מדוע בברכת האילנות נכנסו המילים "וברא בו בריות טובות" ?

במבי

משתמש ותיק
אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָפֵיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִיסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם״ (ברכות מג:)

ואולי א"ל ע"פ הגמ':

ר' יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנא' (בראשית א, יב) ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה שנאמר (תהלים סה, יד) לבשו כרים הצאן וגו' (ר"ה יא.)


וא"כ אולי זה ברכת הזיווג שכה מחפשים המפרשים אחריה ?!
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
ואולי א"ל ע"פ הגמ':

ר' יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנא' (בראשית א, יב) ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה שנאמר (תהלים סה, יד) לבשו כרים הצאן וגו' (ר"ה יא.)

תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: רֵישׁ תּוֹרָא בְּדִקּוּלָא — סְלֵיק לְאַגְרָא וּשְׁדִי דַּרְגָּא מִתּוּתָךְ. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָנֵי מִילֵּי בְּשׁוֹר שָׁחוֹר וּבְיוֹמֵי נִיסָן, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂטָן מְרַקֵּד לוֹ בֵּין קַרְנָיו.
כותב שם רש"י ביומי ניסן – מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע: (ברכות לג.)

ואולי היצר הרע היינו ההורמונים שמתחילים לקפוץ לו מכיוון שזהו הזמן המתאים לזיווג

ולשון ר' יונה בברכות:

מרחיקים משור תם נ' אמה כל זמן שלא הועד נקרא תם ואפי' לא היה בא כנגדו פוסק ומרחיק בענין שלא יפחיד ממנו ואפשר שזה היה בשוורים שלהם שהיו מזיקין אבל בשוורים שלנו המסורסים א"צ לפסוק (דף לג.)

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=6324#p=185&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=


לשון ר' צבי אלימלך מדינוב הבני יששכר (מהספר מגיד תעלומה)

1.png

2.png
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָפֵיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִיסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם״ (ברכות מג:)

ואולי א"ל ע"פ הגמ':

ר' יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנא' (בראשית א, יב) ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ עושה פרי איזהו חדש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן ואותו הפרק זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה שנאמר (תהלים סה, יד) לבשו כרים הצאן וגו' (ר"ה יא.)


וא"כ אולי זה ברכת הזיווג שכה מחפשים המפרשים אחריה ?!


  הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו.  מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה.  לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן (דברים ז) לא תחנם לא תתן להם חן.  מה אמר אבסקטא לא אמר.  אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו.  שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו.  זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים.  אלא דרך עקמומיתה היתה.  כגון ההן פופסדס והביט בה שלא בטובתו.  (ירושלמי ברכות סג:)

ומעניין שהבבלי פוסק לומר לגבי בריות נאות "ברוך שככה לו בעולמו" ובברכת האילנות בנוסח הירושלמי מוזכר רק "בריות נאות" (ומשמע שהיא לא רק בחודש ניסן ובריות היינו גם אנשים וגם אילנות)
 
חלק עליון תַחתִית