מתי היתה מכת חושך?

הכהן

משתמש ותיק
עם סיומה של מכת חושך, בעוד משה בבית פרעה, הוא מתרה על מכת בכורות שתהיה 'כחצות הלילה'.
הגמ' בברכות מפרשת דבריו "למחר כי האידנא" כין שהוא אמר את זה אורתא דתליסר נגהי ארביסר.
לפי זה יוצא, ששת ימי האפילה הסתיימו בי"ג בניסן, וא"כ התחילו בח' בו.
אם כן, בעשור לחודש, כשישראל לוקחים איש שה לבית אבות, המצרים שרויים באפילה, אז מה הנס?
 

מרדכי היהודי

משתמש רגיל
כמה תשובות בדבר, ראשית י"א שלא כתוב שהקב"ה אמר לו את זה בליל י"ג, אלא משה רבינו אמר את זה לישראל בליל י"ג, אבל הקב"ה אמר לו את זה הרבה קודם.
וממילא מכת חושך היה בכלל חודש קודם.
י"א שהלא בשבת לא היה המכות, וי' ניסן חל בשבת, ממילא ראו גם ראו.
וי"א שהם געו ופעו וממילא שמעו.
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש מקור שכל המכות לא היו בשבת? בעה"ט אומר את זה על הארבה (וינח בכל גבול מצרים - וינח ביום השביעי).
לפי תשובה זו, מובן מאוד למה ציינים את הנס בשבת, כיון שהיא היתה סיבה לו.
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
הכהן אמר:
עם סיומה של מכת חושך, בעוד משה בבית פרעה, הוא מתרה על מכת בכורות שתהיה 'כחצות הלילה'.
הגמ' בברכות מפרשת דבריו "למחר כי האידנא" כין שהוא אמר את זה אורתא דתליסר נגהי ארביסר.
לפי זה יוצא, ששת ימי האפילה הסתיימו בי"ג בניסן, וא"כ התחילו בח' בו.
אם כן, בעשור לחודש, כשישראל לוקחים איש שה לבית אבות, המצרים שרויים באפילה, אז מה הנס?
י"ל דמ"מ בשבת שהיה י' ניסן עדיין קמו איש מתחתיו, וא"כ עדיין היו יכולים להזיק לישראל.
ולגוף דבריך, הנה הרמב"ן כתב בפר בא  ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה. אל פרעה אמר כן ואל עבדיו כמו שאמר בסוף דבריו  וירדו כל עבדיך אלה אלי. ולא פירש עתה איזה לילה תהיה המכה הזאת, כי הדבור הזה והאמירה אל פרעה קודם ראש חדש ניסן היה.
[אבל לכאו' צ"ב דהרמב"ן עצמו כתב שם כמה פסוקים קודם לכן וז"ל,  אם כן היה הברד בחדש אדר בשנה ההיא, לא מקודם לכן, כי השעורה אביב והחטה אפילה ולא יזיק אליה אם יכה הברד מה שצמח ממנה כי תשוב ותצמיח. ועדיין לא פרחה הגפן ולא הנצו האילנות, ולכך אמר הכתוב (לעיל ט כה) ואת כל עץ השדה שבר, כי שבר הענפים והפארות. ואחרי כן בחדש ימים בניסן צמחה החטה והכוסמת, והיא הפליטה הנשארת להם מן הברד, והתחילו העצים להוציא פרח והנצנים נראו, עכ"ל. ומבואר דמכת ארבה היה בחודש ניסן, וא"כ איך יתכן שההתראה על מכת בכורות היה לפני ראש חודש ניסן, וצע"ג.]
 
מרדכי היהודי אמר:
אלא משה רבינו אמר את זה לישראל בליל י"ג,
הכהן אמר:
הגמ' בברכות מפרשת דבריו "למחר כי האידנא"
והרי מפורש שם:​
הָכִי קָאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמָחָר כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כִּי הָאִידָּנָא אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם
 
ראה גם:​
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=31&t=17885&hilit=%D7%99+%D7%92+%D7%90%D7%93%D7%​
A8+%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9A​
שדנו על מה שכתב המנות לוי שמכת חשך היתה בי"ג אדר​
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
אם הדבר נכון והחושך הסתיים בליל י"ד
יכול להיות הסבר יפה בבדיקת חמץ בליל י"ד דווקא בחושך לאור הנר.
זכר לחושך.
זכר לזה שרק אז הנרות התחילו לדלוק.
וזכר לזה שהיהודים הסתובבו במצרים בחושך והסתכלו בבתי המצרים.
 
יש מקור שכל המכות לא היו בשבת? בעה"ט אומר את זה על הארבה (וינח בכל גבול מצרים - וינח ביום השביעי).
לפי תשובה זו, מובן מאוד למה ציינים את הנס בשבת, כיון שהיא היתה סיבה לו.
שמעתי בשיעור של הרב שלמה לוינשטין פירוש כזה:
רש"י (שמות י כב ד"ה ויהי חושך אפילה.. שלושת ימים):
חושך של אופל שלא ראו איש את אחיו אותן ג' ימים ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב
ולמה הביא עליהם חשך?
א. שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת ומתו בשלשת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו: "אף הם לוקין כמונו"
ב. ועוד שחיפשו ישראל וראו את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים: "אין בידינו כלום!" אומר לו: "אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא"
ובשבת אסור לקבור מתים (תשובה א)
וכן לפרוץ כספות (תשובה ב)
 

דבש לפי

משתמש ותיק
יש מקור שכל המכות לא היו בשבת? בעה"ט אומר את זה על הארבה (וינח בכל גבול מצרים - וינח ביום השביעי).
לפי תשובה זו, מובן מאוד למה ציינים את הנס בשבת, כיון שהיא היתה סיבה לו.
אני שמעתי את זה באופן אחר קצת, שמכת חושך לא היתה "ששת ימים" אלא פעמיים "שלושת ימים", וההבדל ביניהם הוא לא רק ברמת החושך אלא הם גם לא היו רצופים אלא שבת הפסיקה ביניהם (ואף אם שאר המקומות היו גם בשבת עדיין אפשר לומר שמכת חושך שונה בזה כאמור).
 

יתכן

משתמש ותיק
יש מקור שכל המכות לא היו בשבת? בעה"ט אומר את זה על הארבה (וינח בכל גבול מצרים - וינח ביום השביעי).
לפי תשובה זו, מובן מאוד למה ציינים את הנס בשבת, כיון שהיא היתה סיבה לו.
מכת חושך כתב הרוקח שלא היה בשבת.
ובכללות כל המכות יש שיטה שלא היה בשבת.
 
חלק עליון תַחתִית