כתוב בפרשה וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר ה' אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ.
ובהקדמה למדרש רבה מביא ה"ידי משה" שאותו יום שהגיע אלעזר היה יום א' דסוכות, ולא היתה בעיה של תחומין מכיוון שקפצה הארץ, אך עדיין קשה שהרי הוא קפץ מחוץ לתחום, אך לפי רש"י בסנהדרין צה. שכותב שקפיצת הדרך היא "נתקצרה הדרך" כמו "לא תקפוץ את ידך" וביאור דבריו שכמו בקפיצה היד, היד בסגירתה מגיעה לכיווני, כך בקפיצת הדרך, הדרך קופצת אלי (ולא כמו שנראה במושכל ראשון שאני קופץ למרחקים אל נקודת המטרה) ועפ"ז מבואר מדוע אין בעיה של תחומין, שהרי באופן זה לא עבר אליעזר 2000 אמה מנקודת היציאה.
ובהקדמה למדרש רבה מביא ה"ידי משה" שאותו יום שהגיע אלעזר היה יום א' דסוכות, ולא היתה בעיה של תחומין מכיוון שקפצה הארץ, אך עדיין קשה שהרי הוא קפץ מחוץ לתחום, אך לפי רש"י בסנהדרין צה. שכותב שקפיצת הדרך היא "נתקצרה הדרך" כמו "לא תקפוץ את ידך" וביאור דבריו שכמו בקפיצה היד, היד בסגירתה מגיעה לכיווני, כך בקפיצת הדרך, הדרך קופצת אלי (ולא כמו שנראה במושכל ראשון שאני קופץ למרחקים אל נקודת המטרה) ועפ"ז מבואר מדוע אין בעיה של תחומין, שהרי באופן זה לא עבר אליעזר 2000 אמה מנקודת היציאה.