ספרי הדרכות ללימוד גמרא
- Thread starter שי למורא
- תאריך התחלה
ישנם שני דברים המונעים את האדם מלהגיע לשלווה פנימיתשי למורא אמר:
א. גזירת הפרנסה מה שהוא בהול וטרוד כל הימים להמציא לחם לו ולצאצאיו.
ב. ספרי הדרכה לשלווה פנימית.
א"א בשו"א ללמוד בצורה ישיבתית עם הדרכה של ספר, צריך לקחת חברותא טוב, לדבר עם אברכים מופלגים, וכו'
התפיסה שרווחת היום שלכל בעיה שיש לנו, אז אם נקרא בספר זה, או אחר, היא תיפתר,
היא תפיסה שגויה לחלוטין שמנהלי תעשיית הספרים מאד מנסים להנחילה בעם.
אני מכיר המון אנשים שנכנסו לבור הזה וקוראים בלי סוף על בעיות של חוסר משמעות וכו' וכו'
ואפילו שכל פעם שהם משקיעים הם רואים שזה לא עוזר
הם עדיין משוכנעים שיום אחד יהיה איזה ספר שהם יקראו בו וכל עולמם הפנימי יתהפך.
ואז הם מגיעים לחנות ספרים ואת עיניהם צדה מודעה "הספר שישנה את החיים שלך" הם נחפזים לקנותו ושוב מתאכזבים ושוב...
קצורו של דבר אין שום ספר שבכחו לשנות חיים וגם לא ללמד תהליכי חשיבה עמוקים וייסודים (-כלימוד ישיבתי)
כי הענינים הנ"ל הם ענינים שנקנים ב"נפש" ב"תפיסה"בדבר שגדול יותר מהידע (-שלזה ורק לזה נועד ספר)
ייש"כ
'מפתחות לתלמוד', חיברוּ הגר"נ רבינוביץ והגרי"ח ביינדמאן.שי למורא אמר:
הכהן
משתמש ותיק
אם תבקשנה ככסף
משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
אני כ"כ מסכים איתך אני באופן אישי בתור תיכוניסט לשעבר
לקח לי הרבה זמן להבין תוס וכל פעם שהייתי מגיע לתוס היה לוקח הרבה הרבה זמן
וניסיתי ללמוד משערי התוספות וללמוד כל מיני כללים
עד שבמליצה אומרים על אחד כמוני שבתוס בב"ב ד"ה לפיכך הוא מרחיב הרבה
ובסוף מסביר שהיא גופא קושיית הגמרא
שברגע שתוס אמר שזה גופא קושיית הגמרא פתאום התוס נהיה פשוט
יום אחד תפסתי ששאלת תוס זה בדיוק כמו שאלות הגמרא רק שזה במקרה שאלת תוס
רק ההבדל שזה נכנס לעומק עמוק יותר חלוקה דקה יותר
אבל בסוף זה בדיוק אותו דבר
וככה גם לגבי הלימוד בעיון
רק ששם צריך לראות איך הת"ח לומדים איזה סברות לומר איזה סברות בעיקר לא לומר
ולא יתכן שיש ספר כזה
העיקר זה ללמוד בחבורה בקבוצת ת"ח ולדבר איתם בלימוד לשמוע שיעורים להבין את השיח
של התורה להבין את החשיבה להבין התפיסה שזה עניין של כמה שנים לפחות
יענקלה המשיב
משתמש ותיק
..
יענקלה המשיב
משתמש ותיק
ספר שותף לדף מהרב משה יודולוב ספר נפלא ומועיל מאוד לחלק הראשון של שאלתךשי למורא אמר:
ולחלק השני כמובן שצריך שימוש חכמים אך אני חושב שאם תלמד לפי ספר הנ''ל בכל הסדר שלו תגיע מעצמך לחצי המלאכה
כמו כן יש ספר נפלא של הרב ברוך צבי גרינבוים ראש ישיבת דרך השם לנוער מתמודד כמדומני שהספר נקרא "לדעת ללמוד,, ספר הדרכה נפלא לתלמידי ישיבות על דרך הלימוד בסגנון הישיבות לא ראיתי אותו לאחרונה בחנויות אולי תברר במזכירות הישיבה בשעתו המלצתי להרבה תלמידי ישיבה וכולם אמרו לי שזה עזר להם מאוד
תלמיד נאמן
משתמש ותיק
יש מי שחושב אחרת ?HaimL אמר:
אבל רוב הלומדים מכל הארצות ומכל החוגים מעונינים ללמוד בדרך העיון הישיבתי (העיון הליטאי). גם בסלונים ובנובומינסק לומדים בדרך העיון הליטאי. וכו"כ מגדולי הגאונים החסידיים לומדים בדרך העיון הליטאי (לדוגמא: הג"ר אשר וייס שליט"א והג"ר שמואל אליעזר שטרן שליט"א).
אדרבה, מזה שאתה אומר שגם חסידים לומדים בסגנון "הליטאי", משמע שהוא לאו דווקא "ליטאי", אלא "יהודי"תלמיד נאמן אמר:
אני מנסה להבין. אדם מישראל לומד תורה, כי הקב"ה ציווה לדעת את כולה. אני לא יודע בדיוק למה הכוונה סגנון "ליטאי", אבל אני מניח שהיסוד שציינתי לעיל הוא מוסכם, ואין בו מחלוקת.
כעת. אם הסגנון "הליטאי" הוא פשוט להבין את התורה, אז במה זה שונה ממני, שהוריי בכלל הגיעו ממקום אחר ואני גם מנסה להבין את התורה.
ואם הסגנון הליטאי הוא לא להבין את התורה, אלא יותר לעסוק בפלפולים וחידודים, אז זה לא יכול להיות עיקר הלימוד, כיוון שאין בזה הבנה של התורה, רק לחידודא.
עכשיו השאלה יותר ברורה?
תלמיד נאמן
משתמש ותיק
HaimL אמר:
אכן עכשיו השאלה ברורה. כי עד עכשיו לא עלה בדעתי שכב' לא מכיר את הסגנונות השונים.
כמובן אם כב' ישקיע מאמץ הוא יכול ללמוד אודות ההבדלים.
עכ"פ הביטוי "ליטאי" לא בא לומר שזה "שייך" לליטא, אלא שדרך זו התגבשה בליטא.
עיון ליטאי הוא משפט גדול.
ישנם בתי מדרש שונים לדוגמא:
בריסק, פוניבז', סלבודקא ותלמידי החזו"א, מיר.
שלא לדבר על העיון המודרני [בית מתתיהו, שרייבר ועוד שהשתרש בישיבות רבות].
בתי מדרשות אלו שונים הן בצורת הסברות הן בדרכי הבירור והלימוד והן במסקנות הסוגיא, ואכמ"ל.
אם רוצים לדעת את סוגי החקירות והיסודות הישיבתיים יש את הספר 'מאיר נתיבים' מר"מ מרגלית.
כמו"כ 'קובץ יסודות וחקירות' [אלא שמקורו לא 'ליטאי' אלא דל"י].
אם רוצים התנסות בלימוד הסוגיות יש ספר 'והגית' של הגרב"מ אזרחי שמיועד ללמד לומר סברות וחילוקים למדניים.
עיקר העיקרים הוא ללמוד בדרך עקבית ולא לברוח מצורת לימוד אחת לאחרת, ולחתור להבין את האמת, ולהמנע מאמירת 'קישוטים' ומילים יפות שמחפות על חוסר בהבנה.
ישנם בתי מדרש שונים לדוגמא:
בריסק, פוניבז', סלבודקא ותלמידי החזו"א, מיר.
שלא לדבר על העיון המודרני [בית מתתיהו, שרייבר ועוד שהשתרש בישיבות רבות].
בתי מדרשות אלו שונים הן בצורת הסברות הן בדרכי הבירור והלימוד והן במסקנות הסוגיא, ואכמ"ל.
אם רוצים לדעת את סוגי החקירות והיסודות הישיבתיים יש את הספר 'מאיר נתיבים' מר"מ מרגלית.
כמו"כ 'קובץ יסודות וחקירות' [אלא שמקורו לא 'ליטאי' אלא דל"י].
אם רוצים התנסות בלימוד הסוגיות יש ספר 'והגית' של הגרב"מ אזרחי שמיועד ללמד לומר סברות וחילוקים למדניים.
עיקר העיקרים הוא ללמוד בדרך עקבית ולא לברוח מצורת לימוד אחת לאחרת, ולחתור להבין את האמת, ולהמנע מאמירת 'קישוטים' ומילים יפות שמחפות על חוסר בהבנה.
אני מודע לקיומם של סגנונות שונים, אבל פחות מכיר את ההבדלים.תלמיד נאמן אמר:
השאלה היא כזאת. אתה אומר "דרך", משמע, קיימת מטרה אחידה (ידיעת התורה), ודרכים שונות להגיע אליה.
נגיד, אני רוצה ללמד מישהו לפתור משוואות, אני יכול להסביר לו את כל התיאוריות, את המוטיבציה ללימוד וכדומה, ואז לתת לו דוגמה או שתיים, ולסמוך עליו. אני יכול, מצד שני, להציף אותו בדוגמאות כבר בהתחלה, ואז לחכות שהוא יהיה בשל כבר לקלוט את התיאוריה. בסוף, המטרה היא שהוא יבין מה זה משוואה, וכיצד לפתור אותה.
אם הדרכים השונות מביאות להבנה אחידה של התורה, אז למעשה אין הבדל, מדובר בסה"כ על שיטות פדגוגיות שונות. אבל אם הדרכים מביאות לתוצאות שונות, למשל, בחור אחד יידע מקופיא את כל התורה, כי אצלם לומדים בעיקר בקיאות; ובחור שני יידע רק נשים נזיקין, אבל עם כל שיטות הראשונים; ושלישי בכלל יקפוץ ישר לקצות, אז בהכרח יש פה תוצאות שונות, ואולי הדרכים שמובילות לתוצאות הרצויות צריכות להיות הפופולריות ושאר הדרכים צריכות להיזנח.
תלמיד נאמן
משתמש ותיק
HaimL אמר:
כבר כתב הרמב"ן שאין לדמות את הכרעות הסברא בלימוד התורה, לחכמת התשבורת. (כנראה: אריתמטיקה וגיאומטריה).
בנוסף: בני-האדם שונים זה מזה, ולעולם לא תוכל להנהיג שיטה שהיא הטובה ביותר לכולם, זוהי רק סיבה אחת שזה די מסובך להחליט במה לבחור עבור הכלל. (כמובן יש גם צד ליצור בתי-מדרש נפרדים וכו').
גם א"א לחנך תלמיד לשיקול דעת עצמי בסברא, כאשר בתהלוכות החיים מחנכים אותו להיות שתקן-צייתן. (עוד סיבה צדדית לכינוי "עיון ליטאי").
ולזה נוספים עוד שיקולים, כגון מה המטרה שכדאי להעמיד לעיני התלמידים הצעירים, כדי שהלימוד יצליח, וכדי שהחינוך יצליח, וכדי שיגיע להישגים שיוכלו להביא תועלת לכלל ולדורות הבאים (וזה כמובן תלוי בעוד הרבה נתונים רבים).
אני בטוח שאפשר לכתוב על כך ספרים שלמים.
נושאים דומים
- נָעוּל