אני הבנתי בגמ' הנ"ל משהו קצת מחודש.
אשמח לשמוע דעתכם.
אקדים בשאלה: מה הכוונה לכוון את ליבו כנגד קודש הקדשים?
האם הכוונה לצייר בליבו את קודש הקדשים?
וגם קשה מה שהקשה הרב פותח האשכול, למה סומא לא יכול לצייר בליבו את קודש הקדשים.
הגמרא שם בהמשך אומרת שאדם העומד מאחורי הכפורת, יראה עצמו כאילו לפני הכפורת.
ורבינו יונה מפרש שהכוונה לאדם שעומד מאחורי הכפורת, בכיוון ההפוך מכל ישראל. אלא שכל ישראל פניהם על הכפורת, והוא בגלל שעומד מאחורי הכפורת פניו אל אחורי הכפורת וכך גם הוא מכוון אל הכפורת.
ואעפ"כ מבואר בגמ' שצריך לראותת עצמו כאילו עומד לפני הכפורת. נראה שהכוונה שצריך לצייר לעצמו כאילו הוא עומד בצד השני של הכפורת. כלומר, לא די שאתה מכוון אל הכפורת אתהצריך לראות אצמך כאילו אתה עומד בצד ההוא ופניך אל הכפורת.
ומזה אני לומד לדברי המשנה - יכוון את לבו כנגד בית קדש הקדשים. שאין הכונה לצייר את קודש הקדשים. אלא לצייר את עצמו עומד ליד קודש הקדשים.
וצ"ל שיש כאן דין בעמידה לתפילה, שאם המתפלל לא יכול לעמוד בצורה של עומד לפני מלך צריך לצייר לעצמו ציור כאילו הוא עומד לפני מלך.
אבל אם אינו יודע כיוונים כלל או אם הוא סומא, אין לו כל כך את האפשרות לצייר את עצמו
ולכן לא נותר לא אלא לכוון את ליבו לאביו שבשמים.
