ברכות לו: - החילוק בין כוסס שעורה לשותה שמן

מה אדבר

משתמש ותיק
הטור (או"ח סי' רח) פסק שהכוסס דגן מברך בפה"א, וכ' עלה הב"י שמשמע מדבריו שאין חילוק בין כוסס חיטה לכוסס שעורה, דאתרוייהו מברך בפה"א ואפי' כוסס שעורה, מדלא חילק בין מיני הדגן. והביא הב"י בשם הכל בו דהר"י פליג וס"ל שמברך שהכל דאין הדרך לכסוס שעורה, ועוד הביא הב"י שיטה שלישית בשם אבודרהם דאינו מברך ע"ז כלל מפני שהוא מאכל בהמה, והק' עליו דסו"ס כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי לברוכי.

ובס' אבן העוזר הביא מקור לשי' האבודרהם שהכוסס שעורה אינו מברך, מהא דאי' ביומא (פא.) זר שכסס שעורה של תרומה פטור מחומש, דכתיב איש כי יאכל וילפי' פרט למזיק, ומבו' דהכוסס את השעורה לא נחשב כמעשה אכילה, וא"כ ה"ה לענין ברכה לא חשיב אכילה.

ויש להבין דעת החולקים, דבין להטור שהכוסס את השעורה מברך בפה"א ובין להר"י שמברך שהכל, לא יובן מאי ס"ל, והרי ודאי לא שנייא ברכה מתרומה, שהרי בגמ' (לה:) מדמי' ברכה לתרומה לענין שמן, דמדשותה שמן של תרומה פטור מחומש ע"כ פטור מברכה, וא"כ מדוע הכוסס את השעורה מברך ואילו לענין תרומה אינו משלם את החומש.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
הטור (או"ח סי' רח) פסק שהכוסס דגן מברך בפה"א, וכ' עלה הב"י שמשמע מדבריו שאין חילוק בין כוסס חיטה לכוסס שעורה, דאתרוייהו מברך בפה"א ואפי' כוסס שעורה, מדלא חילק בין מיני הדגן. והביא הב"י בשם הכל בו דהר"י פליג וס"ל שמברך שהכל דאין הדרך לכסוס שעורה, ועוד הביא הב"י שיטה שלישית בשם אבודרהם דאינו מברך ע"ז כלל מפני שהוא מאכל בהמה, והק' עליו דסו"ס כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי לברוכי.

ובס' אבן העוזר הביא מקור לשי' האבודרהם שהכוסס שעורה אינו מברך, מהא דאי' ביומא (פא.) זר שכסס שעורה של תרומה פטור מחומש, דכתיב איש כי יאכל וילפי' פרט למזיק, ומבו' דהכוסס את השעורה לא נחשב כמעשה אכילה, וא"כ ה"ה לענין ברכה לא חשיב אכילה.

ויש להבין דעת החולקים, דבין להטור שהכוסס את השעורה מברך בפה"א ובין להר"י שמברך שהכל, לא יובן מאי ס"ל, והרי ודאי לא שנייא ברכה מתרומה, שהרי בגמ' (לה:) מדמי' ברכה לתרומה לענין שמן, דמדשותה שמן של תרומה פטור מחומש ע"כ פטור מברכה, וא"כ מדוע הכוסס את השעורה מברך ואילו לענין תרומה אינו משלם את החומש.
דין תרומה לא תלי בברכה, אלא השאלה למה פטור בתרומה, בשמן פטור אע''ג דטעים, ועל כרחך פטור כי מזיק וזה סיבה לא לברך, אבל בשעורה פטור כי זה לא טעים וזה לא סיבה לא לברך כי שבע ולא ניזוק.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דין תרומה לא תלי בברכה, אלא השאלה למה פטור בתרומה, בשמן פטור אע''ג דטעים, ועל כרחך פטור כי מזיק וזה סיבה לא לברך, אבל בשעורה פטור כי זה לא טעים וזה לא סיבה לא לברך כי שבע ולא ניזוק.
אבל
תלמוד בבלי יומא פ' ע"ב
אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן זר (פא א) שכוסס שעורים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש כי יאכל פרט למזיק 
ושמא תליא במה שכתב בבית הבחירה (מאירי) מסכת יומא דף פ עמוד ב
אף לענין תרומה זר שאכלה אכילה גסה ר"ל שכבר היה שבע אינו משלם את החומש שנאמר איש כי יאכל פרט למזיק את עצמו וכן אם כסס שעורים של תרומה אינו משלם את החומש מפני שהזיק עצמו: וי"מ פרט למזיק מזיק את התרומה כלומר שאינו אוכלה אלא מזיקה ומשחיתה ולשון כסיסה האמור כאן בשעורים פירושו אכילה אלא שכל שאין דרכו באכילה קרוי כסיסה ובחטים משלם קרן וחומש כמו שביארנו בששי של ברכות ל"ו א':
ושמא נאמר שבשמן מזיק את גופיה (כן פרש"י בהדיא בברכות) משא"כ בשעורים שמזיק את השעורים.
ולכך לענין ברכה יש חילוק בין שמן לשעורים.
כ"ז נכתב בלא עיון כל הצורך.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
שמן מזיק באופן מיידי ושעורים באופן עקיף (קשה לקוקאיני) אז השאלה היא האם לדמות מלתא למלתא ועד כמה
 
חלק עליון תַחתִית