכן הבאתי את דברי הא"ע שכותב שלשון יחיד הוא 'רחם'.HaimL אמר:על כן שאל השואל, מדוע תמיד אומרים בלשון הרבים, חוץ מאשר הפסוק בחבקוק.יואל נהרי אמר:חבקוק פרק ג פסוק ב
בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר:
אבן עזרא:
רחם תזכור - רחמיך ומלת רחם לשון יחיד כי רחמים לשון רבים
חסד יכול להיות בלשון רבים
זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ
כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃
או בלשון יחיד
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃
אבל, רחמים הוא בלשון רבים, בשני הפסוקים הנזכרים.
שאלתו יכולה להשאל גם אילו לא מצאנו לשון יחיד, ואז השאלה היא למה באמת אין לשון יחיד בזה, וכפי ששאל ה'כד הקמח' שהבאתי לענין 'חיים' שלא מצאנו בזה לשון יחיד. [ואני מוסיף גם 'מים', ואולי התשובה שם ג"כ בדומה לתשובתו].HaimL אמר:לא באתי לטעון שבאת ליישב את שאלתו, אלא בדיוק זה שכתבת את דברי הראב"ע הוא יסוד השאלה שלו מאחר ונמצא שם היחיד, רחם, אז א"כ למה בתנ"ך ובדברי חז"ל תמיד נמצא שם הרבים, רחמים.יואל נהרי אמר:לא באתי ליישב את שאלתו כמובן, אלא כיון שראיתי שדובר כאן גם מה הלשון של יחיד ברחמים, והיה מי שהציע 'רחמנות', ולא ראיתי כאן הצעה אחרת, לכן הבאתי את דברי הא"ע שכותב שלשון יחיד הוא 'רחם'.HaimL אמר:על כן שאל השואל, מדוע תמיד אומרים בלשון הרבים, חוץ מאשר הפסוק בחבקוק.
חסד יכול להיות בלשון רבים
זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ
כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃
או בלשון יחיד
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃
אבל, רחמים הוא בלשון רבים, בשני הפסוקים הנזכרים.
אמת ויציב. אבל, ברור שאם כן נמצא לשון יחיד, כל שכן קשה, מדוע לא נאמר לשון יחיד במקום אחר, רק ברביםיואל נהרי אמר:שאלתו יכולה להשאל גם אילו לא מצאנו לשון יחיד, ואז השאלה היא למה באמת אין לשון יחיד בזה, וכפי ששאל ה'כד הקמח' שהבאתי לענין 'חיים' שלא מצאנו בזה לשון יחיד. [ואני מוסיף גם 'מים', ואולי התשובה שם ג"כ בדומה לתשובתו].HaimL אמר:לא באתי לטעון שבאת ליישב את שאלתו, אלא בדיוק זה שכתבת את דברי הראב"ע הוא יסוד השאלה שלו מאחר ונמצא שם היחיד, רחם, אז א"כ למה בתנ"ך ובדברי חז"ל תמיד נמצא שם הרבים, רחמים.יואל נהרי אמר:לא באתי ליישב את שאלתו כמובן, אלא כיון שראיתי שדובר כאן גם מה הלשון של יחיד ברחמים, והיה מי שהציע 'רחמנות', ולא ראיתי כאן הצעה אחרת, לכן הבאתי את דברי הא"ע שכותב שלשון יחיד הוא 'רחם'.
משה נפתלי אמר:בלשון הקודש ישנם שמות שצורתם צורת רבים, גם כאשר הם מציינים פרט יחיד.הכהן אמר:למה אומרים 'מוצאי שבת', לשון רבים - ולא 'מוצא שבת' לשון יחיד?
יש שמות שלעולם צורתם צורת רבים כגון: 'פנים', 'שָׁמַיִם', 'חיים', 'נעורים' וכיוצא בהם,
ויש שמות שבמשמעות מסוימת צורתם תלבש צורת רבים, כגון 'קידושין', 'גירושין' וכיוצא בהם.
כך המלה 'מוצאי' – צורת רבים לה על אף שהיא מציינת פרט יחיד: הזמן שאחר צאת מועד מסוים.
יש לציין, כי בלשון חכמינו רווחת צורת רבים גם לליל שבת: לילי שבת. לדוגמה:
וכהנה למרבה.מַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
נָפְלָה דְלֵקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדוֹת; בַּשַּׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת; בַּמִּנְחָה, מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת.
הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם. כֵּיצַד, נָדְרָה לֵילֵי שַׁבָּת, מֵיפֵר לֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
פרק המקנא: אֵין לְךָ יִסּוּר גָּדוֹל מִזֶּה.בלדד השוחי אמר:איך אומרים יסורים בלשון יחיד?
ייש"כ.משה נפתלי אמר:פרק המקנא: אֵין לְךָ יִסּוּר גָּדוֹל מִזֶּה.בלדד השוחי אמר:איך אומרים יסורים בלשון יחיד?
אכן, במשמעות זו בא השם 'יסור' בריבוי בלבד, דוגמת 'קדושין' 'גרושין' וכיוצא בהם.בלדד השוחי אמר:שאלתי התייחסה למה שחז"ל מכנים 'יסורים', חביבין יסורין וכדו'.
אכן, בינתיים ראיתי את הודעתך הקודמת שצוטטה ע"י @במבי, ואני מבין שלזה כוונתך. ואכן, יש דברים בגו, ואתבוננה בזה עוד בעז"ה.משה נפתלי אמר:אכן, במשמעות זו בא השם 'יסור' לעולם בריבוי, דוגמת 'קדושין' 'גרושין' וכיוצא בהם.בלדד השוחי אמר:שאלתי התייחסה למה שחז"ל מכנים 'יסורים', חביבין יסורין וכדו'.
דרך אגב, יש לי קצת הרגשה שהלשון 'יסורים' דחז"ל יש בה הדגשה על המייסר, דהיינו, השם 'יסורים' במהותו מתייחס למה שההוא מייסרני. בשונה מכאב או סבל, שמבטא את הסבל עצמו.משה נפתלי אמר:אכן, במשמעות זו בא השם 'יסור' בריבוי בלבד, דוגמת 'קדושין' 'גרושין' וכיוצא בהם.בלדד השוחי אמר:שאלתי התייחסה למה שחז"ל מכנים 'יסורים', חביבין יסורין וכדו'.
חימקו אמר:אפשר גם לשאול למה בדרך כלל אומרים אלוקים ברבים, ולפעמים אלוק ביחיד?
לא כי, אלא שם הדבר הוא; ראה ב'שרשים' לרד"ק, ערך 'יסר'.בלדד השוחי אמר:איך אומרים יסורים בלשון יחיד? השערה בלבד: מוסר.