לשון מסכתות נדרים, נזיר, ערכין, כריתות, תמורה, מעילה ותמיד אינו כשאר הש”ס

נחמן זוטא

משתמש ותיק
מצאתי דבר מעניין בתפארת ישראל (אבות ב, ד, בועז ב) וז”ל, וביחוד דבר זה הוא חובה על כל מחבר ספר לעשות מהדורא על החיבור ולפשפש בסדקיו ובזויות העמומים והכהים. ומי לנו גדול מרז”ל, והרי גם רב אשי עשה מהדורא על כל הש”ס (כב”ב קנז ב’). וכמדומה לי שמסכתות נדרים, נזיר, ערכין, כריתות, תמורה, מעילה, תמיד, נחטפה השעה ולא נעשה עליהן מהדורא, ולכן באמת לשון מסכתות הללו אינן כסגנון שאר הש”ס (ועי’ תוס’ נדרים ד”ז ע”א). עכ”ל.
 

מר דרור לולב

משתמש רגיל
נחמן זוטא אמר:
מצאתי דבר מעניין בתפארת ישראל (אבות ב, ד, בועז ב) וז”ל, וביחוד דבר זה הוא חובה על כל מחבר ספר לעשות מהדורא על החיבור ולפשפש בסדקיו ובזויות העמומים והכהים. ומי לנו גדול מרז”ל, והרי גם רב אשי עשה מהדורא על כל הש”ס (כב”ב קנז ב’). וכמדומה לי שמסכתות נדרים, נזיר, ערכין, כריתות, תמורה, מעילה, תמיד, נחטפה השעה ולא נעשה עליהן מהדורא, ולכן באמת לשון מסכתות הללו אינן כסגנון שאר הש”ס (ועי’ תוס’ נדרים ד”ז ע”א). עכ”ל.
יש מסכתות שרואים בבירור שהלשון שלהם שונה מהגמרא הרגילה,  לפי מה שזכור לי גם מסכת הוריות היא גם כן שונה מרוב מסכתות ולשונה דומה קצת לירושלמי
 
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
מעניין מאד.

ויותר מעניין אם התפא"י אומר את זה מדעת עצמו, או שהוא קבלה מהקדמונים.

[שהלשון משונה - זה דבר ברור לכל צורבא מרבנן ואי"צ לקבלה, השאלה אם זה מפני שהוא רק מהדורא קמא.
וכן בתוס' נדרים רק כתוב שהלשון משונה].
 

אופטימי

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
[שהלשון משונה - זה דבר ברור לכל צורבא מרבנן ואי"צ לקבלה, 



לי לא ברור למה כתב שמסכת 'ערכין' למשל לשונה משונה.
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
אופטימי אמר:
פדהצור השרף אמר:
[שהלשון משונה - זה דבר ברור לכל צורבא מרבנן ואי"צ לקבלה, 



לי לא ברור למה כתב שמסכת 'ערכין' למשל לשונה משונה.
אכן.
אך יש שם קצת סוגיות סתומות.
אולי זה מוכיח שהיה לו כך בקבלה.
[ואם כבר ערכין, אז שיוסיף מו"ק ושבועות כידוע].

אגב, אני לא הבנתי למה תמורה
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
אופטימי אמר:
פדהצור השרף אמר:
אולי זה מוכיח שהיה לו כך בקבלה.
הוא כותב 'כמדומה לי',
למה כל דבר לא מובן צריך לארגן שהיה קבלה ע"ז?
רב ייד!

זה לא מקבוצת "כל דבר לא מובן"
אלא זה מקבוצת "השערה מאד מיוחדת על חז"ל".

ה"אירגון" מובן כעת?
 

אופטימי

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
אופטימי אמר:
פדהצור השרף אמר:
אולי זה מוכיח שהיה לו כך בקבלה.
הוא כותב 'כמדומה לי',
למה כל דבר לא מובן צריך לארגן שהיה קבלה ע"ז?
רב ייד!

זה לא מקבוצת "כל דבר לא מובן"
אלא זה מקבוצת "השערה מאד מיוחדת על חז"ל".

ה"אירגון" מובן כעת?
אתה מכיר מקום שהתפא"י מביא מקור מקבלה שנמסרה לו?
אני לא כ"כ בקי,
אבל ממה שפגשתי בינתיים, התפא"י הוא מאד מקורי ועצמאי, ולא כ"כ מתאים לו.
אם אתה חושב אחרת, לחיי.


 
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
אופטימי אמר:
אתה מכיר מקום שהתפא"י מביא מקור מקבלה שנמסרה לו?
אני לא כ"כ בקי,
אבל ממה שפגשתי בינתיים, התפא"י הוא מאד מקורי ועצמאי, ולא כ"כ מתאים לו.
אם אתה חושב אחרת, לחיי.
לא אמרתי שדרך התפא"י להביא מסורות.
אמרתי שברצוני לדעת אם היה לו קבלה.
[משום מה נזכרתי כעת בתפא"י הידוע בערכין]

אסביר לך בפרטי.
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
היום פנה אלי יהודי יקר שזכה לסיים מסכת כתובת במסגרת הדף היומי ועתה מתחיל מסכת נדרים, ושח לי שהמסכת החדשה מסוגננת לדעתו בלשון שונה.
תיכף נזכרתי בדברי התפארת ישראל שאכן כתב שישנן מסכתות שלשונן אינה כשאר הש”ס משום שרב אשי לא עשה עליהן מהדורא ובהן מסכת נדרים.
 
חלק עליון תַחתִית