הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
אני מעתיק לכם דברים שאמר מרן הגרא"מ ש"ך, על כח פסיקתו של מרן החזו"א. ומה שיש לדון בזה.
"וכאן המקום אתי לכתוב מה שסיפר לי ת"ח אחד שליט"א, שהיה פעם נוכח בביקור חוהמ"פ אצל כבוד מרן הגאב"ד דפוניבז' זצוק"ל, כשהיה שם כבוד מרן "האבי עזרי" שליט"א, ודיבר שם אחד על אודות ענין "קו התאריך", ואמר שבענין זה רוב הדיעות היו דלא כהפסק של החזון איש, ומיד הגיב כבוד "האבי עזרי" שליט"א בחומרה ואמר: במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה, והפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום!... ("אז דער חזון איש זאגט -איז נישט דא קיין רוב נישט!"...)
מתוך ספר פניני רבינו האבי עזרי עמוד שנט מילה במילה.
ואני שואל כמסתפק בד' מרן הרב שך. יש מקור הלכתי, לחלק בענין רוב ומיעוט יחיד ורבים, בין סוגי הפוסקים.
ובאותו ספר כתב (עמ' רכג) אחד מתלמידי רבנו (הרב שך) אמר לפניו, שלמד כעת את הסוגיא של בורר, ועסק בענין הנידון הגדול של המשנה ברורה בביאור הלכה, לענין הוצאת העצמות מהדגים, ומתוך הסוגיא יצא לו לא כמו המשנה ברורה.
אמר לו רבינו: דבר ראשון צריך לדעת שההלכה היא כמו שכתוב במשנה ברורה! ועכשיו אפשר לדבר בלימוד...
עד כאן מהספר הנז'.
אם כך איך צריך לנהוג באופנים שנחלקו המ"ב והחזו"א. (מן הסתם הרב שך אמר את דבריו, בדברים שהחזו"א נחלק בדורו כמו קו התאריך ועוד ענינים, משא"כ ד' המ"ב, שהם לפני ד' החזו"א. אולם עדין צריך בירור שכן לענין קו התאריך הנ"ל, הברי פלוגתא עם מרן החזו"א הביאו ראיות מד' האחרונים שקדמו רבות בשנים להחזו"א ועם זאת הרב שך טען שהלכה כמותו. וי"ל בין המ"ב לשאר אחרונים..
וכמש"כ מרן החזון אי"ש באגרותיו: "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". (קוב"א ח"ב מא)
(ובהקדמת עוז והדר הביאו בזה"ל -אחד מגדולי דורנו שליט"א, התבטא אודות הספר 'משנה ברורה': המשנה ברורה מיוסד על דברי הראשונים, ולכן צריך לדייק בדבריו כמו בדברי הראשונים ע"כ. אם משום כך אזי שכל ספר שמיוסד על ד' הראשונים כמו גם ספרי זמנינו שהולכים בסגנון זה. ומה החידוש דווקא במ"ב.)
סיכום: עיקר שאלתנו באה ע"ד מרן הגרא"מ זצוק"ל בנוגע לכוח פסיקתו של מרן החזו"א.
תוספת מאוחרת חשובה
לאחר שהסתכלתי בד' הביאור הלכה לגבי בורר עצמות דגים שדן בו התלמיד לפני הרב שך, ההערה מתעצמת. הביה"ל הנז' (סי' שיט ד"ה מתוך) כותב ללמד זכות בענין זה על הנוהגים להיתר עיי"ש. ואילו החזו"א או"ח סי' נ"ד ס"ק ג-ד כתב לאסור. ולמרות הכל מרן הרב שך, הורה לתלמיד הלכה כדברי המשנה ברורה להיתר, זאת על אף שהחזו"א כתב לאסור.
וצריך בירור גדול בענין זה. (מסתבר שהתלמיד שעסק בד' הביה"ל (הארוך ביותר בהל' בורר) נתקל בד' החזו"א, ובכדי לחזק את דבריו אף ציין את ד' החזו"א שחולק עליו).
"וכאן המקום אתי לכתוב מה שסיפר לי ת"ח אחד שליט"א, שהיה פעם נוכח בביקור חוהמ"פ אצל כבוד מרן הגאב"ד דפוניבז' זצוק"ל, כשהיה שם כבוד מרן "האבי עזרי" שליט"א, ודיבר שם אחד על אודות ענין "קו התאריך", ואמר שבענין זה רוב הדיעות היו דלא כהפסק של החזון איש, ומיד הגיב כבוד "האבי עזרי" שליט"א בחומרה ואמר: במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה, והפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום!... ("אז דער חזון איש זאגט -איז נישט דא קיין רוב נישט!"...)
מתוך ספר פניני רבינו האבי עזרי עמוד שנט מילה במילה.
ואני שואל כמסתפק בד' מרן הרב שך. יש מקור הלכתי, לחלק בענין רוב ומיעוט יחיד ורבים, בין סוגי הפוסקים.
ובאותו ספר כתב (עמ' רכג) אחד מתלמידי רבנו (הרב שך) אמר לפניו, שלמד כעת את הסוגיא של בורר, ועסק בענין הנידון הגדול של המשנה ברורה בביאור הלכה, לענין הוצאת העצמות מהדגים, ומתוך הסוגיא יצא לו לא כמו המשנה ברורה.
אמר לו רבינו: דבר ראשון צריך לדעת שההלכה היא כמו שכתוב במשנה ברורה! ועכשיו אפשר לדבר בלימוד...
עד כאן מהספר הנז'.
אם כך איך צריך לנהוג באופנים שנחלקו המ"ב והחזו"א. (מן הסתם הרב שך אמר את דבריו, בדברים שהחזו"א נחלק בדורו כמו קו התאריך ועוד ענינים, משא"כ ד' המ"ב, שהם לפני ד' החזו"א. אולם עדין צריך בירור שכן לענין קו התאריך הנ"ל, הברי פלוגתא עם מרן החזו"א הביאו ראיות מד' האחרונים שקדמו רבות בשנים להחזו"א ועם זאת הרב שך טען שהלכה כמותו. וי"ל בין המ"ב לשאר אחרונים..
וכמש"כ מרן החזון אי"ש באגרותיו: "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". (קוב"א ח"ב מא)
(ובהקדמת עוז והדר הביאו בזה"ל -אחד מגדולי דורנו שליט"א, התבטא אודות הספר 'משנה ברורה': המשנה ברורה מיוסד על דברי הראשונים, ולכן צריך לדייק בדבריו כמו בדברי הראשונים ע"כ. אם משום כך אזי שכל ספר שמיוסד על ד' הראשונים כמו גם ספרי זמנינו שהולכים בסגנון זה. ומה החידוש דווקא במ"ב.)
סיכום: עיקר שאלתנו באה ע"ד מרן הגרא"מ זצוק"ל בנוגע לכוח פסיקתו של מרן החזו"א.
תוספת מאוחרת חשובה
לאחר שהסתכלתי בד' הביאור הלכה לגבי בורר עצמות דגים שדן בו התלמיד לפני הרב שך, ההערה מתעצמת. הביה"ל הנז' (סי' שיט ד"ה מתוך) כותב ללמד זכות בענין זה על הנוהגים להיתר עיי"ש. ואילו החזו"א או"ח סי' נ"ד ס"ק ג-ד כתב לאסור. ולמרות הכל מרן הרב שך, הורה לתלמיד הלכה כדברי המשנה ברורה להיתר, זאת על אף שהחזו"א כתב לאסור.
וצריך בירור גדול בענין זה. (מסתבר שהתלמיד שעסק בד' הביה"ל (הארוך ביותר בהל' בורר) נתקל בד' החזו"א, ובכדי לחזק את דבריו אף ציין את ד' החזו"א שחולק עליו).