כל הרואה ... בקלקולם יזיר עצמו מן ...

[ידידיה]

כמעט כל הציבור מזדעזע מהאלימות בפרשיה האחרונה. כל אחד מביע את זעמו בפורום וממשיך הלאה.

אבל צריך לשים לב שהמחאה שלנו על המקרה הנקודתי הזה לא מועילה כמעט כלום, לא לנרדפים, משום שהאלימים לא מתעניינים בדעתינו, וגם לא כמחאה נגד אלימות באופן כללי, כי הרי כמעט כל המוחים סוברים לגבי עצם המחלוקת שהנרדפים צודקים [דהיינו גם מי שמשום מה סובר שדרכו של מנהיג הרוב טובה יותר מדרכו של מנהיג המיעוט, סובר שלמיעוט מותר לנהוג כפי הבנתו ולא עשו בזה שום עולה], וגם הרודפים מודים שאם הנרדפים היו צודקים לא ראוי להיות אלימים כלפיהם ... המסר שצריך להפנים הוא שאלימות היא דבר מגונה גם כשהוא מופנה נגד מי שהוא מנוול באמת.

אם אנחנו רוצים לתקן את הציבור שלנו, אנחנו צריכים להסתכל במראה ולפשפש במעשינו שלנו, איך אנחנו, או בני הקהילה שלנו, התנהגנו בעבר במחלוקות שהיו אצלנו? איך אנחנו עלולים להתנהג בעתיד אם תארע אצלנו מחלוקת?

המציאות היא שב[כמעט ]כל מחלוקת בציבור החרדי ישנה אלימות מסויימת משני הצדדים, אמנם לא באופן ממוסד כמו במקרה האחרון אלא מעשבים שוטים יותר או פחות, אבל בד"כ כל צד לא מגנה כל כך את הצד שלו ולא מתאמץ למנוע אותה, אלא מסתכל בזכוכית מגדלת על האלימות של הצד השני.

אם נקבל על עצמנו בהחלטה ברורה שגם אם תארע מחלוקת והצד שכנגדו יהיה מנוול לגמרי אנחנו נימנע ונמנע אחרים מכל מיני אלימות, תהיה בזה תועלת גדולה לכל הציבור כולו.

[ידידיה]

עוד נקודה חשובה שיש לשים לב אליה: אחד הטיעונים המרכזיים שמפרסמים כעת התוקפים ודובריהם הוא "כל ציבור היה מתנהג כך אם היו פוגעים בו בצורה כזו". למותר להאריך על חוסר הדיוק שבטענה זו, אבל יש להודות שיש בזה חצי אמת [או עשירית או אלפית, זה לא משנה]. יש איזושהי לגיטמיציה מצידנו לאלימות של חלקים מתוכנו.
כך שאם אנחנו רוצים שלא תקרה שוב התפרצות כמו זו האחרונה, ההשתדלות הכי טובה היא שאנחנו נוקיע בחריפות את האלימות שבתוכנו, למרות שהיא מועטה ובשולי הציבור, ולמרות שהיא מופנית נגד כאלו ש"זה באמת מגיע להם".