את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים. מדוע לא כתוב לרבות תלמיד חכם?

במבי

משתמש ותיק
המגיד תעלומה על הסוגיא ששנים ושבת מצטרפים כותב ששני תלמידי חכמים הם בבחינת שבת.

ואפשר להסבירו שאם נעשה חישוב של הגי' של שם ה' בתוספת כל המספרים עד מספר זה. 
(כלומר 26+25+24+23+22+21+20+19.........)
נגיע למספר 351

(אפשר לחשב זאת בזריזות כמו שמביא התוי"ט ותפארת ישראל בהסבר תוס' במנחות יג-ב)

ו351+351 יוצא 702 (=שבת)
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
שמא י"ל שדקדקו חז"ל לומר ברבים דווקא, כי אם זה יהיה ביחיד זה יהיה פולחן אישיות ולא יראה לתורתו של הת"ח. ורק כשזה ברבים, היראה היא כלפי המשותף לכולם שהיא תורתם.
 

יאיר

משתמש ותיק
"את ה' אלהיך תירא" לרבות תלמידי חכמים – [צ"ע מדוע אמרו בלשון רבים, ולא אמרו "לרבות תלמיד חכם" לשון יחיד? אלא אחרי שרבי עקיבא ראה השנאה שבין כ"ד אלף תלמידיו, דרש שלא רק עמי הארץ ייראו מתלמיד חכם אלא גם ת"ח עצמם צריכים לירוא אחד מהשני] – יתדות אהלים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי" (המביא גם תירוץ אחר על שאלה זאת, מדברי "חתם סופר" עיי"ש בדף מב)

http://www.daat.ac.il/chazal/mefaresh.asp?masehet=4&perek=2&mefaresh=ginzey
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
אולי אפשר לתרץ.
א. אם היה כתוב 'תלמיד חכם' היה כל אחד בורר לעצמו תלמיד חכם אחד, וממנו ירא. וזה אינו, כי כל אחד צריך לירא מכמה וכמה, ולא ימלט שיהיה אחד שמכיר רק תלמיד חכם אחד.
זה אינו פשוטם של דברים, אבל אולי היו יכולים לטעות בזה.
ב. ע''ד הצחות, שבא לרבות שהת''ח עצמם גם צריכים לירא מה', וד''ל.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
מצאתי תשובה לדבר הקשורה לספירת העומר:

ספר פרדס יוסף על ספר ויקרא פרק יג פסוק ב
ובפסחים (כ"ב ע"ב) וקידושין (נ"ז.) ובבא קמא (מ"א ע"ב) שמעון העמסוני דורש כל אתין כיון שהגיע לאת ה' אלוקיך תירא פירש עד שבא רבי עקיבא וכו', וקשה למה דוקא רבי עקיבא. דאיתא ביבמות (ס"ב ע"ב) רבי עקיבא היה לו כ"ד אלף תלמידים ומתו שלא נהגו כבוד זה לזה, ונזכר רבי עקיבא עצמו בדרוש זה ודרש את לרבות תלמידי חכמים בלשון רבים, ולא אמר תלמיד חכם, ירצה שהתלמידי חכמים בעצמם ייראו זה מזה ויתנו כבוד זה לזה, וכבבא מציעא (ל"ג.) תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, ועיין מה שכתבתי בזה דברים נכונים בפרדס יוסף בראשית [דף קכ"ז ד"ה עוד י"ל]:
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
המגיד תעלומה על הסוגיא ששנים ושבת מצטרפים כותב ששני תלמידי חכמים הם בבחינת שבת.

ואפשר להסבירו שאם נעשה חישוב של הגי' של שם ה' בתוספת כל המספרים עד מספר זה. 
(כלומר 26+25+24+23+22+21+20+19.........)
נגיע למספר 351

(אפשר לחשב זאת בזריזות כמו שמביא התוי"ט ותפארת ישראל בהסבר תוס' במנחות יג-ב)

ו351+351 יוצא 702 (=שבת)

שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם ׀ מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא (תהילים קכז-ב)

אכן ידיד ה' הוא 351 וזה כגי' שנא

(וכן "מאחרי שבת" רומז על השבת !)
 

יאיר

משתמש ותיק
תלמיד קטן אמר:
יאיר אמר:
רבי עקיבא ראה השנאה שבין כ"ד אלף תלמידיו,
האמנם?
צרות עין אם תרצה
(אני הרי ציטטתי ממקום אחר)

ר' עקיבא אומר אם היו לך תלמידים בנערותך עשה לך תלמידים בזקנותך שאין אתה יודע איזה מהם מתקיים לך זה או זה ואם שניהם כאחד טובים י"ב אלף תלמידים היו לר"ע מעכו ועד אנטיפרס וכולם בפרק אחד מתו למה שהיתה עיניהם צרה אלו באלו ובסוף העמיד שבעה רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסי ור' שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר ור' אליעזר בן יעקב ואית דאמרי ר' יהודה ור' נחמיה ורבי מאיר רבי יוסי ורשב"י ור' חנינא בן חכינאי ורבי יוחנן הסנדלר א"ל בניי הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה.
 
חלק עליון תַחתִית