אחרי מות קדושים תהיו

יואלב

משתמש ותיק
מורגליה בפומיה דאינשי "אחרי מות קדושים תהיו" אפ' שהיה רשע עכשיו שמת אסור לדבר עליו.

ובברכות יט.
אמר רבי יצחק כל המספר אחרי המת כאלו מספר אחרי האבן איכא דאמרי דלא ידעי ואיכא דאמרי דידעי ולא איכפת להו איני והא אמר רב פפא חד אישתעי מילתא בתריה דמר שמואל ונפל קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחיה שאני צורבא מרבנן דקודשא בריך הוא תבע ביקריה
אמר רבי יהושע בן לוי כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם שנא' (תהלים קכה, ה) והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל אפילו בשעה ששלום על ישראל יוליכם ה' את פועלי האון

משמע שכל הקפידא דווקא על ת"ח אבל סתם בני אדם לית לן בה
 

בן אבנר

משתמש ותיק
אייזיק 0 אמר:
מה שמרגלי בפומא דאינשי, אין הכונה לאיסור אלא לצורת התנהגות רצויה.
כמדו' שבדר"כ אמרה זו מוזכרת בפי אנשים ללעג, שגם לאנשים אשר ידועים בחייהם לרשעים מכ"מ אחר מיתתם מדברים עליהם כקדושים.
[אגב האמרה המפורסמת היא בנוסח "אחרי מות קדושים אמור"].
 
 

במבי

משתמש ותיק
כנראה מכיוון שיש אפשרות לומר "מצורע, אחרי מות" אומרת לנו התורה "אחרי מות, קדושים, אמור" ולא נאמר שזה אחד מהמקראות שאין עליהם הכרע.....
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
יואלב אמר:
מורגליה בפומיה דאינשי "אחרי מות קדושים תהיו" אפ' שהיה רשע עכשיו שמת אסור לדבר עליו.

כמדומני שהמרגלא בפומיה דאינשי הוא "אחרי מות קדושים אמור", הלא כן?
https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%AA,_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8
 

אמונה

משתמש ותיק
ספר פלא יועץ - ערך סניגוריא
וביותר צריך ליזהר שלא להזכיר חובת שוכני עפר שהם עומדים בדין וראיתי תועי רוח שכשרוצים לדבר תועה על שוכני עפר מקדימין לומר אחרי מות קדושים אמור ותכף עושים להפך ואומרים מצורע אחרי מות ומה הועילו בתקנתם ואיש טוב מדבר טוב על ישראל ומביא גאולה לעולם:

חתם סופר על דברים פרק כא פסוק ז
ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו פי' כמה פעמים מתו אנשים בחטא והקולר תלוי' על צוואר ב"ד שלא הוכיחום והדריכום בדרך ישרה וכדכתיב [יחזקאל ל"ג] הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש, אך לפעמים טועים וחושבים שגם זה כמו האנשים הנ"ל אך אחרי מות קדושים אמור שהקב"ה מפרסם צדקתו אחרי מותו ע"ד מהספדו של אדם ניכר [שבת קנ"ג.], והיינו דאמרו בהספידו של זה ידינו לא שפכו כי הוא איננו מאותם המתים בחטאם באופן שנהיה אנחנו כשופכי דמים ודמו מידינו יבוקש זה אינו כי הי' צדיק גמור, ועינינו לא ראו אותו בכך בחייו כי לא חשבנוהו לצדיק כזה. [פק"ח]:

ויש לציין מ"ש חז"ל (בראשית רבתי פרשת ויצא עמוד 134):
כח, יג א"ר שמעון בן יוחאי בא וראה כמה חביבין יסורין שאין הב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם אלא לאחר מיתתן שנאמר לקדושים אשר בארץ המה (תהלים ט"ז ג'), אימתי הם קדושים בזמן שהם נתונים בארץ, שכל הימים שהם חיים אין הב"ה מיחד שמו עליהם שאינו מאמין בהם שלא יטעה אותם יצר הרע, 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יואלב אמר:
אמר רבי יצחק: כל המספר אחרי המת כאלו מספר אחרי האבן.
לית הלכתא כרבי יצחק, אלא כי הא דאמר רבי חייא לרבי יונתן: 'דַּלְיָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: לְמָחָר בָּאִין אֶצְלֵנוּ וְעַכְשָׁו מְחָרְפִין אוֹתָנוּ', כדפסק מרן בשולחנו בהלכות ציצית ובהלכות אבלות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יואלב אמר:
אמר רבי יצחק: כל המספר אחרי המת כאלו מספר אחרי האבן.
לית הלכתא כרבי יצחק, אלא כי הא דאמר רבי חייא לרבי יונתן: 'דַּלְיָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: לְמָחָר בָּאִין אֶצְלֵנוּ וְעַכְשָׁו מְחָרְפִין אוֹתָנוּ', כדפסק מרן בשולחנו בהלכות ציצית ובהלכות אבלות.
מנא לך דפליגא דר' חייא אדר' יצחק, הלא הרבה יש לחלק ביניהם. ושמא נשגב מבינתך.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
או שבית הקברות גרע טפי, או שזלזול על ידי מעשה גרע מדיבור בעלמא.
אָמַר רַחֲבָה אָמַר רַב יְהוּדָה: כָּל הָרוֹאֶה אֶת הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ, עוֹבֵר מִשּׁוּם 'לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ'.​
שלא בבית הקברות ושב ואל תעשה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרומאי אמר:
או שבית הקברות גרע טפי, או שזלזול על ידי מעשה גרע מדיבור בעלמא.
אָמַר רַחֲבָה אָמַר רַב יְהוּדָה: כָּל הָרוֹאֶה אֶת הַמֵּת וְאֵינוֹ מְלַוֵּהוּ, עוֹבֵר מִשּׁוּם 'לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ'.​
שלא בבית הקברות ושב ואל תעשה.
בית הקברות לאו דוקא, והוא הדין בפני המת.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרומאי אמר:
בית הקברות לאו דוקא, והוא הדין בפני המת.
'המספר אחרי המת' היינו אחרי מטתו (והוא גרע ממי שאינו מלוהו).
איני יודע מקור לדבריך.
ועכ"פ ללישנא דלא ידעי בודאי אם אינו מלוהו ידעי.
אך באמת נראה פשוט ש'חרף עושהו' שייך רק בזלזול בגוף המת ולא בסיפור מעשיו.
 
 

יואלב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונה אמר:
ספר פלא יועץ - ערך סניגוריא
וביותר צריך ליזהר שלא להזכיר חובת שוכני עפר שהם עומדים בדין וראיתי תועי רוח שכשרוצים לדבר תועה על שוכני עפר מקדימין לומר אחרי מות קדושים אמור ותכף עושים להפך ואומרים מצורע אחרי מות ומה הועילו בתקנתם ואיש טוב מדבר טוב על ישראל ומביא גאולה לעולם:

חתם סופר על דברים פרק כא פסוק ז
ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו פי' כמה פעמים מתו אנשים בחטא והקולר תלוי' על צוואר ב"ד שלא הוכיחום והדריכום בדרך ישרה וכדכתיב [יחזקאל ל"ג] הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש, אך לפעמים טועים וחושבים שגם זה כמו האנשים הנ"ל אך אחרי מות קדושים אמור שהקב"ה מפרסם צדקתו אחרי מותו ע"ד מהספדו של אדם ניכר [שבת קנ"ג.], והיינו דאמרו בהספידו של זה ידינו לא שפכו כי הוא איננו מאותם המתים בחטאם באופן שנהיה אנחנו כשופכי דמים ודמו מידינו יבוקש זה אינו כי הי' צדיק גמור, ועינינו לא ראו אותו בכך בחייו כי לא חשבנוהו לצדיק כזה. [פק"ח]:

ויש לציין מ"ש חז"ל (בראשית רבתי פרשת ויצא עמוד 134):
כח, יג א"ר שמעון בן יוחאי בא וראה כמה חביבין יסורין שאין הב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם אלא לאחר מיתתן שנאמר לקדושים אשר בארץ המה (תהלים ט"ז ג'), אימתי הם קדושים בזמן שהם נתונים בארץ, שכל הימים שהם חיים אין הב"ה מיחד שמו עליהם שאינו מאמין בהם שלא יטעה אותם יצר הרע, 

השנים אחרונים איירי בצדיקים [או 'נסתר' או רגיל רק שחסר לו ייסורים] והפלא יועץ יש להסתפק אם יש מעלה על המת יותר מכל ישראל חי. פ' שע"כ יש הבנה של אותו רשע מדברים מאי דבעי אבל אם מת ח"ו... אבל מדבריו משמע שעל כולם יש להזהר ואז מביא גאולה לעולם...
 
גבריאל פולארד אמר:
יואלב אמר:
מורגליה בפומיה דאינשי "אחרי מות קדושים תהיו" אפ' שהיה רשע עכשיו שמת אסור לדבר עליו.

כמדומני שהמרגלא בפומיה דאינשי הוא "אחרי מות קדושים אמור", הלא כן?
https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%AA,_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8
2 הודעות לפני ההודעה שלך, העירו בזה כבר.
 
 
חלק עליון תַחתִית