כל דאלים גבר

יהודידי

משתמש ותיק
ידוע החקירה האם הגדר של כל דאלים זה פסק ב"ד. או הסתלקות. אשמח לפרטים בענין. כמו ראיות לכאן ולכאן. ומי סובר מה. שכויעח
 

יהודידי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פסק ב"ד. או הסתלקות? האם אתה מתכוין לרא"ש בב,מ שכל הגובר בכח או בראיות? היכן רואים בדבריו שתופס צד בספק הנל?
 

יהודידי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שנים שהיו עוררין על השדה זה אומר שלי וזה אומר שלי ואין לאחד מהן ראיה. או שהביא כל אחד מהם עדים שהיא שלו או של אבותיו או שהביא כל אחד משניהם עדים שאכלה שני חזקה. והשנים שהעידו בהן אלו הן השנים עצמן שהעידו בהן אלו. מניחין אותה בידיהן וכל המתגבר ירד בה ויהיה האחר מוציא מידו ועליו הראיה. ואם בא שלישי ותקף עליהן וירד לתוכה מסלקין אותו ממנה: אלו הם דברי הרמב"ם טוען ונטען פט"ו ה"ד. האם ממה שאומר " מניחים אותה בידיהן" יש להוכיח דהוי פסק ב"ד. או שאולי הכונה שרק מסתלקים??
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יהודידי אמר:
האם אתה יכול לשלוח לי את זה?
קוב"ש ב"ב ט : [דף ב ע"א] שם. מש"כ בתוס' לחלק לענין כל דאלים גבר, דהוא דוקא היכא דליכא דררא דממונא, והוא לקמן בגמרא ל"ה, נראה ביאור החילוק, דהא דכל דאלים גבר הוא מפני שבי"ד מסלקין את עצמן ואין פוסקין שום דין וממילא כל דאלים גבר, ואיך משכחת לה, הרי גם בספק ממון ישנן דיני תורה איך לפסוק, אבל מצינו גם באיסורין, חילוק בין ספק לחסרון ידיעה דזה לא נקרא ספק, וכן גם בממון היכא דאיכא דררא דממונא זהו ממון המוטל בספק ודינו שיחלוקו, אבל היכא דליכא דררא דממונא אינו נקרא ספק אלא חסרון ידיעה, ובחסרון ידיעה אין בי"ד פוסקין שום דין כלל, וממילא היכא דקאי ממונא לוקי.

פני שלמה מסכת בבא בתרא דף לא עמוד ב
בגמ' אנן אחתיניה אנן מסקינן ליה. רשב"ם ותוס' ורי"ף פירשו דאמרינן כל דאלים גבר. אבל הרמב"ן ז"ל כתב בשם הר"ח, דמיירי דוקא כשתחלה היה מוחזק זה שלא היה לו עידי אבהתי', ולכן עתה מוציאין מזה ומחזירין אותה לרשותו של מחזיק שהוציאוה מידו, אבל כשתחלה לא היה שום אחד מוחזק, אף על פי שמסרוהו בידו של אחד מהם כשיביא חברו עדים שהוא של אבותיו, לא מסלקינן ליה לומר כל דאלים גבר, דכיון דדינא דכל דאלים גבר הוה, לא מזדקקינן להו ולא נפקא מחזקתה דהאי כיון שירד בה ברשות וכו', ע"ש. ונלע"ד דזה תליא בטעמא דכל דאלים גבר, כי לפמ"ש הרא"ש דהטעם הוא משום דאנו סומכים שזה שהוא שלו ימסור נפשו יותר, א"כ גם בנדון דידן צריכין להוציאו ולומר כל דאלים גבר. אבל אם נאמר דטעמא דכל דאלים גבר הוא פשוט מצד תפיסה, א"כ הכא שכבר אחד מוחזק אין לנו להזדקק, וק"ל. עיין תומים סימן קל"ט.

הרשב"ם (ב"ב לד:) רשב"ם (שם מג:)
עיין ט"ז חו"מ ריש סי' קל"ט
 

יהודידי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
יהודידי אמר:
האם אתה יכול לשלוח לי את זה?
קוב"ש ב"ב ט : [דף ב ע"א] שם. מש"כ בתוס' לחלק לענין כל דאלים גבר, דהוא דוקא היכא דליכא דררא דממונא, והוא לקמן בגמרא ל"ה, נראה ביאור החילוק, דהא דכל דאלים גבר הוא מפני שבי"ד מסלקין את עצמן ואין פוסקין שום דין וממילא כל דאלים גבר, ואיך משכחת לה, הרי גם בספק ממון ישנן דיני תורה איך לפסוק, אבל מצינו גם באיסורין, חילוק בין ספק לחסרון ידיעה דזה לא נקרא ספק, וכן גם בממון היכא דאיכא דררא דממונא זהו ממון המוטל בספק ודינו שיחלוקו, אבל היכא דליכא דררא דממונא אינו נקרא ספק אלא חסרון ידיעה, ובחסרון ידיעה אין בי"ד פוסקין שום דין כלל, וממילא היכא דקאי ממונא לוקי.

פני שלמה מסכת בבא בתרא דף לא עמוד ב
בגמ' אנן אחתיניה אנן מסקינן ליה. רשב"ם ותוס' ורי"ף פירשו דאמרינן כל דאלים גבר. אבל הרמב"ן ז"ל כתב בשם הר"ח, דמיירי דוקא כשתחלה היה מוחזק זה שלא היה לו עידי אבהתי', ולכן עתה מוציאין מזה ומחזירין אותה לרשותו של מחזיק שהוציאוה מידו, אבל כשתחלה לא היה שום אחד מוחזק, אף על פי שמסרוהו בידו של אחד מהם כשיביא חברו עדים שהוא של אבותיו, לא מסלקינן ליה לומר כל דאלים גבר, דכיון דדינא דכל דאלים גבר הוה, לא מזדקקינן להו ולא נפקא מחזקתה דהאי כיון שירד בה ברשות וכו', ע"ש. ונלע"ד דזה תליא בטעמא דכל דאלים גבר, כי לפמ"ש הרא"ש דהטעם הוא משום דאנו סומכים שזה שהוא שלו ימסור נפשו יותר, א"כ גם בנדון דידן צריכין להוציאו ולומר כל דאלים גבר. אבל אם נאמר דטעמא דכל דאלים גבר הוא פשוט מצד תפיסה, א"כ הכא שכבר אחד מוחזק אין לנו להזדקק, וק"ל. עיין תומים סימן קל"ט.

הרשב"ם (ב"ב לד:) רשב"ם (שם מג:)
עיין ט"ז חו"מ ריש סי' קל"ט
למרות שבפני שלמה לא מזכיר: פסק ב"ד או הסתלקות. אלא תפיסה או כל הגוברוכ"ו
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
תוס' בדף ו' לגבי מסותא שיכול האחר לחזור ולתקוף דמשמע דלעולם אינו מוחלט ביד התוקף
ועי' בגרנ"ט ובחידושי הגרנ"פ שם
 
חלק עליון תַחתִית