מה לכהן בבית הקברות? ומה לכהן גדול עם ערלים בשוק ביום הקדוש???!!! (יומא מ"ז.)

שואל כעניין

משתמש ותיק
גמרת פלא מתחילה בריש פרק חמישי שבמסכת יומא

"אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת  (רש"י יוה"כ היה ) סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד,
ושוב אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת (רש"י יוה"כ היה ) יצא וסיפר עם הגמון אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו ונכנס יוסף (עם) אחיו ושמש תחתיו וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד,
ת"ר שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה"

ב' דברים מופלאים 
א') הייתכן כהן גדול ביום הכיפור!! יצא לשוחח פעם עם ערבי אחד בעיצמו של יום!! הרי שנינו שהיה במקדש שבעיה ימים לפני"ז אז איך התירו לו לצאת לשוק!!
    ולא עוד הרי אחרי שראה שקרה לו מכשול עם דבר זה יצא שוב פעם ודיבר עם הגמון אחד בשוק!!!
ב.) מהגמרא שלנו יוצא שהיא ראתה 3 מתוך7 בניה בכהונה (ר' ישמעאל ישבב יוסף) מתי זכו בניה האחרים לשמש בעודה בחייה?

אשמח לראות  מחו"ר הפורום ביאורים על מדרש פליאה זו הן ע"פ פשט והן ע"פ פלפול והן ע"פ חסידות וקבלה
 

בשלמא

משתמש ותיק
קודם הפשט
"סיפר" לא חייב להיות נייעס אלא שהערבי בא לשאול אותו באיזה ענין ויתכן שהיה פיקו"נ ומשום איבה פינה מזמנו היקר לסייע לו, או להיפך שהיה צריך הימנו טובה לצורך ישראל.
(בבעלזא בעיצומו של ר"ה באו פקידי שלטון והיו צריכים לכבדם כראוי, נתאר לעצמנו איך זה נראה)
(ידוע שהרופא ציוה על הרב מבריסק לטייל כל יום לצורך בריאות אחרי כל נדרי וערבית פנה למלוו הקבוע ואמר לו הבה נצא עכשיו לטיול היומי, הלה לא האמין למשמע אזניו והעמיד פנים משתאות, ענה לו הרב: מה שאסור ביוה"כ (מלבד המלאכות והעינויים) אסור כל השנה ומה שמותר כל השנה מותר ביוה"כ, בערך כך הלשון ולא דייקתי).
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
קודם הפשט
"סיפר" לא חייב להיות נייעס אלא שהערבי בא לשאול אותו באיזה ענין ויתכן שהיה פיקו"נ ומשום איבה פינה מזמנו היקר לסייע לו
(ידוע שהרופא ציוה על הרב מבריסק לטייל כל יום לצורך בריאות אחרי כל נדרי וערבית פנה למלוו הקבוע ואמר לו הבה נצא עכשיו לטיול היומי, הלה לא האמין למשמע אזניו והעמיד פנים משתאות, ענה לו הרב: מה שאסור ביוה"כ (מלבד המלאכות והעינויים) אסור כל השנה ומה שמותר כל השנה מותר ביוה"כ, בערך כך הלשון ולא דייקתי).
אם היה בא איליו היה חצי תמיהה אך בגמ' מפורש שהכה"ג יצא לשוק זה פלא והפלא 
לקרב את הדבר לשכל זה כמו שלא ייתכן במציאות לשום אדם לגשת לגדול הדור הגרח"ק סתם כך בלי תיאום
וק"ו בן בנ ו של ק"ו ביום המקודש בשנה וק"ו בן בנו ונכדו של ק"ו כששמרו על הכה"ג שבעה ימים לפני"ז מכל נדנוד טומאה וירשוהו לצאת מהביהמ"ק לשוק

נ"ל שיש פו פשט רק ע"פ דרוש וסוד
 
 

HaimL

משתמש ותיק
בנוגע לשאלה, כיצד יצא לשוק, וכיצד לא נשמר, שמא היה כבר לאחר סדר עבודת היום, ומה ששימש אחיו תחתיו הוא בהקטר איברי העולות.
 

דעתו יפה

משתמש רגיל
בשלמא אמר:
בבעלזא בעיצומו של ר"ה באו פקידי שלטון והיו צריכים לכבדם כראוי,
וידוע מה שהסביר הרב זצ"ל שגוי מגיע בר"ה, זה לימוד זכות על כלל ישראל, שהרי הגוי הטוב ביותר הוא גרוע מהיהודי הירוד ביותר. ולכך נהגו שם שהגוי נכנס בנעילה להדליק נרות. ובזה פירש את הפסוק בקרבנות גוי לא ירצו לכם, שהול"ל 'להם'.
אגב, זה לא היה פקידי שלטון, זה היה היורש העצר האנגלי. והוא דיבר עמו על המצב באר"י. לאחרונה גילו יומן של אותו גוי שהוא כותב שם על התרשמותו בביקור בבעלז.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
גמרת פלא מתחילה בריש פרק חמישי שבמסכת יומא

"אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת  (רש"י יוה"כ היה ) סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד,
ושוב אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית פעם אחת (רש"י יוה"כ היה ) יצא וסיפר עם הגמון אחד בשוק ונתזה צינורא מפיו על בגדיו ונכנס יוסף (עם) אחיו ושמש תחתיו וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד,
ת"ר שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה"

ב' דברים מופלאים 
א') הייתכן כהן גדול ביום הכיפור!! יצא לשוחח פעם עם ערבי אחד בעיצמו של יום!! הרי שנינו שהיה במקדש שבעיה ימים לפני"ז אז איך התירו לו לצאת לשוק!!
    ולא עוד הרי אחרי שראה שקרה לו מכשול עם דבר זה יצא שוב פעם ודיבר עם הגמון אחד בשוק!!!
ב.) מהגמרא שלנו יוצא שהיא ראתה 3 מתוך7 בניה בכהונה (ר' ישמעאל ישבב יוסף) מתי זכו בניה האחרים לשמש בעודה בחייה?

אשמח לראות  מחו"ר הפורום ביאורים על מדרש פליאה זו הן ע"פ פשט והן ע"פ פלפול והן ע"פ חסידות וקבלה
א. אם היית רואה את הכותרות של העיתונים של אז (אם היו עיתונים) היית מבין שאותו שיחה עם הערבי היתה חשובה מאוד מכמה בחינות אלא שחז''ל קיצרו הסיפור או שנשתכח פרטי הסיפור.   כהן גדול של אז היה הממונה המדיני והפוליטי וכו'. 
ב. חז''ל לא סיפרו כל דבר שהיה בהיסטוריה, ואם היו מספרים לא היו גומרים לחבר ספרים, ואין כאן שאלה כלל.
 
 
חלק עליון תַחתִית