המקור לדברי הרשל'ה שכשהוא אוכל כל העולם מת.

במבי

משתמש ותיק
מסופר על הרשלה שבעת שהתארח שאלו אותו המארחים על קרוביהם הגרים באוסטרופולי וענה הרשלה שהם מתו, לאחר הארוחה שאלו אותו כיצד יתכן שכולם מתו, וענה:' כשאני אוכל כל העולם מת.

ולכאורה מעין מקור לרעיון זה יש ברש"י על הגמרא - שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי (ברכות מג.)

וכותב רש"י

הואיל ואין בית הבליעה פנוי – ואין לב המסובין אל המברך אלא לבלוע:

כלומר המסובים עסוקים בלאכול ולא מסוגלים אפילו לכוון לצאת ידי חובה מהמברך.


 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
במבי אמר:
מסופר על הרשלה שבעת שהתארח שאלו אותו המארחים על קרוביהם הגרים באוסטרופולי וענה הרשלה שהם מתו, לאחר הארוחה שאלו אותו כיצד יתכן שכולם מתו, וענה:' כשאני אוכל כל העולם מת.

ולכאורה מעין מקור לרעיון זה יש ברש"י על הגמרא - שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי (ברכות מג.)

וכותב רש"י

הואיל ואין בית הבליעה פנוי – ואין לב המסובין אל המברך אלא לבלוע:

כלומר המסובים עסוקים בלאכול ולא מסוגלים אפילו לכוון לצאת ידי חובה מהמברך.
צ"ע דנהגו לצאת יד"ח קידוש מאחר, ואמאי לא נימא אין בית הבליעה פנוי
 

אמונה

משתמש ותיק
יש לציין כי על דברי רש"י הנ"ל כתב הרא"ש (בפרק כיצד מברכין סי' ל"ד; הביאו הטור בסי' קע"ד): ד'לא נהירא שאע"פ שאוכלים יכולי' לשמוע הברכה ולצאת בשמיעה'. נמצא שנחלקו אם בית הבליעה צריך להיות פנוי בשעת שמיעת הברכה או לאו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
במבי אמר:
מסופר על הרשלה שבעת שהתארח שאלו אותו המארחים על קרוביהם הגרים באוסטרופולי וענה הרשלה שהם מתו, לאחר הארוחה שאלו אותו כיצד יתכן שכולם מתו, וענה:' כשאני אוכל כל העולם מת.

ולכאורה מעין מקור לרעיון זה יש ברש"י על הגמרא - שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי (ברכות מג.)

וכותב רש"י

הואיל ואין בית הבליעה פנוי – ואין לב המסובין אל המברך אלא לבלוע:

כלומר המסובים עסוקים בלאכול ולא מסוגלים אפילו לכוון לצאת ידי חובה מהמברך.
צ"ע דנהגו לצאת יד"ח קידוש מאחר, ואמאי לא נימא אין בית הבליעה פנוי

אין בעיה כי השומעים לא אוכלים.

אגב מנהג אבי מורי וכך קיבל מלמעלה בקודש שכל אחד מבני הבית מברך שוב בורא פרי הגפן ולא יוצא מברכת המקדש בברכה (וכן בהמוציא) ולאחר החתונה שאמרתי זאת לאשתי, כבת בית יעקב שלמדה הלכות פקדה עלי ללכת למו"צ ולשאול אותו אם להמשיך כך מכיוון שהיא רוצה לקיים מצוות "לחם משנה" ואני בחכמה הלכתי למו"צ חסידי והוא הורה לי שיוצאים ידי חובה בלחם משנה גם אם בני הבית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ 
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
פרלמן משה אמר:
במבי אמר:
מסופר על הרשלה שבעת שהתארח שאלו אותו המארחים על קרוביהם הגרים באוסטרופולי וענה הרשלה שהם מתו, לאחר הארוחה שאלו אותו כיצד יתכן שכולם מתו, וענה:' כשאני אוכל כל העולם מת.

ולכאורה מעין מקור לרעיון זה יש ברש"י על הגמרא - שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי (ברכות מג.)

וכותב רש"י

הואיל ואין בית הבליעה פנוי – ואין לב המסובין אל המברך אלא לבלוע:

כלומר המסובים עסוקים בלאכול ולא מסוגלים אפילו לכוון לצאת ידי חובה מהמברך.
צ"ע דנהגו לצאת יד"ח קידוש מאחר, ואמאי לא נימא אין בית הבליעה פנוי

אין בעיה כי השומעים לא אוכלים.

אגב מנהג אבי מורי וכך קיבל מלמעלה בקודש שכל אחד מבני הבית מברך שוב בורא פרי הגפן ולא יוצא מברכת המקדש בברכה (וכן בהמוציא) ולאחר החתונה שאמרתי זאת לאשתי, כבת בית יעקב שלמדה הלכות פקדה עלי ללכת למו"צ ולשאול אותו אם להמשיך כך מכיוון שהיא רוצה לקיים מצוות "לחם משנה" ואני בחכמה הלכתי למו"צ חסידי והוא הורה לי שיוצאים ידי חובה בלחם משנה גם אם בני הבית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ 
והראיה הידועה לזה הוא מפורס מפה ומקדש שאין מברך המוציא ואפ"ה מתקיים דין לחם משנה אצל כל המסובין במה שאכלו מבציעת בעה"ב.
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
במבי אמר:
מסופר על הרשלה שבעת שהתארח שאלו אותו המארחים על קרוביהם הגרים באוסטרופולי וענה הרשלה שהם מתו, לאחר הארוחה שאלו אותו כיצד יתכן שכולם מתו, וענה:' כשאני אוכל כל העולם מת.
גוף הדברים, אם האדם מכיר בכך שגם בעת אכילתו הרי הוא עובד את האדון ב"ה, הרי ברור שעליו להיות שקוע כל כולו בעבודת השי"ת, ולא לפנות לבו לשום ד"א, הוי אומר: 'הכל מת'.
 

חימקו

משתמש ותיק
במבי אמר:
מנהג אבי מורי וכך קיבל מלמעלה בקודש שכל אחד מבני הבית מברך שוב בורא פרי הגפן ולא יוצא מברכת המקדש בברכה (וכן בהמוציא)
גם אצל חמי נוהגים כך, אבל נתפלאתי לראות שהמברכים גם עונים אמן אחרי כל אחד ואחד שמברך והרי אסור לענות אמן אחרי שברכת המוציא ועוד לא אכלת מהפת.
 

מסתפינא

משתמש ותיק
סתם לידיעה
ר' הרשלה, לא היה יהודי פשוט בדחן עם חוש הומור כמו שמנסים לצייר אותו, הוא הרי היה יהודי קדוש שדבריו היו עמוקים שזכה לשמח קדושי עליון,
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במבי אמר:
ואני בחכמה הלכתי למו"צ חסידי והוא הורה לי שיוצאים ידי חובה בלחם משנה גם אם בני הבית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ 
ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חי"ד ס"ע כט, וש"נ.
להרחבה בענין, ניתן לחפש ב'ספריית חב"ד' שבאוצה"ח את המחרוזת הבאה: '+לחם_משנה +המוציא +עצמו'.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
פרלמן משה אמר:

אין בעיה כי השומעים לא אוכלים.

אגב מנהג אבי מורי וכך קיבל מלמעלה בקודש שכל אחד מבני הבית מברך שוב בורא פרי הגפן ולא יוצא מברכת המקדש בברכה (וכן בהמוציא) ולאחר החתונה שאמרתי זאת לאשתי, כבת בית יעקב שלמדה הלכות פקדה עלי ללכת למו"צ ולשאול אותו אם להמשיך כך מכיוון שהיא רוצה לקיים מצוות "לחם משנה" ואני בחכמה הלכתי למו"צ חסידי והוא הורה לי שיוצאים ידי חובה בלחם משנה גם אם בני הבית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ 
גם בחב"ד נוהגים כך (כמעט כולם ככל הידוע לי) שכל המסובים מברכים המוציא לעצמם ומכוונים לצאת בלחם משנה מעורך הסעודה אבל לא מברכתו. ואיני יודע מה הטעם שלא יוצאים גם בברכה.
(שו"ר שהרב לבי במערב העלה את אגרת הרבי עם טעם המנהג!)
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
במבי אמר:

אין בעיה כי השומעים לא אוכלים.

אגב מנהג אבי מורי וכך קיבל מלמעלה בקודש שכל אחד מבני הבית מברך שוב בורא פרי הגפן ולא יוצא מברכת המקדש בברכה (וכן בהמוציא) ולאחר החתונה שאמרתי זאת לאשתי, כבת בית יעקב שלמדה הלכות פקדה עלי ללכת למו"צ ולשאול אותו אם להמשיך כך מכיוון שהיא רוצה לקיים מצוות "לחם משנה" ואני בחכמה הלכתי למו"צ חסידי והוא הורה לי שיוצאים ידי חובה בלחם משנה גם אם בני הבית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ 
גם בחב"ד נוהגים כך (כמעט כולם ככל הידוע לי) שכל המסובים מברכים המוציא לעצמם ומכוונים לצאת בלחם משנה מעורך הסעודה אבל לא מברכתו. ואיני יודע מה הטעם שלא יוצאים גם בברכה.
(שו"ר שהרב לבי במערב העלה את אגרת הרבי עם טעם המנהג!)
 

זכור לי שהרמ"א בפירושו "דרכי משה" מביא זאת וכן הלבוש והא"ר מביאים מנהג זה (ובל"נ אחפש היכן הם כותבים זאת)
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
במבי אמר:

אין בעיה כי השומעים לא אוכלים.

אגב מנהג אבי מורי וכך קיבל מלמעלה בקודש שכל אחד מבני הבית מברך שוב בורא פרי הגפן ולא יוצא מברכת המקדש בברכה (וכן בהמוציא) ולאחר החתונה שאמרתי זאת לאשתי, כבת בית יעקב שלמדה הלכות פקדה עלי ללכת למו"צ ולשאול אותו אם להמשיך כך מכיוון שהיא רוצה לקיים מצוות "לחם משנה" ואני בחכמה הלכתי למו"צ חסידי והוא הורה לי שיוצאים ידי חובה בלחם משנה גם אם בני הבית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ 
גם בחב"ד נוהגים כך (כמעט כולם ככל הידוע לי) שכל המסובים מברכים המוציא לעצמם ומכוונים לצאת בלחם משנה מעורך הסעודה אבל לא מברכתו. ואיני יודע מה הטעם שלא יוצאים גם בברכה.
(שו"ר שהרב לבי במערב העלה את אגרת הרבי עם טעם המנהג!)
 

באמת איך יוצאים בלחם משנה?
אצל חמי - הלחם משנה עובר מאחד לאחד ועליו מברכים.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במבי אמר:
זכור לי שהרמ"א בפירושו "דרכי משה" מביא זאת וכן הלבוש והא"ר מביאים מנהג זה (ובל"נ אחפש היכן הם כותבים זאת)
שמא הכוונה לנסמן בשו"ע אדה"ז (סי' קסז סי"ח).
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
במבי אמר:
פרלמן משה אמר:
צ"ע דנהגו לצאת יד"ח קידוש מאחר, ואמאי לא נימא אין בית הבליעה פנוי

אין בעיה כי השומעים לא אוכלים.

אגב מנהג אבי מורי וכך קיבל מלמעלה בקודש שכל אחד מבני הבית מברך שוב בורא פרי הגפן ולא יוצא מברכת המקדש בברכה (וכן בהמוציא) ולאחר החתונה שאמרתי זאת לאשתי, כבת בית יעקב שלמדה הלכות פקדה עלי ללכת למו"צ ולשאול אותו אם להמשיך כך מכיוון שהיא רוצה לקיים מצוות "לחם משנה" ואני בחכמה הלכתי למו"צ חסידי והוא הורה לי שיוצאים ידי חובה בלחם משנה גם אם בני הבית מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ 
והראיה הידועה לזה הוא מפורס מפה ומקדש שאין מברך המוציא ואפ"ה מתקיים דין לחם משנה אצל כל המסובין במה שאכלו מבציעת בעה"ב.


וכך יהא לדינא בבצע קודם שבירך, שיצא חובת לחם משנה ?
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:

באמת איך יוצאים בלחם משנה?
אצל חמי - הלחם משנה עובר מאחד לאחד ועליו מברכים.


אחד מחזיק את שני הלחמים ומברך עליהם בקול, והמסובים מכוונים לצאת ממנו ידי חובת לחם משנה (מבציעתו) ולא ברכת הנהנין.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:

באמת איך יוצאים בלחם משנה?
אצל חמי - הלחם משנה עובר מאחד לאחד ועליו מברכים.


אחד מחזיק את שני הלחמים ומברך עליהם בקול, והמסובים מכוונים לצאת ממנו ידי חובת לחם משנה ולא ברכת הנהנין.
 

והם אוכלים מהלחם משנה או מהלחם עליו ברכו?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
שם לא מדובר לגבי לחם משנה.
אכן, ולכן הסתפקתי אם לכך כוונתו.
 
חימקו אמר:
והם אוכלים מהלחם משנה או מהלחם עליו ברכו?
מה'לחם משנה', עליו גם ברכו (לא מונחת פת לפני כאו"א).
יש הנוהגים שכל בני הבית [לאפוקי הבנות. מסתמא, מאותו הטעם שהן מטלטלות...] עומדים לצד האב ומברכים יחד עמו, על ה'לחם משנה' עצמו.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חימקו אמר:
באמת איך יוצאים בלחם משנה?
לבי במערב אמר:
ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חי"ד ס"ע כט, וש"נ.
להרחבה בענין, ניתן לחפש ב'ספריית חב"ד' שבאוצה"ח את המחרוזת הבאה: '+לחם_משנה +המוציא +עצמו'.
כתוב שם שמקורו מאשל אברהם (בוטשאטש) ואיני יודע היכן נמצא.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מה'לחם משנה', עליו גם ברכו (לא מונחת פת לפני כאו"א).
לא הבנתי - מברכים בלי להחזיק בפת, רק מכוונים למה שאצל בעל הבית?
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
חימקו אמר:

והם אוכלים מהלחם משנה או מהלחם עליו ברכו?


לא הבנתי, הרי המברך בירך על שני הלחמים
 

בא נעשה סדר, אצל חמי - הלחם משנה עובר מאחד לשני וכל אחד מחזיק בו ומברך ולאחר מכן בעל הבית מברך אחרון ומחלק לכולם מהלחם משנה שהם בעצמם ברכו עליו.
כך גם נוהגים אצלכם?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לא.

אלא:
לבי במערב אמר:
יש הנוהגים שכל בני הבית [לאפוקי הבנות. מסתמא, מאותו הטעם שהן מטלטלות...] עומדים לצד האב ומברכים יחד עמו, על ה'לחם משנה' עצמו.
לבי במערב אמר:
[(יש ה)מברכים בלי להחזיק בפת, רק מכוונים למה שאצל בעל הבית], ויש הממתינים עד שתגיע הפרוסה לידיהם ואז מברכים.
 
חלק עליון תַחתִית