תירוץ התיקון של הגר"א בתוספתא ברכות ד-יא

במבי

משתמש ותיק
לשון התוספתא

... סימן גדול לאורחין כל זמן שהאורחין רואין את הפרוסות יודעין שדבר אחר בא [אחריהם ככר שלם] יודעין שאין דבר אחר [בא להם] בסעודה אחריהם (תוספתא ברכות ד-י)

כלומר ברגע כשיש לפני האורחים פרוסות הם יודעים שעדיין תגיע המנה הבאה, אך כמביאים ככר שלם יודעים שכבר לא יקבלו כלום.

והגאון גורס במקום "ככר שלם" דג וקטנית ומסבירים מפרשי המקום שא"ל מכיוון שהגמ' בסנהדרין צב כותבת שאסור להביא ככר שלם בסוף הסעודה וכו'

(וכנראה גרס כך עקב התחלת הדיבור המתחיל בתוספתא הבאה ד-יא "דגן וקטניות")


אך ניתן לתרץ את הנוסח הקיים ע"פ רש"י בברכות מג. שכותב שאורחים היינו העניים שמגיעים לאכול קודם הסעודה, וא"כ הדבר מובן עד מאד, כי ברגע שכבר מכינים את המנות למוזמנים לסעודה אז האורחים העניים מבינים שכבר לא יקבלו כלום.....


במבי אמר:
הגמ' כותבת

עוד מנהג גדול היה בירושלים מפה פרוסה על גבי הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין (ב"ב צג:)

ונשאלת שאלה פשוטה, אחד המוזמנים איחר קצת, וכי לכן ישאר בחוץ ?! ואינו מובן כלל לכאורה !

אלא ע"פ רש"י בברכות אתי שפיר שכותב:

שאני אורחין דדעתייהו למיעקר – סופן למיעקר ולעלות ולהסב במקום אחר שאין זה מקום המסיבה אלא כאן ישבו עד שיתכנסו כל הקרואים ודרך בעלי בתים עשירים היה לזמן לסעודתם אורחים עניים להכי קרי להו אורחים והא דאמר רב יין לא בעי הסבה אלא ישיבה בעלמא שלא בשעת סעודה קאמר או בשעת סעודה ובמקום סעודה (מג.)

וממילא המילה אורחין אין הכוונה למוזמנים (קרואים) !

 



 
 

אור זורח

משתמש ותיק
במבי אמר:
אך ניתן לתרץ את הנוסח הקיים ע"פ רש"י בברכות מג. שכותב שאורחים היינו העניים שמגיעים לאכול קודם הסעודה, וא"כ הדבר מובן עד מאד, כי ברגע שכבר מכינים את המנות למוזמנים לסעודה אז האורחים העניים מבינים שכבר לא יקבלו כלום.....

יישר כח על הדברים
קצת קשה לי שאין דרך להכין את הסעודה לאורחים כל זמן שהעניים לא פינו את מקומם
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
במבי אמר:
אך ניתן לתרץ את הנוסח הקיים ע"פ רש"י בברכות מג. שכותב שאורחים היינו העניים שמגיעים לאכול קודם הסעודה, וא"כ הדבר מובן עד מאד, כי ברגע שכבר מכינים את המנות למוזמנים לסעודה אז האורחים העניים מבינים שכבר לא יקבלו כלום.....

יישר כח על הדברים
קצת קשה לי שאין דרך להכין את הסעודה לאורחים כל זמן שהעניים לא פינו את מקומם

לא מדובר בהכנת הסעודה, אלא בהבאת פת שלמה וזהו רמז לאורחים שיפנו את מקומם וכן שיברכו ברכת המזון כשיש פת על השולחן (ואז אין בעיה של העורכים לגד שולחן כי זה לצורך המוזמנים)
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
במבי אמר:
לא מדובר בהכנת הסעודה, אלא בהבאת פת שלמה וזהו רמז לאורחים שיפנו את מקומם וכן שיברכו ברכת המזון כשיש פת על השולחן (ואז אין בעיה של העורכים לגד שולחן כי זה לצורך המוזמנים)
זו היתה כוונתי כי נראה לי לא נעים להתחיל להביא את הלחם של האורחים כבר כעת אבל יתכן שאין זה נורא כל כך...וצ''ע.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
במבי אמר:
לא מדובר בהכנת הסעודה, אלא בהבאת פת שלמה וזהו רמז לאורחים שיפנו את מקומם וכן שיברכו ברכת המזון כשיש פת על השולחן (ואז אין בעיה של העורכים לגד שולחן כי זה לצורך המוזמנים)
זו היתה כוונתי כי נראה לי לא נעים להתחיל להביא את הלחם של האורחים כבר כעת אבל יתכן שאין זה נורא כל כך...וצ''ע.

והסברי בדיוק תואם עם דברי רש"י שאומר

ודרך בעלי בתים עשירים היה לזמן לסעודתם אורחים עניים להכי קרי להו אורחים (ברכות מג.)

וא"כ אורחים אין זה המוזמנים כלל אלא מארחי פרחי המזדמנים לעיר ואין להם היכן לאכול, וכשהאורחים הולכים מתחילה הסעודה האמיתית.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
אור זורח אמר:
במבי אמר:
אך ניתן לתרץ את הנוסח הקיים ע"פ רש"י בברכות מג. שכותב שאורחים היינו העניים שמגיעים לאכול קודם הסעודה, וא"כ הדבר מובן עד מאד, כי ברגע שכבר מכינים את המנות למוזמנים לסעודה אז האורחים העניים מבינים שכבר לא יקבלו כלום.....

יישר כח על הדברים
קצת קשה לי שאין דרך להכין את הסעודה לאורחים כל זמן שהעניים לא פינו את מקומם

לא מדובר בהכנת הסעודה, אלא בהבאת פת שלמה וזהו רמז לאורחים שיפנו את מקומם וכן שיברכו ברכת המזון כשיש פת על השולחן (ואז אין בעיה של העורכים לגד שולחן כי זה לצורך המוזמנים)
לשון רש"י

שאני אורחין דדעתייהו למיעקר – סופן למיעקר ולעלות ולהסב במקום אחר שאין זה מקום המסיבה אלא כאן ישבו עד שיתכנסו כל הקרואים ודרך בעלי בתים עשירים היה לזמן לסעודתם אורחים עניים להכי קרי להו אורחים והא דאמר רב יין לא בעי הסבה אלא ישיבה בעלמא שלא בשעת סעודה קאמר או בשעת סעודה ובמקום סעודה (ברכות מג.)

וא"כ מקום ההסבה של האורחים הוא גם מקום הסעודה של המוזמנים, רק שיש קבלת פנים לאורחים ויש לאחר מכן מקום ההסבה לאורחים, וכל זה עד שיגיעו המוזמנים (הקרואים) 


במבי אמר:
הגמ' כותבת

עוד מנהג גדול היה בירושלים מפה פרוסה על גבי הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין (ב"ב צג:)

ונשאלת שאלה פשוטה, אחד המוזמנים איחר קצת, וכי לכן ישאר בחוץ ?! ואינו מובן כלל לכאורה !

אלא ע"פ רש"י בברכות אתי שפיר שכותב:

שאני אורחין דדעתייהו למיעקר – סופן למיעקר ולעלות ולהסב במקום אחר שאין זה מקום המסיבה אלא כאן ישבו עד שיתכנסו כל הקרואים ודרך בעלי בתים עשירים היה לזמן לסעודתם אורחים עניים להכי קרי להו אורחים והא דאמר רב יין לא בעי הסבה אלא ישיבה בעלמא שלא בשעת סעודה קאמר או בשעת סעודה ובמקום סעודה (מג.)

וממילא המילה אורחין אין הכוונה למוזמנים (קרואים) !

 
 
 
חלק עליון תַחתִית