ואבא היום. היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ.

במבי

משתמש ותיק
כתוב בפרשה וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר ה' אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ.

ובהקדמה למדרש רבה מביא ה"ידי משה" שאותו יום שהגיע אלעזר היה יום א' דסוכות, ולא היתה בעיה של תחומין מכיוון שקפצה הארץ, אך עדיין קשה שהרי הוא קפץ מחוץ לתחום, אך לפי רש"י בסנהדרין צה. שכותב שקפיצת הדרך היא "נתקצרה הדרך" כמו "לא תקפוץ את ידך" וביאור דבריו שכמו בקפיצה היד, היד בסגירתה מגיעה לכיווני, כך בקפיצת הדרך, הדרך קופצת אלי (ולא כמו שנראה במושכל ראשון שאני קופץ למרחקים אל נקודת המטרה) ועפ"ז מבואר מדוע אין בעיה של תחומין, שהרי באופן זה לא עבר אליעזר 2000 אמה מנקודת היציאה.
 

שרביה

משתמש ותיק
אכן פעם שמעתי מאחד הגדולים אינני זוכר כעת בשם מי. שאכן זה החילוק בין קפיצת הארץ לקפיצת הדרך.
שקפיצת הארץ הכוונה שהמקום שרצית להגיע אליו הוא קופץ אליך, וקפיצת הדרך הכוונה שאתה קופץ אליו ומקצר הדרך.
ובחילוק זה פירש איזה עניין ואינני זוכר כעת.
 

דרורי

משתמש ותיק
במבי אמר:
כתוב בפרשה וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר ה' אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ.

ובהקדמה למדרש רבה מביא ה"ידי משה" שאותו יום שהגיע אלעזר היה יום א' דסוכות, ולא היתה בעיה של תחומין מכיוון שקפצה הארץ, אך עדיין קשה שהרי הוא קפץ מחוץ לתחום, אך לפי רש"י בסנהדרין צה. שכותב שקפיצת הדרך היא "נתקצרה הדרך" כמו "לא תקפוץ את ידך" וביאור דבריו שכמו בקפיצה היד, היד בסגירתה מגיעה לכיווני, כך בקפיצת הדרך, הדרך קופצת אלי (ולא כמו שנראה במושכל ראשון שאני קופץ למרחקים אל נקודת המטרה) ועפ"ז מבואר מדוע אין בעיה של תחומין, שהרי באופן זה לא עבר אליעזר 2000 אמה מנקודת היציאה.

על פניו הגמרא עירובין לגבי אליהו הבא מחוץ לתחום קצת סותרת
 

יצחק

משתמש ותיק
יש לשון מענינת של הר"מ בהלכות עדות פי"ט ה"א, הר"מ שם מעתיק את הגמ' במכות דף ה. שאין חוששים ל"גמלא פרחא", הלשון של הר"מ הוא ש"אין אומרין שמא כר קל ביותר נזדמן להן וקפלו את הדרך".
אני רוצה להעיז לומר משהו, הלשון "קפלו את הדרך" לא מוזכר בגמ' והר"מ הביא אותו ממקום אחר, אני מעיז לשער שהר"מ פירש את המושג "קפיצת הדרך" במובן יותר קרוב לטבע, דהיינו שהבהמה "חטפה שגעון" ורצה בכל כוחה במהירות רבה, זה דבר שמסוגל לקרות אבל נדיר. ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעד.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
יש לשון מענינת של הר"מ בהלכות עדות פי"ט ה"א, הר"מ שם מעתיק את הגמ' במכות דף ה. שאין חוששים ל"גמלא פרחא", הלשון של הר"מ הוא ש"אין אומרין שמא כר קל ביותר נזדמן להן וקפלו את הדרך".
אני רוצה להעיז לומר משהו, הלשון "קפלו את הדרך" לא מוזכר בגמ' והר"מ הביא אותו ממקום אחר, אני מעיז לשער שהר"מ פירש את המושג "קפיצת הדרך" במובן יותר קרוב לטבע, דהיינו שהבהמה "חטפה שגעון" ורצה בכל כוחה במהירות רבה, זה דבר שמסוגל לקרות אבל נדיר. ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעד.

אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ׃ (ירמיהו ב-כג)

כותב המצודת דוד - והרי אתה כגמלה נקבה בחורה הקלה לרוץ יותר מהזכר אשר נתקשר עמה דרכה ומנהגה עד שכל ימיה תתמיד במנהג ההוא לרדוף ולרוץ בכל עת וכן אתה כאשר התחלת בעבודת בעל פעור נדבקת בעבודת הבעלים עד היום הזה ולא תעזבם
 
חלק עליון תַחתִית