הסכמות למתיבתא

שייע

משתמש רשום
אשמח לדעת מה הסיבה שאין למתיבתא הסכמות מגדולי ישראל על השס ועל התנך המבואר
 

עטסופר

משתמש ותיק
הם הוציאו ספר בשם ממלכת התורה של הסכמות והמון מלל, בכל דף של חלק ההסכמות יש תמונה ענקית של הרב, ומתחת מה שכתב או אמר, הכי מרתק זה מה שאמר מרן הגראי"ל על מתיבתא
 

סמל

משתמש רגיל
עטסופר אמר:
הם הוציאו ספר בשם ממלכת התורה של הסכמות והמון מלל, בכל דף של חלק ההסכמות יש תמונה ענקית של הרב, ומתחת מה שכתב או אמר, הכי מרתק זה מה שאמר מרן הגראי"ל על מתיבתא

מה הוא אמר?
 

בשלמא

משתמש ותיק
סמל אמר:
עטסופר אמר:
הם הוציאו ספר בשם ממלכת התורה של הסכמות והמון מלל, בכל דף של חלק ההסכמות יש תמונה ענקית של הרב, ומתחת מה שכתב או אמר, הכי מרתק זה מה שאמר מרן הגראי"ל על מתיבתא

מה הוא אמר?
שיש פרנסה מזה לאברכים
 
 
ב'גמרות הכחולות' בכל כרך, בתחילתו, מצורפות ההסכמות שקבלו.
ושמא מתוך תוכן ההסכמות אפשר להבין את הדבר...

ישנם הרואים ב'הסכמה' מעין תעודת עניות על כך שזקוקים להסכמה, ולכן על אף שיש כזו באמתחתם נמנעים מלפרסמה...
אך אף לו יהיה כדבריהם, יודעים אנו שהר סיני שהשפיל עצמו הוא הוא שזכה שתינתן עליו התורה...

מצוטטים כמה משפטים מההסכמות לגמרות הכחולות...
הגר"ח קרייסווירטה: ואף שראיתי רק מעט, אך דפדפתי הנה והנה וראיתי שהיא לא רק מלאכה אלא גם חכמה וכו'.
הגרש"י וינברג ר"י נר ישראל: שתירגמו וגם ביארו את תלמוד בבלי בלע"ז ולא הוסיפו ולא שינו מאומה, לא מצורת הדף ולא מצורתא דשמעתתא וכו'.
הגרא"ז עפשטיין: וכבר קניתם אימונם והוקרתם של גדולי התורה שבדורנו זה וכו'.

ולגופו של ענין, כמדומני שמהדורת שוטנשטיין נולדה בתחילה בכדי להנגיש לעם שבשדות את התלמוד בשפה ברורה, ואלו מקבלים את מרותם של כלל חכמי הדור, לכך יכלו המדפיסים להדפיס את ההסכמות שנתנו להם.
אך מהדורת מתיבתא באה לעולם עבור חובשי בית המדרש, ומי יודע איזו הסכמה אפשר לתת בתחילת הכרך ולא יגרור הדבר את החרמת המפעל הגדול על ידי...
 

בשלמא

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
בשלמא אמר:
שייע אמר:
תכל'ס, מוזר. לא ?
לא.
למה הח"ח היה צריך הסכמות?
א. אם לא המנהג הרווח הוא באמת לא היה צריך (וידוע שהחזו"א אמר שהמשנ"ב גדול מן המסכימים עליו).
ב. לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה.
ג. יש לחלק בין הוצאה פרטית למכון שידוע לכל העולם כולו מי העומדים מאחריו ושהוא מקובל אצל ההיימישע עולם (משא"כ שוטנשטיין)


 
 
בשלמא אמר:
סמל אמר:
עטסופר אמר:
הם הוציאו ספר בשם ממלכת התורה של הסכמות והמון מלל, בכל דף של חלק ההסכמות יש תמונה ענקית של הרב, ומתחת מה שכתב או אמר, הכי מרתק זה מה שאמר מרן הגראי"ל על מתיבתא

מה הוא אמר?
שיש פרנסה מזה לאברכים
 

כלומר שהפרוייקט לעצמו אין בו תועלת אמיתית?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יחד כל שבטי ישראל אמר:
כלומר שהפרוייקט לעצמו אין בו תועלת אמיתית?
ח"ו
יש מזה תועלת בין אדם למקום, [הבנת הגמ' והסוגיות וכו'].
ויש מזה תועלת בין אדם לחברו, [פרנסה לאברכים]
ותועלת בין אדם לחברו הוא תועלת יותר גדולה
וכלשון הרא"ש (ריש מס' פאה) "כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו".
 

מתון מתון

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
א. אם לא המנהג הרווח הוא באמת לא היה צריך (וידוע שהחזו"א אמר שהמשנ"ב גדול מן המסכימים עליו).
כמדומה כי הצורך [וההכרח] בהסכמות הוא א' מתקנות וועד ארבע ארצות, [מי שיש לו ידיעה נוספת בזה יואיל לזכות הרבים].
 
 

לביא

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
בשלמא אמר:
א. אם לא המנהג הרווח הוא באמת לא היה צריך (וידוע שהחזו"א אמר שהמשנ"ב גדול מן המסכימים עליו).
כמדומה כי הצורך [וההכרח] בהסכמות הוא א' מתקנות וועד ארבע ארצות, [מי שיש לו ידיעה נוספת בזה יואיל לזכות הרבים].
 

https://www.hamichlol.org.il/הסכמה
 
יושב אוהלים אמר:
יחד כל שבטי ישראל אמר:
כלומר שהפרוייקט לעצמו אין בו תועלת אמיתית?
ח"ו
יש מזה תועלת בין אדם למקום, [הבנת הגמ' והסוגיות וכו'].
ויש מזה תועלת בין אדם לחברו, [פרנסה לאברכים]
ותועלת בין אדם לחברו הוא תועלת יותר גדולה
וכלשון הרא"ש (ריש מס' פאה) "כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו".

לא משתמע מדברי הגראי"ל שעיקר התועלת זה בפרנסה שהפרוייקט מספק לאברכים אבל זה עצמו דבר משני?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יחד כל שבטי ישראל אמר:
יושב אוהלים אמר:
יחד כל שבטי ישראל אמר:
כלומר שהפרוייקט לעצמו אין בו תועלת אמיתית?
ח"ו
יש מזה תועלת בין אדם למקום, [הבנת הגמ' והסוגיות וכו'].
ויש מזה תועלת בין אדם לחברו, [פרנסה לאברכים]
ותועלת בין אדם לחברו הוא תועלת יותר גדולה
וכלשון הרא"ש (ריש מס' פאה) "כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו".

לא משתמע מדברי הגראי"ל שעיקר התועלת זה בפרנסה שהפרוייקט מספק לאברכים אבל זה עצמו דבר משני?

אם אתה קורא לתועלת בין אדם למקום, שעל פי הרא"ש אינו חביב בפני הקב"ה באותה רמה כמו שחביב בפניו תועלת בין אדם לחברו, 'משני' - לגבי תועלת שבין אדם לחברו - אז התשובה לשאלתך היא - כן.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
בענין דברי הגראי"ל, נזכרתי ששמעתי מכלי שני על אברך א' שהדפיס ספר מחידושיו במטרה להשיג ממון [?], המחבר אשר היה כנראה תוכו כברו ביקש מהרב שך הסכמה על הס' והציג לפניו את סיבת ההדפסה, הרב שך גער בו שלא מדפיסים ספר לצורך ממון וכו', הנ"ל הלך משם להגראי"ל וסיפר לפניו כל הנ"ל, הגראי"ל התפלא מאד, וכי רק לצורך 'כבוד' מותר להדפיס חידושים???, אדרבה, צורך הממון יותר הכרחי וכו' ונתן לו הסכמה מכובדת, ע"כ שמעתי.
 

פרוזי

משתמש ותיק
משכהו לבית המדרש אמר:
ב'גמרות הכחולות' בכל כרך, בתחילתו, מצורפות ההסכמות שקבלו.
הסיבה ששוטנשטיין הוצרכו להסכמות היה בגלל החידוש שהם המציאו
היחיד שפי' את הגמ' קודם לכן היה הרב שטיינזלץ
שלא היה מקובל בכל חצרות החרדים
ולכן שוטנשטיין כדי להכניס את החידוש היו צריכים הסכמות מגדו"י
כגון הרב אלישיב והרבי מויזניץ זצ"ל על עצם הרעיון פחות על הביצוע
 
זה נכון שרובם של המסכימים מזכירים את הענין של תרגומים שקדמו להם...
מכל מקום אינם חוסכים במילים על ביצועי ההוצאה לאור.

מעצם נידון האשכול מובן לכל המשתתפים בדיון שיש ענין לראות מה כתוב בהסכמות ולא רק לראות את הבלאנק של הרבנים...

[וידוע הדיון בהסכמתו של הגרי"ז על ה'אבי עזרי' והשפעותיו על הפוליטיקה דאז]
 

שייע

משתמש רשום
פותח הנושא
מודה מאוד לכל המשיבים על דברי טעם.
מעניין שחיפשתי בחנויות, את הספר "ממלכת התורה" חלק מהמוכרים לא ידעו מספר כזה, ואצל חלקם, הספר אינו בנמצא. [אודה לשליחת צילום, ולו מהסכמה אחת מגדול בישראל]
מעניינת אותי דעת הלומדים על השוואה בין הגמרות של שוטנשטיין לעומת מתיבתא. במי מהם עדיף ללמוד ומדוע
 

בשלמא

משתמש ותיק
שייע אמר:
מודה מאוד לכל המשיבים על דברי טעם.
מעניין שחיפשתי בחנויות, את הספר "ממלכת התורה" חלק מהמוכרים לא ידעו מספר כזה, ואצל חלקם, הספר אינו בנמצא. [אודה לשליחת צילום, ולו מהסכמה אחת מגדול בישראל]
לשוא תחפשנו בחנויות ספרים
זה אינו אלא קובץ זכרון כרומו יחצני עם שירות ותשבחות למנהלי עוז והדר ופטרוניו ותמונותיהם עם גדולי ישראל ואמרותיהם, ומכתבים למעמד סיום הדפסת הש"ס ח"י טבת תשס"ח. שם חולק הקובץ למשתתפים. 


 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יחד כל שבטי ישראל אמר:
כלומר שהפרוייקט לעצמו אין בו תועלת אמיתית?
ח"ו
יש מזה תועלת בין אדם למקום, [הבנת הגמ' והסוגיות וכו'].
ויש מזה תועלת בין אדם לחברו, [פרנסה לאברכים]
ותועלת בין אדם לחברו הוא תועלת יותר גדולה
וכלשון הרא"ש (ריש מס' פאה) "כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו".
למה ח"ו.
עוד לא ראיתי שום תועלת במתיבתא.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
שייע אמר:
מודה מאוד לכל המשיבים על דברי טעם.
מעניין שחיפשתי בחנויות, את הספר "ממלכת התורה" חלק מהמוכרים לא ידעו מספר כזה, ואצל חלקם, הספר אינו בנמצא. [אודה לשליחת צילום, ולו מהסכמה אחת מגדול בישראל]
מעניינת אותי דעת הלומדים על השוואה בין הגמרות של שוטנשטיין לעומת מתיבתא. במי מהם עדיף ללמוד ומדוע


אי אפשר בכלל להשוות את הרמה ואת ההשקעה של שוטנשטיין לעומת [אי] ההשקעה של מתיבתא.
כל תועלת שיכולה להיות במתיבתא כלולה כבר בשוטנשטיין, ועוד הרבה מזה.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
שייע אמר:
מעניינת אותי דעת הלומדים על השוואה בין הגמרות של שוטנשטיין לעומת מתיבתא. במי מהם עדיף ללמוד ומדוע
אם הנך מחפש פשט בגמ' בלבד עדיף שוטנשטיין [בהערות שלהם נמצאים גם הערות חשובות הכרחיות הקשורות לפשט ושיטות הראשונים בפשט].
מי שמחפש יותר הרחבות כמו פי' גם על רש"י ועל תוס' ונידונים שונים ומורחבים יותר על הסוגיא ימצא במתיבתא [אם כי פעמים לוקה בחוסר דיוק].
 

דרומאי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
שייע אמר:
מעניינת אותי דעת הלומדים על השוואה בין הגמרות של שוטנשטיין לעומת מתיבתא. במי מהם עדיף ללמוד ומדוע
אם הנך מחפש פשט בגמ' בלבד עדיף שוטנשטיין [בהערות שלהם נמצאים גם הערות חשובות הכרחיות הקשורות לפשט ושיטות הראשונים בפשט].
מי שמחפש יותר הרחבות כמו פי' גם על רש"י ועל תוס' ונידונים שונים ומורחבים יותר על הסוגיא ימצא במתיבתא [אם כי פעמים לוקה בחוסר דיוק].
זה לא חוסר דיוק, אלא עבודה חובבנית לחלוטין.
הם לא מביאים את עיקרי המפרשים, ולא את עיקר המ"מ, וההסברים שלהם על רש"י ותוס' אינם מועילים כלום.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
הם לא מביאים את עיקרי המפרשים, ולא את עיקר המ"מ, וההסברים שלהם על רש"י ותוס' אינם מועילים כלום.
למי שרגיל להתבונן ולחשוב אכן אין סיבה שימצא שם תועלת. אבל הרבה אנשים שטחיים מוצאים בה תועלת.
כמדומה שבילקוט ביאורים הם כן מביאים את עיקרי המפרשים.
 
חלק עליון תַחתִית