מה דינו של המקלל חמשה מישראל בקללה אחת?

משה נפתלי

משתמש ותיק
הרי אמרו: השורט שריטה אחת על חמשה מתים – לוקה חמש; המקלל חמשה מישראל בקללה אחת מהו?​
מי אמרינן חידוש הוא שחידשה תורה בשריטה על המת בלבד, או דילמא בנין אב הוא לכל הלאוין שבתורה, שעל מעשה אחד שהוא חמשה לוקין חמש?​
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הרי אמרו: השורט שריטה אחת על חמשה מתים – לוקה חמש; המקלל חמשה מישראל בקללה אחת מהו?​
מי אמרינן חידוש הוא שחידשה תורה בשריטה על המת בלבד, או דילמא בנין אב הוא לכל הלאוין שבתורה, שעל מעשה אחד שהוא חמשה לוקין חמש?​
מפורש במכות שהא שלוקה בשריטה על כל אחד ואחד הוא משום שיש ילפותא על זה 


ובאמת הרי בכל התורה כולה וודאי שאין לוקה אחד אפילו אם היה עושה חמש איסורים בזה אחר זה אם לאו שהתראות מחלקות הרי אינו לוקה אלא אחד. כמבואר שנזיר שהיה שותה יין כל היום אינו לוקה אלא אחת התרוהו לוקה על כל אחד ואחד ועי' גם בחולין בסוף פרק אותו ואת בנו. ועי' בריטב"א שם במכות שעמד על זה שוודאי מן הדין היה ללקות אחד אפילו עשה חמש סריטות בזה אחר זה רק שאיכא ילפותא על זה לחלקם 
 

הערשל

משתמש ותיק
לכא' תלוי בנידון של תוס' האם צריך ילפותא על כל מקום שגופים מחלקים או שזה דין בכל התורה.
 

הערשל

משתמש ותיק
ביתר הרחבה. עי' תוס' בסנהדרין נד: שגופים מחלקים זה רק היכא שיש פס', והתוס' בקידושין עז: סוברים שאי"צ פס'. ועי' שעה"מ שציין רע"א בגהש"ס. וללמוד מקורח ושורט ודאי אין צד דהתם אי"ז אפי' גופים מחלקים אלא ילפי' שיש בהם חילוק כעין חילוק גופים. וההגדרה של גופים חלוקים זה רק בע"ח, ועי' בזה ג"כ בשעה"מ הנ"ל.
והנה כאן לכא' יש חילוק גופים שמקלל ה' אנשים, אמנם יש סברא לפוטרו מכיון שעשה הכל במעשה אחד, ולכא' זוהי סברת חכמים באותו ואת בנו דלמרות שעבר על ב' איסורים בב' גופים דאותו ואת בנו ובנו ואותו, אך כיון שהי' הכל במעשה אחד חייב א' [וסומכוס חולק].
אך יש לחלק שכאן היו ה' תוצאות מן המעשה ואולי הוי חילוק, וגם בזה יש סברא לפטור עי' בשעה"מ הנ"ל שיש סוברים שאפי' באכילת ב' זיתים דב' גופים (עיי"ש ההיכ"ת)אם בב"א חייב א'.
 

צ''ע

משתמש ותיק
ברור שלוקה חמש,
אלא שלכמה ראשונים יתכן שצריך התראה על כל אחד ואחד לפני קללתו שעובר על ה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
ברור שלוקה חמש.
.
רמב"ם הלכות שגגות פרק ששי הלכה ב:​
הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְמִשְׁתַּחֲוֶה לְחָמֵשׁ צוּרוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד.
 

צ''ע

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
צ''ע אמר:
ברור שלוקה חמש.
.
רמב"ם הלכות שגגות פרק ששי הלכה ב:​
הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְמִשְׁתַּחֲוֶה לְחָמֵשׁ צוּרוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד.
כבר הרחבתי במקו''א שיש הבדל עצום [ בפרט לשי' הרמב''ם ] בין מלקות לחטאות,
שתמיד הוא עובר שני עבירות אלא שבחטאת הוא 'נפטר' הקרבן אחד
משא''כ במלקות שאין מושג של 'פטור' ע''י מלקות אחת לכמה עבירות
אלא שאם אין התראה מפורטת ומחלקת לכל עבירה ועבירה אזי אינו חייב מלקות על כאו''א,

ולכן הדגשתי כאן שאם הותרה לכל עבירה ברור שחייב כמו האוכל שני זיתי חלב עם שני התראות שחייב שניים,

וע'י רמב''ם סוף הל' ע''ז גבי הקורח ה'  או השורט ה' שריטות שאפי' בהתראת האחת לוקה ה' !

ודלא כראשונים אחרים שלמדו שגזיה''כ הוא גבי קרחה ושריטה יעוי''




 
 

צ''ע

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
צ''ע אמר:
ברור שלוקה חמש.
.
רמב"ם הלכות שגגות פרק ששי הלכה ב:​
הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְמִשְׁתַּחֲוֶה לְחָמֵשׁ צוּרוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד.

כי בחטאת  כל שגגה אחת הוא נפטר ע''י קרבן אחד חוץ מכשיש ''מחלקים'' שונים וא' מהם הוא 'גופים' מחלקים שיש ראשונים הסוברים שלכל בהמה היא 'גוף' אחר ומחלק וע''ז מדמה הרמב''ם שדומה לע''ז שונות,  שברור שאינו גוף אחר,

וישל''ד
 

beri

משתמש ותיק
יש כאן שאלה נוספת לכאו- שתלוי במלוקת תנאים גבי שבועה "לא לך ולא לךוכו' האם נחשב כשבועה לכל אחד ואחד אבל באומר שבועה לכולכם נראה שכולכם מתחייב אחת -לא בטוח רק מהזכרון
 

צ''ע

משתמש ותיק
beri אמר:
יש כאן שאלה נוספת לכאו- שתלוי במלוקת תנאים גבי שבועה "לא לך ולא לךוכו' האם נחשב כשבועה לכל אחד ואחד אבל באומר שבועה לכולכם נראה שכולכם מתחייב אחת -לא בטוח רק מהזכרון
יש היכ''ת פשוטה שאומר : כל משפחה זו תקולל וילכו למיתה''


ומסתמא כבר דנו בזה לעיל שהמנח''ח כבר דן בזה
 
חלק עליון תַחתִית