קביעת ההלכה על ידי חז"ל בעצמם

אשרי העם

משתמש ותיק
הנה במחלוקות רבות בש"ס, ע"פ רוב הגמ' מביאה רק את שני הצדדים ולא מכריעה ביניהם. רק הראשונים ע"פ כללי הפסק כותבים כמי ההלכה. אך מצינו בש"ס בכמה מקומות שהגמרא עצמה אומרת 'אמר רב... הלכה כ....'.

מדוע באמת היו הלכות שהאמוראים עצמם פסקו, והיו הלכות שהשאירו לדורות הבאים להכריע בהם?
והאם באמת כשהגמ' עצמה פוסקת ההלכה זה יותר חמור, וזה פסק חזק יותר?

האם ידוע לחברים התייחסות לשאלה זו?
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
האמוראים עצמם פסקו רק במקום שראו ’להכריע’ כאחת הדעות, ולא מצד הנהגה במקום ספק.
כשהראשונים פסקו למעשה כאחת השיטות אי’’ז כהכרעה, שהרי אין בכוחם לנקוט כאחת הדעות באמוראים, אלא כהנהגה למעשה כדת מה לעשות, שאחרי שמספקא לן איך לנהוג אזלינן בתר הכללים, כגון ספק דרבנן לקולא ודאורייתא לחומרא, או ספק איסור וספק ממון, או רוב ומיעוט וכדו’. (מלבד פעמים שהכריעו הראשונים לדינא ע”פ סתמא דגמ’ שנקטה כחד מאמוראי).
 

אור החכמה

משתמש ותיק
אולי כדאי לך לעיין בשל"ה כללי התלמוד (כ) כלל הלכה אות תמג ואילך
לא בדקתי אבל הוא עסוק הרבה בכללי התלמוד
שווה בדיקה
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פסקי הלכות שבגמרא. הר"ן בחולין מד ד"ה גרסי', כתב שפסקי הלכות שבגמ', כגון הלכתא כפלוני, אינם מגוף הגמ' אלא מחכמים האחרונים פוסקי ההלכות, ע"כ, וא"כ אפשר דלא היו כולם כתובים בספרי כל הראשונים, ובזה מיושב מה שתמה ביד מלאכי, על התוס' שכתבו דלא מצינו בגמרא דאמרינן להדיא הלכה כת"ק, והקשה היד מלאכי דמצינו להדיא כמה פעמים בגמרא דאמרינן הכי, ובזה אתי שפיר דאפשר דלפני התוס' ההוא לא היה כתוב הכי כיון דהוא הוספות שנתווספו עם הזמן.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=27705

ומחמת טעם זה י"ל דכיון דזה תוספץ מאוחרת על כן אין בה עקביות ונוספה לאט לאט עם הדורות מעט כאן ומעט כאן.
 

לביא

משתמש ותיק
אני מנסה להבין את השאלה.
כשהגמרא התחברה היא התחברה עם כללי פסיקת הגמרא הידועים, הלכה כר׳ עקיבא מחבריו וכו׳.
בפעמים שבהם הגמרא אומרת ״והלכתא כמאן״, הוא כשפסק ההלכה חורג מהכללים.
אשרי העם אמר:
והאם באמת כשהגמ' עצמה פוסקת ההלכה זה יותר חמור, וזה פסק חזק יותר?
זה ההבדל הפשוט בין דינא דגמרא לפסק הלכה של אחרונים. כן.
(כי הרי גם עם כללי פסיקת התלמוד יש מחלוקות)
 
חלק עליון תַחתִית