מה פירוש הפסוק "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו"?

מלמד להועיל

משתמש ותיק
אנכי חשבתי לבאר שהכוונה שיקר וחשוב בעיני ה' מי שמסתלק בהיותו חסיד, כמו שאמר הכתוב טוב יום המוות מיום היוולדו, והיינו מי שהשלים את נפשו כדבעי.

אי נמי הכוונה כפשוטו שהקב"ה שמח בבוא אליו חסיד, כמו שנאמר רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, וכמו שיש במדרש על הפסוק דודי ירד לגנו ללקוט שושנים.

אך ראיתי ברש"י שפירש להיפך, כי "יקר" הוא לשון קושי, והיינו שאומר דוד המלך ע"ה שקשה בעיני הקב"ה להמית את חסידיו, ולכן עשה לו הרבה ניסים, ועל כן "לא אמות כי אחיה".

​​​​
 

לביא

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
אך ראיתי ברש"י שפירש להיפך, כי "יקר" הוא לשון קושי, והיינו שאומר דוד המלך ע"ה שקשה בעיני הקב"ה להמית את חסידיו, ולכן עשה לו הרבה ניסים, ועל כן "לא אמות כי אחיה".
כי פשוט לרש״י שלא כוונת הכתוב פשוטו שחשוב בעיני ה׳ שימותו החסידים ח״ו.
 

אופטימי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
אנכי חשבתי לבאר שהכוונה שיקר וחשוב בעיני ה' מי שמסתלק בהיותו חסיד, כמו שאמר הכתוב טוב יום המוות מיום היוולדו, והיינו מי שהשלים את נפשו כדבעי.

אי נמי הכוונה כפשוטו שהקב"ה שמח בבוא אליו חסיד, כמו שנאמר רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק, וכמו שיש במדרש על הפסוק דודי ירד לגנו ללקוט שושנים.

אך ראיתי ברש"י שפירש להיפך, כי "יקר" הוא לשון קושי, והיינו שאומר דוד המלך ע"ה שקשה בעיני הקב"ה להמית את חסידיו, ולכן עשה לו הרבה ניסים, ועל כן "לא אמות כי אחיה".

​​​​
לא רק רש"י אלא גם האבן עזרא והרד"ק,
ולא הבנתי מה אתה רוצה, כל הראשונים ניסו לפרש את הפסוק בהקשר של הפרק (וכן בהקשר של כל ההלל),
ולא לתפוס פסוק בפ"ע ולהגיד עליו ווראטים...
 
 

שפרינגר

משתמש ותיק
ראה ספר המאמרים תרפ"ה ע' רמד: הנפש הבהמית שהוא חומרי וגשמי, כאשר הוא מתבטל ובא לידי אהבה לאלקות ה"ז דבר חידוש ומעורר למעלה כו'. וז"ש יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, מיתה הוא ענין הביטול, והיינו דהמיתה והביטול שהחסידים עושים בנפש הבהמית זהו יקר בעיני ה'. וכל כפיה וכפיה דנפש הבהמית ה"ז יקר מאד בעיני ה' מפני שזהו התחדשות כו'.
ועד"ז בספר המאמרים מלוקט ח"ד ע' רכז הערה 36, דלמעלה יקר וחביב מאד המיתה וביטול מה שהחסידים עושים בנפש הבהמית כו' להיותו חידוש דבר.
(כמובן וברור, אין זה פשט הפס').
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לביא אמר:
כי פשוט לרש״י שלא כוונת הכתוב פשוטו שחשוב בעיני ה׳ שימותו החסידים ח״ו.
אופטימי אמר:
ולא הבנתי מה אתה רוצה, כל הראשונים ניסו לפרש את הפסוק בהקשר של הפרק (וכן בהקשר של כל ההלל),
שוב הראוני שכדבריי פירש העקידת יצחק, וכן בילקוט מעם לועז [שהמכוון ב'יקר' שהחסיד שמת בהיותו חסיד, חשוב לפני הקב"ה ויקר] . וכן משמע כדברי מלשון רבותינו שבמדרש תהלים, שאמרו על זה המזמור עשרה דברים נקראו יקר, ישראל והתורה וכו', וכל הני יקר דאיתא שם היינו מלשון יוקר וחשיבות ולא מלשון קושי, ועל כן מסתבר שאף יקר האמור כאן פירושו שווה.
 

לביא

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
שוב הראוני שכדבריי פירש העקידת יצחק, וכן בילקוט מעם לועז [שהמכוון ב'יקר' שהחסיד שמת בהיותו חסיד, חשוב לפני הקב"ה ויקר] . וכן משמע כדברי מלשון רבותינו שבמדרש תהלים, שאמרו על זה המזמור עשרה דברים נקראו יקר, ישראל והתורה וכו', וכל הני יקר דאיתא שם היינו מלשון יוקר וחשיבות ולא מלשון קושי, ועל כן מסתבר שאף יקר האמור כאן פירושו שווה.
חבל שכבודו מתעלם מרש״י שמפרש פשוטו של מקרא מאשר ילקוט מעם לועז ועקידת יצחק, ועוד שסומך על מדרש תהלים במשמע, ואף אם נימא כן, מי יימר שמפרשים הפסוק שכאילו הקב״ה ח״ו חפץ במיתתם של צדיקים. ודו״ק.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לביא אמר:
חבל שכבודו מתעלם מרש״י שמפרש פשוטו של מקרא מאשר ילקוט מעם לועז ועקידת יצחק, ועוד שסומך על מדרש תהלים במשמע,
חלילה להתעלם מדברי רבן של ישראל, דבריו הקדושים ומאירי העינים של רש"י. לא באתי אלא להציע פירוש נוסף בפסוק, והרשות בידינו נתונה לבאר פסוקים בדרך נוספת, קל וחומר כאשר מצאנו כן בדברי רבותינו המפרשים ונסמכים אנו על לשונות רבותינו הקדמונים.
לא כתבתי חלילה שהקב"ה חפץ במות צדיקים. פירשתי בחד גוונא שהשמחה היא במיתת הצדיק בהיותו צדיק, ובפירוש נוסף פירשתי כי מיתת הצדיק הינה "יקר" בעיניו, ואין המשמעות שהוא חפץ במיתתן, אלא שמח במיתתן והוא חשוב בעיניו, וכן מצאנו שאמרו במועד קטן כה: "שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק".
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
שפרינגר אמר:
ראה ספר המאמרים תרפ"ה ע' רמד: הנפש הבהמית שהוא חומרי וגשמי, כאשר הוא מתבטל ובא לידי אהבה לאלקות ה"ז דבר חידוש ומעורר למעלה כו'. וז"ש יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, מיתה הוא ענין הביטול, והיינו דהמיתה והביטול שהחסידים עושים בנפש הבהמית זהו יקר בעיני ה'. וכל כפיה וכפיה דנפש הבהמית ה"ז יקר מאד בעיני ה' מפני שזהו התחדשות כו'.
מעי"ז ביאורו השלישי של הילקוט מעם לועז, שבמיתת הצדיק הוא מגיע לדרגה נשגבה ולהשגות עליונות יותר, כי נפרד מהגוף הגשמי, וכמו שכתב האור החיים הקדוש שבזמן שהצדיק מת מתגדלת בו הנשמה, וכמש"א 'ותשחק ליום אחרון', ולכן "יקר בעיני ה' המוותה לחסידיו", כי אכן זמן זה יקר בעיני ה' לפי שאז מתקדש הצדיק יותר ומושפע לו שפע רב יותר.
 

דור2000

משתמש ותיק
אין כאן מחלוקת בין המפרשים, לדעתי כו"ע מסכימים ש'יקר' הוא מלשון כבד, כל' דבר שקשה לשאת אותו, או בגלל חשיבותו ויוקרתו או ההפך בגלל שהוא לא רצוי, כמו שמבאר כאן הרשב"ם "לשון הוקר רגלך (משלי כה), מנוע הוא בעיני ה' שיכין מיתה לצדיקים ולחסידים". ובדרך זו פירוש כל מפרשי הפשט (רש"י, רד"ק, ראב"ע, מצודות, מלבי"ם ועוד).
רק דרך חז"ל בדרשותיהם למצוא גם לקח מוסרי הרמוז בפסוק. וזו הייתה גם כוונתו של העקידה.
חייבים לעשות הבחנה בין הדרש לבין הפשט, ולא לגרום לערבוב תחומים.
 
חלק עליון תַחתִית