דף כ האם אפשר לחלוק על דבר הנאמר בשם הקב"ה??

משיב דבר

משתמש ותיק
בברכות דף כ' ע"ב אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל כו' א"ל שהם נושאים פנים שמברכין על כזית ברהמ"ז עי"ש. ולפי"ז יש כאן אמירה ברורה של הקב"ה שכזית אינו חייב בברהמ"ז מה"ת. - עי"ש בסוגיא.
וראה זה פלא, הראב"ד סובר שאין הלכה כאותו מ"ד וכזית חייב מה"ת
והשאלה זועקת: ניחא אותו המ"ד עליו אפשר לחלוק, אבל הוא הרי ציטט את הקב"ה מפורש כדבריו????
 

חימקו

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
בברכות דף כ' ע"ב אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל כו' א"ל שהם נושאים פנים שמברכין על כזית ברהמ"ז עי"ש. ולפי"ז יש כאן אמירה ברורה של הקב"ה שכזית אינו חייב בברהמ"ז מה"ת. - עי"ש בסוגיא.
וראה זה פלא, הראב"ד סובר שאין הלכה כאותו מ"ד וכזית חייב מה"ת
והשאלה זועקת: ניחא אותו המ"ד עליו אפשר לחלוק, אבל הוא הרי ציטט את הקב"ה מפורש כדבריו????

לא בשמים היא
 

שפרינגר

משתמש ותיק
ב"מ פו, א: קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא אם בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור. ספק, הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא. ופסק הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"ב ה"ט) כמתיבתא דרקיעא.
 

ערבה

משתמש ותיק
ה'יראים' גם סובר שכזית חייב בברכהמ"ז מדאורייתא, ומסביר שנשיאת פניו של הקב"ה לעם ישראל בכך שמברכים גם על כזית ולא רק בשביעת כריסם היא מפני שהם דורשים  שצריך לברך אף בכזית, ואין נשיאת הפנים סתירה לזה שכזית חייב בברכהמ"ז מדאורייתא.

(אני מאמין שה'יראים' הזה יכול לפתוח אשכול מאד מעניין ב"נושאים בפיקוח")
 

משיב דבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
משיב דבר אמר:
בברכות דף כ' ע"ב אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל כו' א"ל שהם נושאים פנים שמברכין על כזית ברהמ"ז עי"ש. ולפי"ז יש כאן אמירה ברורה של הקב"ה שכזית אינו חייב בברהמ"ז מה"ת. - עי"ש בסוגיא.
וראה זה פלא, הראב"ד סובר שאין הלכה כאותו מ"ד וכזית חייב מה"ת
והשאלה זועקת: ניחא אותו המ"ד עליו אפשר לחלוק, אבל הוא הרי ציטט את הקב"ה מפורש כדבריו????

לא בשמים היא
 
שפרינגר אמר:
ב"מ פו, א: קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא אם בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור. ספק, הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא. ופסק הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"ב ה"ט) כמתיבתא דרקיעא.
אבל הקב"ה עצמו אומר שהמברך נשא פנים, היינו שכך הוא הדין בעולם הזה - שאינו חייב. אטו לא בשמים היא מועיל שלא נוכל להאמין שאכן כך נפסק הדין כאן???
אתמהה.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני נזכר שעילוי אחד שאל עמ"ש שאין משגיחין בבת קול כי לא בשמים היא. אז למה הבת קול יצאה? היא לא יודעת כביכו' שלא בשמים היא? בע"כ היא באה לומר לך שכן תשמע לה. (הרי בת קול היינו דבר ה')
 
אני נזכר שעילוי אחד שאל עמ"ש שאין משגיחין בבת קול כי לא בשמים היא. אז למה הבת קול יצאה? היא לא יודעת כביכו' שלא בשמים היא? בע"כ היא באה לומר לך שכן תשמע לה. (הרי בת קול היינו דבר ה')
היא באה לנסות אותך.
קיימת דעה בש"ס(לפחות אוקימתא) שרבנן חולקים על ר"י
 

מקומן של זבחים

משתמש ותיק
בברכות דף כ' ע"ב אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל כו' א"ל שהם נושאים פנים שמברכין על כזית ברהמ"ז עי"ש. ולפי"ז יש כאן אמירה ברורה של הקב"ה שכזית אינו חייב בברהמ"ז מה"ת. - עי"ש בסוגיא.
וראה זה פלא, הראב"ד סובר שאין הלכה כאותו מ"ד וכזית חייב מה"ת
והשאלה זועקת: ניחא אותו המ"ד עליו אפשר לחלוק, אבל הוא הרי ציטט את הקב"ה מפורש כדבריו????
גמ' גיטין ד"ו ע"ב:
ואשכחיה רבי אביתר לאליהו אמר ליה מאי קא עביד הקדוש ברוך הוא אמר ליה עסיק בפילגש בגבעה ומאי קאמר אמר ליה אביתר בני כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר
אמר ליה חס ושלום ומי איכא ספיקא קמי שמיא אמר ליה אלו ואלו דברי אלהים חיים

היינו שגם דברי המ"ד השני (וכן בכל מחלוקת) הם דברי אלוקים חיים אך זה לא שייך לגבי פסיקת הלכה.
וראה עוד בבית הלוי עה"ת פ' יתרו שהאריך דבקבלת התורה מסר הקב"ה כח זה לכלל ישראל לפסוק ההלכה בתורה, ללא נפקותא מהנעשה במתיבתא דרקיעא עיי"ש.​
 

איש תורה

משתמש ותיק
בברכות דף כ' ע"ב אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל כו' א"ל שהם נושאים פנים שמברכין על כזית ברהמ"ז עי"ש. ולפי"ז יש כאן אמירה ברורה של הקב"ה שכזית אינו חייב בברהמ"ז מה"ת. - עי"ש בסוגיא.
וראה זה פלא, הראב"ד סובר שאין הלכה כאותו מ"ד וכזית חייב מה"ת
והשאלה זועקת: ניחא אותו המ"ד עליו אפשר לחלוק, אבל הוא הרי ציטט את הקב"ה מפורש כדבריו????
פשוט שהכוונה היא כי להלכה [לשיטתו] לא היו דברים מעולם, [ואין לומר ש'לא בשמים היא', א) שהרי הקב"ה אמר רק את המציאות ולא את הדין, ב) שמסתמא דין זה חל רק ביחס לאליהו, אך לא ביחס לקב"ה, [אולם כבר הביאו שהרמב"ם [טומאת צרעת ב, ט] פסק דלא כהקב"ה, וכ' הכס"מ [שם] שהוא משום 'לא בשמים היא', וצ"ע]].
 

הירחי

משתמש ותיק
פשוט שהכוונה היא כי להלכה [לשיטתו] לא היו דברים מעולם, [ואין לומר ש'לא בשמים היא', א) שהרי הקב"ה אמר רק את המציאות ולא את הדין,
לא מבין את דבריך
הרי אם הקב"ה היה אומר שהדין שפטור זה לא היה משנה את הפסק

אז למה זה שהקב"ה אומר מציאות לפי הדין שהקב"ה אמר ישנה את הפסק?
 

נשמת שלמה

משתמש רגיל
בברכות דף כ' ע"ב אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל כו' א"ל שהם נושאים פנים שמברכין על כזית ברהמ"ז עי"ש. ולפי"ז יש כאן אמירה ברורה של הקב"ה שכזית אינו חייב בברהמ"ז מה"ת. - עי"ש בסוגיא.
וראה זה פלא, הראב"ד סובר שאין הלכה כאותו מ"ד וכזית חייב מה"ת
והשאלה זועקת: ניחא אותו המ"ד עליו אפשר לחלוק, אבל הוא הרי ציטט את הקב"ה מפורש כדבריו????
ידוע כי לא כל מה שנפסק בשו"ת מן השמים הוכרע להלכה.
וברור שתורה לא בשמים היא.
 

איש תורה

משתמש ותיק
לא מבין את דבריך
הרי אם הקב"ה היה אומר שהדין שפטור זה לא היה משנה את הפסק

אז למה זה שהקב"ה אומר מציאות לפי הדין שהקב"ה אמר ישנה את הפסק?
אם הקב"ה היה מעיד שזה מה שכ' בתורה פשוט שא"א להתכווח אתו ע"ז, שוודאי לא גרע מת"ח מופלג שקובע דבר מכוח היכרות של התורה, ואנו עוסקים בכה"ג שהקב"ה מביע בזה עמדה מצד שזה מה שצריך להיות על אף שאין זה מה שנכתב בתורה, [ואין הכוונה נגד התורה כ"א שהתורה לא התייחסה לזה], ובזה בא הכלל של 'לא בשמים היא', שאין אנו מחויבים לציית אלא לרצון ה' כפי שהוא מופיע בתורה , והתורה היא הכלי היחיד הגילוי רצונו ית', והדברים פשוטים.
נ. ב. כמובן שכל ההתייחסות לדברי הקב"ה הם בגדר 'דיברה תורה בלשון בנ"א', והדברים אמורים להמחשת הדברים בלבד.
 
חלק עליון תַחתִית