מסופר על הרשלה שבעת שהתארח שאלו אותו המארחים על קרוביהם הגרים באוסטרופולי וענה הרשלה שהם מתו, לאחר הארוחה שאלו אותו כיצד יתכן שכולם מתו, וענה:' כשאני אוכל כל העולם מת.
ולכאורה מעין מקור לרעיון זה יש ברש"י על הגמרא - שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי (ברכות מג.)
וכותב רש"י
הואיל ואין בית הבליעה פנוי – ואין לב המסובין אל המברך אלא לבלוע:
כלומר המסובים עסוקים בלאכול ולא מסוגלים אפילו לכוון לצאת ידי חובה מהמברך.
ולכאורה מעין מקור לרעיון זה יש ברש"י על הגמרא - שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי (ברכות מג.)
וכותב רש"י
הואיל ואין בית הבליעה פנוי – ואין לב המסובין אל המברך אלא לבלוע:
כלומר המסובים עסוקים בלאכול ולא מסוגלים אפילו לכוון לצאת ידי חובה מהמברך.