הושע י"א ז' הצעת פשט ובקשת פשט בתיב"ע וברש"י

שלו'

משתמש ותיק
אשמח שיאירוני בדברים דלק', האם נכונים הם, או לא, וכן תשובה למה ששאלתי.


הושע י"א ז'

וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם:
רש"י:
ועמי תלואים למשובתי. כשהנביאים מלמדים אותם לשוב אלי תלואים הם אם לשוב אם לא לשוב בקושי ישובון אלי: ואל על יקראוהו יחד לא ירומם. ואל הדבר אשר עליו יקראוהו הנביאים יחד לא ירוממוהו עמי ולא יאות לעשותו. ויש מפרש ואל על יקראוהו פגעים קשים יפגעום, 'ואל' כמו יש לאל ידי (בראשית לא), ואין זאת, שהרי נקוד בפתח, ואם היה 'ואל' שם דבר היה נקוד בצירי. ויונתן תרגם במרעא קשיא יתערעון עשה אל (סא''א על) לשון קשה, ולי נראה שפרשתי כהוגן: יחד לא ירומם. כחדא לא יהכון בקומא זקופא:

 
א] לפי רש"י לכא' מתפרש כך: הדבר שעליו הנביאים מעוררים את עמי לעשותו, העם כולו ביחד [אחדות להרע] אינו רואה את אותו הדבר כדבר חשוב ומרומם אלא מזלזל בו [-'לֹא יְרוֹמֵם'], ולכן אינו נענה ואינו מסכים לעשותו.

נראה ללמוד ממה שהפס' לא כתב להדיא שלא עשו או לא אבו לעשות, אלא הוציאו בלשון זו שלא רוממו את הדבר – מלבד היסוד הכללי שמה שהאדם לא מחשיב הוא אינו עושה – שמדובר כאן על דבר שלא היו נמנעים מלקיימו מצד עצמו, אלא כיון שהם הרגישו את ריחוקם מהשי"ת, כמבואר ברישא דקרא שבקושי ישובון אלי, כשהנביא אמר להם את הדרך לשוב, היה נראה להם שמדובר על דברים 'קלים' ו'קטנים' מדאי בשביל שעל ידיהם יזכו לשוב, שהרי מחמת מעלתם הרגישו שכדי לשוב מריחוקם צריך עבודה גדולה, ולכן זלזלו ב'דברים הקטנים' שהנביא אמר להם, וע' בזה.





ב] יש להתבונן, שלכא' ה'ויש מפרש' שמביא רש"י הוא כהתרגום יב"ע שמביא בהמשך, ואיך יתכן שיכתוב רש"י 'ואין זאת' על תרגום התנא הקדוש יב"ע? משמע שהם ב' פירושים שונים, וצ"ב מהו החילוק ביניהם?

ואפשר דלהגי' דיב"ע מתרגם את ה'על' כקשה, ע"ז לא הקשה רש"י, אלא רק על המפרש ש'אל' הוא קשה.
אך צ"ב כיצד 'על' משמע קשה?





ג] יחד לא ירומם. כחדא לא יהכון בקומא זקופה.

לכא' המכוון שביחד אינם עושים, והמנעותם היא באופן של 'קומה זקופה'.

 
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
שלו' אמר:
ואיך יתכן שיכתוב רש"י 'ואין זאת' על תרגום התנא הקדוש יב"ע?
לא חושב שרש"י נמנע מלחלוק על יב"ע, כשם שלא נמנע מלחלוק על אונקלוס.
לדעת יב"ע 'על' לשון עלילה ומאורע, "אל על" - מאורע קשה.
שלו' אמר:
ג] יחד לא ירומם. כחדא לא יהכון בקומא זקופה.
לכא' המכוון שביחד אינם עושים, והמנעותם היא באופן של 'קומה זקופה'.
זה המשך של יב"ע, והמכוון שמחמת צרותיהם לא ילכו יחדיו בקומה זקופה, כלומר יהיו שפלים מבחינת לאומית, [והוא הניגוד ל"ואולך אתכם קוממיות"].
 
 
חלק עליון תַחתִית