"אר"ש תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר"ש מ"ט לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא.
דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא, דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא, ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי.
ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר"ש וחברוי".
ראיתי בפרוג שהביאו מאמר זה מהזוהר כרמז לאסון שנהרגו למעלה מ-40 איש בהילולא דרבי שמעון.
כאן שיש למדנים זה מקום טוב לדון בזה, האם גם הוא בכלל "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא".
זה נראה קטע מוקשה ואולי יש בו סודות התורה, הוא מתחיל ב45 שמתו, ואח"כ כותב על 3 מהחברים שהסתלקו.
אולי 3 מתוך אותם שמתו היו מהחבריא של רבי המנונא סבא? ורב המנונא ורוב החברים ניצלו ?
למה הוא מכנה את כל ה25 שרים - אולי כולם היו גדולי תורה ?
ואם כן, מה הרמז והזוהר באים ללמד אותנו ביחס לאסון הנורא שאירע הלילה.
המאמר מספר על אליהו הנביא שהציל את רב המנונא סבא וחבריו, על ידי שהפיל בשבילם את כותל המלך. וכותב שם שנקשרו בין קשריו ונותרו אנשים תחת המפולת עד שמתו מ"ה שרים. שלושה מן החסרים היו על המסך שנשאו אותו המלאכים. אומר אליהו: שאלתי את המלאכים למה נסתלקו אלו הג' חברים ? ואמרו לי: כי אלו הם חלקו של הקב"ה משמחת רבי שמעון וחבריו.
(עפ"י פירוש מתוק מדבש שם)