תירוץ רש"י בברכות מדוע קורא ק"ש לפני הנחת תפילין

במבי

משתמש ותיק
הגמ בברכות
 רַב מְשִׁי יְדֵיהּ, וּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְאַנַּח תְּפִילִּין וְצַלִּי. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָתַנְיָא הַחוֹפֵר כּוּךְ לְמֵת בַּקֶּבֶר — פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכׇּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע — עוֹלֶה וְנוֹטֵל יָדָיו, וּמַנִּיחַ תְּפִילִּין, וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, וּמִתְפַּלֵּל.
הָא גוּפָא קַשְׁיָא, רֵישָׁא אָמַר פָּטוּר, וְסֵיפָא חַיָּיב?!
הָא לָא קַשְׁיָא: סֵיפָא בִּתְרֵי, וְרֵישָׁא בְּחַד.
מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא לְרַב. רַב כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר עוֹל מַלְכוּת

רש"י

וסיפא בתרתי – והכי קאמר אם שנים הם מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות ק"ש ותפילין ותפלה וחוזר למלאכה וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל:

והקושיא צועקת ברש"י !

שהרי מדוע הראשון יקרא ק"ש ללא תפילין ?!

וניתן לתרץ ע"פ המשנה בריש פרק ג'

אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין

ובצירוף דברי הלבוש בהסברו מדוע נחשב כמעיד עדות שקר

Screenshot_20210421-200428_Chrome.jpg

וא"כ הכא כשקורא ק"ש ללא תפילין אינו כמעיד עדות שקר דהא מכיוון שהוא עוד לפני החפירה מצוות הקבורה מוטלת עליו ואין נחשב כפורק עול מלכות שמיים, אך השני שכבר קיים את המצווה, אם יקרא ללא תפילין ייחשב כמעיד עדות שקר.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם נדייק יהיה לו אסור להניח תפילין לפני ק"ש !

שהרי כל הסיבה שמניחים תפילין בהתחלה היא כדי שלא יהיה עדות שקר, אך אם הוא קודם כריית הקבר ופטור מן המצוות ממילא זה לא עדות שקר אם יקרא ללא תפילין ולכן חייב להניחם רק אחר ק"ש שהרי תפילין יוכל לקיים כל היום וצריך להקדים את ק"ש להנחת התפילין.

(ועל אף שפטור גם מק"ש הצדיק שלנו הוא כר"ג שלא נמנע מקבלת עומ"ש אפילו שעה אחת)
 

חימקו

משתמש ותיק
לפי הסברך שעדיין מצות הקבורה מוטלת עליו, הוא בכלל פטור מק"ש ותפילין, אלא ע"כ שבגלל שהם שניים ויכול לקיים שניהם אז חייב ואז אין חילוק בינהם
ולגבי רשי צריך לומר שלאו דווקא ק"ש קודם.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
לפי הסברך שעדיין מצות הקבורה מוטלת עליו, הוא בכלל פטור מק"ש ותפילין, אלא ע"כ שבגלל שהם שניים ויכול לקיים שניהם אז חייב ואז אין חילוק בינהם
ולגבי רשי צריך לומר שלאו דווקא ק"ש קודם.

מוטלת עליו המצווה, אך מכיוון שהם לא חופרים ביחד אז יש לו זמן להתפלל ואביא שוב את דברי הלבוש

ומן הדין היה שיהיו התפילין על האדם כל היום, כי בכל עת ובכל רגע מחוייב האדם להעלות כל הדברים הנזכרים על לבו ומחשבתו. אבל מפני שאין כל אדם יכול לעשות זה כל היום, מפני רוב טרדותיו ומחשבותיו והיסח דעתו בעסקיו וצרכיו, גם שלא יוכל לשמור גופו בטהרה ובנקיות כל היום, לא נהגו להניחן אלא בבוקר, וקורין בהן קריאת שמע ותפילה, ובזה יוצאין ידי חובת מצותן מן התורה, שאמרה סתם "וקשרתם", קשירה כל דהו. ועל כל פנים יזהר שלא יקרא קריאת שמע ולא יתפלל בבוקר זולתם (ועיין להלן סימן לז סעיף ב), שכן אמרו רז״ל: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. כלומר, שכיון שהוא קורא "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך" ואינו מניחם בזמן שהוא חייב בהם, נמצא מעיד עדות שקר על עצמו שמה שאומר אינו אמת, שהרי אין מקיימו. אף על פי שעושה המצוה שיצא ידי קריאת שמע ותפילה, אפילו הכי עובר עבירה מצד אחר, וזהו שמעיד עדות שקר על עצמו. ויש מפרשים "מעיד עדות שקר על עצמו", רוצה לומר על השם יתברך, והכי קאמר: כיון שאומר בקריאת שמע, "והיה אם שמוע" וגו׳ "ונתתי מטר ארצכם" וגו׳, ומשמע: אבל אם לא תשמעו אינו נותן, הא חזינן שהוא יתברך נותן ואפילו אין אנו שומעין, שהרי הוא אינו מניח תפילין והקב״ה נותן מטר. ויש מקשין לשני הפירושים, אם כן ציצית נמי נימא הכי, מי שקורא פרשת ציצית "ועשו להם" וגו׳, והרי חזינן שאין ציצית בבגדו וכו׳. ונראה לי שאין זה קושיא, דשאני ציצית מתפילין, דתפילין חובת הגוף הם, שצריך כל אדם לקנות ולהניחן. אבל חובת מצות ציצית אינו כן, שאין אדם חייב לקנות לו טלית בת ארבע כנפות כו׳ כמו שנתבאר לעיל סימן כ״ד סעיף א׳, ואין דרך בני אדם לדקדק בבגדי חבירו כמה כנפות יש להם, נראה לי. ולא עוד אלא שגם מצות קריאת שמע לא עשה בשלימות, כיון שלא קבל עליו עול מלכות שמים בתפלין, והוה ליה כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים שחייב הכתוב להקריב עמה, והוא אינו עושה אותה המצוה בשלימות, הכי נמי הקורא ואינו מקיים מה ששייך לה אינו עושה המצוה בשלימות. אבל אם נפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל, כאילו בנה מזבח והקריב עליו כל הקרבנות, שנאמר: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך י״י (תהלים כו, ו).

וכאן זה שאינו מניח לא מעיד שהוא "לא שומע בקול ה' יתברך" שהרי הוא כעת בהכנה רבה דמצוות חפירת קבר למת ולכן יאסר אף בהנחת התפילין וכמו בהדלקת נר חנוכה בעת שמגיע זמן תפילת ערבית, קודם מתפללים ורק אח"כ מדליקין את הנר הכא נמי יקרא ק"ש יניח תפילין ואז בנץ החמה יתפלל.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ועפ"ז יתורץ גם הנ"ל

הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃ (במדבר כג-כד)

כותב רש"י

הן עם כלביא יקום וגו'. כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית, הֵן מִתְגַּבְּרִין כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטֹף אֶת הַמִּצְוֹת — לִלְבֹּשׁ טַלִּית, לִקְרֹא אֶת שְׁמַע וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין:

ומדוע לקרוא את שמע לפני הנחת התפילין ?
 ב
אלא שמדבר על עם ישראל שרדופים לקיים את המצוות ומדבר באחד שעוד לפני התפילה התעסק במצוות הלווית המת והיינו "דם חללים ישתה" כי האוכל לפני התפילה עובר על "לא תאכלו על הדם" והצדיק הנ"ל שמקיים מצוות קבורת המת הוא שותה "דם חללים".... ולכן כותב גם כאן רש"י שקורא ק"ש לפני הנחת תפילין, כי אסור לו באמת להניח תפילין קודם מצד תדיר ואינו תדיר תדיר קודם !
 
חלק עליון תַחתִית