"במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו"

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אני מעתיק לכם דברים שאמר מרן הגרא"מ ש"ך, על כח פסיקתו של מרן החזו"א. ומה שיש לדון בזה.

"וכאן המקום אתי לכתוב מה שסיפר לי ת"ח אחד שליט"א, שהיה פעם נוכח בביקור חוהמ"פ אצל כבוד מרן הגאב"ד דפוניבז' זצוק"ל, כשהיה שם כבוד מרן "האבי עזרי" שליט"א, ודיבר שם אחד על אודות ענין "קו התאריך", ואמר שבענין זה רוב הדיעות היו דלא כהפסק של החזון איש, ומיד הגיב כבוד "האבי עזרי" שליט"א בחומרה ואמר: במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה, והפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום!... ("אז דער חזון איש זאגט -איז נישט דא קיין רוב נישט!"...)
מתוך ספר פניני רבינו האבי עזרי עמוד שנט מילה במילה.

ואני שואל כמסתפק בד' מרן הרב שך. יש מקור הלכתי, לחלק בענין רוב ומיעוט יחיד ורבים, בין סוגי הפוסקים.

ובאותו ספר כתב (עמ' רכג) אחד מתלמידי רבנו (הרב שך) אמר לפניו, שלמד כעת את הסוגיא של בורר, ועסק בענין הנידון הגדול של המשנה ברורה בביאור הלכה, לענין הוצאת העצמות מהדגים, ומתוך הסוגיא יצא לו לא כמו המשנה ברורה.
אמר לו רבינו: דבר ראשון צריך לדעת שההלכה היא כמו שכתוב במשנה ברורה! ועכשיו אפשר לדבר בלימוד...
עד כאן מהספר הנז'.

אם כך איך צריך לנהוג באופנים שנחלקו המ"ב והחזו"א. (מן הסתם הרב שך אמר את דבריו, בדברים שהחזו"א נחלק בדורו כמו קו התאריך ועוד ענינים, משא"כ ד' המ"ב, שהם לפני ד' החזו"א. אולם עדין צריך בירור שכן לענין קו התאריך הנ"ל, הברי פלוגתא עם מרן החזו"א הביאו ראיות מד' האחרונים שקדמו רבות בשנים להחזו"א ועם זאת הרב שך טען שהלכה כמותו. וי"ל בין המ"ב לשאר אחרונים..
וכמש"כ מרן החזון אי"ש באגרותיו: "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". (קוב"א ח"ב מא)
(ובהקדמת עוז והדר הביאו בזה"ל -אחד מגדולי דורנו שליט"א, התבטא אודות הספר 'משנה ברורה': המשנה ברורה מיוסד על דברי הראשונים, ולכן צריך לדייק בדבריו כמו בדברי הראשונים ע"כ. אם משום כך אזי שכל ספר שמיוסד על ד' הראשונים כמו גם ספרי זמנינו שהולכים בסגנון זה. ומה החידוש דווקא במ"ב.)

סיכום: עיקר שאלתנו באה ע"ד מרן הגרא"מ זצוק"ל בנוגע לכוח פסיקתו של מרן החזו"א.

תוספת מאוחרת חשובה
לאחר שהסתכלתי בד' הביאור הלכה לגבי בורר עצמות דגים שדן בו התלמיד לפני הרב שך, ההערה מתעצמת. הביה"ל הנז' (סי' שיט ד"ה מתוך) כותב ללמד זכות בענין זה על הנוהגים להיתר עיי"ש. ואילו החזו"א או"ח סי' נ"ד ס"ק ג-ד כתב לאסור. ולמרות הכל מרן הרב שך, הורה לתלמיד הלכה כדברי המשנה ברורה להיתר, זאת על אף שהחזו"א כתב לאסור.
וצריך בירור גדול בענין זה. (מסתבר שהתלמיד שעסק בד' הביה"ל (הארוך ביותר בהל' בורר) נתקל בד' החזו"א, ובכדי לחזק את דבריו אף ציין את ד' החזו"א שחולק עליו).
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
שאלה יפה אבל מפחידה, צריך להזהר כשעונים שלא ישמע ח"ו זלזול.
תמיד כשבאים לדון בד' גדולים צריך להזהר בפרט בדברים הללו. כמו שנמקת.
אולם השאלה העיקרית לאו דוקא בין שני המימרות בספר הנז'. רק בעצם ד' מרן הגרא"מ שך שמרן החזו"א לא שייך לדידו כלל רוב ומיעוט.
 

סבא

משתמש ותיק
להשלמת התמונה-
"ואם תאמר והלא יש באבי עזרי באיזהו מקומן שנוטה מדברי החזו"א
ויש לומר הני מילי מהאמור בספר חזו"א ובזה יש מקום לפלפל ולהקשות ולבנות ולסתור וכמו שהאבי עזרי נושא ונותן טובא במלחמתה של תורה עם חידושי רבנו חיים הלוי וגם עם הקצות וגם עם רעק"א כנודע לכל הבא בשערי האבי עזרי וצדיקים מאי דעבדי הכא עבדי התם ובישיבה של מעלה מאז ט"ז חשון תשס"ב מסתברא יש שם מלחמתה של תורה וכמו שהי מרן זצוק"ל אומר תמיד ש"ותשחק ליום אחרון היינו שיזכו לבוא לישיבה של מעלה וללמוד שם תורה מהתנאים והאמוראים הקדושים ומהראשונים והאחרונים והרעק"א והקצה"ח ורבנו חיים הלוי וכו' וכו'.
אבל כאשר החזון איש החי אומר שאין חיוב קרבן שלמי שמחה על זה אין להתווכח , וצריכים לומר שחוזרני בי ממה שאמרתי. כך הבנתי בעניותי את דברי קדשו של מרן זצוק"ל, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי..."
הצג קובץ מצורף רבי משה מרדכי.PDF
 

י.א.ל

משתמש ותיק
אולי הרב שך כיוון שמול עומק דעתו של החזוא אין מי שיכול להביא הסוגיא אליבא דהלכתא ,
מה שיש מחלוקות בין החז'א למשנ'ב עשה לך רב והסתלק מן הספק,מאחר ויש אנשים שעושים כפי שהורה החזו'א גם אם זה לא כתוב כך במשנה ברורה אבל בכל ענין צריך לעשות רב.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
להשלמת התמונה-
"ואם תאמר והלא יש באבי עזרי באיזהו מקומן שנוטה מדברי החזו"א
ויש לומר הני מילי מהאמור בספר חזו"א ובזה יש מקום לפלפל ולהקשות ולבנות ולסתור וכמו שהאבי עזרי נושא ונותן טובא במלחמתה של תורה עם חידושי רבנו חיים הלוי וגם עם הקצות וגם עם רעק"א כנודע לכל הבא בשערי האבי עזרי וצדיקים מאי דעבדי הכא עבדי התם ובישיבה של מעלה מאז ט"ז חשון תשס"ב מסתברא יש שם מלחמתה של תורה וכמו שהי מרן זצוק"ל אומר תמיד ש"ותשחק ליום אחרון היינו שיזכו לבוא לישיבה של מעלה וללמוד שם תורה מהתנאים והאמוראים הקדושים ומהראשונים והאחרונים והרעק"א והקצה"ח ורבנו חיים הלוי וכו' וכו'.
אבל כאשר החזון איש החי אומר שאין חיוב קרבן שלמי שמחה על זה אין להתווכח , וצריכים לומר שחוזרני בי ממה שאמרתי. כך הבנתי בעניותי את דברי קדשו של מרן זצוק"ל, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי..."
הרי הדברים שהבאנו מעותקים מהספר הנ"ל שממש באותו עמוד מביא שמרן הגרא"מ חזר בו ממש"כ לענין שלמי שמחה אחר שקיבל מכתב ממרן החזו"א שדעתו נוטה בזה מדבריו. עם זאת שהאבן האזל הסכים עם מרן הגרא"מ שך. בזה אין ספק.
השאלה מופנית על עצם העדות בשם מרן הגרא"מ שך, שד' החזו"א קיימים גם במקום שיש רבים כנגד פסקו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
י.א.ל אמר:
אולי הרב שך כיוון שמול עומק דעתו של החזוא אין מי שיכול להביא הסוגיא אליבא דהלכתא ,
מה שיש מחלוקות בין החז'א למשנ'ב עשה לך רב והסתלק מן הספק,מאחר ויש אנשים שעושים כפי שהורה החזו'א גם אם זה לא כתוב כך במשנה ברורה אבל בכל ענין צריך לעשות רב.
הרב יא"ל מסתמא כוונתך ליישב בין שני המימרות.
בזה פחות קשה. שכן יש ליישב בפשטות שהגרא"מ שך אמר את דברו לתלמיד ששיער בנפשו לפסוק שלא כד' המ"ב, אחר שיצא לו "בחבורה".. לא כך. וע"ז אמר ד' המ"ב הם להלכה. ואילו היו מוצא סימוכין לדבריו מד' החזו"א ייתכן שהיה מקבל.
 

סבא

משתמש ותיק
עוד נקודה להשלמת התמונה-
לפני שנים רבות שמעתי, שהרב ש"ך אמר בשיעור פעם [כשהקשה קושיה על הגר"ח הלוי]:
הייתי אצל הרב [מבריסק] ושאלתי לו קושיה זו, ואמר לי: איני יודע תירוץ, רק זכורני היטב שהאבא אחז סוגיה זו בידו כאשר כתב "שטיקל" זה, ולמד הסוגיה חזור ולמוד, ומ"מ כתב מה שכתב, כך אמר לי מרן, אמנם "אנו איננו חסידים", ולכן הנלע"ד בפשט הרמב"ם הוא ש...
 

הבוחן

משתמש ותיק
השאלה היא האם במקום שהרב שך אומר (את מה שמצוטט בכותרת) שום רוב לא חשוב כנגדו...
למעשה בהרבה מהפסקים של החזו"א לא פסקו כמותו מ"מ רוב עם ישראל לא פסקו כמותו, כך שאיני מבין מה הוסיף לכם המשפט הנ"ל?
אולי לאלה ההולכים בדרכו של הרב שך יועיל להם להחשיב יותר את דברי החזו"א אפילו במקום שרוב הפוסקים כנגדו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
המשפט הנ"ל הוסיף למי שזכה שלא הכל אצלו שפיט..
יש כאלה שמ"ב לא נראה להם, וחזו"א לא נראה להם.. אלא שהם עומדים מאחורה בשורה, כי אינם מבחינים בין תכלת לקלא אילן.
ואגב שמועה דומה נשמעה מפי (כמדומני) הג"מ הנצי"ב זצ"ל, שפסק של רעק"א אצלו דוחה תילי תילים של סברות שכנגדו. והם הם הדברים.
 

סבא

משתמש ותיק
לאחר הרבה מחשבה:
נראה לענ"ד שודאי לא התכוון הרב שך לכלל שהלכה כמותו בכל מקום [על אף הלשון הפשוט] כי כמדומני שבסוכה שלו היה מעמיד דמעמיד, וכדו' בהרבה פסקים שלא נהג כחזו"א.
אלא הכוונה בכגון שאלת י"ח שעות, שמלבד שצריך להיות בשבילה גאון גדול בתורה, יותר מזה צריך להיות גדול הדור והבר סמכא בהשקפה, והיינו כי הרי פשטות הסוגיות נראה שנקטו שהעולם בכלל שטוח ולא עגול, וממילא לא שייכת כל כך השאלה, שבפשטות מאז שהשמש עלתה ממקום שהייתה מתחבאת בו בלילה [אם בחלוני רקיע אם מתחת לארץ כמו שחלקו בפסחים] מתחיל היום, ועיקר השאלה מתחילה כיוון שאנו יודעים שהעולם כדורי, ואין לך רגע ביממה שאין זריחה באיזה מקום ושקיעה במקום אחר, ובהכרח שצריך לקבוע מקום להתחלפות הימים, וממילא יש כאן שאלה השקפתית מה עושים לדבר שלכאו' לא שייך למראה עיני האמוראים [וכידוע שרבים מהאפיקורסים בשוגג או במזיד נפלו מסוגיות אלו], וגם הראשונים שעסקו בזה הם לא אותם ראשונים שאנו שונים את דבריהם בענייני איסור והיתר, ויש לידע מה משקלם המדוייק, וכו' וכו', וע"ז אחז הרב ש"ך שהבר סמכא בדור ההוא היה החזו"א, וכמו שקיבל דעתו בשאר ענייני ההנהגה, ולא התחשב עם רוב שסברו אחרת בעניין זה.
והגע עצמך, ידוע בחוגי תלמידי החזו"א [איני יודע אם מקורו מהחזו"א עצמו או מגדולי תלמידיו], שמי שלומד בעצמו סוגיה כדבעי ומגיע למסקנה אחרת בהלכה, יכול לנהוג כמסקנתו, האם יעלה על הדעת שדבר כזה נאמר גם בנוגע לשאלת י"ח שעות?
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אולי הדברים אמורים רק בשאלות חדשות ומסובכות כמו "קו התאריך" שהדיון הצטמצם בין רבנים בני זמנו של החזון איש, והנידון הוא דבר התלוי בסברא שהכרעתו נתונה לשיקול דעתם של גדולי הדור. אבל הכרעות בדברים שכבר נידונו בפוסקים קדמונים, ניתן להביא דעות סותרות ולהכריע כמו הדעות החולקות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבוחן אמר:
השאלה היא האם במקום שהרב שך אומר (את מה שמצוטט בכותרת) שום רוב לא חשוב כנגדו...
למעשה בהרבה מהפסקים של החזו"א לא פסקו כמותו מ"מ רוב עם ישראל לא פסקו כמותו, כך שאיני מבין מה הוסיף לכם המשפט הנ"ל?
אולי לאלה ההולכים בדרכו של הרב שך יועיל להם להחשיב יותר את דברי החזו"א אפילו במקום שרוב הפוסקים כנגדו.
וע"ז השאלה מה מקור דבריו של מרן הגרא"מ שך.

ומש"כ הרב שאר לעמו מד' הנציב.
שאר לעמו אמר:
ואגב שמועה דומה נשמעה מפי (כמדומני) הג"מ הנצי"ב זצ"ל, שפסק של רעק"א אצלו דוחה תילי תילים של סברות שכנגדו. והם הם הדברים.
הם הם הדברים...
לענ"ד לא מדוייק. שכן יש הבדל בין להעדיף סברת רעק"א (אחר שמן הסתם גם קיבל הנציב את הדברים לגופם של עניין) מאשר סברות אחרות, ובין לכתוב אף אחד לאו בר פלוגתיה. כמש"כ הרב שך בזה"ל -במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה, והפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום!
וכדאי להעלות את מקור דברי הנצי"ב.

אור זרוע אמר:
אולי הדברים אמורים רק בשאלות חדשות ומסובכות כמו "קו התאריך" שהדיון הצטמצם בין רבנים בני זמנו של החזון איש, והנידון הוא דבר התלוי בסברא שהכרעתו נתונה לשיקול דעתם של גדולי הדור. אבל הכרעות בדברים שכבר נידונו בפוסקים קדמונים, ניתן להביא דעות סותרות ולהכריע כמו הדעות החולקות.
הרב שך בזה"ל -במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה, והפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום!
 

הבוחן

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
המשפט הנ"ל הוסיף למי שזכה שלא הכל אצלו שפיט..
יש כאלה שמ"ב לא נראה להם, וחזו"א לא נראה להם.. אלא שהם עומדים מאחורה בשורה, כי אינם מבחינים בין תכלת לקלא אילן.
ואגב שמועה דומה נשמעה מפי (כמדומני) הג"מ הנצי"ב זצ"ל, שפסק של רעק"א אצלו דוחה תילי תילים של סברות שכנגדו. והם הם הדברים.
לא הכל שפיט,
ומה שכתבת הוא דמגוגיה כי כתבת תגובה כאילו אמרתי שאני מדעתי יכול לפסוק לא כמו המשנ"ב כי הכל שפיט מה שכמובן הבל מוחלט.
מה שכתבתי הוא פשוט, קח דוגמה שהביאו לעיל כמו מעמיד דמעמיד בסוכה, רוב מוחלט של הציבור החרדי שאני מכיר לא פוסק כך ולא מחמיר כך (גם לאחר דברי הרב שך...), ומה שייך לומר שדעתו של החזו"א היא מכריעה אפילו נגד כולם?! וברור שלא זאת היתה כונת הרב שך.
לכן כמדומני שכוונתו של הרב שך היתה לומר שיש משקל יתר לדבריו של החזו"א יותר מלאחרים ואמר את הדברים כך כדי לחדד את זה. מי שרוצה להעמיס תילי תילים של פרשנויות העיקר לומר שהדברים כפשטם שיערב לו, ואל אותו אחד כתבתי שאולי לו כהולך בדרכו של הרב שך יועילו הדברים שממחר יהפך לחזואנישניק מוחלט...
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
חלילה, לא התכוונתי אישית בשום צד. אלא לתופעה רווחת אצל מסויימים.
גם החזו"א בעצמו לא היה נמנע מלאכול בסוכה שהמעמיד דמעמיד מק"ט.

דוגמא: פעם ראיתי מאן דהוא שפלפל להלכה באיזה קונטרס שמה שפסק המ"ב שמי שלא כיוון בפותח את ידך צריך לחזור מאותו פסוק עד סוף אשרי, שזה אינו וסגי שיאמר פותח את ידך. לדוגמא כזו התכוון הרב שך.
 

הבוחן

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
חלילה, לא התכוונתי אישית בשום צד. אלא לתופעה רווחת אצל מסויימים.
גם החזו"א בעצמו לא היה נמנע מלאכול בסוכה שהמעמיד דמעמיד מק"ט.

דוגמא: פעם ראיתי מאן דהוא שפלפל להלכה באיזה קונטרס שמה שפסק המ"ב שמי שלא כיוון בפותח את ידך צריך לחזור מאותו פסוק עד סוף אשרי, שזה אינו וסגי שיאמר פותח את ידך. לדוגמא כזו התכוון הרב שך.
זה אתה בהחלט צודק,
נתקלתי בזה גם בישיבה שלבחורים היה הנאה מיוחדת לומר עוד לפני שהקיפו את הסוגיה פעם אחת, שר"ש שקאפ לא צודק ולא הבין נכון את הענין...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
לאחר הרבה מחשבה:
נראה לענ"ד שודאי לא התכוון הרב שך לכלל שהלכה כמותו בכל מקום [על אף הלשון הפשוט] כי כמדומני שבסוכה שלו היה מעמיד דמעמיד, וכדו' בהרבה פסקים שלא נהג כחזו"א.
אלא הכוונה בכגון שאלת י"ח שעות, שמלבד שצריך להיות בשבילה גאון גדול בתורה, יותר מזה צריך להיות גדול הדור והבר סמכא בהשקפה, והיינו כי הרי פשטות הסוגיות נראה שנקטו שהעולם בכלל שטוח ולא עגול, וממילא לא שייכת כל כך השאלה, שבפשטות מאז שהשמש עלתה ממקום שהייתה מתחבאת בו בלילה [אם בחלוני רקיע אם מתחת לארץ כמו שחלקו בפסחים] מתחיל היום, ועיקר השאלה מתחילה כיוון שאנו יודעים שהעולם כדורי, ואין לך רגע ביממה שאין זריחה באיזה מקום ושקיעה במקום אחר, ובהכרח שצריך לקבוע מקום להתחלפות הימים, וממילא יש כאן שאלה השקפתית מה עושים לדבר שלכאו' לא שייך למראה עיני האמוראים [וכידוע שרבים מהאפיקורסים בשוגג או במזיד נפלו מסוגיות אלו], וגם הראשונים שעסקו בזה הם לא אותם ראשונים שאנו שונים את דבריהם בענייני איסור והיתר, ויש לידע מה מקלם המדוייק, וכו' וכו', וע"ז אחז הרב ש"ך שהבר סמכא בדור ההוא היה החזו"א, וכמו שקיבל דעתו בשאר ענייני ההנהגה, ולא התחשב עם רוב שסברו אחרת בעניין זה.
והגע עצמך, ידוע בחוגי תלמידי החזו"א [איני יודע אם מקורו מהחזו"א עצמו או מגדולי תלמידיו], שמי שלומד בעצמו סוגיה כדבעי ומגיע למסקנה אחרת בהלכה, יכול לנהוג כמסקנתו, האם יעלה על הדעת שדבר כזה נאמר גם בנוגע לשאל י"ח שעות?
הבוחן אמר:
מה שכתבתי הוא פשוט, קח דוגמה שהביאו לעיל כמו מעמיד דמעמיד בסוכה, רוב מוחלט של הציבור החרדי שאני מכיר לא פוסק כך ולא מחמיר כך (גם לאחר דברי הרב שך...), ומה שייך לומר שדעתו של החזו"א היא מכריעה אפילו נגד כולם?! וברור שלא זאת היתה כונת הרב שך.
לכן כמדומני שכוונתו של הרב שך היתה לומר שיש משקל יתר לדבריו של החזו"א יותר מלאחרים ואמר את הדברים כך כדי לחדד את זה. מי שרוצה להעמיס תילי תילים של פרשנויות העיקר לומר שהדברים כפשטם שיערב לו, ואל אותו אחד כתבתי שאולי לו כהולך בדרכו של הרב שך יועילו הדברים שממחר יהפך לחזואנישניק מוחלט...

הראיה שהעלה ר' סבא מדין מעמיד בסוכה, אינו ראיה מכרעת, שכן ודאי יש חילוק בין דבר שכך הוא מנהג העולם של עם ישראל מימים ימימה לנהוג, ובין חידוש של מרן החזו"א.
אנו מדברים על ויכוח הלכתי שלא נוגע במנהג. הרי אף את קבלת השו"ע בדבר הסותר למנהג לא קיבלו.

הרב הבוחן כתב-
"כמדומני שכוונתו של הרב שך היתה לומר שיש משקל יתר לדבריו של החזו"א יותר מלאחרים ואמר את הדברים כך כדי לחדד את זה. מי שרוצה להעמיס תילי תילים של פרשנויות העיקר לומר שהדברים כפשטם שיערב לו"

ע"ז אני יאמר בעדינות -שלהעמיס תלי תילים, רק בשביל שלא לומר כפשטות הדברים, ורוח הדברים, שיערב לו. (מה שהדברים מחודשים לא בהכרח מחויב המציאות להוציאם מידי פשוטם)
 

הבוחן

משתמש ותיק
פעם ראשונה שאתה נתקל בדברים של גדו"י שדברו בדרשות והקצינו כדי לחדד את הדברים???
הוא לא כתב את זה בספר כללי הפסק שהוא לא הוציא...
הוא אמר כך למישהו תוך כדי שיחה, אתה חושב שהוא התכון כפשוטו?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבוחן אמר:
פעם ראשונה שאתה נתקל בדברים של גדו"י שדברו בדרשות והקצינו כדי לחדד את הדברים???
הוא לא כתב את זה בספר כללי הפסק שהוא לא הוציא...
הוא אמר כך למישהו תוך כדי שיחה, אתה חושב שהוא התכון כפשוטו?
אם אני מבין את דבריך הרב הבוחן. יוצא כדלהלן-
הרב שך הקצין בענין כוחו של החזו"א. לתלמידים.
הרב שך הקצין בענין כחו של המ"ב. לתלמידים.
את 'הממוצע' הוא השאיר לגופו.
קצת קשה לא כך?
נ.ב נתקלנו בגדולים שהקצינו בעניני השקפה וכו', כשנוגע להלכה, ובמיוחד לפסיקת הלכה, בזה כמעט ולא נתקלתי אם בכלל.
 

ישי בן ישראל

משתמש ותיק
ז"ל הגרא"מ שך במקו"א (מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' פ"ד):
"...כאו"א צריך להתנהג לפי המסורת שלו מההורים ואל ישנה ממנהג ההורים ובאם יש מחלוקת בהלכה שאין בזה מסורת האבות יש לנהוג כפי שפוסק הגדול בתורה יותר וזה אפשר לדעת מי הוא הגדול ביותר כמו כאן בארץ יש להתנהג בהרבה דברים על מה שיש פסקי החזו"א זצ"ל".
ויש להסתפק בדבריו שכ' 'בהרבה דברים', לאפוקי מאי, אם לאפוקי 'מעמיד דמעמיד' וכיוצ"ב, או לאפוקי מה שלא כתב ע"ז חזו"א?
מלבד זאת משמע שהוא מדינא דמרא דאתרא ('כמו כאן בארץ')
ואגב אורחין, מצו"ב תשובה מעניינת מהאגרו"מ.
 

קבצים מצורפים

  • אגרות משה.PDF
    130.8 KB · צפיות: 33

סבא

משתמש ותיק
ישי בן ישראל אמר:
ז"ל הגרא"מ שך במקו"א (מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' פ"ד):
"...כאו"א צריך להתנהג לפי המסורת שלו מההורים ואל ישנה ממנהג ההורים ובאם יש מחלוקת בהלכה שאין בזה מסורת האבות יש לנהוג כפי שפוסק הגדול בתורה יותר וזה אפשר לדעת מי הוא הגדול ביותר כמו כאן בארץ יש להתנהג בהרבה דברים על מה שיש פסקי החזו"א זצ"ל".
ויש להסתפק בדבריו שכ' 'בהרבה דברים', לאפוקי מאי, [highlight=yellow]אם לאפוקי 'מעמיד דמעמיד[/highlight]' וכיוצ"ב, או לאפוקי מה שלא כתב ע"ז חזו"א?
מלבד זאת משמע שהוא מדינא דמרא דאתרא ('כמו כאן בארץ')
ואגב אורחין, מצו"ב תשובה מעניינת מהאגרו"מ.
"מעמיד דמעמיד" כבר נכלל במה שאמר קודם שבמקום שיש מסורת יש ללכת אחר המסורת ולא לשנות.
 

יהושע

משתמש ותיק
ישי בן ישראל אמר:
ז"ל הגרא"מ שך במקו"א (מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' פ"ד):
"...כאו"א צריך להתנהג לפי המסורת שלו מההורים ואל ישנה ממנהג ההורים ובאם יש מחלוקת בהלכה שאין בזה מסורת האבות יש לנהוג כפי שפוסק הגדול בתורה יותר וזה אפשר לדעת מי הוא הגדול ביותר כמו כאן בארץ יש להתנהג בהרבה דברים על מה שיש פסקי החזו"א זצ"ל".
ויש להסתפק בדבריו שכ' 'בהרבה דברים', לאפוקי מאי, אם לאפוקי 'מעמיד דמעמיד' וכיוצ"ב, או לאפוקי מה שלא כתב ע"ז חזו"א?
מלבד זאת משמע שהוא מדינא דמרא דאתרא ('כמו כאן בארץ')
ואגב אורחין, מצו"ב תשובה מעניינת מהאגרו"מ.
אין זה סתירה, האגרות משה מיירי במי שבעצמו יצא לו לא כהחזו״א שיכול לחלוק עליו, אבל למי שאין לו דעה בעניין דעת הרוב אינו מכרעת יותר מהחזו״א, אף שהם עצמם יכולים לחלוק עליו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישי בן ישראל אמר:
ז"ל הגרא"מ שך במקו"א (מכתבים ומאמרים ח"ג עמ' פ"ד):
"...כאו"א צריך להתנהג לפי המסורת שלו מההורים ואל ישנה ממנהג ההורים ובאם יש מחלוקת בהלכה שאין בזה מסורת האבות יש לנהוג כפי שפוסק הגדול בתורה יותר וזה אפשר לדעת מי הוא הגדול ביותר כמו כאן בארץ יש להתנהג בהרבה דברים על מה שיש פסקי החזו"א זצ"ל".
ויש להסתפק בדבריו שכ' 'בהרבה דברים', לאפוקי מאי, אם לאפוקי 'מעמיד דמעמיד' וכיוצ"ב, או לאפוקי מה שלא כתב ע"ז חזו"א?
מלבד זאת משמע שהוא מדינא דמרא דאתרא ('כמו כאן בארץ')

ראשית חן חן על הבאת ד' מרן הגרא"מ מהאיגרות.

ובעצם הספק שהעליתם. לענ"ד מה יש להסתפק, אחר שכתב באיגרת לסייג כנגד המסורת, לכך כותב "בהרבה דברים" הווי אומר, בכל הדברים שעסק ופסק בהם מרן החזו"א שלא כנגד המסורת. במה שלא עסק, לא עסק. "הרבה דברים" מתיחס למה שנגע בהם החזו"א.
ואם כך הדברים תואמים עם מה שהביא הגרמ"מ שלוזינגר הנ"ל.

מה שכתבתם "מלבד זאת משמע שהוא מדינא דמרא דאתרא ('כמו כאן בארץ')

להיפך הוא הנכון. אילו מדין מרא דאתרא, אי"צ שיהיה הגדול ביותר.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
בפורום אחר טען אחד ששמע מהגר"ד יפה זצ"ל שהרב שך זצ"ל אמר לו שהחזו"א יותר מהגרח"ע ואולי גם מהגר"ח, עיי"ש.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=39001#p438493
חסום אצלי אותו פורום מסתמא טוב שכך.
מ"מ הקשר הדברים חוטא למה שנאמר כאן 'בפורמנו' הנכבד.
לא דנו כאן מי יותר גדול החזו"א או ר' חיים -מוילנא או מבריסק. אלא לגופה של הלכה, האם פסק החזו"א יש לו תוקף נגד הרוב.
מרן ר' חיים מבריסק לא היה פוסק. משום שלא רצה לפסוק, ועל כן גם מינה כידוע את הגרש"ז. וההשוואה בין פוסק, לגדול רה"י שלא במקומה.
 

אלימלך

משתמש ותיק
מעניין לציין את עדותו של האדמו"ר מערלוי זצ"ל, שהרה"ק ר' אהרן מבעלזא אמר לו, שלחזו"א היתה זכיה גדולה והלכה כמותו ברוב ההלכות בא"י. [משהו כזה, אשמח אם יביאו את הדברים המדויקים]
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יוסף יצחק אמר:
בפורום אחר טען אחד ששמע מהגר"ד יפה זצ"ל שהרב שך זצ"ל אמר לו שהחזו"א יותר מהגרח"ע ואולי גם מהגר"ח, עיי"ש.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=39001#p438493
חסום אצלי אותו פורום מסתמא טוב שכך.
מ"מ הקשר הדברים חוטא למה שנאמר כאן 'בפורמנו' הנכבד.
לא דנו כאן מי יותר גדול החזו"א או ר' חיים -מוילנא או מבריסק. אלא לגופה של הלכה, האם פסק החזו"א יש לו תוקף נגד הרוב.
מרן ר' חיים מבריסק לא היה פוסק. משום שלא רצה לפסוק, ועל כן גם מינה כידוע את הגרש"ז. וההשוואה בין פוסק, לגדול רה"י שלא במקומה.
לכן צטטתי בשם הגר"ד יפה בשם הרב שך ורציתי להראות בזה שלרב שך היה קו ביחס לגדלותו של החזו"א ודו"ק.
כידוע הגרח"ע בפרט וגם הגר"ח היו פוסקים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
יוסף יצחק אמר:
בפורום אחר טען אחד ששמע מהגר"ד יפה זצ"ל שהרב שך זצ"ל אמר לו שהחזו"א יותר מהגרח"ע ואולי גם מהגר"ח, עיי"ש.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=39001#p438493
חסום אצלי אותו פורום מסתמא טוב שכך.
מ"מ הקשר הדברים חוטא למה שנאמר כאן 'בפורמנו' הנכבד.
לא דנו כאן מי יותר גדול החזו"א או ר' חיים -מוילנא או מבריסק. אלא לגופה של הלכה, האם פסק החזו"א יש לו תוקף נגד הרוב.
מרן ר' חיים מבריסק לא היה פוסק. משום שלא רצה לפסוק, ועל כן גם מינה כידוע את הגרש"ז. וההשוואה בין פוסק, לגדול רה"י שלא במקומה.
לכן צטטתי בשם הגר"ד יפה בשם הרב שך ורציתי להראות בזה שלרב שך היה קו ביחס לגדלותו של החזו"א ודו"ק.
כידוע הגרח"ע בפרט וגם הגר"ח היו פוסקים.
ועם זאת הרב שך אחז שלהלכה כולם בטלים כנגד החזו"א. תדע -הגם שלגבי הגר"ח מבריסק אמר בלשון "ואולי גם מהגר"ח". הווי אומר ואולי לא, ועם זאת לענין הלכה אמר את שאמר. מכל מקום מש"כ "ורציתי להראות בזה שלרב שך היה קו וכו'. הבנתי כוונתך. יישר כח.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
כמה הערות
א] בנדון דשלמי שמחה מפורש כבר בצל"ח בחגיגה כדברי הרב שך, מלבד מה שציין הרב שך לדברי הברוך טעם

ב] לא זכיתי להבין את ענין ההלכה כמותו בכל מקום [ובבדיחותא אוסיף דעד כמה שידוע לי פעם אחת יצאה בת קול כזו ולא התחשבו בה...], מאי שנא מהשו"ע רמ"א ש"ך הט"ז המ"א החכמ"א הגר"א וכו' שלכו"ע היו גדולים ולא מצינו התבטאות כזו שהלכה כמותם בכל מקום.
וגם לגבי המשנ"ב הרי יש דברים שאין נוהגים כמותו [כגון חליצת תפלין בר"ח שנהוג רובא דעלמא לחלוץ אחר קדיש] או שיש דברים שחלקו מחמת שחלקו על המקור [כגון ציצית בהלווית אשה, כידוע מהסטייפלר, או לזמן הזה בחירק]. וודאי שצודק הרב @שאר לעמו שכל אדם צריך לדעת את מקומו, אבל אין כלל מן הנמנע שאם אדם גדול יוכיח בראיות ברורות ונכוחות נגד אחד מחשובי הפוסקים המפורסמים שתהיה הלכה כמותו, בדיוק כמו גדולי האחרונים שחלקו על השו"ע. וכמו שלא נגמר הכח לחלוק בדורו של השו"ע, ובדורו של הגר"א, אינני מצליח להבין מהיכ"ת שאחרי המשנ"ב והחזו"א ייגמר הכח לחלוק.
ושוב, אני לא חושב שזו צריכה להיות דרך חיים, אבל להגיד שכל מי שסובר דלא כמשנ"ב ודלא כחזו"א הופכים דבריו ממילא לבטלים ומבוטלים- נראה לי שהוא דבר חדש שלא שמענו מעולם על שום פוסק ראשון או אחרון.

ומי שחושב שכוונתי ח"ו לזלזול- שיסביר לי למה זה לא זלזול בכל הפוסקים עד הדור האחרון שלא מצאנו כלל זה לגביהם.

ג] האם מקובל להתיחס לרב שך כפוסק?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הדברים פשוטים. האשכול נכנס לדיון חסר פרופורציה, בעוד כונת חו"ר הפורום שההתייחסות היא כדעה חשובה יותר משאר פוסקים בני זמנו, כשלא בכל דבר אומרים מחלוקת הפוסקים.
 
חלק עליון תַחתִית