דָּרַשׁ רַב נַחְמָן מִשּׁוּם רַבֵּינוּ, וּמַנּוּ — שְׁמוּאֵל (ברכות לח:) --- שמואל נקרא רבינו ???

במבי

משתמש ותיק
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן מִשּׁוּם רַבֵּינוּ, וּמַנּוּ — שְׁמוּאֵל: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. וַחֲבֵרֵינוּ הַיּוֹרְדִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַנּוּ — עוּלָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״ (ברכות לח:)

ונשאלת השאלה איך קראו לשמואל "רבותינו" שהרי בב"מ איתא ששמואל חכים יתקרי ורבי לא יתקרי ? (דף פה:)

ונראה לתרץ ע"פ תוס'

אָמַר רַחֲבָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַר הַבַּיִת סְטָיו כָּפוּל הָיָה (פסחים יג:)

כותב תוס'

אמר רחבא אמר רבי יהודה - לפי שהיה רבו מובהק קרי לי' ר': (ותוס' התקשה שהרי צריך לקרוא לו רב יהודה ולא רבי יהודה)
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
חכים יתקרי רבי לא יתקרי היינו לענין סמיכה, כדפי' רש"י שם שהיה מצטער לסומכו ולא אסתייעא מילתא.
אבל פשוט הוא שבמטבע הלשון המצוי יקראו לו תלמידיו רבינו.
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
במבי אמר:
(ותוס' התקשה שהרי צריך לקרוא לו ר' יהודה ולא רבי יהודה)
יפה, רק באר שתוס' אמר שהי' צריך לקרוא לו "רב" כמנהג אמוראי בבל ולא "רבי" כמנהג התנאים ואמוראי א"י.
 

בן דינאי

משתמש רגיל
פשוט כדברי חכם הרזים דלעיל. רב נחמן היה ראש ישיבת נהרדעא, שהיה מקדם אתריה דשמואל, וכשהיה רב נחמן מזכיר את שמואל היה מזכירו בתואר רבינו, כלומר הרב שלנו. ולא קרא לו "ר' שמואל".

דומה לזה נמצא בקהלת רבה פר' א סי' יא שיהודה וחזקיה בני ר' חייא לא נסמכו. ובכל זאת מצאנו בשבת (קיב:) שר' יוחנן קרא לר' חזקיה "רבי, שנית לנו". [ומש"כ שם בשבת "ר' חזקיה", כבר העירו שהוא ט"ס].
 
חלק עליון תַחתִית