דה"י ב' י"ד י' - ב' שאלות בפשט המיוחס לרש"י

שלו'

משתמש ותיק
דה"י ב' פי"ד י'
ויקרא אסא אל ה' אלקיו ויאמר ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו ה' אלקינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה ה' אלקינו אתה אל יעצר עמך אנוש.


א]
במיוחס לרש"י:

אין עמך לעזור. כלומר אע''פ שאנו מעטים והם רבים כחול הים ואין כח לנו בפניהם, עמך לעזור בין רב לאין כח, כלומר בידוע שיש לך כח לעזור לפיכך עזרנו ה' אלהינו כי עליך נשענו:

הנה לשון הפסוק צ"ב, מהו שפותח ב'אין' שמשמעו כאילו ח"ו אין עמך הכח לעזור?

ואכן במצו"ד [ועד"ז ברלב"ג] פי': אין עמך לעזור. אין הפרש עמך לעזור בין לעם רב בין למי שאין בו כח כלל: דהיי' שהפסוק נכתב בחסרון תיבה, וכאילו כתוב 'אין הפרש עמך לעזור כו''.

אך במיוחס לרש"י לא משמע כן.

והנה לכא' היה אפשר לפרש את לשון הפס' בל' תימה: וכי אין עמך לעזור כו', אך גם זה לא נראה מסתימת לשונו.

ויתכן שמפרש שמחלקים את התיבות זו מזו, דהיי': 'אין' היא ענין בפני עצמו וקאי על ישראל ש'אין לנו כח בפניהם', ואז עובר לפנות אל השי"ת: 'עמך לעזור בין רב לאין כח'. אך זה מחודש מאוד בלשון הפס', [ואכן כתב 'כלומר'], וצ"ע.




ב]
במיוחס לרש"י שם:

אל יעצר עמך אנוש. אל יהיה לאויבינו לאותו אנוש כי אנוש מושל עוצר ידי עמך נגדך לנצחנו שלא יאמר נצחנו אלהיהם,

ד''א מפי הרב, אל יהי לנו אנוש שאנו אנושים עוצר יד מלנצחם דוגמא (דברים י''א) ועצר את השמים כי עצר עצר ה' (ראשית כ') כמו אם תעצרני (שופטים י''ג):

לפי' הא' כנראה מפרש כהרד"ק שלשון 'יעצר' מלשון מלוכה כמו יורש עצר כדפי' הרד"ק, אך לא ברירא לי איך לקרוא דבריו.

הא מיהת למדתי מממקראות גדולות הכתר – שלא יאמר – אותו גוי הנלחם נגדך לנצחנו – נצחנו אלקיהם ח"ו. אך התיבות לפני כן לא הבנתי משמעותם.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
לא ברירא לי איך לקרוא דבריו.
לפירוש ראשון - 'אנוש' משמע זרח הכושי, ומכנהו 'אנוש', משום שיש במשמע 'אנוש' שר ומושל. וכה התפלל אסא: 'אַל־יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ' - אל יהי לאנוש עֹצֶר־יד (=שליטה) נגדך ('עִמְּךָ' = נגדך).​
בלשון הפירוש יש גמגום, אך כך היא קריאתן של דברים: אַל יִהְיֶה לְאוֹיְבֵינוּ (אצ"ל לְאוֹיְבֵנוּ), אוֹתוֹ אֱנוֹשׁ, כִּי 'אֱנוֹשׁ' מוֹשֵׁל, עֹצֶר־יָד(ו) עִמְּךָ – נֶגְדְּךָ – לְנַצְּחֵנוּ. שֶׁלֹּא יֹאמַר 'נִצַּחְנוּ אֱלֹהֵיהֶם'.​
.​
לפירוש שני – 'אנוש' משמע ישראל ('אנוש' מלשון 'כְּאֵב אָנוּשׁ'), ו'עֹצֶר־יד' היינו רפיון ידים. אך תיבת 'עמך' לא אתברר לי פירושה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
א. נראה שהוא מפרש כמו המצודות אלא שלא בא ליישב הלשון, אלא בא לבאר הענין.
ב. פירוש הפסוק לפי דבריו אל יהיה מושל עליך אנוש, וכיון שהם באמת לא שולטים בה', לכן פירש דהיינו לפי הבנתם הם יהיו מושלים על ה' ויאמרו נצחנו אלוהיהם, והיינו לא יהיה אויבנו כאותו אנוש הטוען שהוא מושל עליך.
ומ''מ הלשון מגומגם.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
משום שיש במשמע 'אנוש' שר ומושל.
א' יישר כוחך.
ב' האם מצאנו דוגמה נוספת שכך מתפרש 'אנוש'?
 
חלק עליון תַחתִית