הנְני והנֵני

יצחק

משתמש ותיק
שמתי לב שיש למילה הנני שתי צורות ניקוד יש בשוו"א הנְני ויש בצירה הנֵני,
ונראה לי שהם שתי מילים שונות, הנני בצירה הכוונה "הנה אני", אפשר לומר את זה גם על אחרים הנהו - הנה הוא, בדרך כלל המילה הזו נאמרת ע"י אדם שרוצה לומר שהוא מוכן ומזומן במלא רצונו לדבר מסוים,
הנני בשווא הכוונה "כן אני", המילה כן מהוה אישור על המוכנות שלי לעשות דבר מה.
עשיתי חיפוש בחלק קטן של התנ"ך ולא מצאתי שיהיה כתוב על הקב"ה הנֵני בצירה, לכאורה - אם זה נכון - הסיבה היא משום שהקב"ה לא מתואר כדבר שעומד כולו לשרת ענין מסוים אלא הוא רק מגלה לנו את רצונו לכן הוא הנני רק בשווא מלשון אישור שכך הוא רוצה לעשות.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
הנני בשו"א זה בתחילת משפט (הנני מביא...), ובציר"י בסוף משפט (ויאמר הנני).
עי' בשמואל פרק ג' שאין הבדל ביניהם
גם לפי הפירוש שכתבתי הרי באופן טבעי המילה הזו נמצאת בתחילת משפט אבל לא רק בתחילת משפט.
עשיתי חיפוש ומצאתי בשווא ואני הנני מביא את המבול מים וכו'. (לא כ"כ ראיה)
במלכים א, יז, יב, אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים
בירמיה כו, יד. וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם

התעוררתי לכל הענין בעקבות שמואל ג', לדעתי זה מאד מדויק שם, כאשר הקב"ה מדבר אליו הוא אומר הנני בצירה, כמו כן בהמשך כשהוא מגלה את הנבואה לעלי הוא אומר הנני בצירה כמו שידוע שהנביא שקוע בנבואה והיא ממלאה את כל ישותו ואכמ"ל, אבל כאשר הוא אומר לעלי הנני כי קראת לי זה תמיד בשווא כי שמואל התקרב לעלי ולא היה ניכר על עלי שהוא קרא לו ולכן הוא אומר לו במבוכה הנני (שווא) כי קראת לי, הוא לא יאמר הנני בצירה כי זה פשוט לא מתאים.

מידי החיפושים שעשיתי כעת מצאתי הנני בצירה שנאמר ביחס להקב"ה וכולם בישעיה
נב, ו. נח, ט. סא, א. כולם ענינם שהקב"ה מוכן ומזומן לצרכי עמ"י או בגאולה העתידה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
סיבת המשמעות תלויה בסיבה הפונטית. מילים רבות משתנות בהתאם למקומן בפסוק: לְחִי/לֶחִי, בְּכִי/בֶּכִי, עֳנִי/עֹנִי.
כשאומרים 'הנני' לפני פועל, הפועל הוא נשוא המשפט וממילא 'הנני' פחות חשוב. אך כשאין אחרי 'הנני' פועל (כמו בסוף פסוק), ממילא אין מה שיהיה חשוב ממנו ועיקר מטרת המדבר להדגיש את עצם נוכחותו ומזומנותו.
 

הכהן

משתמש ותיק
יצחק אמר:
הכהן אמר:
הנני בשו"א זה בתחילת משפט (הנני מביא...), ובציר"י בסוף משפט (ויאמר הנני).
עי' בשמואל פרק ג' שאין הבדל ביניהם
גם לפי הפירוש שכתבתי הרי באופן טבעי המילה הזו נמצאת בתחילת משפט אבל לא רק בתחילת משפט.
עשיתי חיפוש ומצאתי בשווא ואני הנני מביא את המבול מים וכו'. (לא כ"כ ראיה)
במלכים א, יז, יב, אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים
בירמיה כו, יד. וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם

התעוררתי לכל הענין בעקבות שמואל ג', לדעתי זה מאד מדויק שם, כאשר הקב"ה מדבר אליו הוא אומר הנני בצירה, כמו כן בהמשך כשהוא מגלה את הנבואה לעלי הוא אומר הנני בצירה כמו שידוע שהנביא שקוע בנבואה והיא ממלאה את כל ישותו ואכמ"ל, אבל כאשר הוא אומר לעלי הנני כי קראת לי זה תמיד בשווא כי שמואל התקרב לעלי ולא היה ניכר על עלי שהוא קרא לו ולכן הוא אומר לו במבוכה הנני (שווא) כי קראת לי, הוא לא יאמר הנני בצירה כי זה פשוט לא מתאים.

מידי החיפושים שעשיתי כעת מצאתי הנני בצירה שנאמר ביחס להקב"ה וכולם בישעיה
נב, ו. נח, ט. סא, א. כולם ענינם שהקב"ה מוכן ומזומן לצרכי עמ"י או בגאולה העתידה.

גם אחרי ההסבר הנפלא של @חגי פאהן , חשוב לי להבהיר, שבאמרי 'תחילת משפט' לא היתה כוונתי למילה הראשונה של המשפט אלא לחלקו הראשון.
ויסביר לי מר, מה ההבדל בשמואל ג', בין פסוק ד' לפסוק ה'? הרי בשני הפסוקים הוא ענה לעלי.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
גם אחרי ההסבר הנפלא של @חגי פאהן , חשוב לי להבהיר, שבאמרי 'תחילת משפט' לא היתה כוונתי למילה הראשונה של המשפט אלא לחלקו הראשון.
ויסביר לי מר, מה ההבדל בשמואל ג', בין פסוק ד' לפסוק ה'? הרי בשני הפסוקים הוא ענה לעלי.
ההבדל הוא שכאשר שמואל ענה לה' הוא ענה בהנני מוכן ומוזמן לך (הנני בצירה) כמו שהוא היה רגיל לענות לעלי תמיד כעלי היה קורא לו,
אח"כ כשהוא בא לעלי הוא אומר "הנני כי קראת לי", כל אחד שקורא את הפסוק מרגיש את המבוכה של שמואל, הרי ברור שעלי לא נראה כמו אחד שקרא למישהו ושמואל מרגיש
את זה והוא מתנצל תוך כדי דיבור הנני - כי קראת לי. במצב כזה לא אמר הנני מוכן ומזומן כי הוא חשש אולי יש כאן טעות לכן אמר במבוכה הנני (בשווא) כי קראת לי, כן אני מוכן לשרתך כמו שקראת לי.
כל זה חשבתי מסברת עצמי אבל אני לא מבין בדקדוק וכפה"נ @חגי פאהן צודק
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
@הכהן @חגי פאהן
אולי תוכלו להסביר את הנני בסגול מתי ומאיזו סיבה מופיע הניקוד הזה
למשל בבראשית כב, ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה
ושם כז, יח. וַיָּבֹא אֶל אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
איני יודע.
כמו כן מצאנו ג"פ 'הִנֶּנּוּ' תחת 'הִנְנוּ', וגם פעם אחת 'הִנֶּה' תחת 'הִנֵּה'.
וכל אלו אכניס ב'איני יודע', לקיים מה שהורונו חכמינו ז"ל: לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר אֵינִי יוֹדֵעַ.
 

הכהן

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:

מתפלא על התשובה הקצרה, חכיתי ליותר...
לכאו' בשתי דוגמאות אלו יש הפסק טעם אף כי לא אס"ף. כל קורא רואה הבדל בין "הנני מביא..." ל"הנני, בני".
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חכם מה הוא אומר? מה נשתנה המשפט 'וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּי בְנִ֑י' מן המשפט 'וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֣י אֲדֹנִֽי'?
אמרת יודע אני, נתבדית ונאחזת.
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
חגי פאהן אמר:

מתפלא על התשובה הקצרה, חכיתי ליותר...
לכאו' בשתי דוגמאות אלו יש הפסק טעם [highlight=yellow]אף כי לא אס"ף[/highlight]. כל קורא רואה הבדל בין "הנני מביא..." ל"הנני, בני".
מה פירוש המשפט המודגש?
 

כרם

משתמש ותיק
יצחק אמר:
הכהן אמר:
חגי פאהן אמר:

מתפלא על התשובה הקצרה, חכיתי ליותר...
לכאו' בשתי דוגמאות אלו יש הפסק טעם [highlight=yellow]אף כי לא אס"ף[/highlight]. כל קורא רואה הבדל בין "הנני מביא..." ל"הנני, בני".
מה פירוש המשפט המודגש?

א'תנחתא ס'וף-פ'סוק. (שהם הטעמים המפסיקים הגדולים ביותר).
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
הכהן אמר:
חגי פאהן אמר:

מתפלא על התשובה הקצרה, חכיתי ליותר...
לכאו' בשתי דוגמאות אלו יש הפסק טעם אף כי לא אס"ף. כל קורא רואה הבדל בין "הנני מביא..." ל"הנני, בני".
על כן קידמתי לברוח, כי ה"הנני" של העקידה הוא בטעם משרת ואין שום הפסק טעם.
 

הכהן

משתמש ותיק
יש להוסיף ששתי הדוגמאות הנ"ל - הִנֶּנִּי בְנִי/הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי - הן היחידות בסגול (!) בעוד השאר בציר"ה
(יש גם הנך והננו בסגול)
 
חלק עליון תַחתִית