כנראה אחשורוש ומלכות פרס הם פחות משמעותיים לעיקר הסיפור ביחס לכל האחרים. כך נראה למשל לפי הפתיחה הראשונה, ההתמקדות היא על תחילת סיפור מעשה המגילה, נקמת הקב"ה במלכות בבל שהחריבה את ביתו והגלתה את ישראל, על ידי שנגזר על המלכה ושתי נכדתו של נבוכדנצר להישחט בביזיון. ויתכן ששאר הפתיחות הסכימו עם העיקרון הזה אלא שפירשוהו באופנים נוספים.
רבי יונתן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא, 'וקמתי עליהם נאום ה' והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאום ה' (ישעיה יד כב), שם זה הכתב, שאר זה לשון, נין זה מלכות, ונכד זה ושתי. כלומר מגילת אסתר באה ללמדינו ולהורות את מעשה ה' בנקמה שנקם במלכות בבל שהחריבה את ביהמ"ק הראשון והגלתה את ישראל לראשונה מאז יציאת מצרים. בשלב אחר שלב נכרתה בבל וירדה מגדולתה, תחילה נלקח מהם "הכתב והלשון" ואח"כ "מלכות", ובדור האחרון נכדתו של נבוכדנצר הרשע "ושתי" (שמלכות פרס הוציאוה להריגה בביזיון). לגישה זו "המן" נדחף כאן "על הדרך" כמנהג סבו הרשע עמלק שבכל הזדמנות בא להתגרות בישראל, כביציאת מצרים עד היום (לכאורה "חמאס" יושב בכרך ארץ עמלק..). אחשורוש הוא כנראה פחות משמעותי ביחס לכל האחרים.
