הגמ' מסתפקת האם במקרה ששכח יעלה ויבוא בר"ח האם יזכיר שמחה
הֲדַר יָתֵיב וְקָאָמַר: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן״. וְלָא יָדַעְנָא אִי אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״ אִי לָא אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״, אִי חָתֵים בָּהּ,אִי לָא חָתֵים בָּהּ, אִי דִּידֵיהּ אִי דְּרַבֵּיהּ. (ברכות מט.)
ואפשר להציע רעיון להביא צד לפשוט את הספק
וא"כ החיוב לשמח את העניים והמסכנים בעיקר בחגים אך בשבת ישנו פחות חיוב וא"ל שזהו שאומרים שעניין השמחה הוא רק בחג ולא בשבת !
שהרי ברור שגם בשבת צריך לשמוח רק שעניין השמחה שישנה בחגים ולא בשבת זה לשמח את העני והמסכן כדמשמע בנחמיה
וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם....... וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם׃ (נחמיה ח-י)
וכותב שם המלבי"ם
כי הבינו, שמצוה לשמוח ולשמח גם העני והגר והיתום והאלמנה, ולכן שלחו מנות ועשו שמחה גדולה שישמחו על העם העני והעשיר יחדו:
וא"כ ר"ח שהוא גם כחג כפי שמשמע בזוהר
"חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י. וְאִלּוּ שַׁבָּת לָא קָאָמַר"
וא"כ אם לא הזכיר יעלה ויבוא ישנה ראיה כלפי הסתפקות הגמ' שיצטרך להזכיר שמחה כפי שמזכיר בחג
בָּרוּךְ אַתָּה ...... אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה וכו'
(ולהלכה מחמת הספק לא מזכירים)
הֲדַר יָתֵיב וְקָאָמַר: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן״. וְלָא יָדַעְנָא אִי אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״ אִי לָא אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״, אִי חָתֵים בָּהּ,אִי לָא חָתֵים בָּהּ, אִי דִּידֵיהּ אִי דְּרַבֵּיהּ. (ברכות מט.)
ואפשר להציע רעיון להביא צד לפשוט את הספק
במבי אמר:
וא"כ החיוב לשמח את העניים והמסכנים בעיקר בחגים אך בשבת ישנו פחות חיוב וא"ל שזהו שאומרים שעניין השמחה הוא רק בחג ולא בשבת !
שהרי ברור שגם בשבת צריך לשמוח רק שעניין השמחה שישנה בחגים ולא בשבת זה לשמח את העני והמסכן כדמשמע בנחמיה
וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם....... וַיֵּלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם׃ (נחמיה ח-י)
וכותב שם המלבי"ם
כי הבינו, שמצוה לשמוח ולשמח גם העני והגר והיתום והאלמנה, ולכן שלחו מנות ועשו שמחה גדולה שישמחו על העם העני והעשיר יחדו:
וא"כ ר"ח שהוא גם כחג כפי שמשמע בזוהר
"חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י. וְאִלּוּ שַׁבָּת לָא קָאָמַר"
וא"כ אם לא הזכיר יעלה ויבוא ישנה ראיה כלפי הסתפקות הגמ' שיצטרך להזכיר שמחה כפי שמזכיר בחג
בָּרוּךְ אַתָּה ...... אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה וכו'
(ולהלכה מחמת הספק לא מזכירים)