החתם סופר השבוע בפרשת בשלח, נגד לימוד פשוטו של מקרא לתשב"ר

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
ויחי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקי' פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, אם אמנם שהפסוק הוא כפשטא שלא נחם אלקים בדרך היותר קרוב מ"מ ידוע כי תוה"ק מכתב אלקי' הוא תפרש דבר מה ותרמוז דבר אחר, ועל המובן הפשוט קשה כיון שעדיין לא הועיל כלום שהרי גם עתה שהסיבם דרך המדבר ים סוף בכל זאת אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה לולי הקב"ה הסיב לבם אחורנית א"כ ככה היה יכול בהוליכם דרך ישרה, אבל יש רמז בפסוק זה לדבר מה בהקדים מה שאנו אומרים בכל יום בסדר התפלה ברוך הוא אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם וכו', ויל"פ כפל הענין תורת אמת וחיי עולם, ועוד לפי המובן הפשוט שהוא עוה"ב הו"ל חיי העולם בה' הידיעה ועיי' פלוגתא בזה בש"ע או"ח סי' ק"מ סעי' יו"ד ובמג"א שם ואם הוא חיי עוה"ז הו"ל להקדימו לפני תורת אמת בהדרגה מלמטה למעלה, אבל לפע"ד יובן לפי מה שאנו מתמיהים עמ"ש חז"ל במ' שבת ס"ג ע"א אמר רב כהנא הוינא בר תמני סרי שנין הוי גמירנא לי' לכוליה ש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל דליגמר אינש והדר ליסבר והנראה מזה שחז"ל הפכו הענין ללמוד את בניהם כולי' גמרא והמקראות ע"ד הדרושים מבלי הודיעם פי' הפשוט ושאין מקרא יוצא מידי פשוטו וזה נראה לכאורה רוע הסדר ח"ו ואין ספק שכן קבלו איש מפי איש וכן ראו אבותיהם ואבות אבותיהם מעולם:

ועוד מצינו בפ' תפלת השחר דף כ"ח ע"ב מנעו בניכם מן ההגיון ופי' רש"י לא תרגילו במקרא יותר מדאי משום דמשכא עיי"ש, ובאמת יש מפרשים הגיון שארי חכמות ומ"מ משמע מנעו בניכם ולא מנעו עצמכם כי כל החכמות המה רקחות וטבחו' לתורה והמה פתחי' ושערי' לה ומי שאין לו ידיעה בנתוח לא ידע הלכות טרפות על בורי' וחכמות השיעור וגמטרי' לעירובין וסוכה וחלוקת הארץ וכדומה וא"כ מ"ט ימנעו בניהם הלא טוב ללמדם מקרא בקטנותם או החכמות האלו ומזה יעלו לאט לאט למה שהוא יותר גדול וקדוש שהוא חכמת התורה. והנה אנחנו רואים כי אבי הפלוסופי' הוא הרמב"ם בעצמו כתב ספ"ד מה' יסודי התורה ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו בשר ולחם הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר מצות ראוי' הם להקדימן שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה ועוד שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה ליישוב העה"ז כדי לנחול חיי עוה"ב וכו' עכ"ל, הנה כתב כן לפי דעתו שהפלוסופי' הוא הפרדס והוא מעשה בראשית ומרכבה וכבר מחו לי' אמוחא שם בכ"מ עיי"ש מ"מ הרי קמן שגם הוא כ' שראוי להקדים מילוי כרס בש"ס ופוסקי' מפני שהוא הטובה הגדולה שהשפיע הק"בה להנחיל העוה"ב וקשה איפוך אנא שבתחילה ילמוד אדם תורת אנשים ואח"כ הטובה הגדולה ומעלין בקדש. והרשב"א בתשובה החרים שלא לעסוק בשאר חכמות עד שיהי' בן כ"ה שנים וכן האריך בריב"ש ורמז עליה רמ"א ביו"ד סי' רמ"ו סעי' ד' ועל כולן יקשה כנ"ל:

ואמנם כולם יש להם ממי ללמוד מנותן התורה ית"ש הנה אל הוציאם ממצרים ערות הארץ עושי כל תועבות ה' אשר שנא והוא עם בזוי עם לא היה כידוע מדרכי המצרים וישראל היו ביניהם עבדים נבאשים עושין בחומר ובלבנים ובלי ספק שלא היו יודעים עשות נכוחה, ולא שום חכמה ומדע גם לא טכסיס אומה ולשון ולא שום דרך ארץ. וביומא ע"ה ע"ב אמר ר' אחי בר"י בתחילה היו ישראל כתרנגולי' שמנקרי' באשפה עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה הרי שאפי' זמן הסעודה לא היה להם כדרך עבדי הברבריאי' הללו ואיך א"כ קרבם מיד לפני הר סיני במעמד הנבחר והראה להם מה למעלה ומה למטה וכלם זכו לנבואה ונפתח לבם כפתחו של אולם ועדיין נשאר להם רוע סידרן כמובן מכל מנהגם ותלונותם במדבר והלא טוב היה לנהלם לאט לאט ללמדם דרך ארץ כמתוקני' שבאומו' שיהי' ראוי לחושבם עם עכ"פ ולהעלותם אח"כ ממדרגה למדרגה עד שיבאו לקבלת התורה על הר סיני. אבל האמת יורה דרכו כי גלוי לפניו ית' כי א"א להבדיל עם בני ישראל מיתר העמים כ"א בהפרידם מהם ומדרכם לגמרי ולא ללמוד חכמתם במה שהם משתוים עמנו ואפי' לא המקרא ע"ד הפשוט כי בזה הם שוים עמנו כי חיש קל מהרה יהפך לב האדם לשוב להמונם אם לא ירחוק בתכלית הריחוק ואילו הנהיג הקב"ה עם ישראל במנהג דרך ארץ תחלה לא היו זוכי' לעולם להגיע לאמיתת התורה והאמונה כי טרם הגיעו לקצה האחרון כבר היו נזורי' אחור כי כל הלמודים האלו וסדר הלימוד הנ"ל הוא עודנו קרוב לדעת הגוים ההמה ואם אולי יבינו ישראל כי אלהי העמים הבל המה מעשי תעתועים ולא יאמינו כמוה' מ"מ יפרקו עול לגמרי ולא יאמינו לא זה ולא זה,

וכן בנינו וזרעינו אם ילמדו בתחלת גדולם פשט המקראות והחכמות החיצוני' שהם חוץ לתורה אזי טרם יגדלו ויגיעו לחלק הדרושים ותורה שבע"פ שהוא העיקר טרם יגיעו לזה כבר בחרו בהפקירא וכפרו בה' ותורתו כאשר עינינו רואות בדור הרע הזה מכמה מדינות שהפכו הסדר שקבעו ראשונים ונכשלו ואין א' מאלו הבנים שלא יצא מהדת בעו"ה ואין א' מהם חפץ בתלמוד ש"ס והוראות או"ה ולא יצלח מהם להצלחה אמיתית.

ע"כ עלי' לשבח לה' אלקינו שלא שם חלקינו כהם והפך הסדר וקרבנו להר סיני טרם למדנו דרכי עוה"ז ואח"ז למדנו גם ארחות חיי עוה"ז וזה וזה נתקיים בידינו תלי"ת וזה שאנו מברכי' ברוך הוא אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ובמה הבדילנו שנתן לנו תחלה תורת אמת ואח"כ נטע בתוכינו חיי עוה"ז כדי שלא ניגע לריק כי המלמד לבן תחלה חיי עוה"ז ואומר ללמדו אח"כ אורחות חיי עוה"ב ש"ס ופוסקי' הוא. השוטה היגע לריק ולא יזכה בזה לעולם כי טרם יכיר הנער מואס ברע ובוחר בטוב כבר התנכר במעשיו לאביו שבשמים ולא יחפוץ בה' ובתורתו:
והנה ידוע עם הפלשתי' יותר מתוקני' במנהגיה' ומעשיה' מהמצרים והקב"ה מיחה ביצחק לבלתי רדת מצרימה והוא גר בפלשתים היות כן הי' מן הראוי לפי ההדרגה בצאת ישראל ממצרים שירגילם הקב"ה לאט לאט ללמדם כמנהג הפלשתי' ומהם יעלו למדרגה אחרת הסמוכה ומסמוכה לסמוכה לה אלא שלא עשה כן מטעם הנ"ל. וכל זה מרומז בפסוק ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתי' ללמדם דרך ארץ שנוהגים בהם הפלשתי' אעפ"י שהוא דרך מתוקן מ"מ לא אבה לנחותם כן מטעם כי קרוב הוא אותו דרך ארץ ומנהג למנהגי מצרים ואיננו רחוק הרבה מאוד מדרכיהם הראשונים ופן ינחם העם בראותם קצת מלחמת התאוה והיצ"הר ומיד כמעט קט ישובו מצרימה ר"ל שישובו עם ב"י להיות מצריים ולא ישראלים. ומזה יוקח מוסר השכל לבלתי שמוע לחדשים מקרוב באו לרחק עם ה' מתורת אלקים ורוצים להפך הקערה על פיה ללמדינו על דרך ההגיון להכשיל בנינו למען לא ישאר שם ושארית לתלמוד ולגמרא ח"ו אל תאבו ולא תשמעו:
 

למדניסט

משתמש רגיל
מגנא ומצלא אמר:
ויחי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקי' פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, אם אמנם שהפסוק הוא כפשטא שלא נחם אלקים בדרך היו
כותרת בומבסטית שאין מאחוריה שום כלום!!
קראת את זה?
או שמישהו שלח לך את הטקסט?
 
 

למדניסט

משתמש רגיל
ואף שאין צורך אני אבאר,
החתם סופר, לא אומר לא ללמד פשוטו של מקרא...
הוא טוען שאם מתחילים מהפשט של הטקסט, ישנם טעויות חמורות,
כל הרעיון בפשוטו של מקרא זה לאנשים שיודעים ללמוד,
וזה מה שכתה החתם סופר
 

צפרא טבא

משתמש ותיק
וספציפית ממה שראיתי,
רוב הטענות של אנשים נגד "פשוטו של מקרא"
זה או שהם לא מבינים את המקרא,
או שהם לא למדו מפרשים!!
וד"ל...
"ומי שרוצה להפשיט לפי דעתו, כל עוד לא עמד על דעת חז"ל, יש לחוש שהוא אפיקורס ומטה המקראות אחר דעתם"
(קדמת העמק לנציב ג' ד', נדפס בראש 'העמק שאלה')
 
"ומי שרוצה להפשיט לפי דעתו, כל עוד לא עמד על דעת חז"ל, יש לחוש שהוא אפיקורס ומטה המקראות אחר דעתם"
(קדמת העמק לנציב ג' ד', נדפס בראש 'העמק שאלה')
דבר מפורש שבמפורשים בחז''ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו - והרמב''ם כתב בזה ג''כ בהקדמתו לספר המצוות
ואין לך שיבוש גדוש יותר מזה ללמוד בכח את המקרא לא כפשוטו
אלא וודאי חייב האדם לדעת הפשט של המקרא
ואלו דברים פשוטים ללא שום פקפוק ומה שיצאו על הספר פשוטו של מקרא - מגוחח הדבר לחלוטין
 

צפרא טבא

משתמש ותיק
דבר מפורש שבמפורשים בחז''ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו - והרמב''ם כתב בזה ג''כ בהקדמתו לספר המצוות
ואין לך שיבוש גדוש יותר מזה ללמוד בכח את המקרא לא כפשוטו
אלא וודאי חייב האדם לדעת הפשט של המקרא
ואלו דברים פשוטים ללא שום פקפוק ומה שיצאו על הספר פשוטו של מקרא - מגוחח הדבר לחלוטין
א. אתה מוזמן להציג את הבנתך בדברי הנצי"ב (אולי אתה חולק עליו?)
ב. גילוי נאות - את דברי הנצי"ב גיליתי לראשונה בספר 'פשוטו של מקרא' מאת הר' יהודה קופרמן ז"ל מייסד המכללה בבית וגן... הוא לכל הדעות אינו חשוד בהתנגדות ל'חומש פשוטו של מקרא'.
 
א. אתה מוזמן להציג את הבנתך בדברי הנצי"ב (אולי אתה חולק עליו?)
ב. גילוי נאות - את דברי הנצי"ב גיליתי לראשונה בספר 'פשוטו של מקרא' מאת הר' יהודה קופרמן ז"ל מייסד המכללה בבית וגן... הוא לכל הדעות אינו חשוד בהתנגדות ל'חומש פשוטו של מקרא'.
אני לא צריך להציג את הבנתי בדברי הנציב - משום שדברי הנציב סותרים את דברי הרמב''ם (ולדעתי גם את פשט חז''ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו )
ואדרבא עליך להוכיח לא כהרמב''ם - והאיך הוא זה שנהפוך את היוצרות
 

צפרא טבא

משתמש ותיק
אני לא צריך להציג את הבנתי בדברי הנציב - משום שדברי הנציב סותרים את דברי הרמב''ם (ולדעתי גם את פשט חז''ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו )
ואדרבא עליך להוכיח לא כהרמב''ם - והאיך הוא זה שנהפוך את היוצרות
על הנצי"ב כנראה שאתה חולק...
ומה עם החת"ס המובא בפתח האשכול?
 
על הנצי"ב כנראה שאתה חולק...
ומה עם החת"ס המובא בפתח האשכול?
מדברי החת''ס ניכר החשש שהיה להם ...
כנראה היו שם כל מיני משכילים למיניהם שהיו משתמשים בפשט המקרא לנגח ....
לעומת זה המלבי''ם שהתמודד הרבה - יצא לו חיבור מעורר השתאות נפלא ביותר גם הבנת פשט המקרא כפשוטו וגם היאך הקשרו לחז''ל
נ''ל שאילו החת''ס היה רואה את פירוש המלבים וודאי שהדברים היו אחרים לגמרי -
 

צפרא טבא

משתמש ותיק
ראה בעמוד 6 בשם הגר"א.
ראשית, ידיעה חשובה מאוד - ישר כח.
שנית, כדאי לקרוא היטב.
להבנתי, דברי הגר"א באו לומר שהפשט הוא חלק מתמונה כוללת, להבין היטב את הפשט ואת הדרש, ולדייק היטב מה עולה בדקדוק לשון המקרא, ומה הביא את חז"ל להעמיד דרש באופן אחר מהפשט.
יש הבדל גדול בין זה, לבין גישה פשטנית בתור דבר העומד בפני עצמו ובמנותק מהדרש.
 
חלק עליון תַחתִית