מדוע רש"י ברוב פירושיו לא כתב לנו מה המקור ממנו שאב את פירושו,

נתן הבבלי

משתמש ותיק
 מדוע רש"י ברוב פירושיו לא כתב לנו מה המקור ממנו שאב את פירושו, (עד שלפעמים נראה למי שלא בקי בתלמוד ובמדרשים, שמ"ש רש"י, זה פירושו שלו ממש).​
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
א. מדוע רש"י ברוב פירושיו לא כתב לנו מה המקור ממנו שאב את פירושו?
ב. לפעמים נראה למי שאינו בקי בתלמוד ובמדרשים, שזה פירושו שלו ממש.​
א. גם בעיני יפלא: וכי לית ליה הא דרבי אלעזר אמר רבי חנינא: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם?!​
ב. יתר על כן, יש והרב עושה דברי עצמו עם דברי חכמינו חטיבה אחת, עד שאפילו הבקי שבבקיאים, אינו יודע להבחין ביניהם. לדוגמה, דברי רש"י בריש פרשת וירא:​
כְּחֹם הַיּוֹם. הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחוֹ בְּאוֹרְחִים.​
וּלְפִי שֶׁרָאָהוּ מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹרְחִים בָּאִים, הֵבִיא הַמַּלְאָכִים עָלָיו בִּדְמוּת אֲנָשִׁים.​
השורה הראשונה – דברי רבי חמא ברבי חנינא בפרק השוכר את הפועלים.​
השורה השניה – דברי הרב.​
ומענין, תחלת דבריו של רבי חמא ברבי חנינא ('יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו') מביא רש"י בראש הפסוק בשם אומרו.
 

חימקו

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
 מדוע רש"י ברוב פירושיו לא כתב לנו מה המקור ממנו שאב את פירושו, (עד שלפעמים נראה למי שלא בקי בתלמוד ובמדרשים, שמ"ש רש"י, זה פירושו שלו ממש).​

לא הבנתי מה השאלה? רש"י פירש לנו לפי הבנתו וע"פ מה שקיבל מרבותיו.
 

HaimL

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
 מדוע רש"י ברוב פירושיו לא כתב לנו מה המקור ממנו שאב את פירושו, (עד שלפעמים נראה למי שלא בקי בתלמוד ובמדרשים, שמ"ש רש"י, זה פירושו שלו ממש).​
לדעתי, ביארו כבר את השאלה הזאת.

ולי נראה, שהיכן שרש"י הכריע את הפשט ע"פ חז"ל, הוא בכוונה לא הזכיר את שמותם, וכעין מה שרבינו הקדוש סתם במשנה הלכה כרבים. והיכן שלא הכריע, הזכיר את שמותם. וכגון "מלך חדש", שלא הכריע אם חדש ממש, או שנתחדשו גזירותיו.
 
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
רש”י בא לפרש לפי פשוטו, כפי שהעיד על עצמו.
ולפיכך מקור הדברים אינו העניין, שכן המדרש אין עניינו לפרשן פשטן של דברים, וכן תנאי ואמוראי בדר”כ בדרך דרש באו.
 

לביא

משתמש ותיק
מעניין שהנושא הוקפץ.
א. יש כמה מקומות בהן רש״י חידש מפירושו ממש. עד כדי כך שהאוה״ק (לא זוכר כרגע ציונ) כתב שרוח נביאות נפלה בפיו, שכתב כדברי המדרש ממש. ולא היה כותב האוה״ק כזאת אילולא היה מבין שרש״י לא פרש על פי מקורות.
ב. המעניין הוא, שהרבה פעמים רש״י מצטט גמרא, אך משנה בלשון. ראו רש״י בפרשת ואתחנן על ״ושננתם״ שציטט כמעט מילה במילה מקידושין ל ע״ב, אך שינה בלשון הגמרא. והרבה פעמים תמצאו במפרשים שמוציאים מרש״י שהכניס הבנה אחרת בפסוק מהגמרא.
ג. וכן יש פעמים, בהם רש״י כן מביא גמרא כלשונה, אך תופס שיטה אחת, אף שייתכן שלא פסקו כמותה, מכיוון שכך הסתבר לו בפשט הפסוק יותר.

ואם נוסיף עוד נופך על פרש״י עה״ת, הוא שרש״י הלך כעין שיטת הרמב״ם במשנה תורה, שגם שם לא ציין מקורות, כביאור בהקדמתו שבא להציג את ההלכה הפסוקה בלי הפלפולים היתרים. כך רש״י בא לפרש את התורה כפשוטה, ולא כ״פירוש נוסף״. דבר זה הרבה פעמים גורם לחשוב, למה רש״י לפעמים כן מביא מקור לפירוש.
 

דוד ה.

משתמש ותיק
לביא אמר:
עד כדי כך שהאוה״ק (לא זוכר כרגע ציונ) כתב שרוח נביאות נפלה בפיו,
אור החיים במדבר פרק כו
לאזני. פירש רש"י אומר אני שזו משפחת אצבון ואין אני יודע וכו' עד כאן. ואין נראה להמציא דבר שאין לו טעם ואינו מדבריהם ז"ל. ועוד קשה שבמדרש ר' תנחומא אמרו וזה לשונם וכשאתה מונה משפחת גד אין שם אצבון כי חסר על הזנות בעצת בלעם עד כאן, אשר על כן היה נראה כי אזני היא משפחה אחרת שיצתה מגד, כי מן הסתם היו בכל שבט ענפים אחרים לבד מאותם שנבנית מהם המשפחה והיו נקראים על אחיהם ולפעמים יגדל הענף ההוא ותקרא המשפחה על שמו, אלא שמצאתי בפסיקתא וזה לשונם אזני זה אצבון שנאמר בפרשת ויגש מלשון אצית והאזין עד כאן, כפי זה הוא השם עצמו ואין הכתוב מקפיד על שינוי השם כשיהיה במשמעו שם הראשון, ורש"י ז"ל רוח הקודש הופיע בו וכוון אל דברי חז"ל:
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
באחת ממהדורות החומש [הוותיקות] היה כעין הקדמה ותולדות של המפרשים ושם נכתב שבכוונה לא כתבו הם את המקורות שמהם כנראה שאב את פירושו כדי שלא להשוות לרש"י אופי של 'מלקט' גרידא. כי הבחירה שלו - וברוה"ק - באיזה אופן לפרש, איך ומתי והאם לצטט מדרשי חז"ל, היא יצירה בפני עצמה.
ולהעיר שלרבי מליובאוויטש זי"ע הייתה 'עבודה' שלמה בביאורי רש"י, ובהסבר שיטת רש"י בנושא הזה, למה פירש כך, ולמה ציטט מדרש בצורה כזו, או בנוסח כזה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
ולהעיר שלרבי מליובאוויטש זי"ע הייתה 'עבודה' שלמה בביאורי רש"י, ובהסבר שיטת רש"י בנושא הזה, למה פירש כך, ולמה ציטט מדרש בצורה כזו, או בנוסח כזה.
וראה:
לבי במערב אמר:
שותה מן המעיין אמר:
'כללי רש"י' לר' טוביה בלוי שליט"א
מהדו"ח י"ל בשנת תשע"ח (מצוי' באוצה"ח ובחנויות הספרים).
ובנדו"ד (וש"נ): הצג קובץ מצורף כללי רש''י (מהדו''ח), פרקים ח־י.pdf
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
ולהעיר - כי אף הרמב"ם לא צין למקורותיו, ואמנם הרמב"ם עשה זאת באופן אבסולוטי ומתוך מטרה שהספר יהיה נגיש לידיעת ההלכה הפשוטה ולא למטרת לימוד כמפרש, אך מ"מ לכאו' זו גם הייתה סברת רש"י שבכ"מ שהבאת המקור תפריע לשטף הלימוד ואין משמעות לעצם המקור בנוגע לפירוש, אזי אי"צ להביא את המקור.
 

כוס ישועות

משתמש ותיק
מדוע רש"י ברוב פירושיו לא כתב לנו מה המקור ממנו שאב את פירושו, (עד שלפעמים נראה למי שלא בקי בתלמוד ובמדרשים, שמ"ש רש"י, זה פירושו שלו ממש).​
אולי כי ראה ברוח קדשו שביום מן הימים מקראות גדולות מהדורת המאור ומהדורות נוספות יעשו את זה.
 

האריה

משתמש ותיק
פעם גם לא היה דפוס. ולכתוב מקורות. זה היה לוקח הרבה זמן. היום יש דפוס בזול. ותוכנות חיפוש. אז זה לא שאלה.
חוץ מהתשובה. שרש"י כתב את הפירוש שלו ברוח הקודש.
 
חלק עליון תַחתִית